אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 534/06

פסק-דין בתיק א 534/06

תאריך פרסום : 07/06/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
534-06
22/10/2008
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
עומר חגאזי
הנתבע:
1. דיאב ריאד
2. מג'דוב ממדוח
3. דיאב תיסיר
4. משרד מ"ק - חיפה
5. אדיב עיאס
6. משכן - בנק הפועלים
7. בנק הפועלים - סניף שפרעם
8. עו"ד סולומון יעקב
9. רשם המקרקעין - בנין לב העסקים

פסק-דין

1.         התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא זכאי להרשם כבעלים של חלקות מקרקעין כדלקמן:

-     חלקה 24 בגוש 18566 במקום הנתבעים מס' 1, 2 ו- 3 (כאשר הערות אזהרה ועיקולים  לטובת נתבעים מס' 4 עד 8 ימחקו).

-     חלקות 28, 29 ו- 30 בגוש 18579 במקום הנתבע מס' 1.

-     300 מ"ר מתוך חלקה 50 בגוש 18579 במקום הנתבע מס' 1.

2.         בתאריך 23.11.06 ניתן פסק דין חלקי על יסוד כתב התביעה, ובהעדר הגנה מטעם הנתבעים מס' 1 עד 3, ובהסכמת נתבעים מס' 4, 5 - 8 ולפיו התובע זכאי להרשם כבעלים של חלקה 24 בגוש 18566 וכי העיקולים שנרשמו לטובת הנתבעים מס' 4, 5, 7 ו- 8 על זכויותיהם של הנתבעים 1 עד 3 - ימחקו. כמו כן נמחקה התביעה נגד הנתבע מס' 6.

3.         בנסיבות אלה נותרה מחלוקת בין התובע לבין הנתבע מס' 5 , אדיב עיסא , בלבד , בקשר לחלקות 28, 29 ו- 30 בגוש 18579 ו- 300 מ"ר מתוך חלקה 50 בגוש 18579 (החלקות ביחד יקראו להלן "החלקות").

4.         ביום 10.11.91 חתם הנתבע מס' 1 על יפוי כח בלתי חוזר, ולפיו הוא מעביר את כל זכויותיו בחלקות לתובע.

5.         ביום 9.7.95 הוטל על חלקו של הנתבע מס' 1 בחלקות הנ"ל עיקול לטובת הנתבע מס' 5 בתיק הוצל"פ 0-89-20294-02 . כן נרשמה הערה לפיה מונה הנתבע מס' 8 כונס נכסים על חלקו של הנתבע מס' 1.

6.         בתביעתו טען התובע כי זכותו בהתאם ליפוי הכוח גוברת על זכותו של הנתבע מס' 5.

7.         הנתבע מס' 5 טען בכתב הגנתו כי אין בסיס לטענת התובע לפיה זכותו גוברת על זו שלו, כי יפוי הכוח, כלשעצמו, כלל לא יתר לו זכויות בחלקות וכי דין תביעתו להדחות.

8.         מאחר ועסקינן במחלוקת משפטית, לא נשמעו ראיות והצדדים הגישו סיכומים בכתב. 

9.         ב"כ התובע טען בסיכומיו כי יפוי הכוח תקף וכי התובע רכש זכות קניין בחלקות מכוחו וכי בתחרות בין העיקול מול ההתחייבות לעשות עיסקה במקרקעין גוברת ההתחייבות.

10.        ב"כ הנתבע מס' 5 טען כי אין לראות ביפוי הכח מסמך המקנה לתובע זכויות בחלקות וכי בכל מקרה העיסקה השניה - העיקול שנרשם - גוברת.

11.        ב"כ התובע הגיש סיכומי תגובה בהם הדגיש את עדיפות ההתחייבות על פני העיקול.

12.        איני סבורה כי אני נדרשת לשאלת טיב הזכויות שרכש התובע על סמך יפוי הכח ולצורך הכרעה מוכנה אני לקבל טענת התובע לפיה רכש זכות קניין בחלקות והוא זכאי להרשם כבעליהן החוקי (וראה פסק דינו של כבוד השופט א. רובינשטיין בע"א 4836/06 עזבון המנוח סאלח יוסף חמוד ז"ל נ. כמאל חרב ואח' (פורסם בנבו - פסק דין מיום 13.7.08). השאלה הנדרשת לדיון היא זכותו של מי עדיפה - של התובע שרכש את זכות הקנין בחלקות ו/או זו של הנתבע מס' 5 שרשם עיקול על זכויות הבעלים הרשום.

13.        מענה למחלקות בין הצדדים ניתן לאחרונה בע"א 8497/06 רות טורג'מן לחמן נ. בנק דיסקונט לישראל ואח' (פורסם בנבו - פסק דין מיום 4.8.08) מפי כבוד השופטת ע. ארבל כדלקמן:

"בהנחה שהמערערת רכשה זכות שביושר בדירה בירושלים מכוח השתתפותה ברכישת הדירה, יש לבחון זכותו של מי עדיפה, זו של המערערת או זו של הבנק. סעיף 9 לחוק המקרקעין נותן עדיפות לבעל העסקה השניה אם "השני פעל בתום לב ובתמורה והעיסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום לב". במקרה דנן, אין חולק כי הבנק , שהינו בעל העיסקה השניה, עומד בתנאים שעניינם תמורה ורישום העסקה, והמחלוקת הינה האם פעל הבנק בתום לב. בית המשפט המחוזי קבע כי התשובה היא חיובית. איני סבורה, כאמור, כי ראיות חדשות, אפילו יוכיחו כי כספי המשכנתא הראשונה שולמו מחשבון משותף של בני הזוג, ישנו קביעה זו. בנסיבות הענין נראה כי אף לאור ראיות אלו יש לקבוע כי הבנק פעל בתום לב במסגרת עסקת השעבוד שנערכה בשנת 1998 , הבנק ידע כי הדירה בירושלים רשומה כולה על שם הבעל. לא נרשמה על הדירה כל הערת אזהרה היכולה להעיד על זכויותיה של המערערת בדירה, עובדה השוללת את תום ליבה של המערערת (ע"א 2643/97 גנז נ. בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ , פ"ד נז(2) 385)".

בענייננו - כלל לא נטען נגד תום ליבו של הנתבע מס' 5 ומאידך, התובע לא נתן כל מענה לשאלה מדוע זכויותיו על פי יפוי כוח משנת 1991 לא נרשמו על שמו עד 1995.

14.        בסיכומי תגובה של ב"כ התובע הוא מפנה לפסק דינו של כבוד השופט א. רובינשטיין בע"א 4836/06 הנ"ל וטען כי ההלכה שנפסקה היא כי "לא בכל מקרה אי רישומה של הערת אזהרה יביא להעדפת העסקה המאוחרת".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ