אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 51420/04

פסק-דין בתיק א 51420/04

תאריך פרסום : 24/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51420-04
09/02/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
1. מרגליות צבי
2. מרגליות ברק

הנתבע:
אליהו מרלי
פסק-דין

מבוא

1.         בפניי תביעה ותביעה שכנגד. בתביעה העיקרית טוענים התובעים, האחים צבי וברק מרגליות, כי הנתבע, אליהו מרלי ( להלן: "מרלי") הפר חוזה לפיו התחייב לרכוש את ביתו של צבי מרגליות ( להלן: "צבי"), בכך שחזר בו בלא הצדקה מהסכם מחייב לרכישת הבית. התובעים טוענים כי נזקיהם עולים כדי סך של 171,068 ש"ח.

            מרלי הגיש תביעה שכנגד המכוונת כלפי ברק מרגליות ( להלן: "ברק"), אחיו של צבי, ובה הוא טוען כי ברק הציג בפניו מצגי שווא רשלניים, רימה אותו עובר לחתימת זכרון הדברים ואיים עליו בנקיטת הליכים משפטיים. הוא טוען כי עקב כך נגרם לו נזק בסך של 245,500 ש"ח.

רקע עובדתי

2.         ברק, צבי ואימם, מרגלית מרגליות, היו הבעלים במשותף של מגרש בפרדסיה, הידוע כגוש 8002 חלקה 736. על גבי המגרש נבנו שלושה בתים. על פי הסכם שיתוף בין שלושת הבעלים, הוקצה לכל אחד מהשותפים בית אחד. מי שטיפל בשיווק הבתים ומכירתם היה ברק. בחודש אפריל 2002 הוצע למכירה הבית השייך לצבי, ברח' האלה 72 בפרדסיה ( להלן: "הבית").

3.         מרלי התעניין ברכישת הבית ויצר קשר עם ברק. ביום רביעי 10.4.2002 בשעות אחר הצהריים נערכה פגישה בבית. בפגישה השתתפו ברק, מרלי ורעייתו. בסיומה של הפגישה נחתם זכרון דברים שזו לשונו:

            "                      זכרון דברים למכירת בית ברח' האלה 72 פרדסיה

            בשם המוכרים ברק מרגליות

            בשם הקונים:  מרלי אלי וצפי ת.ז. 6798781 ות.ז. 5284432

            1. ברק מרגליות מצהיר כי הבית בבעלות פרטית וכן המגרש פרטי ואינו משועבד.

            2. סכום המכירה בסך 258,000$ (מאתיים חמישים ושמונה אלף דולר ארה"ב) ישולם      כדלקמן.

            500 ש"ח- בעת חתימת זכרון הדברים

            200,000$- בחתימת החוזה.

            יתרת הסכום תוך שבועיים מחתימת החוזה.

            3. שכ"ט עו"ד יתחלק בין הצדדים.

            4. הצדדים יעשו כל מאמץ לחתום חוזה תוך 7 ימים.

                        (-)                                (-)"

            אין חולק כי באותו מעמד מסר ברק לידי מרלי את מפתחות הבית, הגם שהצדדים חלוקים לגבי מטרת המסירה. 

4.         ביום ראשון 14.4.2002 כתב מרלי לברק כי זכרון הדברים " בטל ומבוטל ומופסק ביננו כל משא ומתן בנושא." מרלי דרש השבת סך של 500 ש"ח ששילם בעת חתימת זכרון הדברים והודיע כי מפתחות הבית יוחזרו לברק. ברק לא השלים עם ביטול החוזה אך בסופו של דבר הוצע הבית למכירה לצד שלישי, ונמכר תמורת סך של 247,000 דולר.

5.         מרלי טוען כי בעת הפגישה בנכס הציג ברק את עצמו כבעלים יחיד של הנכס. זהות הבעלים היתה חשובה  מאוד למרלי ולאשתו. תנאי מהותי לעיסקה מבחינתם היה שהבית יהיה נקי משעבודים. מרלי ביקש כי גם בנו עמי, חייל בשירות צבאי, יראה את הבית, ולכן לא ניתן היה לקדם את המשא ומתן. לשם כך מסר ברק את מפתחות הבית למרלי, קרי, על מנת שמרלי יראה את הבית לבנו כשזה יחזור לחופשה. בעת הביקור שרר חושך במקום, בשל אי החיבור לחשמל. מרלי ביקש מברק שיעביר לו העתק של זכרון הדברים בפקס, אך ברק התחמק מכך. ביום שישי, 12.4.2002, ולנוכח התחמקותו של ברק ממשלוח המסמך, הודיעה אשתו של מרלי טלפונית לאשתו של ברק על הפסקת המשא ומתן. בנוסף, באותו יום ערך מרלי ביקור עם בנו באזור הבית ואז הבחין כי מדובר בשלושה בתים מחוברים זה לזה בטור וכי מאחורי הבית יש מגרש כדורגל. במוצאי שבת העביר ברק למרלי בדואר אלקטרוני את זכרון הדברים, אך מרלי גילה שנוספו לו שני סעיפים לאחר שחתם. בדיעבד התברר למרלי כי ברק אינו הבעלים של הבית, אלא בעלים במשותף עם אימו ואחיו, ועוד התברר לו שהבית ממושכן.

6.         ברק טוען כי הזכויות בבית היו שייכות לאחיו צבי, מכח הסכם שיתוף בין ברק, צבי והאם מרגלית, שהתייחס לחלוקת הזכויות בחלקה המשותפת עליה נבנו שלושה בתים. ברק טיפל מטעם אימו ואחיו במכירת הבתים. תחילה נמכר הבית השייך לאם ואילו מרלי רכש את הבית השייך לצבי. ברק טוען כי מרלי ידע היטב שהזכויות בבית שייכות לצבי וכי ברק פועל מטעמו של צבי. באותו מעמד מסר ברק לידי מרלי את מפתחות הבית  משום שלטענתו מרלי ביקש לקדם את נושא התקנת המטבח בדירה (מדובר היה בבית חדש שטרם חובר לחשמל וטרם הותקן בו מטבח). ברק העיד כי ניסה להעביר את זכרון הדברים כבר למחרת חתימתו, אך הדבר לא צלח בידו. בסופו של דבר הועבר זכרון הדברים בדואר אלקטרוני במוצאי שבת, 13.4.2002. ברק מודה כי רעייתו של מרלי הודיעה על כוונתה לבטל את ההסכם עוד קודם למכתבו של מרלי מיום 14.4.2002, אך הנימוק שבפיה היה קושי לגייס את הכסף. ברק טוען כי טענת ההטעייה הועלתה רק בדיעבד כדי לנסות ולתרץ את ההתכחשות להסכם. ברק מכחיש את טענתו של מרלי כאילו הבית היה משועבד. הערת האזהרה הרשומה על הקרקע התייחסה לזכויות של האם בבית השייך לה, ולא לזכויות בבית שקנה מרלי.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ