אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 51236/05

פסק-דין בתיק א 51236/05

תאריך פרסום : 30/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51236-05,51229-05
23/07/2008
בפני השופט:
אטיאס אריה

- נגד -
התובע:
בן שושן דורית
הנתבע:
1. פרימסלר ויציסלב
2. ליבוביץ' קלימנט
3. עמק חפר - רשת חנויות ארצית בע"מ - בפירוק

פסק-דין
תביעה שטרית, המבוססת על שטר חוב בסך 15,000 $ ( 72,000 ש"ח) שנעשה ע"י הנתבעת מס' 3 ורשום לפקודת התובעת. השטר נחזה כחתום ע"י הנתבעים 1-2 בערבות אוואל וניתן כביטחון לקיום הסכם שכירות.

עובדות

1.       הנתבעת מס' 3, הינה חברת "עמק חפר - רשת חנויות ארצית בע"מ" (להלן: "הנתבעת"). האנשים אשר פעלו בשמה בכל הנוגע לתביעה היו הנתבע מס' 1, צ'יסלב פרימסלר (להלן: "פרימסלר")  והנתבע מס' 2, קלמנט ליבוביץ (להלן: "ליבוביץ") שהיה מנהל הנתבעת וגיסו של פרימסלר. הנתבעת בפירוק ולכן פסק הדין מתייחס לנתבעים 2-1 שיכונו להלן: "הנתבעים".

2.       ביום 27.12.02 נחתם הסכם שכירות בין הנתבעת לבין המשכירים; ג'אק בן שושן, רוז'ה סלמון בן שושן ויורשי המנוח דוד בן שושן, לגבי אולם בבת-ים למטרת הפעלת עסק להספקת מזון ע"י הנתבעת (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, חלקו היחסי של ג'אק בן שושן במושכר הוא 25%, חלקה היחסי של רוז'ה סלמון בן שושן הוא גם כן 25% וחלקם של יורשי המנוח דוד בן שושן הוא 50%. התובעת, בן שושן דורית (להלן: "התובעת") הינה אחת מחמשת היורשות של דוד בן שושן. על פי ההסכם התובעת או אחותה, יהודית בן שושן, הינן נציגות יורשי המנוח דוד בן שושן. הנציגה אשר באה בדברים עם הנתבעים ושחתמה בפועל על ההסכם בשם המשכירים הינה התובעת.

3.        השיקים על חשבון דמי השכירות ניתנו מראש. לפי ההסכם כל אחד מתשלומי דמי השכירות יהיה מחולק לפי חלקי הבעלים וישולם לכל אחד מיחידי המשכירים על פי חלקו האמור לעיל. תשלום לנציג יורשי המנוח דוד בן שושן נחשב כתשלום לכל יורשי המנוח דוד בן שושן.  בפועל התובעת קיבלה מהנתבעת את השיקים בגין השכירות עבור כל המשכירים והיא חילקה אותם בין שלושת קבוצות המשכירים. לביטחון קיום תנאי ההסכם היה על הנתבעת לעשות שלושה שטרי חוב על החלק לפקודת המשכיר על סך בש"ח השווה ל-15,000 דולר כל אחד ובערבות פרימסלר וליבוביץ. שטר אחד כזה ניתן לתובעת כאשר שמותיהם של פרימסלר וליבוביץ מופיעים על השטר כערבים בערבות אוואל ונחזה שהם חתומים (להלן: "השטר").

4.        ההסכם נחתם לתקופה בת שנה, מיום 1.1.03 ועד 31.12.03, אולם החל מחודש יולי בשנת 2003, חדלה הנתבעת מלשלם דמי שכירות, שכן השקים על חשבון דמי השכירות לא כובדו, חלקם בשל העדר כיסוי וחלקם בשל הוראת ביטול. ומכאן התביעה לחיוב הנתבעים ביחד ולחוד בסכום השטר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בין מכוח חבותם השטרית ובין מכוח חבותם החוזית על פי הסכם השכירות.

טענות התובעת

לפי ההסכם מחצית מדמי השכירות היה על הנתבעת לשלם לתובעת, כנציגת יורשי המנוח דוד בן שושן ולהבטחת הקיום חתמה הנתבעת על שטר החוב האמור. על כן הנתבעת חייבת בתשלום מחצית מדמי השכירות שלא שולמו עד תום תקופת השכירות בצירוף ריבית פיגורים הסכמית על דמי השכירות, מסי ועד שלא שולמו וריבית פיגורים הסכמית על מסי ועד בית ופיצוי בגין נזקים למושכר, ניקוי, טרחה, התרוצצות ועוגמת נפש והכל בסך 89,645 ש"ח. לאור האמור על הנתבעים לשלם לתובעת את סכום השטר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

טענות הנתבעים

1.       הנתבעים כופרים בבעלותה של התובעת במושכר ומכיוון שהתובעת לא הציגה כל הוכחה פוזיטיבית על בעלות במושכר, אליבא דדידם, יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר יריבות. מלבד זאת, התביעה, דה פקטו, הינה לתשלום החוב  לכלל יורשי דוד בן שושן, אולם התובעת לא הציגה כל הרשאה לייצוגם בתביעה זו. לשיטתם, העובדה שהתובעת היתה אולי מוסמכת לחתום על ההסכם ולקבל את השיקים עבור שלושת קבוצות המשכירים אין בה כדי להסמיך אותה להגיש תביעה בשם יורשי המנוח דוד בן שושן. אם זכאית התובעת לתבוע כספים הרי שהיא זכאית לתבוע רק באופן אישי, בשיעור של 12.5% מכל סכום בתביעה זו, על פי חלקה בנכס לפי ההסכם.

2.       לגופו של עניין הנתבעים טוענים, כי חתימתו של ליבוביץ על שטר החוב זויפה ועל כן דין התביעה כנגדו להידחות.

3.       בנוסף, הנתבעים טוענים כי ההסכם והשטר נחתמו בחותמת הנתבעת ובצירוף חתימתו של פרימסלר, אלא שפרימסלר כלל לא היה מורשה לחתום בשם הנתבעת ומכאן שההסכם והשטר, נעדרים כל נפקות משפטית.

4.       לחלופין טוענים הנתבעים כי ההסכם בוטל כדין. בהסכם ניתנה אפשרות לנתבעת לבטל את ההסכם במידה ולא יינתן לה רישיון עסק. היות ואלו היו פני הדברים בפועל וניתן כנגד הנתבעת צו להפסקת עיסוק, הופעלה אפשרות הביטול וההסכם בוטל כדין. 

דיון

חלקה של התובעת בתביעה

1.       אכן כטענת הנתבעים התובעת לא הציגה כל ייפוי כוח או הרשאה מפורשת לייצוג כלל יורשי המנוח דוד בן שושן בהליכים אלו לפני בית המשפט. אלא שהתביעה במקרה דנא הינה תביעה שטרית. השטר בענייננו נעשה על החלק. התובעת, שקיבלה את השטר מהנתבעת, ככל הנראה השלימה אותו לפקודתה ומכוח העובדה שהתובעת אוחזת בשטר, קמה לתובעת עילה שטרית כנגד הנתבעים. על פי ההסכם, כאמור לעיל ניתנו שלושה שטרות, בסכום של 15,000 דולר כל אחד, כדי להבטיח את קיום ההתחייבות כלפי כל אחת מקבוצות המשכירים. מכאן שהשטר לטובת התובעת נועד להבטיח את החוב כלפי כלל יורשי המנוח דוד בן שושן. הווי אומר, בהחזקה בשטר לפקודתה חבויה התחייבות הנתבעים לשלם לה כנציגת היורשים.  היות והנתבעים לא טענו ומשום כך גם לא הוכח שהשטר הושלם תוך חריגה מהרשאה, הנתבעים חייבים בפריעת השטר עד כדי גובה החוב ליורשי המנוח דוד בן שושן. יש לציין כי הנתבעים התקשרו עם התובעת בלבד  וביקשו בכך לקנות לעצמם את הזכויות הנובעות מההסכם. זכויות שמחייבות את  כל שאר המשכירים וזאת ללא מעורבותם כלל, מתוך הסכמה שהתובעת הינה הנציגה המורשת. לאור זאת, הם מושתקים כעת מלטעון שהיא אינה המורשית לגבות את דמי הביטחון עבורם. הדבר נכון גם לגבי טענת הנתבעים כי התובעת היתה אמורה להציג אסמכתא לזכויותיה במושכר. לאחר שהנתבעים התקשרו איתה בהסכם ומתוקף זכויותיה והרשאתה ביקשו לקנות לעצמם את זכויותיהם במושכר, הם מנועים כעת מלטעון כי חסרות לה זכויות אלו. 

זיוף חתימתו של ליבוביץ

2.       על פי סעיף 15.1.2 להסכם על שלושת שטרי החוב להינתן "בערבות ה"ה קלמנט ליבוביץ וצ'יסלב פרימסלר.." ובהתאם בשטר המקורי שהוצג בפני בית המשפט מצויינים השמות, תעודות הזהות והמען של ליבוביץ ופרימסלר וכן מתנוססות שתי חתימות במקום המיועד לחתימת הערבים. טוען כאמור ליבוביץ כי חתימתו זויפה על ידי מאן דהוא. הנתבעים המציאו העתק של טופס פתיחת חשבון ע"ש הנתבעת ובו מצוינים המורשים לחתום בשמה וחתימותיהם. הנתבעים מבקשים מבית המשפט להשוות בין חתימתו הנחזית של ליבוביץ על גבי השטר לבין חתימתו על טופס הבנק ולקבוע כי בשל השוני בין החתימות, ליבוביץ לא חתם על השטר. דא עקא, שבבחינה בעין בלתי מזוינת, החתימות נראות לי דומות. בנוסף, אין יסוד להניח כי התובעת הכירה את חתימתו של ליבוביץ באופן שתוכל לזייפה. לא זו אף זו, התובעת חוזרת בעדותה כי ראתה, במעמד החתימה על ההסכם כי שני אנשים חתמו על שטר החוב (עמ' 3 שורה 3-21) ולנוכח הממצאים שיפורטו להלן, אני מאמין לעדותה. אין מחלוקת כי פרימסלר חתם על ההסכם ובהעתק ההסכם שהוגש כמוצג ת/1בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, החתימה על גבי החותמת של הנתבעת הינה של פרימסלר וזהה לחתימתו על גבי השטר. ברם, מלבד התוכן, ההסכם המקורי שהוגש בדיון וסומן ת/2 אינו זהה ל-ת/1וניכר כי ת/1 אינו העתק מדויק של המקור - ת/2. הדבר העיקרי החשוב לצורך הדיון הוא שהחתימה על גבי החותמת של הנתבעת, בשם השוכרים בת/2 לא דומה לחתימה ב-ת/1. לאחר בחינת הדברים מתברר כי החתימה על ת/2זהה לחתימה הנחזית של ליבוביץ על שטר החוב המקורי. ניכר גם כי מדובר אף בחתימה באותה עט. לאור גילוי זה,  סביר להניח כי גם פרימסלר וגם ליבוביץ נכחו במעמד החתימה על ההסכם וכל אחד מהם חתם על העתקים שונים של ההסכם. לקידום טענת ההטעיה שנטענה ע"י הנתבעים ונזנחה בסיכומים הסביר פרימסלר בסעיף 13 לתצהירו כי "בשלב המו"מ וניסוח החוזה, הודגש בפני התובעת ובפני עורך הדין מטעמה כי הנתבע{ליבוביץ} אינו מבין את השפה העברית, לרבות קריאתה, וקל וחומר את הניסוחים המשפטיים אשר "נשפכו" בחוזה כמו מים."פרימסלר בעדותו לא ידע להסביר מדוע היה צורך להדגיש כי ליבוביץ אינו מבין עברית אם הוא כלל לא נכח בעת החתימה ובצר לו, חזר בו לבסוף פרימסלר וסיפר כי סעיף זה בתצהיר נכתב בטעות (עמ' 6 שורה 8-16). מכאן שאכן כטענת התובעת, ליבוביץ נכח בעת חתימת ההסכם והשטר וחתם על שניהם. לכן יש לדחות את טענת הזיוף.

חתימה על ההסכם

3.       בפרוטוקול הנתבעת מתאריך 24.6.02 שהציגו הנתבעים (להלן: "הפרוטוקול") נקבע כי: "זכויות החתימה בחשבון הבנק: חתימת מר קלימנט ליבוביץ... בתוספת חותמת החברה, תחייב את החברה לכל דבר ועניין". הנתבעים גורסים כי היות ובמקום המיועד לחתימת עושה השטר ועל גבי ההסכם מצויות חותמת הנתבעת ופרימסלר בלבד, מבלי חתימתו של ליבוביץ, ההסכם והשטר נעדרים כל נפקות משפטית. לגבי הסכם השכירות, לאור הגילויים לעיל ברי כי גם ליבוביץ חתם על אחד מהעתקי ההסכם. אך מלבד זאת, טענה זו נדחית מכמה טעמים. ראשית,הוכח כי בפועל פרימסלר היה מוסמך לחתום בשם הנתבעת. בטופס פתיחת חשבון ע"ש הנתבעת מתאריך 7.7.02 ובו מצוינים המורשים לחתום בשמה וחתימותיהם, מופיע פרימסלר כמורשה חתימה. כמו כן, פרימסלר מעיד כי  "ברגע שאני חתמתי לא ידעתי כי אני לא מוסמך לחתום..."וכשנשאל - "מה הביא אותך לחשוב כי אתה כן מוסמך לחתום?" השיב - "הייתי אחד המנהלים של נתבעת 3 בפועל" (עמ' 3 שורה 43-46).וכן גם ליבוביץ מעיד"המסמכים שהיו כתובים ברוסית בדרך כלל חתמתי עליהם אני. גם גיסי... אלה שברוסית אני חתמתי עליהם ואלה שבעברית גיסי חתם"(עמ' 8 שורה 30-32). ההסכם בו עסקינן כתוב בעברית. יוצא שפרימסלר כמנהל היה מוסמך לבצע פעולות של נושא משרה במעמדו, כחתימה על חוזה בשם החברה אותה הוא מנהל, במיוחד כאשר מדובר על חתימה על מסמך בעברית. שנית, הפרוטוקול דן בזכויות  החתימה בחשבון הבנק דווקא, ואין הכרח לגזור ממנו כי קיימת חובה לחתימתו של ליבוביץ בנוגע לכל הפעולות של הנתבעת. שלישית, עו"ד עטיה, אשר ייצג את השוכרת במו"מ העיד כי למיטב ידיעתו פעל בשם הנתבעת גם פרימסלר מתוך ייפוי כוח כללי שהיה לו (עמ' 2 שורה 8-9). רביעית, בסעיף 5.4 להסכם השכירות כל אחד מהצדדים הצהיר כי "נתקבלו אצלו כל ההחלטות הנדרשות כדין בכדי להתקשר בהסכם זה וכי אין כל מניעה להתקשרותו בהסכם זה".חמישית, הסכם השכירות קויים במשך חצי שנה מבלי שנעשה ניסיון לבטל את העסקה בשל חריגה מהרשאה. כלומר, כל עוד יכלו הנתבעים להפיק תועלת מחוזה השכירות ענין זה לא הטריד אותם והנה כאשר  אין להם עוד צורך בקיום השכירות במקום "לפתע" מגלים הם שאין תוקף לחוזה השכירות בשל זכויות חתימה. זו התנהגות המעידה על חוסר תום לב.

ביטול ההסכם 

4.       סעיף 13.5.3 להסכם קובע כדלקמן:

"היה והשוכר לא יקבל רשיון עסק ו/או זה ישלל ממנו מטעמים כלשהם ו/או היה ובמשך תקופת השכירות יינתן נגד המשכיר ו/או נגד השוכר צו סגירה ו/או צו מניעה מטעם כלשהו, אשר לא יאפשר לשוכר לנהל את עסקו במושכר, יהיה השוכר זכאי לבטל הסכם זה על ידי הודעה בכתב למשכיר של 60 יום מראש..."

בתאריך 3.6.03 ניתן כנגד הנתבעת צו להפסקת עיסוק וניהול עסק במושכר מן הטעמים כי במושכר לא מתקיימים הדינים הנוגעים לתכנון ובניה, בשל שימוש חורג ללא היתר ומכיוון שלפי חוות הדעת של לשכת הבריאות בביקורת שנערכה בעסק נמצאו ליקויים שונים. הנתבעים מספרים כי לאור נסיבות אלו, ניתנה הודעה לתובעת כי ההסכם מבוטל לפי סעיף 13.5.3 הנ"ל. לדבריהם, התובעת הביעה את הבנתה למצב וכבר ביום 1.7.03 פונה המושכר. מאידך התובעת טוענת כי מעולם לא קיבלה הודעת ביטול והנתבעים עזבו את המושכר בתאריך 7.9.03 באישון ליל.

5.       לפי לשון הסעיף האמור, ביטול ההסכם יעשה על ידי הודעה בכתב למשכיר של 60 יום מראש. ברי כי הודעה כזו לא ניתנה. בדיון מתאריך 5.6.05 בבית משפט השלום בכפר סבא מעיד פרימסלר: "ידוע לי שעו"ד שלום עטייה שלח מכתב, אין לי אותו כאן כרגע" (עמ' 3 שורה 21), אלא שמאז הוגש כתב ההגנה, הוגשו תצהירים וכן נערכו עוד שני דיונים אך מכתב זה מעולם לא הובא בפני בית המשפט ולמרות שעו"ד עטיה שייצג את הנתבעים בכל הנוגע להסכם השכירות המדובר, העיד מטעם התובעת, הנתבעים לא ביקשו ממנו לאמת כי אכן ניתנה הודעת ביטול. מכתבו של עו"ד עטייה לב"כ התובעת מיום 20.7.03 (נספח כ' לתצהירו של פרימסלר) אינו יכול להיכלל בגדר הודעת ביטול, אדרבא, במכתב זה הנתבעים מודיעים לתובעת על קיזוז ההוצאות הנובעות מהניסיונות להשיג רישיון עסק, מדמי השכירות של חודש יולי 2003 ומכאן למדים כי הנתבעים היו חפצים בהמשך קיום ההסכם. יתרה מכך, הנתבעים מספרים כי לכל הפחות ניתנה הודעה בעל פה, אלא שבכתבי הטענות של הנתבעים לא מצאתי גרסה סדורה המתארת מתי ניתנה ההודעה ובאילו נסיבות ועל כן עדיפה גרסת התובעת לפיה לא ניתנה הודעה כלל.

6.        לחלופין טוענים הנתבעים כי יש לראות במועד פינוי המושכר, הודעה מעשית על ביטול ההסכם וממועד זה זכאית התובעת לכל היותר בדמי שכירות עבור חודשיים בהתאם לתקופת ההודעה מראש. הלכה למעשה, מבקשים הנתבעים לקבוע כי ההסכם בוטל בהתנהגות אלא שההסכם בענייננו קובע דרך ספציפית לביטולו בנסיבות כגון דא והיא "על ידי הודעה בכתב למשכיר של 60 יום מראש...", הנתבעים לא פעלו כאמור. אשר על כן, ההסכם לא בוטל והנתבעים חייבים במלוא דמי השכירות.

ערך שטר החוב בשקלים

7.       לפי ההסכם כל אחד משלושת שטרי החוב על סך 15,000$ יהיה "צמוד לשער היציג במועד הפרעון" (הדגשה שלי - א.א). היות והשטר ניתן ללא מועד פירעון התובעת השלימה את מועד הפירעון על גבי השטר לתאריך 1.7.03 - המועד הראשון בו פסקו הנתבעים לשלם את דמי השכירות. אלא שבשטר עצמו נאמר כי "סכום שטר זה צמוד לשער היציג של הדולר של ארה"ב כמפורסם ע"י בנק ישראל ביום עשיית השטרדהיינו 4.80 שקלים חדשים ל-1 $ ארה"ב..." (הדגשה שלי - א.א).סכום השטר נרשם גם בשקלים בסך 72,000 ש"ח (לפי שער של 4.8 ש"ח לדולר ). הנתבעים הציגו דף נתונים מבנק ישראל לפיו שער הדולר היציג בתאריך 1.7.03 - יום הפירעון, הינו 4.314 ש"ח ולא 4.80 ש"ח כפי שנכתב בשטר. לכן במידה ותתקבל התביעה, גורסים הנתבעים כי יש להצמיד את הסכום של 15,000 $ לשער 4.314 ש"ח לפי השער ביום הפירעון. גם טענה זו דינה להדחות. על אף שנקבע בהסכם שהשער יהיה לפי מועד הפירעון, נראה כי הצדדים הסכימו בדיעבד אחרת ובפועל נקבע על גבי השטר כי סכום השטר יהיה צמוד לשער היציג של הדולר ביום עשיית השטר. התובעת העידה כי העו"ד מילא את פרטי השטר ופרימסלר וליבוביץ חתמו.  על כן לא מצאתי כל פגם בשטר בהקשר זה.

גובה החוב

8.       סכום דמי השכירות שלא שולמו על פי כתב התביעה, המגיע לתובעת הינו 47,520 ש"ח. התובעת מפרטת בכתב התביעה כי בנוסף לסכום האמור הנתבעים חבים גם בריבית פיגורים הסכמית על דמי השכירות בסך 16,712 ש"ח, מסי ועד בית שלא שולמו בסך 11,326 ש"ח בצירוף ריבית פיגורים הסכמית על מסי ועד בית בסך 4,085 ש"ח וכן פיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין נזקים למושכר, ניקוי המושכר, טרחה, התרוצצות ועגמת נפש. התובעת מבקשת את ביצוע מלוא סכום השטר. הנתבעים טוענים כי, למצער, לא הוכחה חבותם בנוגע לסכומים הנוספים.אין בידי לקבל טענה זו.

עסקינן בתביעה שטרית ולפיכך לתובעת עומדת חזקת התמורה בהתאם לפקודת השטרות (נוסח חדש). בעקרון יכולה היתה התובעת להציג את השטר ולציין שהיא אוחזת בו וכי הוא בחתימת הנתבעים ובמקרה זה היה על הנתבעים לסתור את חזקת התמורה ולהוכיח בעבור מה ניתן השטר וכן שלא ניתנה התמורה. אם מצאה לנכון התובעת לפרט את רכיבי התמורה היא אמנם הקלה בכל על הנתבעים אך לא פטרה אותם מלסתור את חזקת התמורה ובמקרה זה לסתור באופן פוזיטיבי את אותם רכיבים שפירטה. הנתבעים לא טרחו להוכיח ענין זה והסתפקו בטענה שהתובעת לא המציאה מסמכים להוכחת אותם רכיבים נוספים. לאור נטלי ההוכחה בתביעה מסוג זה לא התובעת צריכה להוכיח את התמורה בגין השטר אלא הנתבעים צריכים להוכיח שלא ניתנה תמורה. כך למשל אם הנתבעים יודעים כי התובעת מבקשת גם תשלומי ועד בית מדוע לא טרחו הנתבעים לזמן את נציג הועד הבית שיעיד בענין.

    

 מהימנות הנתבעים

9.       לאחר בחינת העדויות והראיות בתיק, החלטתי להקדיש את אחרית דבריי לכשלים המרובים שמצאתי בגרסאותיהם של הנתבעים, אלו כרסמו במהימנותם והביאו אותי למסקנה כי אין להאמין לדבריהם והכל כפי שיפורט להלן. בתחילה, הגנתם העיקרית של הנתבעים היתה כי התובעת הטעתה אותם ובמקום אולם השכירה להם מחסן, שלא התאים לצורכיהם. לצורך קידום טענתם ניסו הנתבעים להתלות על העובדה כי ליבוביץ אינו מבין עברית והתובעת ביקשה לנצל חולשה זו. אולם מאוחר יותר הסתבר, כי הנתבעים היו מיוצגים באמצעות עו"ד עטייה בכל הקשור להסכם (עמ' 4 שורה 41-42) וכי לפי הצעתו הוכנס להסכם סעיף ספציפי הבא להגן על השוכרים במקרה שלא יינתן רישיון עסק (עמ' 6 שורה 32). כך גם בכל הנוגע לחתימה על כתב ערבות, כשנשאל ליבוביץ האם חתם על מסמך כלשהו בקשר להסכם, השיב בשלילה (עמ' 8 שורה 44-45), כשנשאל באופן פרטני יותר, האם חתם על ערבות כלשהי בקשר להסכם השיב - "לא חתמתי"(עמ' 8 שורה 47). אולם בהמשך, בעדותו של עו"ד עטייה מתברר כי ליבוביץ חתם על כתב ערבות אישית (שלא הותר להגשה היות ולא צורף במסגרת גילוי מסמכים), עו"ד עטייה אישר על המסמך את חתימותיהם (דיון מתאריך 25.1.07 עמ' 3 שורה 16-17) וכן הוא העיד ששני הנתבעים חתמו בפניו (עמ' 3 שורה 20-28). כפי שפורט לעיל גם בכל הנוגע לטענת נוכחותו של ליבוביץ במועד החתימה על ההסכם,  נתפסו הנתבעים בקלקלתם והתברר כי מצויות שתי חתימות שונות על העתקי הסכם השכירות השונים. בנוסף, כנשאל ליבוביץ מדוע לא התלונן במשטרה על זיוף, פצח ליבוביץ במסכת אמתלות שונות  ומשונות כך שבכל פעם שבא כוח התובעת הוכיח אותו על תרוצו האחד שלא הסתדרו עם ההיגיון הפשוט, סיפק ליבוביץ תרוץ אחר, שונה מקודמיו (עמ' 9 שורה 7-30). ועוד כהנה וכהנה סתירות ושיבושי גרסאות, אשר כבר הובאו לעיל, כמו מועד פינוי המושכר, אשר לדברי הנתבעים היה בתאריך 1.7.03, אולם מתברר מאוחר יותר כי נשלח מכתב קיזוז בתאריך 20.7.03 מבלי שהוזכר הפינוי או ביטול ההסכם וכמו גם הצהרותיו הסותרות של פרימסלר עד שלבסוף נאלץ לומר כי האמור בתצהיר נכתב בטעות (עמ' 6 שורה 8-16).

סיכום

לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעת את הסכומים הבאים:

1.       סך של 72,000 ש"ח  בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 21.7.05 (יום הגשת כתב התביעה המתוקן) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

2.       אגרת בית משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

3.       שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הנני מורה על חידוש הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעים בתיק הוצאה לפועל מספר

1711512035 לגביית החוב הפסוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ' בתמוז, תשס"ח (23 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

אטיאס אריה, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ