אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 513/96

פסק-דין בתיק א 513/96

תאריך פרסום : 25/10/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
513-96
02/08/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
1. סעיד מחמוד זהוה
2. פדללה מחמוד זהוה
3. חסין מחמוד זהוה

עו"ד סאלח עבדאללה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מצא
פסק-דין

זהו גלגולה השני של תביעה זו. את פסק הדין הראשון בה נתתי ביום 1.9.02 ועל פיו חויבה מדינת ישראל, הנתבעת, לשלם לתובעים סכום של 94,615 דולר כפיצויים בגין תפיסת מקרקעין המוחזקים בידי התובעים. על פסק הדין הוגשו ערעור וערעור שכנגד [ע"א 8858/02]. בית המשפט העליון החליט בפסק דין מיום 2.6.04 על החזרת העניין לבית המשפט הזה.


השופטת דורנר שכתבה את חוות הדעת העיקרית בערעור קבעה כי מתעוררות שלוש שאלות:


            א.  האם יכולים התובעים להיחשב כמחזיקים במחצית מהשטח הנתבע, חרף העובדה כי לא הוכיחו שאכן החזיקו הם במלוא שטח זה;


ב.  האם זכאים התובעים לפיצויים מכוח צווי התפיסה, אף אם לא הוכיחו זכות בעלות או חכירה. לאמור, האם הוכיחו כי היו הם מחזיקים כדין, כנדרש בצווי התפיסה;


ג. מהי התקופה שבגינה יש לפסוק פיצויים, ומהו גובה הפיצוי הראוי בנסיבות הקיימות.


השופטת דורנר קבעה כי פסק הדין נשוא הערעור, שקבע את גודל השטח בגינו זכאים התובעים לפיצויים, על יסוד אומדנא, "מעורר קושי רב". ברם, מיקוש השטח, במיוחד על רקע היעדר מרשם מקרקעין לא יאפשר, או למיצער, יקשה עד מאוד את הוכחת הזכויות בשטח הממוקש, כפי שאמנם אירע הלכה למעשה בפרשה זו. משכך, על פני הדברים, גרמה המדינה, באשם, לנזק ישיר לראיותיהם של התובעים. עוד קבעה השופטת דורנר כי מצב עניינים זה משפיע על מידת ההוכחה הנדרשת - הן באשר לשאלת השטח לו זכאים התובעים, והן באשר להוכחת זכות החזקה כדין - בהעבירו את נטל השכנוע מכתפיהם לכתפי המדינה.


            לאור זאת הציעה השופטת דורנר להחזיר את הדיון לבית-המשפט המחוזי, על-מנת שיקבע בשנית את גודל השטח לו זכאים התובעים. כן יבחן בית-המשפט המחוזי אם הוכחה זכות החזקה כדין, ויקבע בשנית את התקופה שבגינה זכאים התובעים לפיצויים ואת גובהם, בהתבסס על הכרעתו בדבר השטח שבו הייתה להם החזקה כדין.


            המשנה לנשיא מצא הסכים לתוצאה, אך סבר שאין מקום לנקוט עמדה כלשהי בסוגיות שטרם נדונו לרבות בשאלה האם המדינה גרמה לתובעים נזק ראייתי בהדגישו כי הטענה לא הועלתה על ידי הצדדים לא בבית המשפט המחוזי ולא בערעור. השופט טירקל הסכים אף הוא להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. בשאלת הנזק הראייתי הצטרף השופט טירקל לדעתו של השופט מצא.


משהוחזר העניין לבית משפט זה זימנתי את הצדדים ושאלתי אם בדעתם להביא ראיות נוספות או להסתפק בראיות שכבר הוגשו. משלא נתנה הודעה תוך המועד שנקבע לכך - ראיתי את הצדדים כמי שאינם מעונינים בהבאת ראיות נוספות. בקשה של עו"ד עבדאללה להגיש מסמכים ביום שנקבע לטיעון בעל פה נדחתה בשל האיחור בהגשתה.


כל אחד מן הצדדים סבר כי מן הראוי היה שערעורו בבית המשפט העליון יתקבל. לכן הטיעון שבפני היה למעשה חזרה כללית על מה שנעשה בגלגול הקודם של השמיעה. לעניין הנזק הראייתי טען עו"ד עבדאללה בחצי פה שנגרם למרשיו נזק עקב מה שתואר על ידי השופטת דורנר, אולם אני סבור כי הסתמכות מלאה מדי על הטיעון הזה משמיטה את הבסיס לטיעון המקורי של התובעים שהקרקעות מוכרות להן מזה שנים ואין שום קושי לזהותן, לקבוע את גבולותיהן ולהוכיח את הבעלות בהן. בנוסף, איני סבור כי מיקוש השטח, שהוא צורך צבאי חיוני והעדר מרשם מקרקעין מסודר הם עילה להעביר את נטל הראייה לשכם המדינה.

נראה לי כי לאור קביעות בית המשפט העליון אין מנוס מדחיית התביעה. הקביעות העובדתיות והמשפטיות בפסק הדין הקודם לא אושרו בידי בית המשפט העליון ולאור הערותיו איני מוצא לנכון לחזור ולקבען שנית בהעדר כל שינוי בתשתית הראיות.  קביעת גודל השטח על ידי הערכה לא נראתה לבית המשפט העליון כדרך נאותה; לדידי לא היה ספק כי חזקתם של התובעים בקרקע היתה כדין ורק מפני שהדבר היה מובן מאליו הוא לא נאמר במפורש מפסק הדין, אך התובעים לא שכנעו את בית המשפט העליון כי החזקה שנשללה מהם עקב צווי התפיסה היתה חזקה כדין, שאם לא כן לא היה מורה על החזרת העניין לבית משפט זה כדי לדון בשאלה זו.  בית המשפט העליון סבר כי הראיות שהביאו התובעים לא יצרו תשתית מספקת לזכייה בפיצויים. השופט טירקל אף סבר כי בראיות שהביאו התובעים לפני בית משפט זה היה רב הפרוץ על העומד וספק אם היה בהן כדי להשתית עליהן ממצאים שבעובדה או להסיק  מהם את המסקנות שהסיק בית משפט זה. לאור זאת, איני רואה מקום לדון בשאלת הפיצויים.


בנסיבות אלה אין לי אלא לקבוע כי התביעה לא הוכחה ודינה להידחות. אין צו להוצאות.


המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 02/08/2005


ניתן היום כ"ו בתמוז, תשס"ה (2 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.




ניסים ממן, סגן נשיא



התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ