אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 53774/06

פסק-דין בתיק א 53774/06

תאריך פרסום : 14/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
53774-06
17/04/2008
בפני השופט:
נורית רביב

- נגד -
התובע:
חזיז לירן
עו"ד ברדה איתי
הנתבע:
אסרף מזל
עו"ד יוסף גבריאלי
פסק-דין

1.    ביוני 2005  הוגש לביצוע שטר חוב בסכום נקוב של 80,000 ש"ח. תאריך עשיית השטר הוא 6.7.2007; מועד פירעונו חל ב" יום שלישי, בחודש יולי 2004"; לצד המלים: " התמורה קיבלתי ב" נכתב : " ציוד + הפעלת בית קפה", ולצד המלים "מקום התשלום" נכתב : "פועלים 685". בשולי השטר מתחת להערה : אם מקום התשלום הוא בבנק נא לציין כאן את מספר החשבון של עושה השטר בסניף הבנק הנ"ל" נרשם שוב שם הבנק, מספר הסניף  685, ומספר חשבון 46175.

השטר ערוך לפקודת  התובע, לירן חזיז, וחתום על ידי אדם בשם אבי אסרף כעושה השטר, אך כל אחד מהם מופיע בשטר פעם נוספת - התובע במקום המיועד לרישום שמות עושי השטר, מתחת לשמו של אבי אסרף העושה,  ואבי אסרף חתום גם  כאחד משני הערבים לעושה השטר.

הערב השני היא מי שהייתה בעת שנעשה השטר, רעייתו של אבי אסרף וכיום גרושתו. שמה מופיע בספח לשטר מתחת ל" שמות הערבים והמען" וחתימה הנחזית כחתימתה מופיעה במקום המיועד "לחתימת הערבים".

הנתבעת טוענת שדין התביעה נגדה להידחות הן בשל העדר עילת תביעה שטרית נגדה, והן משום שהחתימה הנחזית כשלה - אינה חתימתה.  היא אינה יודעת בברור למי לייחס את מעשה הזיוף - לתובע או למי שהיה בעלה, אך מצביעה בכל תצהיריה על נתונים מחשידים העולים מהשוואת כתב היד של החתומים על שטר החוב. ואלה העובדות הצריכות לעניין, ככל שהתבררו.

2.    שטר החוב נעשה כאמור ב-6.7.2004. שבועיים לאחר מכן, ב-22.7.2004, חתמו התובע ואבי אסרף על מסמך המכונה " הסכם הפסקת עבודה" (להלן: " ההסכם" - סומן ת/3). נאמר שם שאבי אסרף שכר ב-10.6.04 מבנה וציוד המשמשים לבית קפה באיזור התעשיה בשילת חממות 8; כי הציוד במבנה שייך לתובע, וכי ב-15.8.04 יהיה התובע רשאי לקחת את כל הציוד שפורט בהסכם אלא אם אבי אסרף ישלם לתובע סכום של 20,000 $. הרשימה כוללת אומנם ציוד אבל גם פריטים קבועים כמו דלת כניסה; אסלות, כיורים, רצפת פרקט ועוד.

ההסכם ת/3 מסתיים בפסקה הבאה: " והיה ואבי אסרף לא יאפשר ללירן חזיז לקחת את רכושו יהיה רשאי לירן חזיז לפדות את שטר הביטחון העומד על סכום של 80,000 ש"ח אשר חתום על ידי אבי אסרף ומזל אסרף".

3.    מי ששימש שושבין בעסקה שבין התובע לאבי אסרף הוא חבר ילדות של התובע - אלעד מיטל (להלן: " אלעד"), שהעיד לתובע. הלה הפעיל במקום מאפיה, ובשלב מסוים החליט "לחלק את המאפיה לשתיים כאשר חלק אחד ישאר כמאפיה ובחלק השני היה בכוונתי להפעיל בית קפה באמצעות לירן חזיז" (סעיף 3 לתצהירו). בחלק שהוקצה לבין קפה בוצעו שיפוצים, ואבי אסרף שהועסק בביצועם וגילה עניין בהפעלת בית הקפה, קשר עם התובע עסקה. כפי שהתברר, תחילה קיבל התובע מאבי אסרף דמי שכירות, לאחר מכן נחתם שטר החוב נשוא תביעה זו, ובסופו של דבר נחתם ההסכם בין אבי אסרף לתובע.

אלעד אומר בתצהירו  שלירן החל לשפץ את המקום וכבר רכש את כל הציוד לבית הקפה אבל אז הגיע למאפיה שבבעלותו לקוח שלו בשם אבי אסרף שהתעניין בבית הקפה והוא הפנה אותו לתובע. העובדה שאבי אסרף ביצע את השיפוצים במקום משום מה אינה נזכרת לא בתצהירו ולא בתצהיר התובע, אבל בחקירתו נשאל אלעד אם התובע שיפץ את המקום ועל כך השיב: " לא, אבי אשרף שיפץ אותו" ועל השאלה " כמה שילמת לו?" השיב: " לא שילמנו לו... זה היה עסקה שאנו נוריד בשכירות ותמורת זאת הוא ישפץ את המקום" (פרוטוקול מ-5.7.2007, עמ' 13).

עוד אמר אלעד שהתובע שילם לו דמי שכירות במשך תקופה מסוימת - אלעד עצמו לא היה בעלים של המקום אלא שוכר - וגם את הציוד לבית הקפה רכש התובע ממנו תמורת 80,000 ש"ח בקירוב (שם, בעמ' 13). אלא שמפי התובע שמענו גרסה שונה. בינו לבין אלעד לא הייתה עסקה, והוא לא שילם לאלעד דמי שכירות (שם, בעמ' 3,4). אלעד בכלל מכר את העסק של מאפיה ויצא לחו"ל עוד לפני שנחתם ההסכם בין התובע לאבי אסרף, ואילו הוא אמור היה לקחת את החלק של בית הקפה. בקשר לחלקו של אבי אסרף בשיפוצים אמר: "הוא הגיע לבית הקפה כאשר כמעט סיימנו את השיפוץ בבית הקפה. הוא גם עשה חלק מהשיפוצים" (שם, בעמ' 3), ובהמשך אמר שהוא הציע לאבי אסרף: "קח את הציוד ותשלם לי על הציוד ותנהל את בית הקפה. ברגע שהוא משלם לי על הציוד בית הקפה לא שלי והוא ישלם לאלעד" (שם, בעמ' 4).

הנתבעת טוענת, בסיכומיה שלתובע ולאלעד יש אינטרס משותף בתוצאות ההליך כאן, ולנוכח הסתירות בגרסתם, הערפול והתמיהות ביחס לעסקה שביניהם, נראה שלטענה הזו יש רגליים.

4.    כך או כך, במשך תקופה של כחודשיים, הופעל בית הקפה על ידי אבי אסרף, כשרעייתו הנתבעת, עוזרת על ידיו. הנתבעת, מסתבר עבדה באותה תקופה במקום אחר, אך עם סיום יום העבודה נהגה להתייצב מדי יום בבית הקפה: " הייתי בו יום ולילה, במלצרות, ניקיתי שולחנות, אני עובדת בעבודה עד 5:50 בערב, ואחר הצהרים הייתי באה לעזור לאבי כדי שלא יהיה חייב לעובדים כסף זה היה ביוני יולי 2004" (פרוטוקול בבש"א 180865/05, סומן ת/4). על גרסה זו חזרה גם בהליך כאן: "לא אני פתחתי את העסק. הייתי מעורבת בעבודה הקשה של הנקיון. הייתי עובדת בקרביץ וחוזרת לבית הקפה לעבוד עד השעות הלילה. כדי שלא יהיה חייב כסף לטבחים ולמלצרים וכל הדברים האלה" (פרוטוקול מ-5.7.2005, עמ' 20).

על פי ההסכם מה-22.7.2004 (ת/3), היה על אבי אסרף לשלם לתובע את תמורת הציוד עד ל-15.8.2004, או לאפשר לתובע ליטול את הציוד לרשותו. התובע הגיע אפוא לבית הקפה ב-15.8.2004 ואז כפי שהתבטא חשכו עיניו. הוא מצא שאת העסק מפעילים אנשים אחרים. הללו רכשו לדבריהם, את העסק על אשר בו מאבי אסרף, תמורת מזומן, וכך נמנע מהתובע להחזיר את הציוד לרשותו. 

הנתבעת טוענת שהיא לא הייתה מעורבת בעסקה שנרקמה בין התובע לבעלה לשעבר - היא לא ידעה עליה דבר, והתובע אישר בעדותו שהנתבעת אכן לא הייתה מעורבת במשא ומתן שקדם לחתימה על שטר החוב, ואף לא בהסכם שבא לאחריו. אבל בשלב כלשהו נודע לה בכל זאת מפי בעלה לשעבר שהוא רכש את העסק וגם מכר אותו, שאם לא כן לא הייתה מתבטאת כפי שהתבטאה: "הבית לא תפקד כמו שצריך. ביקשתי מאבי להתפטר מהמקום. הגעתי למצב שהתמוטטתי מהעבודה זה היה עבודה כל היום והלילה. אז הוא מצא קונה. ביום שהוא מכר את המקום אני הייתי בבית בהתמוטטות עצבים..." שם, בעמ' 22 ). נראה שזמן קצר לאחר מכן, השניים נפרדו.  

5.    ומהי גרסת התובע ביחס לשטר החוב , ונסיבות חתימתו .

תחילה קיבל התובע מאבי אסרף 6,000 ש"ח דמי שכירות אבל בהמשך סוכם ביניהם על רכישת הציוד,  ובדרך נעשה ב-6.7.2004 שטר החוב כי התובע רצה הסכם ושטר חוב משום ש "שטר חוב זה ברזל". התובע אינו מסגיר בתצהירו את העובדה שהוא קיבל מאבי אסרף דמי שכירות בסכום שקיבל, אבל הוא הסכים שאת הסכום הזה יש להפחית מסכום השטר והנה ההסבר: " ברגע שהוא משלם לי על קניית הציוד, הוא לא צריך לשלם לי על שכירות של הציוד. לכן, ה-6 היה כאילו על החשבון... ו" הוא היה אמור להתקזז בסוף מהסכום הזה" (פרוטוקול מ-5.7.2007, עמ' 6). ואשר לחתימה על שטר החוב - התובע אומר שהוא רכש את טופס השטר בסניף הדואר נתב"ג, וכשהגיע לבית הקפה ביקש מאלעד להצטרף. שם הסבו הוא, אלעד ואבי אסרף ליד אחד השולחנות. הם שוחחו על העסקה; אלעד מילא את הפרטים בשטר החוב, ואבי אסרף ביקש מהנתבעת שעסקה אותה שעה בניקוי השולחנות, להצטרף ולחתום על השטר. לדברי התובע : "מזל הצטרפה אלינו, אמרה שלום נעים מאוד, חתמה והמשיכה בשלה. ישבתי עוד כמה דקות, היינו כולנו מאושרים, קמנו והלכנו" (שם, בעמ' 10).

גם אלעד אומר בתצהירו שפרטי שטר החוב מולאו על ידו, ושאבי ומזל אסרף חתמו על שטר החוב בבית הקפה בנוכחותו ובנוכחות התובע - הוא אפילו רואה עצמו כערב בזכות העובדה שהשטר נחתם בנוכחותו: " הייתי בשטח הייתי נוכח אז הייתי ערב" - אבל כשהוא נשאל: "איך היה סדר החתימות, מי חתם קודם?" הוא משיב : "אני לא זוכר, זה היה לפני הרבה זמן", ובהמשך על השאלה אם יתכן שמזל חתמה לפני בעלה, הייתה בפיו תשובה "מעורבת" - "לא. ישבנו שלושתנו בשולחן אבי, אני לירן, אחר כך מזל חתמה. את הסדר אני לא זוכר, אבל שהיא הצטרפה אחר כך זה אני זוכר".

בתצהירו (סעיף 12) אומר אלעד, שהוא נכח גם במעמד חתימת ההסכם שכזכור נחתם שבועיים לאחר שנחתם שטר החוב, אך בחקירה נגדית התברר מפיו שההסכם בין אבי אסרף והתובע נחתם בלעדיו. אלעד נשאל: " אתה לא היית נוכח במהלך חתימת ההסכם? " על כך השיב "לא" ובהמשך, משהופנה לאמור בסעיף 12 לתצהירו ונשאל: "אז היית נוכח או לא היית נוכח?" השיב: " בשעת עשיית ההסכם או בעת חתימת ההסכם?" (שם, בעמ' עמ' 18).

6.    בדיון הקדם האחרון (בפני כב' השופט יפרח), ניתנה החלטה ששני הצדדים נשענים עליה בסיכומיהם כאן: " להסרת ספק העילה נגד הנתבעת היא עילה שטרית בלבד, על פי המופיע בכתב התביעה (לאמר הבקשה לביצוע שטר שהוגשה ללשכת הוצאה לפועל אשר עותק ממנה מצויה בתיק). השאלה המרכזית הצריכה הכרעה היא אם חתומה הנתבעת כערבה בשטר החוב נשוא התובענה" (פרוטוקול מ-14.3.2007, עמ' 3). אתייחס אם כן תחילה לשאלה האחרונה.

התובע אומר בין היתר בסיכומיו: "לענין טענת זיוף, ידוע כי לא די בהעלאת טענת זיוף ללא בסיס כלשהוא לנכונותה. עוד ידוע כי כב' בית המשפט רשאי גם לסמוך על מראה עיניו מהשוואות חתימה ללא עזרת מומחה...". בהמשך אומר ב"כ התובע כי עיון מעמיק בחתימה של הנתבעת על התצהירים השונים שהוגשו לבית המשפט, והשוואת החתימות הללו לזו שנחזית כחתימתה על שטר החוב, מובילים למסקנה שמדובר באותה חתימה. במיוחד הוא מפנה את תשומת הלב לשם "מזל". עשיתי כדבריו, ואיני תמימת דעים עמו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ