אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 54594/05

פסק-דין בתיק א 54594/05

תאריך פרסום : 02/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
54594-05
29/05/2007
בפני השופט:
שלמה פרילנדר

- נגד -
התובע:
מיקולינסקי בועז
עו"ד אביר בראל
הנתבע:
ידין יגאל
עו"ד שושי ביתן
פסק-דין

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תובענה שטרית על 2 שיקים בסך כולל של 73,786 ש"ח. הנתבע משך שיקים אלה לזכות התובע בהקשר של עסקת שכירות של מבנה, לצורך הפעלת מרכול על ידי הנתבע.

2.       הנתבע טוען כי התובע, באמצעות נציגיו, הטעו אותו בדבר ייעוד הקרקע שלמעשה אינו מאפשר הפעלת מרכול. עובדה זו הייתה מהותית, נוכח התניה היסודית בדבר מטרת השכירות [חוזה השכירות, צורף כנספח א' לתצהיר העדות הראשית של הנתבע, סעיפים 3 ו-14.3]. העובדה האמורה הייתה בידיעתם של נציגי התובע, והם היו אמורים לגלותה לו - אך לא עשו כן. עקב הטעיה זו ביטל הנתבע את החוזה, ולפיכך בטלה זכותו של התובע בשיקים שנמסרו לפי החוזה. הנתבע מוסיף וטוען לקיזוז נזקיו עקב ההטעיה האמורה.

3.       התובע טוען שהמבנה הושכר 'AS IS', תוך שהנתבע מוותר על כל טענה בדבר אי-התאמה, לרבות במישור התכנוני, ונוטל על עצמו כל אחריות הקשורה בקבלת ההיתרים הדרושים למימוש מטרת השכירות [חוזה השכירות, סעיפים 4 ו-12].

שאלת ההטעיה

4.       אין מחלוקת כי לעסקת השכירות הנדונה קדמה, בסמיכות-זמנים, רכישת המקרקעין בשטח 130 דונם, שבהם מצוי המושכר, על ידי התובע, במחיר של 8,665,000 ש"ח [תצהיר מר עופר זרף מיום 4.1.04, סעיף 3; והסכם מיום 24.12.03; שצורפו לתצהיר הנתבע כנספחים נ/2(1) ו-נ/6(1), בהתאמה]. הרכישה התממשה בסיועם של יועץ-הנדל"ן, המתווך ונציגו בישראל של התובע, מר עופר זרף, ושל עורך דינו של התובע, עו"ד אבי שרף.

5.       לא ייתכן, ומכל מקום לא סביר, שעסקה רחבת-היקף זו התבצעה בלא שהתובע, ו/או נציגיו האמורים או מי מהם, ידעו על ייעודם התכנוני של המקרקעין לשמש למוסד חינוכי; כפי שהיה בפועל עובר למכירתם לתובע על ידי בית ספר תיכוני חקלאי פרדס חנה בע"מ, ובהתאם להצהרת הקונה, הנאמן עו"ד שרף, בסעיף 3 בהסכם [ראו גם טופס מידע תכנוני, נספח א' לסיכומי הנתבע].

6.       עו"ד שרף הגדיר את המצב התכנוני של המקרקעין, בזיקה לשימוש שייעד הנתבע למושכר, במילים: "כנראה אי אפשר לעשות שם סופר מרקט, מבחינה סטטוטורית, ללא קשר לכל עזרה אפשרית שתוגש... לדעתי לא היה מה לעשות" [שם, עמ' 9]. מכל מקום, "לגבי היתר לשימוש חורג זו גם פרוצדורה לא פשוטה" [פרוטוקול, עמ' 8].

7.       בכך שלל עו"ד שרף את טענתו הספקולטיבית של מר זרף כאילו לו אך ניסה הנתבע להשיג היתר לשימוש חורג - היה צפוי להצליח בכך, בהליך לא מסובך של מספר חודשים [תצהיר מר זרף, סעיף 21].

8.       עו"ד שרף העיד [פרוטוקול, עמ' 5-6, 8] כי לא הוא, אלא מר זרף הוא שבדק בפועל את המצב התכנוני ברשויות הרלבנטיות. אציין כי אף אם כך הוא, חזקה שעו"ד שרף התעניין בתוצאות בירוריו של מר זרף, שהיו חיוניות לביצוע בלתי רשלני של שירותיו המשפטיים לתובע.

9.       מר זרף העיד [פרוטוקול, עמ' 15-16] כי לא ערך כל בירורים תכנוניים, כי לא ידע אז או היום את ייעודם של המקרקעין, וכי כל הבחינה של ההיבטים התכנוניים של המקרקעין הייתה באחריותו ובטיפולו של עו"ד שרף.

10.   מתבקשת כאן אסוציאציה מדרשית [ בבלי סנהדרין צא, א-ב], בשינויים המחויבים (קרי: מבלי לרמוז חלילה על אשמת מעילה של האישים הנדונים) כלהלן:

"משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות נאות. והושיב בו שני שומרים, אחד חיגר ואחד סומא. אמר לו חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה בפרדס, בוא והרכיבני ונביאם לאכלם. רכב חיגר על גבי סומא והביאום ואכלום. לימים בא בעל פרדס, אמר להן: בכורות נאות היכן הן? אמר לו חיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן?! אמר לו סומא: כלום יש לי עיניים לראות?! מה עשה, הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד".

בענייננו העיד העו"ד כי לא הוא, אלא המתווך הוא שכיתת רגליו למשרדיהן של רשויות התכנון. המתווך העיד כי לא הוא אלא העו"ד, המומחה בענייני תכנון ובנייה, הוא שהתעסק בהם. לפיכך, ובהשראת המדרש הנזכר, אף אני ארכיב, מטאפורית, את העו"ד על כתפי המתווך, ואת שניהם על כתפיו של שולחם-התובע, ואדון אותם כאחד, כלהלן: אני מאמין לשניהם, לעו"ד שרף ולמר זרף, וקובע כי מי משלוחי התובע היה אמור לבחון את מצבם התכנוני של המקרקעין, ואף עשה כן, ובעקבות בדיקותיו ידעו התובע ושלוחיו, או מי מהם, כי ייעודם של המקרקעין אינו מתאים למטרת השכירות, שנקבעה כתניה יסודית בחוזה שביסוד השיקים הנדונים, ובכל זאת הם לא גילו עובדה זו לנתבע.

11.   ידיעה בפועל של צד לחוזה על עובדה מהותית הרלבנטית לשיקוליו של הצד האחר, ובמיוחד כזו שהיא רלבנטית במובהק לעצם מימוש התניה היסודית בדבר מטרת העסקה, מטילה עליו חובת גילוי ותום לב להפנות את תשומת לבו של הצד האחר לעובדה האמורה.

12.   חובה מוגברת כאמור מוטלת על עו"ד האחראי למו"מ מטעם המשכיר עם שוכר בלתי מיוצג, שהרי העו"ד מוחזק כמי שמצוי בתכונותיו המשפטיות של המושכר, ועליו לצפות כי השוכר הבלתי-מיוצג יסתמך במיוחד על מצגיו המשפטיים של העו"ד. לעניין זה, אין בכך כלום שעו"ד שרף לא נשא-ונתן בפועל עם הנתבע, כעדותו, אלא מר זרף; שהרי המו"מ נעשה בליוויו המשפטי של משרד ב"כ התובע, והחוזה שנחתם בין הצדדים נוסח על ידי מי מעוה"ד של המשרד, בפיקוחו של עו"ד שרף.

13.   אין גם נפקות לאינטרס של התובע, אשר גולם בחוזה [בסעיפים 4 ו-12], בהנחת כל ההיבטים של ההתאמה המשפטית לפתחו של הנתבע, כעדות עו"ד שרף [פרוטוקול, עמ' 8]. הבעיה אינה באינטרס החוזי הלגיטימי של התובע - אלא באי-הגילוי, מצד שלוחי התובע שניהלו את המו"מ בשמו, של עובדה שבהכרח הייתה ידועה להם ואשר ברור היה שהיא מהותית לנתבע.

14.   לא למותר לציין כי מר זרף עצמו הודה במודעותו לחובה האמורה, בכך שהעיד כי לו ידע על העובדה התכנונית האמורה - היה מיידע אודותיה את הנתבע [פרוטוקול, עמ' 16].

15.   לעניין החובה האמורה אין נפקות לשאלה אם ניתן היה לקבל היתר לשימוש חורג אם לאו; שהרי מכל מקום הייעוד המקורי הוא עובדה מהותית לשיקולי הנתבע, ולו הייתה תשומת לבו מופנית לה - היה בוודאי בוחן את האפשרות לקבל היתר לשימוש חורג בטרם התקשרות.

16.   לאור האמור אני קובע שהתובע, באמצעות מי משלוחיו, הטעה את הנתבע בדבר התאמתו של המושכר למטרת השכירות, ונהג בחוסר תום לב בכך שגילה אי-איכפתיות ביחס לשאלה אם הנתבע יגשים את מטרת השכירות המוצהרת אם לאו.

משמעותה של הקצאת הנטל החוזית [סעיפים 4 ו-12]

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ