אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 53447/05

פסק-דין בתיק א 53447/05

תאריך פרסום : 24/02/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
53447-05
29/07/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט סניף רמת אביב
הנתבע:
1. רובי גל קולור בע"מ
2. בר אדון מאיר חיים מאיר
3. פוקס זינובי
4. שושני אבישוע

פסק-דין

1.         בפניי תביעה לתשלום סך של 143,164 ש"ח בגין ערבותו של הנתבע 4 ( להלן: "הנתבע") לחוב ספציפי בסך של 120,000 ש"ח של הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"). הערבות נחתמה ביום 26.2.2004 כחלק מהסדר כולל לפריסת חובותיה של החברה, אשר מכוחו העמיד הבנק התובע ( להלן: "הבנק") לטובת החברה הלוואה בסך של 280,000 ש"ח, שהיתה אמורה להפרע ב-49 תשלומים חודשיים. משלא עמדה החברה בתשלומי ההלוואה, בסמוך לאחר נטילתה, הוגשה התביעה שבפניי.

2.         התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבע ביקש רשות להתגונן. ביום 22.5.2006 ניתנה לו רשות להגן בשתי טענות בלבד:

הטענה הראשונה היא שמנהל סניף רמת אביב של הבנק הבטיח לנתבע עובר לחתימת הערבות, כי הערבות לא תמומש בשום מקרה לפני שהבנק יפעל נגד החברה. בהקשר זה ציינתי בהחלטתי מיום 22.5.2006, כי לו היה מדובר בסיטואציה שבה הנתבע חתם על כתב הערבות מבלי שנאמר לו דבר, הרי שלא היתה עומדת לו הגנה מפני התביעה הואיל ובטופס הערבות הוא הוגדר בתור ערב יחיד ולא בתור ערב מוגן.  דא עקא, במקרה דנן הועלתה טענה בדבר הטעייה פוזיטיבית מצידו של הבנק, שיש לבררה.

הטענה השניה היא שלא ניתנה לנתבע הודעה על הפיגור בתשלום ההלוואה. בהקשר זה ציינתי בהחלטתי מיום 22.5.2006, כי לכאורה ההודעה לערב נשלחה לכתובת בלתי נכונה של הנתבע ועל כן יש לברר את השאלה האם ידע הנתבע על אי פרעון החוב גם בלא שקיבל הודעה פורמלית על כך מהבנק.

3.         מטעם הבנק הוגשו ארבעה תצהירים. הרלבנטיים לעניננו הם תצהיריהם של מנהלי הסניף במועדים הרלבנטיים לתביעה, אליהו מרציאנו ויהודית עזר, וכן של פקידת הבנק רבקה זורבסקי, שהחתימה את הנתבע על כתב הערבות.

4.         אליהו מרציאנו ( להלן: "מרציאנו") שימש כמנהל סניף רמת אביב של הבנק עד לחודש מרץ 2004. הוא מתאר בתצהירו כי בחודש אוגוסט 2002 התוודע לראשונה לנתבע, שהוצג על ידי אחד מבעלי החברה, מאיר בר אדון ( להלן: "בר אדון") בתור יועץ עסקי שלו ושל החברה. בר אדון ביקש כי הבנק ימסור לנתבע את פרטי החבויות בחשבון וכן כל מסמך שהנתבע יבקש לקבל בקשר לחשבון. מכאן ואילך הגורם המרכזי מטעם החברה במגעים מול הבנק היה הנתבע. במהלך שנת 2003 פנו בר אדון והנתבע לבנק בבקשה להחליף חלק מן הערבים בערבות של הנתבע, לאחר שזה הפך לשותף בחברה. לאחר משא ומתן ממושך, נחתם ביום 9.2.2004 הסדר לפרעון חובות החברה לבנק והנתבע חתם כערב להלוואת ההסדר. ביום 26.2.2004 הוא חתם על כתב הערבות נשוא התביעה.

            מרציאנו מכחיש את הטענה כאילו הבטיח לנתבע שהחוב ייגבה ממנו רק לאחר מיצוי ההליכים נגד החברה ובר אדון. לדבריו אמר לנתבע " שאם הלקוח לא משלם, הוא ישלם והוא ידע מזה שהוא ערב לחבות הזאת" (ע' 30 לפרוטוקול).

            בעדותו ציין מרציאנו כי סבר לתומו שהנתבע נכנס כשותף בחברה בשנת 2003, וזאת על יסוד דברים שאמר לו הנתבע (ע' 26 וכן ע' 28 לפרוטוקול). חיזוק לגרסה זו של מרציאנו ניתן למצוא בטופס הקצבת אשראי נספח ב' לתצהירו, שנרשם על ידו ביום 23.7.2003, ובו נרשם כי יש כוונה להחליף את הערבים בנתבע, " שנכנס שותף בחברה". משמע, זה היה הרושם שיצר הנתבע בפני מרציאנו עוד קודם שחתם על הערבות.

            עוד ציין מרציאנו כי המשא ומתן שקדם לחתימת הערבות והסדר החוב ארך לא פחות מחצי שנה, בגלל שהנתבע רצה לבדוק כל דבר בטרם חתם כערב להסדר ולחוב (ע' 28 לפרוטוקול).

            מרציאנו העיד על התפקיד הפעיל שמילא הנתבע בחברה:

            " הוא ידע בדיוק מה קרה בחברה, הוא קיבל את כל המסמכים של החברה וכל דבר ידע עליו, הייתי מתקשר כל הזמן לחברה והוא היה שם ... הרבה פעמים התקשרתי והוא היה עונה, התקשרתי בקשר לחשבון החוב, לא נכנס כסף והם היו צריכים לגמור את החוב. הוא ביקש דרכו ורצה לדעת על חשבון החברה והוא נכנס להבריא את החברה ..." (ע' 29 לפרוטוקול).

            עדותו של מרציאנו מהימנה עליי, ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. אין גם כל הגיון שמרציאנו ידבר עם הנתבע על ערבות מוגנת, ויחתים אותו על ערבות יחיד, מה גם שמרציאנו סבר בטעות, כי הנתבע הוא שותף בחברה, ובתור שכזה, הוא אינו יכול להיות ערב מוגן. הוא גם לא היה צריך לשכנע את הנתבע לחתום כערב, ואגב כך לפזר הבטחות שווא, באשר היוזמה להחלפת הערבים לא היתה של הבנק, אלא של הערבים עצמם. מכאן שמקובלת עליי עדותו של מרציאנו לפיה לא הטעה את הנתבע באשר לטיבה של ערבותו.

            לכך יש להוסיף את העובדה שהערבות נחתמה מקץ משא ומתן ממושך שארך כחצי שנה, כך שהיה בידי הנתבע די זמן והותר לבדוק את מעמדו כערב, מה גם שנמסר לו טופס הודעה לערב, נספח ה' לתצהיר מרציאנו, ובו נרשם כי מעמדו הוא של ערב יחיד, ולא של ערב מוגן. למעשה, טענתו של הנתבע היא טענה בעל פה נגד מסמך בכתב, באשר הוא טוען כי ערבותו היא ערבות מוגנת, בניגוד לטופס ההודעה לערב בו הוא מוגדר כערב יחיד.

5.         פקידת הבנק רבקה זורבסקי טוענת בתצהירה כי הנתבע חתם בפניה על כתב הערבות, וכי בשום שלב לא אמרה לו שהוא ערב מוגן וכי החוב ייגבה ממנו רק לאחר מיצוי ההליכים נגד החברה ובר אדון. לדבריה, ערבותו של הנתבע לא היתה יכולה להיות ערבות מוגנת, בשל סכומה- 120,000 ש"ח, מעל לתקרת הסכום של ערב מוגן, שעמדה בזמנו על כ- 50,000 ש"ח (ע' 32 לפרוטוקול). לדבריה, היא נוהגת להסביר לערבים אם הם ערבים מוגנים או יחידים, בהתאם לסכום ערבותם, וכן היא מסבירה " שערב מוגן זה עד סכום שאני לא יודעת כמה היה אז, ברגע שזה ערב מוגן, החוב נדרש קודם מהחייבים ואחר כך ממנו, בערבות לא מוגנת כמה שחותם הערב זה מה שהוא מתחייב לשלם" (ע' 33 לפרוטוקול). במקרה הספציפי " הסברתי שזה ערבות ספציפית להלוואה על סך של 120,000 שקל ואם זה לא ישולם, הוא מתחייב אישית לשלם ... בזמן החתימה הבהרתי לו ש- 120 אלף שקל זה כאילו חוב שלו, במידה ויהיו בעיות בהחזרת ההלוואה הוא יצטרך לשלם את ה- 120 אלף שקל". (ע' 33 לפרוטוקול). בהמשך הודתה כי " אבל מה ספציפית דיברנו באותה שניה אני לא זוכרת ... יכול להיות שלא, אבל הסברתי לו בהחלט. אני מסבירה לכל ערב בדיוק את תנאי הערבות שלו ..." (ע' 35 לפרוטוקול).

            אני מתרשם כי זורבסקי לא זוכרת מה בדיוק אמרה לנתבע עובר לחתימתו על הערבות, אם אכן אמרה לו דבר מה, והדבר הוא אך טבעי, בשל הזמן הרב שחלף בין מעמד ההחתמה לבין מועד העדות. יחד עם זאת, מה שברור הוא שהיא לא אמרה לו באופן פוזיטיבי שהוא חותם בתור ערב מוגן, שכן לא היתה כל סיבה שהיא תאמר לו דבר שאינו נכון, בשים לב לכך שהיא שלטה היטב בהבחנה שבין ערב יחיד לערב מוגן, וגם סימנה את החלופה של ערב יחיד בטופס ההודעה לערב. אין כל הגיון שהיא תמלא כיאות את מעמדו של הנתבע כערב יחיד על גבי טופס ההודעה לערב, אך בעל פה תאמר לו שהוא ערב מוגן דווקא.

6.         יהודית עזר ( להלן: "עזר") שימשה כמנהלת סניף רמת אביב של הבנק החל מחודש מרץ 2004, והחליפה בתפקיד את מרציאנו. לדבריה, זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד, התברר לה כי החברה אינה עומדת בתשלומיה מכח הסדר התשלומים מחודש פברואר 2004. היא שוחחה בטלפון עם הנתבע, הודיעה לו על חוב הפיגורים וביקשה כי יכנס לסניף על מנת להסדירו (ע' 38 לפרוטוקול). בעקבות כך הגיע הנתבע לפגישה עימה בסניף, והסביר לה מהן הסיבות לפיגור בתשלומים. הוא אף הבטיח לטפל בהסדרתם. לדבריה " בפגישה פניתי בדרישה להסדיר את החוב, קודם הבאתי לידיעתו שקיים חוב והחוב לא משולם וזאת הסיבה שהוא הגיע אליי לפגישה" (ע' 38 לפרוטוקול). ביום 3.6.2004, ולאחר שחוב הפיגורים לא הוסדר, נשלח מכתב לנתבע. בעקבות כך, כמו גם בעקבות פניות טלפוניות אליו בענין החוב, ביקש הנתבע לקיים פגישה לשם דיון בהסדרת החוב שבפיגור. עזר מציינת כי ביום 27.12.2004 נערכה פגישה בה השתתפו עזר, נציג אגף הגביה של הבנק, עורך הדין של החברה והנתבע, ובמהלכה התחייב הנתבע להפקיד לחשבון החברה סך של 5,000 ש"ח ולהעביר בשם החברה הצעה לסילוק החוב. לדבריה " אדון שושני [הנתבע- ח.ב.] הגיע עם עורך דין החברה קולנברג, ישבנו ושוחחנו על החוב וניסינו לקבל פתרונות איך החוב יכוסה" (ע' 39 לפרוטוקול). הנתבע אכן הפקיד לחשבון  סך של 5,000 ש"ח ביום 31.12.2004, אך לא הועברה כל הצעה להסדר החוב. בעקבות כך נשלחו לנתבע מכתבי התראה ביום 16.3.2005 וביום 23.3.2005, לכתובת ברח' שולמית 13 בתל אביב וכן לכתובת החברה ברח' בן צבי 84 תל אביב, אך המכתבים לא נדרשו על ידי הנתבע. עזר מאשרת כי הבנק צריך היה לשלוח את המכתבים לכתובת שהנתבע נתן, והוסיפה כי הבנק נוהג לשלוח הודעות לפי הכתובת המעודכנת בספריו, הגם שלא היה בידה להצביע על מסמך שבו מסר הנתבע את הכתובות אליהן נשלחו בפועל ההודעות לערב (ע' 41 לפרוטוקול).

            עדותה של עזר היתה סדורה ומהימנה, ולא נסתרה כמלוא הנימה. אני נותן בעדות זו אמון מלא. מכאן שהנתבע ידע היטב אודות הפיגור בתשלום חובותיה של החברה, ועל חשיפתו לדרישת תשלום מכח ערבותו, גם אם המכתבים נשלחו לכתובת בלתי נכונה.

7.         מטעם הבנק זומן לעדות בעל פה פוקס זינובי, הנתבע 3. בעדותו הוא תיאר כיצד סולק מתפקידו כמנכ"ל החברה בחודש אוגוסט 2002 ומי שנכנס בנעליו היה לא אחר מאשר הנתבע. בינואר 2003 נפתחה חברה חדשה, היא חברת רובי גל קולור 2002 בע"מ, בבעלות משותפת של הנתבע ושל בר אדון, אשר השתלטה למעשה על כל הרכוש, הפעילות והלקוחות של החברה הנתבעת. ראיה למעמדו של הנתבע כמנהל החברה הנתבעת היא העובדה שנדרשה חתימתו על מנת שזינובי יוכל לקבל לידיו את פוליסת ביטוח המנהלים שרכשה עבורו החברה (ע' 16 לפרוטוקול).

8.         הנתבע טוען בתצהירו כי שימש כיועץ עסקי של החברה החל משנת 2002 ותפקידו היה, בין השאר, לבדוק את אופן התנהלות החשבון בבנק בשל חשד כי אחד השותפים, פוקס זינובי, הוא הנתבע 3, מועל בכספי החברה. הוא מכחיש כי היה המוציא והמביא מטעם החברה וטוען כי היה מוסמך אך ורק לקבל מידע ועדכונים שוטפים מהבנק. בשנת 2003 הודיע לו מנהל הסניף כי בר אדון מבקש לשחרר מערבותם שניים מן הערבים המוגנים, שכל אחד מהם ערב לסכום של 50,000 ש"ח. המנהל הודיע כי יסכים לשחרור הערבים כנגד קבלת ערבות מוגנת של הנתבע. המנהל הסביר לו כי הבנק לא יפנה אליו בדרישה לסילוק החוב אלא לאחר מיצוי הליכי הגביה נגד החברה ובעלי השליטה בה. על יסוד הבטחה זו של המנהל הסכים הנתבע לחתום בתור ערב מוגן. בטרם החתימה הסבירה לו הפקידה רבקה זורבסקי כי הוא ערב מוגן וכי הבנק יתבע אותו רק לאחר שיממש את הבטחונות בחשבון וימצה ההליכים נגד החברה והערבים הלא מוגנים. הוא מאשר כי מנהלת הסניף עזר ביקשה להפגש עימו לאחר כניסתה לתפקיד והודיעה לו כי החברה אינה פורעת את ההלוואה כסדרה. היא אף דרשה את הסדרת חוב הפיגורים והנתבע אמר לה כי בר אדון יודע על הפיגור ובדק את האפשרות לפרוס את החוב. מאוחר יותר הוא השתתף בפגישה עם נציגי הבנק, בה נכח גם ב"כ החברה, ונדונה שאלת פרעון חובה של החברה לבנק. סוכם כי החברה תפקיד 5,000 ש"ח על חשבון החוב וכך נעשה. לדברי הנתבע, הוא לא קיבל התראה מהבנק כי החברה אינה עומדת בהחזר ההלוואה והודעות הבנק נשלחו לכתובת שאינה כתובת מגוריו, הואיל והוא התגורר אותה שעה בכוכב יאיר. למותר לציין כי גרסתו של הנתבע מכילה סתירות שאינן ניתנות ליישוב: מחד הוא טוען כי נפגש עם מנהלת הסניף לאחר שנאמר לו כי החברה אינה פורעת את ההלוואה כסדרה, וכי נועד עימה פעם נוספת בענין זה בנוכחות ב"כ החברה, ומאידך הוא טוען כי לא קיבל התראה מהבנק בדבר אי פרעון החוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ