אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5389/02

פסק-דין בתיק א 5389/02

תאריך פרסום : 26/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
5389-02
21/11/2005
בפני השופט:
מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
אמסלם שרון
עו"ד שפריר דן
הנתבע:
1. סינבטי מלכה
2. סינבטי ברטי

עו"ד חגאג אריה
פסק-דין

1.       זו תובענה שטרית בגין שטר החתום על ידי הנתבע אשר התובע אוחז בו והוא לא נפרע. עוד כאשר התיק היה בטיפולו של השופט וגנר, נדרשו הצדדים להגיש רשימת עובדות מוסכמות ופלוגתאות, ואולם, רשימת העובדות המוסכמות והפלוגתאות שהגישו הנתבעים כללה 19 פלוגתאות, כאשר חלקן הגדול מוסכם ואין צורך לדון בו כפלוגתא. על כן, זימנתי קדם משפט כדי לדון בצמצום הפלוגתאות, אך לאור עמדת ב"כ הנתבעים, נותרו הפלוגתאות על כנן. בסופו של דבר מסתבר שלא רק שהפלוגתאות הן ברובן מוסכמות אלא שלנתבע גירסת הגנה חדשה לגמרי, שלא בא זכרה בכתב ההגנה מטעמו. אני מבין את מצוקתו של ב"כ הנתבעים בנסיבות אלה, אך עדיין יש לטעון בקווים שהותוו על ידי הצדדים בכתבי טענותיהם, כפי ששונו בהסכמה אם שונו, ביחוד לאור העובדה שהצדדים התנגדו להרחבת חזית (עמ' 2 לפרוטוקול).

2.       כך, ב"כ הנתבעים טוען שאין בידי התובע עילת תביעה שכן הוכח כי התובע אינו אוחז כשורה בשטר ו/או אוחז, שהרי השיק משוך על שם הנתבע והתובע אינו הנפרע ואינו המוכ"ז ואינו הנסב. הטענה הזו נסתרת על ידי אחת משתי המוסכמות היחידות על ידי הנתבעים, לאמור, בלשונו של ב"כ הנתבעים "התובע אוחז בשיק של הנתבעת 1 משוך לפירעון ליום 1.3.00 לפקודת סינבטי ברטי ע"ס 123,000 ש"ח עליו כתוב "עבר זמנו". מכאן, שהוסכם שהתובע הוא אוחז ולא הוכח אחרת.  הטענה הזו גם לא נכונה לגופו של ענין. השיק נמשך על ידי מלכה סינבטי לפקודת ברטי סינבטי. בשלב זה היה השיק בר פירעון לפקודה. ברטי סינבטי הסב את השיק על החלק, ועל כן השיק הפך לשיק למוכ"ז שכל האוחז בו זכאי לפירעון על פיו (סעיף 7 (ג) וסעיף 33 (א) לפקודת השטרות). מאחר שאין ספק שהתובע הגיש את השטר המקורי המצוי בידו לביצוע בהוצאה לפועל הרי הוא אוחז. על כן, אני דוחה את הטענה להעדר יריבות, הן משום שהיא מנוגדת למוסכם על הנתבעים והן משום שהיא אינה נכונה לגופה.

3.       על בסיס טענה זו, המנוגדת למוסכמות, בנו הנתבעים טענות נוספות, כגון הטענה שהעדר חתימת אמסלם יצחק שלפי הטענה קיבל את השיק, מנתקת את הקשר בין הנתבע לבין האוחזים הבאים אחריו. זה אכן היה הדין אילו היה ההיסב היסב לפקודה, אבל ההיסב הוא היסב על החלק, ואין צורך בשום חתימה נוספת. סיחורו של השיק לאחר היסב חלק נעשה במסירה ולא בחתימת היסב, ושווא טענות הנתבעים המתבססות על ההנחה שמדובר עדיין בשיק לפקודה.

4.       גירסת הנתבעים, המופיעה בכתב ההגנה שהוא התצהיר בהתנגדות לביצוע שטר היא כדלקמן: השיק נשוא התביעה ניתן על ידי המתנגדים למר יצחק אמסלם במסגרת הלוואה וכהחלפת שיקים בין ברטי סינבטי ליצחק אמסלם. כנגד שיק זה ע"ס 123,000 ש"ח מסר יצחק אמסלם לברטי שני שיקים ע"ס 50,000 ש"ח לפקודת אחותו לתאריכים 29.9.00 ו- 15.10.00. שני השיקים חוללו בהעדר פירעון. במהלך אוקטובר 2000 נמלט יצחק אמסלם מהארץ ורק לאחר מכן, הופקד השיק שהיה ליום 1.3.00 והוחזר מאחר שחלף זמנו. השיק תקף רק ל- 6 חודשים ממועד הוצאתו לפי סעיף 87 (ב) לפקודת השטרות, ולכן אין הוא תקף עוד.

לטענת הנתבעים, אין לתובע עילת תביעה כנגדם, מכיוון שיצחק אמסלם ברח לחו"ל. בריחתו של יצחק אמסלם לחו"ל אינה משנה את מצב הזכויות, ויש להבין איפוא את טענת הנתבעים כטענה של כשלון תמורה מלא, בנוסף על טענת בטלות התוקף של השיק.

5.       טענת בטלות התוקף של השיק מתבססת על סעיף 87 לפקודת השטרות, שזה לשונו:

87. (א)  שטר חוב בר-פרעון עם דרישה שהוסב, יש להציגו לפרעון תוך  זמן סביר מיום ההיסב; לא הציגוהו כאמור - המסב מופטר.

       (ב)  כשבאים לפסוק מהו זמן סביר, יש לשים לב לטיב המסמך,  למנהג הסוחרים ולעובדות המקרה המיוחד; ולעולם שטר חוב בר-פרעון  עם דרישה יש להציגו לפרעון תוך ששה חדשים לאחר תאריכו, או תוך זמן  קצר יותר שהיתנוהו המסב הראשון או אחד הבאים אחריו, או תוך זמן  ארוך יותר שהיתנהו המסב הראשון ושלא יעלה על שנים-עשר חדשים.

       (ג)  שטר חוב בר-פרעון עם דרישה שסיחרוהו, ונראה שמאז הוצא  עבר זמן סביר כדי להציגו לפרעון, לא ישמש הדבר טעם לראות את השטר  חוב כאילו עבר זמנו, כדי להפגיע את האוחז בפגמים שבזכות קנין שלא  ידע עליהם 

ב"כ הנתבעים לא התיחס לאמור בפקודת השטרות אלא בדברי השופט זוסמן בספרו על דיני השטרות, מהדורה שישית עמ' 269, לפיהם:

מצבו של אוחז הנוטל שטר אחרי שעבר זמנו הוא כך: הוא נחשב כאוחז היודע את הפגמים (אם ישנם כאלה) ייתכן שהוא אוחז בעד ערך וייתכן שלא, ובהתאם לכך נקבעות זכויותיו. ידיעה יש לו מסיבה זו: הוא נטל שטר אשר לפי מראהו, צריך היה לחזור הביתה ולהיפרע.

דברי השופט זוסמן מוסבים על השאלה אם האוחז הוא אוחז כשורה אם לאו. ואולם, גם מי שאינו אוחז כשורה זכאי לפרעון השיק, אלא שאינו יכול להתגבר על טענה כגון הטענה של כשלון תמורה מלא. שיק שעבר זמנו המצוי בידי אוחז כשורה אינו שיק בטל, ולפי סעיף 87 (ג) לפקודת השטרות, גם אם נראה שמאז שהוצא השיק עבר זמן סביר כדי להציגו לפירעון, אין בכך כדי לזקוף לחובת האוחז פגמים שבזכות קנין שהוא לא ידע עליהם. בכל מקרה, הנטל להוכיח את ידיעת האוחז מוטל על הטוען לידיעתו על הפגמים, שכן האוחז נהנה מחזקה שנטל את השיק כשהוא אינו יודע על פגמים. התובע לא הוכיח כלל שהתובע, בנו של יצחק אמסלם, ידע על פגמים כלשהם בשיק, ולכן, דין טענתו כאילו התובע אינו זכאי לגבות את השיק להידחות.

6.       גירסת התובע, כאילו התמורה לשיק נשוא התביעה בסך 123,000 ש"ח היתה שני שיקים ע"ס 50,000 ש"ח כל אחד, וכי שיקים אלה הוחלפו במסגרת הלוואה, נסתרה על ידי עדותו שלו, כדלקמן:

עמ' 3:

ש.    סע' 2 לתצהירך אתה אומר שהשיק של נשוא התביעה הזו ניתן למר יצחק אמסלם על ידך במסגרת הלוואה. מה זה לתת שיק במסגרת הלוואה. זה שיק להחזיר את ההלוואה?

ת.    אנחנו היינו מחליפים שיקים בין אמסלם לביני. הוא היה משתמש בשיקים כדי שיוכל לעשות ניכיון לשקים ושיהיה לו תזרים של מזומנים שיוכל לעבוד. זאת אומרת היה פורע שיקים באחוז אחד, שיקים שלי או של מישהו אחר באחוז אחד והיה מלווה אותם ב- 7% או 10% לחודש. את הכסף הזה זה לא רק אני היחידי שהוא לקח שיקים והשתמש בהם וגבה מהם את הכסף וברח. התשובה לשאלה היא אם הייתי צריך להחזיר לו כסף בשביל השיק? התשובה לשאלה היא לא. בגלל שלא לקחתי כסף על השיק שנתתי לו.

ש.    מה זה לתת שיק במסגרת הלוואה.

ת.    נתתי לו שיקים להשתמש ואני גם לא יודע עד היום כמה שיקים יש לי אצלו שהוא מחזיק בכיסו. הוא רוצה לראות אם הוא יזכה במשפט ואז הוא יגיש תביעות נוספות.

עמ'  6:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ