אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5364/05

פסק-דין בתיק א 5364/05

תאריך פרסום : 13/12/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
5364-05
26/07/2007
בפני השופט:
י. פרידמן

- נגד -
התובע:
1. אביגדורי ליאורה
2. ינושבסקי מלכה

עו"ד פרידלנד יונתן דוד
הנתבע:
1. עו"ד מטאנס ג'סאן
2. מטאנס סיהאם

עו"ד מטאנס ג'סאן
פסק-דין

1.         התובעות השכירו לנתבעים דירה, על פי הסכם שכירות מיום 1.8.01, לתקופה בת שנה (להלן, " ההסכם"). ההסכם  צורף כנספח ב' לתצהיר מר אביגדורי, שסמונו ת/1. ההסכם כלל אופציה (שמומשה) לתקופת שכירות נוספת בת שנה עד 31.7.03. ב- 1.8.03 חתמו הצדדים על נספח הארכת תוקף להסכם השכירות, כך שתקופת השכירות הוארכה מ-1.8.03 עד 31.7.04. נספח ההארכה הנ"ל כלל אופציה לשנה נוספת, היינו מ- 1.8.04 ועד 31.7.05. הכל על פי תנאי הסכם השכירות המקורי כנזכר בנספח ההארכה עצמו (נספח ד' לת/1). לא שנוי במחלוקת שהנתבעים מימשו שוב  האופציה, ונותרו בדירה לאחר 31.7.04. היינו שתקופת השכירות הוארכה על פי תנאי ההסכם המקורי עד 31.7.05. סוכם עם הנתבעים שהאחרונים ישלמו מראש דמי השכירות עבור כל שנת השכירות הנוספת מ- 1.8.04 (ראה מכתבו של הנתבע מ- 18.8.04 - נספח ה' לתצהיר מר אביגדורי). דמי השכירות החודשיים שבהסכם עמדו על 1,250 דולר על פי השער היציג במועד קבלת התשלום.

2.         אלא שהנתבעים לא שלמו דמי השכירות  וזאת לתקופה החל מ- 1.8.04. סעיף 4(ה) להסכם השכירות קובע שאיחור בן למעלה מ 10 יום בתשלום דמי השכירות מהווה הפרה יסודית. ארכה לתשלום לא נוצלה.

ב- 23.8.04 נשלח ע"י מר אביגדורי (שניהל בשם התובעות המגעים מול הנתבעים ביחס לשכירות), מכתב לנתבע ובו ניתנה ארכה נוספת עד 20.9.04 לתשלום מלוא דמי השכירות לתקופה שמ 1.8.04 ועד 31.7.05 . זאת בתנאי שלא תתבקש ארכה נוספת, כאשר במידה ולא יעמדו הנתבעים בתשלום עד למועד הנוסף שניתן, ניתנת הסכמתם לפנות את הנכס לא יאוחר מ- 21.9.04. ביום 23.8.04 השיב הנתבע בכתב יד על המכתב האמור בחתימתו ובנוסח זה: "תודתי על ההסכמה ומאשר את כל התנאים הכלולים בה". ראה נספח ז' לתצהיר ת/1.

3.         הארכות לתשלום לא הועילו והנתבעים לא שלמו ולו חלק מדמי השכירות לתקופה שמיום 1.8.04. משכך, ביום 17.1.05 נשלח לנתבעים מכתב ביטול של הסכם השכירות בשל הפרתו היסודית.

4.         ב- 21.3.05 הגישו התובעות תביעה לסלוק יד וכספית בסדר דין מקוצר. ב- 20.12.05 ניתן פסק דין חלקי ע"י הרשם שדה (כתוארו אז) המחייב הנתבעים לפנות את הדירה ולהשיבה לתובעות כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ שאינו שייך לתובעות, וזאת עד ליום 27.1.06. 

5.         אשר לתביעה הכספית: ניתנה לנתבעים רשות להתגונן על כל סכום מעל 700 דולר לחודש. זאת לנוכח טענת הנתבע בסעיף 18 לתצהירו  שתמך בקשת הרשות להתגונן.  הנתבע טען שם כי לאחר שלא עלה בידי הנתבעים בשל מצבם הכלכלי לעמוד בתשלומי  דמי השכירות הקבועים בהסכם, ולאחר שנסיונות לפתרון על דרך מו"מ להפחתת דמי השכירות, המצאת ערבים או פריסת החוב לא צלחו (סעיפים 10 עד 15 לתצהיר הנתבע) פנו הנתבעים אל התובעות והציעו להן להסכים להפחתה של דמי השכירות החודשיים לסך של 700 דולר במקום 1,250 דולר. הרשם שדה לא קיבל טענת הנתבעים כי משלא נחתם הסכם שכירות חדש בין הצדדים חלים על היחסים הוראות חוק השכירות והשאילה, והנתבעים זכאים להמשך שכירות בתנאי שכ"ד ראוי (לשיטת הנתבעים) בסך 700 דולר: שהרי בין הצדדים היה רצף כתוב של מימוש תנאי אופציה והארכות תקופת השכירות. זאת  לרבות לתקופה נשוא ההתדיינות שמ 1.8.04,  והכל על פי תנאי ההסכם המקורי.

יש לציין שאף הנתבע עצמו לא טען בתצהיר כי ניתנה הסכמה של התובעות להפחתת שכר הדירה המוסכם לסך של 700 דולר, אלא שהנתבעים לא קיבלו תגובה להצעה זו שהעלו, עד להגשת התביעה נגדם. הרשות להגן ניתנה, אך לנוכח מגבלות ההליך בבקשת הרשות להתגונן. זאת ועוד: הנתבע עצמו בתצהירו, לא חלק על כך שתחילה הסכים לשלם את מלוא דמי השכירות מראש לשנה המתחילה ביום 1.8.04, היינו, 1,250 דולר ל- 12 חודש, כך בסעיף 8 לתצהירו. רק משלא עלה בידי הנתבעים לגייס את הסכום, ניסו לנהל מו"מ על הפחתתו שלא צלח. זו אף התמונה העובדתית המצטיירת מסעיפים 7 עד 9 למכתב הנתבע מיום 18.1.05.

בנוסף, העלה הנתבע טענת קיזוז בסעיף 23 לתצהירו התומך בקשת הרשות להתגונן: לדבריו, השקיעו הנתבעים בדירה כספים רבים ובין היתר התקינו בה ריהוט קבוע שאינו מיועד לפירוק: ארונות מטבח, ארונות קיר וספריות, והכל בסכום מצטבר של 10,000 דולר שהשביח את המושכר. מעבר לטענה לא ניתן כל פירוט לטענת הקיזוז והיא לא נתמכה במסמכים, קבלות, או פירוט המועדים בהם התקינו הנתבעים הריהוט הקבוע על חשבונם. הרשם ציין דלות הטענה ואי פירוטה, וכמו כן שאין שום ראיה שהריהוט שצויין לעיל אינו ניתן לפירוק וחשוב מזה, שאין כל ראיה שהמשיבות (התובעות) הסכימו להשבחת הנכס. עם זאת, ניתנה רשות להגן בטענת הקיזוז לגבי דמי האיחור בפנוי ויתרת שכר הדירה בהפרש שבין 1,250 דולר ל- 700 דולר.

6.         בחודש פברואר 2006 החלו התובעות בהליכי פינוי וגביה בהוצאה לפועל, בהתאם לחיובי פסק הדין החלקי. הוגשה בר"ע לבית המשפט המחוזי על אחת מהחלטות ראש ההוצאה לפועל מיום 22.3.06, ובמסגרתה הגיעו הצדדים להסכם שאלו עיקריו הרלבנטיים:

            א.         מועד הפנוי שנקבע ל 27.3.06 נדחה ליום 10.4.06.

            ב.         עד אז תפונה הדירה.

ג.          הצדדים מאשרים כי אין מחלוקת על כך שהנתבעים חייבים לתובעים שכר דירה בסכום של לפחות 700 דולר לחודש מחודש אוגוסט 2004, וכן סכום ההוצאות שנפסקו בפסק הדין החלקי של הרשם שדה.

ד.         במעמד חתימת ההסכם, שלמו הנתבעים לתובעים סך של 7,500 ש"ח (1,600 דולר ארה"ב) על חשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל.

ה.         הסכומים שאינם שנויים במחלוקת  (כאשר החוב המוסכם לשכר דירה לפי 700 דולר לחודש עלה כדי 14,000 דולר, נכון למועד ההסכם) ישולמו באופן ובמועד שפורט  בסעיפים 2 (ג) ו 2 (ד) להסכם.

      בהתאם למוסכם, ניתנה רשות לערער ובית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכם.

7.         הדירה פונתה ביום 10.4.06.

8.         בפועל, למעט הסך של 7,500 ש"ח שהנם 1,600 דולר ששולמו במרץ 2006, לא שולם דבר, בגין התקופה שמיום 1.8.04 ועד מועד הפנוי ביום 10.4.06. הנתבעים אף לא עמדו בתשלומים כפי הסכמתם בבית המשפט המחוזי.

9.         ביום 10.4.06 התרתי תיקון כתב התביעה, וביום 7.5.06 הוגש כתב תביעה מתוקן, על מלוא דמי השכירות שעד לפנוי ונזקים נטענים נוספים.

10.        בהסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה בישיבה מיום 8.5.06, הוגבלה ההתדיינות לסכומים הנטענים בסעיפים קטנים א,ב,ג ה של סעיף 22 בכתב התביעה המתוקן. ב"כ התובעים נתן הסכמה באותה ישיבה וב"כ הנתבעים חוייב להודיע בתוך 10 ימים אם הוא מתנגד להסדר - שאחרת ייחשב כמסכים לו. מאחר ולא הודיע דבר - נכנסה ההסכמה הדיונית לתוקף. לפיכך הסכומים העומדים לדיון הנם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ