אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 54529/05

פסק-דין בתיק א 54529/05

תאריך פרסום : 13/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
54529-05
12/12/2007
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
התובע:
מץ אלקטרוניקה(1989) בע"מ
עו"ד עינת ידידיה צוויג
הנתבע:
אריה חב' לביטוח בע"מ
עו"ד רם צרפתי
פסק-דין

חב' מץ אלקטרוניקה (1989) בע"מ (להלן - התובעת), הגישה תביעה כספית על סך 29,814 ש"ח, נגד אריה חב' לביטוח בע"מ (להלן - הנתבעת או חב' הביטוח), בגין אי תשלום תגמולי ביטוח.

תמצית טענות התובעת

התובעת היתה בעלים של משאית מתוצרת מאן, שמספרה 15-214-13 (להלן - המשאית), אשר היתה מבוטחת בזמנים הרלוונטיים לתביעה אצל הנתבעת בביטוח מקיף לרכב כבד. פוליסת הביטוח, שהופקה לתובעת ביום 9.12.01, כללה ביטוח למשאית בסך 112,500 ש"ח וביטוח לרכיבים הנלווים (ארגז כולל שלטים ודופן הידרואלית) בסך 47,500 ש"ח ובסה"כ, 160,000 ש"ח. דמי ההשתתפות העצמית שנקבעו בפוליסה הועמדו על סך 6,135 ש"ח.

ביום 4.9.02, התרחשה תאונת דרכים במעורבות המשאית, אשר ניזוקה קשות. ביום 11.09.02, בדק שמאי מטעם הנתבעת את המשאית וקבע, כי המשאית יצאה מכלל שימוש. עוד נקבע על ידי השמאי, בין היתר, כי עלות תיקון הארגז היא בסך של 18,000 ש"ח וכי הפיצוי לדופן ההידראולית יקבע על פי הצעת מחיר שתוגש לשמאי. התובעת הגישה הצעת מחיר לדופן ההידראולית על סך 13,800, בתוספת מע"מ. מעבר להגשת הצעת המחיר, לא היה בין הצדדים כל דין ודברים בעניין.

ביום 5.12.02 או בסמוך לכך, התקבל במשרדי התובעת שיק על סך 102,107.76 ש"ח ולא על סך 138,165 ש"ח בהתאם לחישוביה. ביום 8.01.03 או בסמוך לכך, התקבל במשרדי התובעת שיק נוסף על סך 9,950 ש"ח. סכום הפיצוי הכולל שניתן לתובעת הגיע לסך של 112,056.76 ש"ח. סכום הנמוך מהפיצוי המגיע לה על פי חישוביה.

לאחר פניות חוזרות ונשנות לנתבעת הומצאו לתובעת דו"חות שמאי המפרטים את הסכום ששולם. מהפירוט עולה, כי הנתבעת קיזזה סך של 10,393 ש"ח, ללא כל נימוק. כמו כן הסתבר, כי עבור הארגז ניתן לתובעת פיצוי על סך 9,950 ש"ח ולא סך של 18,000 ש"ח, כפי שמורה תרשומת השמאי מיום 11.09.02. בנוסף, הנתבעת לא פיצתה את התובעת על הדופן ההידראולית בטענה, שאיננה מבוטחת, וזאת למרות קביעת השמאי הראשון.

תמצית טענות הנתבעת

התביעה התיישנה. בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח) נקבע מפורשות, כי תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח. במקרה דנן, מקרה הביטוח ארע ביום 4.9.02 ואילו התביעה הוגשה ביום 3.11.05. מטעם זה, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

מבלי לגרוע מטענת ההתיישנות, התביעה טרדנית וקנטרנית. התובעת מנסה להתעשר שלא כדין על חשבונה של הנתבעת, כאשר דרישותיה, ובין היתר הדופן ההידראולית, אינן מכוסות במסגרת פוליסת הביטוח. הנתבעת אכן פיצתה את התובעת בסך של 112,057 ש"ח, כאשר הייתה מחויבת בתשלום סכום זה על פי פוליסת הביטוח. התובעת לא ניכתה מתביעתה חוב דמי ביטוח, שהיתה חייבת לנתבעת. בנוסף, התובעת מסתמכת על דו"ח שמאי מטעם "מימון חברה לשמאות וסקרים בע"מ" ואולם דורשת היא סכומים מעבר לאמור בחוות דעת זו.

מטעם התובעת העיד מר גדעון עידן. מטעם הנתבעת העיד מר אליקים ניצן (להלן - שמאי הנתבעת).

ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. יצוין, שב"כ הנתבעת טען בסיכומיו טענות חדשות שלא נטענו בכתב ההגנה ולפיכך, לא ניתן להתייחס אליהם בפסק הדין, התחום במסגרת שנקבעה בכתבי הטענות.

דיון

בענייננו שתי שאלות עיקריות לדיון. הראשונה, האם התביעה התיישנה או האם היתה הודאה בזכותה של התובעת לפיצויים ומרוץ ההתיישנות החל מחדש. השאלה השנייה היא, האם התובעת זכאית לתגמולי ביטוח נוספים בסך של 29,814 ש"ח, עבור הנזקים שנגרמו לארגז ולדופן ההידראולית, כטענתה.

טענת ההתיישנות

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, קובע תקופת התיישנות מקוצרת של שלוש שנים מאז קרות מקרה הביטוח. התאונה אירעה ביום 4.9.02 בעוד שכתב התביעה הוגש ביום 9.11.05. לטענת הנתבעת, האירוע הביטוחי התרחש למעלה משלוש שנים טרם הגשת התביעה ועל כן, התביעה התיישנה. לטענת התובעת, מרוץ ההתיישנות מתחיל בעת ששילמה הנתבעת חלק מהסכום על ידי מתן שיק לפקודת התובעת ולכן, טרם חלפה תקופת ההתיישנות (סעיפים 6 ו-7 לכתב התשובה לכתב ההגנה).

המחלוקת בין הצדדים לעניין ההתיישנות מתמקדת בשאלה, ממתי יש למנות את מרוץ תקופת ההתיישנות המקוצרת, האם מקרות האירוע הביטוחי או ממועד התשלום החלקי ששילמה הנתבעת, במובן סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן - חוק ההתיישנות).

סעיף 9 לחוק ההתיישנות, שכותרתו "הודאה בקיום זכות", קובע כדלהלן:

"הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה."

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו "התיישנות", קובע כדלהלן:

"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. בסעיף זה, "הודאה" - למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות."

ככלל, תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, חלה אך ורק על תובענה לתשלום תגמולי ביטוח. כלומר, ניתן להחילה באופן מצומצם במסגרת מערכת היחסים בין המבוטח למבטח בלבד ואין היא חלה על זכויות תביעה שיש למבוטח כלפי מבטחו מכוח הדין הכללי, כגון הפרת החובה לנהוג בתום-לב בעת ניהול המשא ומתן, הפרת חובת הזהירות, הפרת חובת הנאמנות וכיו'ב. עילות אלה הן בנות תביעה תוך תקופת שבע השנים שבחוק ההתיישנות. (ראו: י' אליאס, דיני ביטוח , כרך ב', התשס"ב- 2002, עמ' 753; ע"א 3812/91 ברברה גרייס נ' אריה "חברה ישראלית לביטוח בע"מ", פ"ד מח(3) 441).

סעיף 9 לחוק ההתיישנות מהווה חריג לתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח ומקום בו יוכח, כי ניתנה על-ידי הנתבעת הודאה בכתב בדבר קיום זכות התובעת, יחל מניינה של תקופת ההתיישנות מחדש, מיום מתן ההודאה. "סעיף זה דורש שהודאת הנתבע תכיר "בקיום זכות התובע", כלומר בקיום "הזכות" אותה הוא תובע בבית המשפט. לכל הפחות צריך שהנתבע יודה בקיום כל העובדות הנדרשות כדי לבסס באופן ברור זכות זאת, כך שניתן וצריך יהיה להסיק כי הנתבע מודה, לא רק בעובדות, אלא גם בקיום הזכות ..." (ע"א 1017/91 פסח משה ו-51 אח' נ' הכפר הירוק ע"ש לוי (פסקה 8). "ההודאה חייבת לבוא מצד הנתבע וכי צורת המסמך המכיל לכאורה את ההודאה צריכה להעיד על היותו של המסמך "הודאה"... תוכן המסמך צריך ללמד במפורש על הודאה בקיום הזכות הנתבעת בבית המשפט. לכל הפחות, כך נקבע, על המסמך להעיד על כך שהנתבע הודה בכל העובדות הנדרשות כדי לבסס באופן ברור זכות זאת, כך שניתן וצריך יהיה להסיק כי הנתבע מודה, לא רק בעובדות, אלא גם בקיום הזכות". (רע"א 9041/03 בטחיש נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (אתר נבו)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ