אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 51610/07

פסק-דין בתיק א 51610/07

תאריך פרסום : 28/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51610-07
22/09/2008
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ
הנתבע:
חיון עוגן
פסק-דין

זוהי תביעה בגין נזק למכונית בתאונה. עד התביעה סיפר שנסע בכביש 4 סמוך לצומת דרור מדרום לצפון.  הוא התכוון לפנות שמאלה לכיוון נתניה. עדותו היתה מהוססת בפרטים רבים אבל הוא עמד על סיפור עיקרי זה: הוא עצר, לא בטוח שבשל רמזור אדום, ויתכן ש"חלם" מעט ולכן עיכב את חידוש נסיעתו כשהדבר היה אפשרי. כשהחל לנסוע, המכונית שנסעה בנתיב שלימינו חדרה לנתיב נסיעתו ופגעה בו. בעקבות דברים שנאמרו על ידי הנהג האחר, אחרי התאונה, הבין שאותו נהג התכוון לבצע פניית פרסה. בהודעה שמסר עד התביעה לתובעת, ציין את מכוניתו כמכונית "סיטרואן". התביעה היא בגין נזק שנגרם למכונית פיאט. העד הסביר שנהג תקופה ארוכה במכונית סיטרואן, וגם עכשיו הוא נוהג במכונית סיטרואן, ובעת התאונה נהג במכונית פיאט מספר חודשים וכנראה התבלבל במה שרשם.

הנתבע סיפר בעדותו שנסע מאחורי מכונית מתוצרת סיטרואן, אשר נתקעה לפני הצומת. הוא עקף אותה מימין והחל לחזור לנתיב השמאלי כאשר זו החלה בנסיעה ופגעה בו. מכיוון שבמקום שני נתיבים המיועדים לפניה שמאלה, לא ברור מדוע היה על הנתבע לשוב לנתיב השמאלי ביותר ומדוע לא המשיך לנסוע שמאלה בנתיב שאליו עבר.  למעשה טען הנתבע, שמדובר במירמה: האדם שהיה מעורב בתאונה האמיתית תואר כ"תימני, נמוך עם כיפה", וכלל לא היה עד התביעה. המכונית שהיתה מעורבת בתאונה היתה מכונית מתוצרת סיטרואן ולא פיאט.

בימים כתיקונם נשמעת תביעה מעין זו במשך דקות אחדות. הקדשתי לשמיעת הצדדים כשעה. גרסת עד התביעה פשוטה. האיש לא זכר פרטים רבים שלא היו חשובים במיוחד, לא ניסה להתיימר לזכרם וגם לא ניסה להסביר את שלא זכר. את היסוסו בתשובות איני מוכן לפרש כאינדיקציה למרמה, דווקא. לא שמעתי איזה אינטרס יש לעד זה לשקר עבור מישהו אחר. לא קיבלתי גם כל הסבר מדוע יטול על עצמו מעורבות בתאונה שלא עשה.

לטענת עד התביעה ולטענת התובעת, היה בידי העד רכב מתוצרת פיאט של התובעת ולרכב זה נגרם נזק בתאונה. אם לא קרה הדבר בתאונה עם הנתבע, כיצד ידעו עד התביעה והתובעת לייחס את הנזק לפיאט דווקא לאירוע שבפועל  קרה לרכב אחר ולנהג אחר דווקא עם הנתבע? מהיכן ידעו על אותו אירוע וכיצד ידעו היכן למקמו? כיצד ידעו זרים לספר פרטים כה דומים למה שבאמת קרה לנתבע?

חוסר ההיגיון נמשך גם בהתנהגות הנתבע. רכבו משמש להובלת נוסעים והוא נהג מקצועי. בכתב ההגנה שלו נכתב שהרכב שבבעלות התובעת זינק קדימה "בשאטה" (בלשונו ובכתיבו של סעיף 5 לכתב ההנגה), פגע ברכבו של הנתבע "וגרם לו נזק". בהודעה המאוחרת לחב' הביטוח, ציין הנתבע שהרכב (של התובעת) "פתח בנסיעה מהירה". מסתבר שמי שפותח בנסיעה מהירה ופוגע בחלק הצדדי של מכונית עוקפת, גורם לה נזק כלשהו. כפי שהסביר גם הנתבע בעצמו בעדותו, יש שם רק פח והוא פגיע. והנה בכל זאת, הנתבע לא טרח להחליף פרטים עם הנהג הפוגע ולא דיווח על האירוע למבטחת שלו, אלא לאחר שהוגשה נגדו עצמו תביעה. דומני שקו ההגנה בדוי לחלוטין ובא לעולם תוך ניסיון לנצל פליטת קולמוס של עד התביעה, שבמקום לרשום שרכבו היה מתוצרת פיאט רשם שהיה זה סיטרואן. על סמך נתון בודד זה, נבנתה תיאוריית קונספירציה שלמה.

בשום שלב שקדם לכתב התביעה לא  טרח הנתבע לכתוב שהרכב שעמו היה מעורב בתאונה היה דווקא מתוצרת סיטרואן. על גבי ההודעה המודפסת ששלח למבטחת שלו, לא ציין כלל את סוג הרכב האחר. בהודעה שעליה חתם (ואשר את חלקה רשם כנראה מישהו אחר) דווקא צויין מספר הרכב שבגינו הוגשה התביעה, כמספר הרכב המעורב.  הטענה שהתאונה שהיתה לנתבע היתה דווקא  עם רכב סיטרואן עלתה לראשונה בכתב ההגנה.

באשר לנזק: עיינתי בחוות דעת השמאי, ואינני מוצא שהטענות שהעלתה ב"כ הנתבע מבוססות.  דומה שיש לכל הנתונים בחוות הדעת מענה פשוט בחוות הדעת עצמה ובקבלות. התובעת לא הוכיחה כראוי את הנזק שנגרם לה בשל השכרת רכב חלופי. לא מצאתי שהתובעת חייבת להוכיח באופן פוזיטיבי שלא קיבלה פיצוי בגין נזקיה ממקור אחר. די שהיא רשאית לתבוע את נזקיה. אם הנתבע סבור שכבר פוצתה בעבר, עליו הנטל להוכיח את טענת ההגנה שהנזק כבר הוטב. מן הראוי להוסיף שגם בקשר לחוו"ד השמאי הועלו טענות בדבר מירמה בקלות דעת שהדעת אינה סובלת. כך למשל, נאמר שהצילומים שצילם השמאי אינם של פיאט דובלו, אלא של רכב פרטי. האם התכוונה ב"כ הנתבע שהשמאי זייף את התמונות, או שיקר בכוונה בחוות-דעתו? או אולי מי שהגיש את התביעה ערך "פוטומונטאז'"? כך או אחרת, הנתבע לא טרח לנסות לבסס את הטענה. היא נזרקה לחלל אולם בית המשפט בידיעה הבוטחת שלעורך-דין המופיע באולם זכות להכפיש אנשים בלי להסתכן בתשלום כל מחיר - והדבר ראוי לגנאי.

סוף דבר: אני מאמין לעד התביעה, איני מאמין לנתבע ואיני מוצא כל היגיון או סבירות בטענות ההגנה. לפיכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,083  ש"ח שישא הפרשי הצמדה וריבית כדין  מיום  20.8.03  ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד  בסך  1,500ש"ח בתוספת מע"מ, האגרה ששולמה בסך 320 ש"ח  ושכר העד שנפסק בסך 300 ש"ח.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין  לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ב באלול, תשס"ח (22 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.

ירון בשן, שופט

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ