אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5175/07

פסק-דין בתיק א 5175/07

תאריך פרסום : 11/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
5175-07
23/03/2008
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
דומיקאר בע"מ
הנתבע:
1. חטיב נביל
2. אבו דולה אמיר

פסק-דין

1.         התובעת, חברת השכרה, עותרת בתביעת השיבוב שלפניי לחייב את הנתבעים בתשלום נזקים שארעו לרכבה בתאונה מיום 6.2.06, שעה שרכב נהוג על-ידי הנתבע 1 פגע ברכבה הנהוג על-ידי השוכר, מר קאסם אל רחמן. לטענתה, התאונה ארעה בעת שמר אל רחמן נהג בכביש, ואילו הנתבע 1 שעמד על השוליים החל לבצע באופן מפתיע פניית פרסה לתוך הכביש בכיוון נסיעתו של מר רחמן, ופגע ברכב. התביעה נגד הנתבע 2 היא מכוח הטענה שהוא הבעלים של הרכב.

2.         הנתבע 1 טוען כי התאונה ארעה שעה שבכלל לא היה בתוך הרכב, והרכב כלל לא היה מונע. לטענתו, אכן חנה על השוליים מכורכר במרחק של כ-50 ס"מ מהכביש, והלך לחנות חלקי חילוף. לגרסתו, תוך כדי ששוחח עם בעל החנות שמע חבטה, או אז חזר לרכב וראה שרכב התובעת פגע ברכבו.

3.         הנתבע 1 הגיש תביעה נגדית נגד התובעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב בו נהג.

4.         לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים, ועיינתי בחוות הדעת ושאר הראיות, דין התביעה נגד הנתבע 1 להתקבל; נגד הנתבע 2 להדחות; ודין התביעה שכנגד להידחות.

5.         ביחס לנתבע 2 נטען, כאמור בכתב התביעה, שהוא הבעלים של הרכב ו/או מתיר השימוש בו. הנתבע 2 הכחיש כל קשר לרכב כבר מתחילתו של התיק, ולמעשה, לאחר שנשמעו כל העדויות, התובעת לא הוכיחה בכל דרך כי הוא הבעלים של הרכב בו נהג הנתבע 1 בעת התאונה. כל שהתובעת הביאה במסגרת ראיותיה נגד הנתבע 2 הוא תעודת ביטוח חובה זמנית על שם הנתבע 2, ואולם בכך אין סגי, והתובעת לא הרימה את הנטל להוכחת הבעלות של אותו נתבע, ודין תביעתה נגדו להידחות.

6.         הנתבע 1 / התובע שכנגד העיד כי הוא לא הבעלים של הרכב, ועל כן לכאורה אין לו יריבות עם הנתבעת שכנגד, הוא לא סבל נזקים, ודין תביעתו הנגדית להידחות.

7.         הנהג ברכב התובעת, מר אל רחמן, עשה עליי רושם מהימן בעדותו, ואני מבכרת את גרסתו על פני גרסת הנתבע 1. על-פי עדותו של מר אל רחמן, הוא נסע בכביש במהירות המותרת, כ-60 קמ"ש, הכביש היה פנוי, והראות היתה טובה. לא היה כל מכשול בדרך, ולא היתה כל סיבה שיסטה כך סתם מנתיבו ויפגע ברכב בו נהג הנתבע 1.
מאידך, הנתבע 1 לא היה מהימן בעיניי בעדותו. גרסתו היתה שהתאונה ארעה עקב העובדה שמר אל רחמן דיבר בטלפון הנייד בעת נסיעתו, וברגע של איבוד ריכוז סטה לשוליים, ופגע בנתבע 1. ודוק: אין אף עד שראה את מר אל רחמן משוחח בטלפון, שכן כזכור הנתבע 1 מעיד שכלל לא היה ברכב, ורק מששמע את החבטה בהיותו בחנות חזר לרכב. מר אל רחמן מכחיש כי שוחח בטלפון נייד בעת הנסיעה, ועוד העיד כי כלל לא החזיק בזמנים הרלוונטיים, ולמעשה עד היום, בטלפון סלולרי, לא שלו ולא של המעביד, כך שגרסה זו של הנתבע 1 הופרכה.

8.         גרסתו של הנתבע 1 אף אינה נשמעת אמינה נוכח התיאור שלו בדבר האופן בו הרכב
חנה - הנתבע 1 העיד שהרכב חנה על הכורכר בזווית אלכסונית לכיוון הכביש, ואף הגיש תמונות המשקפות, לטענתו, את מיקום עמידת רכבו, שלא הוזז לאחר התאונה.

אדם שיורד ימינה לשוליים מהכביש כדי לחנות, ניתן לצפות שזווית הגלגלים תהיה ישרה לכיוון הנסיעה, או אלכסונית לכיוון ממנו ירד מהכביש (דהיינו אלכסון ימינה). בענייננו, אין שום הסבר מדוע מופנים הגלגלים באלכסון לכיוון שמאל (כיוון הכביש), ותמונות אלה מתיישבות יותר עם המסקנה שהנתבע 1 לא צילם אותן לאחר התאונה מבלי שהזיז את הרכב, כפי שהעיד, אלא צולמו לאחר הזזת הרכבים מהכביש.

9.         גם מיקום הנזקים ואופיים מתיישב יותר עם גרסת נהג התובעת, מאשר עם גרסת
הנתבע 1, שכן נזקי רכב התובעת הם בחלק הימני-אחורי - הדלת הימנית-אחורית, הכנף הימנית-אחורית ובית הגלגל הימני-אחורי; בעוד נזקי הנתבע 1 הם חזית צד שמאל ופינה קדמית-שמאלית. מיקומים אלה מתיישבים יותר עם גרסה לפיה הנתבע 1 התפרץ לכביש באופן מפתיע, מה שאילץ את מר אל רחמן לסטות מעת שמאלה, אך באופן שלא יכול היה למנוע את התאונה, ולא מתיישב עם התיאור לפיו רכב הנתבע 1 עמד על השוליים ורכב התובעת סטה ללא סיבה, שאחרת במצב כזה צריך היה להיפגע קודם כל החלק הקדמי של רכב התובעת (ולא החלק האחורי).

10.        לעניין גובה הנזק, התובעת הגישה חוות דעת שמאי על נזקים ישירים בסך 5,114 ש"ח וירידת ערך בסך 822 ש"ח. הנתבעים לא ביקשו לחקור את עורך חוות הדעת, והיא לא נסתרה בכל דרך. שאר הנזקים לא הוכחו.

11.        אשר על כן אני מקבלת את התביעה נגד הנתבע 1, ומחייבת אותו לשלם סך 5,936 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה המקורית (20.7.06) ועד התשלום בפועל. כן ישא הנתבע 1 בשכר-טרחת עורך-דין בסך 2,500 ש"ח + מע"מ.

התביעה נגד הנתבע 2 נדחית, והתובעת תשא בשכר-טרחת עורך-דין בסך 2,500 ש"ח + מע"מ.

            התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום ט"ז ב אדר ב, תשס"ח (23 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ