אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 54550/04

פסק-דין בתיק א 54550/04

תאריך פרסום : 11/06/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
54550-04
17/02/2008
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
אלקסלסי גיל
עו"ד דיסקין
הנתבע:
1. מגדל חברה לבטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד קינן
פסק-דין

מבוא

1.         זוהי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע, יליד 1970, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.7.03. שעה שעסק בעבודתו כנהג מונית, מלווה תיירים, והסיע נוסעים לשדה התעופה, נפגע רכבו מפגיעת משאית. התובע הצליח לעצור את רכבו בשולי הכביש (כביש מס' 1), ולפתע פרצה שריפה ברכב. התובע יצא מהרכב במהירות, ותוך כדי כך מעד ונפל (להלן: "התאונה").

3.         הנתבעים מודים באירוע התאונה, בכיסוי הביטוחי ובחבות על פי החוק. המחלוקת נסבה על שיעור הנזק.

נכות רפואית

4.         התובע לא פנה מיד לבית חולים. יומיים לאחר התאונה הגיע למיון ב"ברזילי" והתלונן על כאבים בגב התחתון וברגל שמאל. כעבור שלושה ימים נוספים הופנה ע"י רופא קופ"ח למיון ב"שיבא". אובחנו אצלו שני בקעי דיסק בגב התחתון.  

5.         התובע נבדק על ידי מומחה בתחום האורתופדי, דר' יצחק קורן (להלן: "המומחה"). המומחה בדק את התובע בתאריך 27.2.05. בחוות דעתו מיום 10.6.05 הוא כותב: "... בבדיקה קלינית של הגב התחתון ישנה הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון. הבדיקה הנוירולוגית תקינה. בדיקת ה - M.R.I ובדיקת ה - C.T מלמדות על דיסק פוראמינאלי משמעותי משמאל הגורם ללחץ שורשי משמאל. מר אלקסלסי סבל מכאבי גב תחתון בתקופה שקדמה לתאונה הנדונה... יומיים לפני הפגיעה בתאונה הנדונה, נפגע בגב התחתון מהרמת חפץ כבד. בסיכום, לדעתי נותרה למר אלקסלסי גיל נכות אורטופדית צמיתה כוללת בגלל ההגבלה הקלה בתנועות הגב התחתון לפי סעיף 37.(7)(א) 10%. מתוכם יש להפחית נכות צמיתה בגלל מצב רפואי קודם לתאונה הנדונה 2.5%. הנכות הצמיתה בגלל הפגיעה בתאונה הנדונה 7.5%". המומחה קבע גם נכויות זמניות - 3 חודשים אי כושר מלא; 3 חודשים נכות זמנית של 40%; 3 חודשים של 30%; 3 חודשים של 20%.

            המומחה לא נקרא לחקירה נגדית על חוות דעתו; נותרנו, אפוא, עם נכות אורתופדית בשיעור 7.5% בגין הפגיעה בגבו.

"נכות תפקודית"/אובדן כושר השתכרות

6.         במספר פסקי דין שניתנו על ידי כתבתי את הטקסט הבא: כידוע, "נכות תפקודית" הוא מושג המבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. המושג בא להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית, על מידת ההשפעה על התפקוד בדרך-כלל. נפסק, כי "אכן גובה הנכות הרפואית אינו זהה בהכרח לשיעור הגריעה התפקודית, אך נתון זה של גובה הנכות הרפואית הינו, מכל מקום, נתון מרכזי, אם לא חותך לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית" (ע"א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אבני, ניתן ביום 4.7.05, פיסקה 10). עם זאת, לא כך הוא בכל מקרה ומקרה, ובוודאי שיש להפריד בין ביטוי זה לבין קביעת הפסד כושר השתכרותו של תובע.  כהבהרת בית המשפט העליון: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכותו התפקודית. אך לא תמיד כך. לעיתים, הנכות התפקודית... אינה זהה לנכות הרפואית. כך, למשל, במקרה של נכות רפואית עקב צלקות...רצוי שנדבר בפסקי דין בשפה אחת. וכשמזכירים "נכות תפקודית" כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה  של  הנכות  על  התפקוד  בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של  התובע  המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית"" (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799 - 800 (1995)).

            בצד קביעת הנכות, על בית המשפט לקבוע גם את הפסד כושר השתכרותו של תובע. בפריט זה על בית המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שנגרם ושעלול להיגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר השתכרותו.

            כאמור לעיל, יש להיזהר מבלבול בין המושגים של "נכות תפקודית" ו"פגיעה בכושר השתכרות". בית המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות, בלי שיידרש כלל לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים, אשר יאפשרו קביעת ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית (ראו עניין גירוגיסיאן הנ"ל, בעמ' 800).

            לפיכך נפסק עוד כי: "כשמובאות בפני בית המשפט ראיות על פיהן הפסדי ההשתכרות של התובע בפועל הם בשיעור מסוים, והפסדים אלה משקפים את הירידה בכושר ההשתכרות, ראיות כאלה עדיפות על קביעת ההפסד בהתאם לשיעור הנכות. שיעור הנכות התפקודית יכול לשמש מודד באותם מקרים כשאין ראיות להפסד בפועל כתוצאה מן התאונה ובית המשפט סבור, על דרך האומדן, ששיעור הנכות משקף את שיעור ההפסד" (ע"א 3526/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' דנינו, דינים עליון, נז', 717 (2000)).

            טקסט זה מופיע, מילה במילה, בסיכומי התובע (ללא איזכור מתאים). אין לי אלא להצטרף לאמור בו, בהסכמה מלאה...

פגיעה בשכר/בכושר ההשתכרות

7.         התובע עבד כשכיר; בשנת 2002 השתכר 40,120 ש"ח, ולאחר ניכוי מס הכנסה של 594 ש"ח - 39,526 ש"ח; בשנת 2003, במשך כ- 7 חודשים השתכר 22,444 ש"ח, ולאחר ניכוי מס הכנסה של 13 ש"ח - 22,431 ש"ח. המדובר באותם 19 חודשים בשכר חודשי ממוצע של 3,261 ש"ח. מטופסי 106 ניתן ללמוד גם כי התובע חזר לעבודה רק בחודש מאי 2004. הוא גם הציג אישורי מחלה לתקופה זו. הנתבעות טוענות משום מה כי עניין ההיעדרות מעבודה לא הוכח. יש לדחות טענה תמוהה זו. באשר להצדקה להיעדרות - המדובר בפרק זמן לא מבוטל של כ - 9 חודשים; אמנם, המומחה קבע תקופת אי כושר מלא לשלושה חודשים, אך גם בששת החודשים שלאחר מכן, עם נכויות זמניות של 40% ואף 30%, ניתן להבין את הקושי הרב בחזרה לעבודה כנהג. הייתי פוסק פיצוי מלא לתקופה זו של ההיעדרות בפועל מהעבודה.

8.         הצדדים נחלקו גם באשר לשאלת ה"טיפים", שאותם מבקש התובע לחשב כחלק בלתי נפרד משכרו. בתצהיר עדותו הראשית טוען התובע, כי "... עובר לתאונה הייתי מלווה תיירים, לוקח אותם לטיולים ארוכים במשך יום שלם, על שירות זה הייתי מקבל טיפים שנעו בין 150$-100$ ליום. כיום כתוצאה ממצבי אינני יכול לבצע נסיעות אלו... מאז התאונה אני מרוויח הרבה פחות טיפים אותם קיבלתי על נסיעות ארוכות עם תיירים והם מסתכמים בסך הנע בין 150-100$ כשלוש פעמים בשבוע בממוצע...".

            בחקירתו הנגדית הסביר התובע כי היקף עבודתו פחת מאז שחזר לעבודה, גם אם הוא ממשיך לקחת תיירים. הוא הצביע על הקושי בהוכחת הטיפים ולא השיב על השאלה האם טיפים אלו מדווחים למס הכנסה (עמ' 16 לפרוטוקול). כיצד יש להתייחס לכך?

            אכן, עקרון העל בתורת הנזיקין של החזרת המצב לקדמותו, בהיבט זה, גרם וגורם לאי נוחות בקביעת הכנסות גבוהות יותר מן המוצהר. ראו ע"א 5794/94 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' בן שבת, פ"ד נא(3) 489 (1995): "שותף אני לאותה אי נחת המובעת בפסקי הדין הנ"ל. אף שותף אני לגישה על פיה יש לבחון בחון היטב את ראיותיו של מי שמבקש להסתמך, לצורך חישוב סכום הפיצויים המגיעים לו, על הכנסה בשיעור גבוה מאשר עליו הצהיר לשלטונות המס" (בעמ' 498). וכן ע"א 1152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006(4), 312 (2006): "אציין, כי שאלת "השבת המצב לקדמותו" בהקשר האמור היא סוגיה מורכבת, ולא באנו לקבוע בה מסמרות. אדגיש, עם זאת, כי לטעמי יש להיזהר מפני החלת כללים משפטיים שיפגעו, בסופו של יום, בקורבן - ישללו ממנו זכויות והטבות ויוסיפו על סבלו. והדוגמא: מקרה שבו הנפגעת עבדה כנערת-ליווי בטרם נפגעה בתאונה. בהקשר זה ראוי לציין כי בתי משפט בישראל מצאו, בנסיבות שונות, כי אין לשלול מאישה שעבדה בזנות את הזכות לפיצויים, בראותם בה קורבן ובציינם כי היא עצמה לא חטאה בפלילים ולא ביצעה עוולה שממנה - לפי העיקרון הידוע - לא תצמח זכות תביעה... דוגמא למקרה אחר שבו מתעמת עקרון השבת המצב לקדמותו עם אינטרסים כלל-חברתיים הנוגעים במשפט הפלילי, מצאנו בשאלת זכאותו של ניזוק שהונה את שלטונות המס לפיצוי לפי הכנסתו האמיתית, הגבוהה מהכנסתו המדווחת (ראו ע"א 200/63 צוף נ' אושפיז, פ"ד יז' 2400). בתי המשפט אמנם הביעו אי-נוחות ורתיעה מקום בו הם התבקשו לשום את הפיצוי לפי נתונים גבוהים יותר מההכנסה המדווחת, והציבו בהקשר זה דרישות ראייתיות מחמירות; ואולם בסופו של יום, כך פסקו, על הפיצוי להיגזר לפי ההכנסה האמיתית שהוכחה (ע"א 5794/94 אררט נ' רחל בן שבח, פ"ד נא(3) 489)". התוצאה היא, כי בתי המשפט מקפידים על ביסוס הקביעה בראיות מהימנות ומשכנעות. בע"א 8639/96 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' קרדוניס, תק-על 98(3), 216 (18.8.98), נקבע: "עם זאת, כדי לסתור הצהרה שנתן התובע לשלטונות המס וכדי להוכיח שהכנסתו היתה גדולה מזו שעליה הצהיר, עליו להביא ראיות משכנעות. נוכח המשקל הרב שיש ליתן להצהרה של התובע לשלטונות המס, המהווה גם הודאת בעל דין, מחד, ונוכח האינטרס שיש לו בתביעת פיצויים שהוא מגיש "להגדיל" את גובה הכנסתו לולא התאונה - לא די, בדרך כלל, באמירה כללית של התובע בעדותו בדבר שיעור הכנסתו בעבר, כשזו אינה מעוגנת לא במסמכים ולא בראיות משכנעות אחרות".

            בענייננו, אין ראיות כאלה. חרף זאת, ומאחר ועדותו של התובע הותירה בסך הכל רושם אמין, באשר לעצם מתן טיפים, אני רואה לנכון להוסיף על הכנסתו המדווחת ולהעמיד את השכר החודשי נטו, נכון להיום, על 5,000 ש"ח.

9.         לתקופת ההיעדרות, אני פוסק פיצוי (מעוגל, כולל ריבית) של 40,000 ש"ח (מעבר לדמי הפגיעה) . מאז והלאה, כולל לעתיד, אני רואה לנכון לפסוק סכום גלובלי, שייקח בחשבון את המגבלה והנכות המסוימת שממנה סובל התובע, בסכום כולל של 60,000 ש"ח.

כאב וסבל

10.       התובע זכאי בגין התאונה לפיצוי של 13,000 ש"ח, נכון להיום (מעוגל).

הוצאות שונות ועזרה לעבר ולעתיד

11.       עיקר ההוצאות והצורך בעזרה נגרמו בחודשים שלאחר התאונה. על דרך האומדן אני מעמיד את הפיצוי בגינן על סך של 7,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ