אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5313/01

פסק-דין בתיק א 5313/01

תאריך פרסום : 25/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
5313-01
01/01/2007
בפני השופט:
ש. לבנוני

- נגד -
התובע:
אקריש יוסף
עו"ד יונגר ואח'
הנתבע:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר חברה לביטוח בע"מ

עו"ד מלצר אהרן
פסק-דין

נתוני רקע

1.         בתאריך 17.1.01 היה התובע מעורב בתאונת דרכים בה נגרמו לו נזקי גוף. אין חולקין כי הנתבעות נושאות באחריות מוחלטת לגרם התאונה ותוצאותיה בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - "חוק הפלת"ד").

2.         התובע אושפז בבית חולים למשך 12 יום. פגיעותיו היו באברים שונים בגופו והסבו לו  נכויות שונות. הוא עתר לענף נכות כללית במל"ל, ונפסקו לו נכויות צמיתות שונות. בסופה של דרך, אף על דעת הנתבעות, סוכם לאמץ את הנכויות הצמיתות שנפסקו כך בתחומים שונים, זולת בתחום הנפשי, כדלקמן:

א.         10% בגין פגיעה קלה בעצב הטריגמינוס בפנים.

ב.         10% בגין הצלקת בפנים.

ג.          10% בגין הגבלה בתנועות מפרק טרמפורו-מנדיבולרי (בלסת התחתונה).

ד.         5% בגין ליקוי שמיעה.

            הנכות המשוקללת הצמיתה, איפוא, בגין נכויות אלו עולה כדי 30.745%. לעניין הנכות הנפשית השנויה במחלוקת סוכם על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. מיניתי, איפוא, כמומחית בתחום הפסיכיאטרי את ד"ר עדינה נעון.

3.         ד"ר נעון, בסיכום חוות דעתה, פסקה לתובע נכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור של 10% אשר נובעת כתוצאה מ "הפרעת הסתגלות בעקבות והקשורה לתאונה". ד"ר נעון סקרה את תולדות פגיעתו של התובע, לרבות טיפול פסיכולוגי ממושך שקיבל בעקבות התאונה, ושהקל על מצבו.

4.         התובע מסר תצהיר עדות ראשית ונחקר עליו. אחר הדברים הללו הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית בגדרה סוכם כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. ב"כ הצדדים, בגדר ההסכמה הדיונית האמורה, הסכימו לקבילותם והעדר קבילותם של מסמכים פלוניים. אחר כל אלו הונחו בפניי סיכומי טענות ב"כ הצדדים. לבקשתו של ב"כ התובע נדרשתי למחזור שני של סיכומי תגובה.

            להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים בגדר הכרעתי.

לנכותו הרפואית והתפקודית של התובע

5.         התובע הוא יליד 1975. שעה שארעה לו התאונה הוא היה, איפוא, בן 25. הסכמת הנתבעות לנכויות הצמיתות שנימנו לעיל, כשהן נסמכות על פרוטוקול ענף נכות כללית במל"ל, משמיעות בעליל לא רק הודיה, כטענתן המשתמעת, במספרים גרידא אודות נכויות פלוניות, אלא גם למשמעות הרפואית הנודעת להן. אכן, לכאורה, עסקינן בנכויות נמוכות, אף לכאורה בתחומים שאינם משיקים, בהכרח, לעניין המשמעות התפקודית. ואולם עיקר הוא, לשיטתי, האפקט המצטבר של כל הנכויות האמורות. אכן, לתובע נכות קלה בגין פגיעה בעצב בפנים, נכות קלה בגין צלקת, נכות קלה בגין הגבלה בתנועות הלסת התחתונה ונכות קלה בגין ליקוי שמיעה. המשמעות המצטברת, לטעמי, של נכויות קלות אלו, כלל אינה קלה.

6.         לכך חוברת הנכות הפסיכיאטרית בשיעור של 10% שניתנה על ידי ד"ר נעון. אכן, אף שיעור נכות זה, הוא נמוך לכאורה. ואולם אף הוא מעצים את האפקט המצטבר שתואר מעלה.

            מתשובה לשאלת הבהרה של ד"ר נעון ניתן ללמוד, לכאורה, כי בסופה של דרך לא נותרה לתובע כל נכות פסיכיאטרית צמיתה. שהרי ד"ר נעון משיבה (נספח ב' להודעת ב"כ הנתבעות מיום 6.6.06) כי "באם מאז כתיבת חוות הדעת חל שינוי והנ"ל החל לעבוד ומתמיד יש מקום לשנות את חוות הדעת ל- 10% זמנית מיום התאונה ועד לתחילת עבודתו". לנוכח העובדה כי אין עוררין על כך שבסופה של דרך, הגם לאחר שנים, חזר התובע לעבוד באורח סדיר במקום עבודתו עובר לתאונה, נטען כי לתובע אין נכות פסיכיאטרית צמיתה, אלא אך זמנית.

7.         ככל שזו השקפתה של המומחית הרי, בכל הכבוד, היא אינה מקובלת עליי והנני מאמץ בסוגיה זו את טיעוני ב"כ התובע. אכן, בעיקר כשמדובר בנכות פסיכיאטרית צמיתה ונמוכה, חזרתו של הניזוק לעבודה אינה מאיינת את הנכות כלא הייתה. משעה שהמומחית, בגדר חוות דעתה, סבורה הייתה כי מצבו של התובע מצדיק מצב סופי של נכות פלונית, לטעמי אין כל קשר לעובדה שהוא חזר לעבודה, אם לאו. אוסיף ואציין כי אם המומחית סבורה הייתה, לנוכח מצבו של התובע, כי מצבו כה חמור באופן שהתרשמה שהוא פגע באורח אנוש ביכולת הסתגלותו לעבודה כלשהי, פשיטא הייתה פוסקת לו נכות צמיתה גבוהה פי כמה.

8.         הנה-כי-כן, בדעתי לקבוע כי לתובע נכות צמיתה אף בתחום הפסיכיאטרי בשיעור של 10%. לנוכח כל אלו נכותו הרפואית המשולבת והצמיתה עולה כדי 38%.

9.         התובע טוען להעדר כושר עבודה מוחלט מיום התאונה ועד 31.12.03, וזאת על יסוד קביעת רופאי המל"ל. לאחר מכן הוא טוען להפסד כושר עבודה כדי 70% עד לנובמבר 2004. מאז נטען להפסד כושר השתכרות כדי 40%, הן בעבר והן לעתיד.

10.        איני מקבל את טענת הנתבעות כי לא הוכח העדר כושר עבודה מלא הואיל וקביעת רופאי המל"ל אינה מחייבת לאור הוראות חוק הפלת"ד. לטעמי, ובגדר אומדני השיפוטי על יסוד הנתונים שבפניי, יש ביכולתי לאמוד את אובדן הכושר בעבר. אכן, שלא כשיטת התובע, איני מכיר בכך שהתובע היה משולל כושר עבודה מוחלט עד ליום 31.12.03. מן החומר הרפואי שבפניי, אף לנוכח הטיפולים הנפשיים הממושכים שעבר התובע והפגיעה הקשה והמייסרת בלסתו התחתונה, הנני מכיר בהעדר כושר עבודה מוחלט לתקופה של 24 חודש, דהיינו עד ינואר 2003.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ