אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 52845/05

פסק-דין בתיק א 52845/05

תאריך פרסום : 30/01/2011 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
52845-05
15/06/2008
בפני השופט:
נורית רביב

- נגד -
התובע:
1. פלוני
2. פלונית

עו"ד משה סיון
הנתבע:
בנק המזרחי המאוחד בע"מ
עו"ד ישעיהו ריזל
פסק-דין

למתן הודעות ולפירעון מודרג" - אך הם אינם מוכנים להשלים עם אובדן כל כספם " באבחה אחת" וב" הפתעה גמורה" (כפי שהם מתבטאים בתצהירם (סעיף 43). התובעים תוקפים את התנהלות הבנק בשני מישורים:

ראשית, בעניין הערבות השנייה והשלישית שנדרשו מהם - לגישתם הבנק הפר כלפיהם את חובת הנאמנות והזהירות בכך שהעמיד אותם בפני עובדות מוגמרות בהעניקו לפלוני אשראי בלי גבולות ובהחתימו אותם לאחר מעשה על ערבויות בסכומים שהעמידו בסיכון את כל העתודות הכספיות שלהם לעת זקנה. בזה עשה אותם הבנק לחייבים עיקריים שלו, והעדיף את האינטרס שלו על פני התחשבות בהם ובצרכיהם.

שנית, את העברת הכספים מחשבונם לחשבון העסקי של פלוני, ביצע הבנק על סמך בקשה של פלוני, מבלי לקבל מראש את הסכמתם למהלך הזה, ומבלי שתינתן להם אפשרות להיכנס לנעליו ולפרוע את החוב בתנאי פריסה, כפי שמורה חוק הערבות, תשכ"ד-1967 (להלן: " חוק הערבות" או " החוק").

3.    הבנק מצדו סבור שאין שום דופי בהתנהלותו - לא בהקשר לערבויות שהתובעים חתמו עליהם מרצונם ולאחר שכל שטעון גילוי - גולה להם, ולא בהקשר להעברת הכספים מחשבונם לטובת כיסוי החוב בחשבון העסקי של פלוני, אם כי בעניין זה, עמדת הבנק קיבלה בהדרגה כיוון שונה.

אם במכתבו לב"כ התובעים ממאי 2003, (נספח ל' לתצהירם), מסתמך הבנק בעיקר על הערבויות וכתבי הקיזוז ורק טוען שהעברת הכספים בוצעה בתיאום מלא עם התובע " שבעת ביקורו בסניף נמסר לו במפורש על כך", הרי בכתב ההגנה של הבנק, נאמר שפלוני והתובע בקשו לפרוע את האשראי בחשבון העסקי באמצעות כספי הפיקדון של התובעים, וכי פלוני חתם לצורך זה על בקשות לפירעון מוקדם; אך בהמשך מתברר מתצהירה של מנהלת הסניף הגב' טובה צור, שלא רק פלוני חתם - גם התובע חתם על בקשה לפרוע את הפיקדון, ובמהלך שמיעת ההוכחות אף שמענו מפיה הבהרה נוספת - לא הייתה דרישה של החוב בחשבון העסקי להוציא 30,000 ש"ח שהיו בפיגור, וגם בעניין זה כנראה לא הייתה אלא דרישה בעל פה; לא הייתה כל דרישה של הערבות - היא גם לא התכוונה בשום שלב לדרוש את הערבות " לא התכוונו לממש את הערבות בשום נקודת זמן" (פרוטוקול מ-11.3.07, עמ' 30), ולא היה כל קיזוז: " אין קיזוז, לא היה קיזוז בפועל. הייתה בקשה של הלקוח לפרוע את ההלוואה" (שם, בעמ' 29) .

הגרסה העובדתית עתה אפוא היא, שהסכום של 530,000 ש"ח הועבר מחשבון התובעים לחשבון העסקי של פלוני, לא משום שהבנק דרש את מימוש ערבותם של התובעים ולא מכוח זכויות הקיזוז שהבנק קנה לעצמו כלפי התובעים, כי אם פשוט על פי בקשה של פלוני ושל התובעים גם יחד, וממילא בהסכמת האחרונים. לשם כך אין כמובן צורך לא בערבות ולא בכתב קיזוז.

4.    בכל זאת, הבנק אינו "מוותר" על כתבי הערבויות וכתבי הקיזוז. אלה מוסיפים מבחינתו להיות חישוק נוסף לזכותו לפעול כפי שפעל, משום שמכוחם רשאי היה הבנק לטענתו לעשות שימוש בכספי התובעים " גם ללא הודעה לתובעים ומבלי לקבל את הסכמתם לכך" - כך טוענת הגב' צור בתצהירה (סעיף 25.8) והבנק חוזר על טענה זו גם בסיכומיו ומעמיד אותה כטענה חלופית (סעיף ד. בעמ' 7 לסיכומי הבנק). לי נראה שטיעון זה, בטעות יסודו.

התובעים הם "ערבים יחידים". ככאלה זכותם על פי חוק היא שערבותם תידרש רק כאשר החייב לא קיים את חיובו, וכשמדובר בסילוק הלוואה שהיה על החייב לפרעה בתשלומים - עומדת להם הזכות לסלק את החוב בתנאי הפריסה המקוריים, זולת אם הבנק פנה אליהם, בדרך שמורה החוק, והם לא הודיעו לו על רצונם לפרוע כך את ההלוואה (סעיף 26 לחוק הערבות).

על זכויותיהם של "ערבים יחידים" לא ניתן להתנות אלא לטובתם. מכאן, שכלפי ערבים כאלה האפשרות לעשות שימוש בכתבי קיזוז מסוג אלה שנחתמו על ידי התובעים למצער מוגבלת, וכלל אינה עומדת לבנק, כאשר את הסילוק המוקדם של הלוואה שפירעונה בתשלומים, מבקש החייב עצמו  - להבדיל ממהלך של העמדה לפירעון מוקדם שהנושה מבקש לנקוט בו, בשל איחור בפירעון.

המסקנה המתבקשת אם כן היא שכתבי הקיזוז אינם משחררים את הבנק מהצורך לקבל מראש את הסכמת התובעים למהלך שבוצע, ואין בהם כדי לשחרר את הבנק מהחובה להעמיד את התובעים על זכותם להיכנס לנעלי החייב פלוני ולפרוע את החוב בהדרגה.

5.    ועתה, לעובדות ביתר הרחבה.

חשבון התובעים, החשבון העסקי של פלוני, וחשבונו של אחיו, ד.נ. - נוהלו כולם בסניף הנשיאים, פתח תקוה, של הבנק. החשבון העסקי של פלוני נפתח בדצמבר 1999, כשאביו מיופה כח בחשבון, והוא מכונה "דלאל מקור הגרביים" כשם העסק שפלוני קיבל מדודו.

הערבות הראשונה להבטחת כל חוב של פלוני לבנק, נחתמה על ידי התובעים ב- 10.1.2000, והוגבלה כאמור לסכום של 200,000 ש"ח, כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן.

כעבור 4 חודשים, ב-4.5.2000 חתמו התובעים על ערבות נוספת להבטחת כל חוב של פלוני לבנק, והפעם הועמד סכום הערבות על 580,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד. בהבדל מהערבות הראשונה - על כתב ערבות זה לא מופיעה חותמת: "על אף האמור בכתב הערבות הלקוח ערב בזה לחייב בגבולות סכום קופת הגמל/פק"מ/פח"ק/ חסכונות ואשר לגביהם חתם על כתב הקיזוז מיום...".

שנה לאחר מכן, ב-15.5.2001, חתמו התובעים על הערבות השלישית להבטחת חובו של פלוני לבנק, וזו הועמדה על 540,000 ש"ח.

הפעילות בחשבון העסקי החלה לאחר החתימה על הערבות הראשונה. מדפי החשבון נ/1 עולה שב-23 לינואר 2000 הועמדה בחשבון העסקי הלוואה בריבית ניידת של 200,000 ש"ח. לא ברור אם מלכתחילה, הועמדה לפלוני גם מסגרת חח"ד, אך מההודעה לערב שנחתמה ב-4.5.2000 (נספח ה' בתיק מוצגי הבנק), עולה שבמועד ההודעה, עמדה לרשות פלוני מסגרת אשראי של 100,000 ש"ח.  

ב-4.5.2000, עת נחתמה הערבות השנייה שסכומה כמעט שולש, החוב הכולל של פלוני לבנק, כבר עמד על 800,492 ש"ח - זה הסכום שצוין בסעיף 14 ל"הודעה לערב" שנחתמה אז (נספח ה' הנ"ל), אם כי לפי פירוט יתרות החוב השונות שמופיע בטבלא בסעיף 10 לאותה הודעה, הסכום הכולל של החוב, לכאורה נמוך בכ-100,000 ש"ח מהסכום הנקוב בסעיף 14 הנ"ל.

כשנחתמה במאי 2001 הערבות השלישית שסכומה דווקא הופחת מ-580,000 ש"ח ל-540,000 ש"ח, האובליגו האמיר לכ-1,121,124 ש"ח - כך לפי סעיף 14 להודעה לערב, אף שגם במקרה זה, הסכום המתקבל מצירוף כל יתרות החוב המפורטות בסעיף 10 להודעה, נמוך מסכום החוב הכולל שצוין בסעיף 14 הנ"ל, והפעם הוא עומד על כמחצית ממנו.

6.    עוד ראוי לציין: לפי "ההודעה לערב" שנחתמה בקשר עם הערבות השלישית ממאי 2001, פלוני " אינו עומד בפרעון החיוב הקיים", מה שאין כן לפי ההודעה לערב שנחתמה בקשר עם הערבות השנייה מ-4.5.2000 - שם מוצג פלוני כמי ש" עומד בפירעון החוב הקיים", אף שספק אם היה מקום להציגו כך. לפי ההודעה הזו, מסגרת האשראי באותו מועד עמדה על סכום של 100,000 ש"ח ואילו יתרת החוב בחח"ד כבר  הגיעה לכ-200,000 ש"ח, וגם הנתון הזה אינו מדויק. לפי דפי החשבון, זו הייתה יתרת החוב בחח"ד בתחילת יום ה-3.5.2000. "יתרת הסגירה" באותו יום כבר הגיעה לכ-275,734 ש"ח; למחרת היום, בתחילתו, פחתה היתרה ב-28.691 ש"ח בלבד, ובסופו של יום ה-4.5.2000, הגיעה לכ-272,000 ש"ח. בעצם הצגתו של פלוני כלפי התובעים, כמי שעומד בפירעון החיוב הקיים, כשהם מתבקשים לחתום על ערבות שסכומה שולש - יש אפוא קושי. עם זאת, טרונייתם של התובעים כלפי הבנק, מכוונת לעצם העובדה שהבנק מצא לנכון להעמיד לרשות פלוני אשראי בהיקפים כאלה - לאו דווקא למצג כלפיהם כי הוא עומד בחיוביו לבנק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ