אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5115/00

פסק-דין בתיק א 5115/00

תאריך פרסום : 14/09/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
5115-00
11/04/2006
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
לחיאני אברהם
עו"ד חכמון מנחם
הנתבע:
המועצה הדתית קרית גת
עו"ד שטנדל יובל
פסק-דין

1.         בפני תביעהכספית הנוגעת לתשלום הפרשי גמלאות להן טוען התובע, וקביעת שיעורה,  ככל שהתובע זכאי לה עפ"י חוק.

2.         העובדות הצריכות לעניינינו, הן כדלקמן:

התובע, יליד 1931, נבחר ושימש יו"ר המועצה הדתית בקריית-גת (להלן: הנתבעת) במשך שלוש קדנציות רצופות, החל מ- 27.02.72 ועד ל- 30.11.87. במשך שנות עבודתו, ובמקביל, שימש התובע גם כמנהל סניף בנק המזרחי בעיר, ומשיקולים כאלה ואחרים, ויתר על קבלת שכר מהנתבעת והסתפקב"שכר ייצוגי" בלבד.

יו"ר מועצה דתית הינו נבחר ציבור, אשר בהתאם לסעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א - 1971, הן עליו והן על סגניו חל חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז - 1977. בסעיף 3(ב) המצוי בפרק העוסק ב"סדרי נוהל" בתקנות שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש רשות) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות, ביצוע והיוון), תשמ"א - 1981, נקבע כי המנהל הכללי של משרד הדתות הוא שקובע את זכות ושיעור הגמלה המגיעה לשני אלה, שעה שמי מהם מגיש בקשה לגמלאות.

בהתאם לסעיף 5ב(א) לחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), שהוזכר לעיל, יו"ר מועצה דתית או סגניו אשר הגישו בקשה לגמלה, ונוכח התשובה שקיבלו, סברו כי זכותם לגמלה ושיעורה קופחה, רשאים להגיש ערעור על החלטת המנכ"ל לביהמ"ש המחוזי.  

יצוין, כי מימון הוצאות התקציב של המועצה הדתית, לרבות שכר חבריה, נחלק בין הממשלה, הנושאת ב- 40% מהנטל, לבין הרשות המקומית, הנושאת ב- 60% ממנו. 

בפרישתו של התובע לגמלאות, ביקש לממש את זכותו החוקית לפנסיה, בהתאם לפרוצדורה הנקובה לעיל. ואכן מאז, החל פונה לנתבעת לבחינת שיעור הזכאות, ולמימושה. ביום 27.05.88 שלחה הגב' רינה הללי, מנהלת המחלקה הרלוונטית במשרד הדתות - אשר מממן כאמור חלק מהקצבה, מכתב לנתבעת בעניינו של התובע, ולפיו:

"אין הנ"ל זכאי לתשלום גמלאות. כמו כן אינו זכאי לתשלום מענק פרישה, היות וכיהן בכל תקופת כהונתו ללא שכר".

לאחר פניית התובע למנכ"ל משרד הדתות דאז, מר זבולון אורלב, נשלחה לנתבעת החלטת המנכ"ל, מיום 13.05.90 (להלן: "החלטת אורלב"), שהיא בבסיס המחלוקת נשוא דיוננו, ולפיה:

"זכאי הנ"ל לגמלא בגובה של 62% ממשכורתו האחרונה הקובעת, היינו היות וכיהן ב- 40% משרה תהא הגמלא בגובה של 24.8% מתוך 100% משרה".

הגב' רינה הללי חזרה על החלטה זו במכתב מיום 30.07.90. בסעיף ג' למכתבה, היא מציינת כי:

"עפ"י חוות דעתו של דר' חפץ היועץ המשפטי במשרדנו נקבע כי יו"ר מועצה דתית שאושר לו לקבל שכר וויתר על שכרו בפועל יהא זכאי לזכויות לפנסיה".

ובסעיף ד' מסכמת:

"ס"ה זכאי ל- 62% מתוך 40% משרה שהם 24.80% מתוך 100% משרה".

משסירבה הנתבעת לקבל את ההחלטה כלשונה, ומתוך רצונה לברר את זכויות התובע, אשר לגישתה לא תאמו את ההחלטה שלעיל, פנתה המועצה הדתית למומחה בתחום גמלאות במשרד הפנים וביקשה ממנו לחוות דעתו באשר לזכותו של התובע לגמלה. המומחה, ד"ר אהרון לוי, קבע כי התובע אינו זכאי כלל לגמלה, גם אם רואים אותו כמי שויתר על שכרו. בהמשך, ביקשה עיריית קריית-גת, כמי שנושאת ב- 60% מתקציבה של הנתבעת, לקבל חוות דעת נוספת, ואכן, אף הגב' יהודית בן הלל, היועמ"ש של העירייה, שבה ואישרה את מסקנות חוות הדעת של הד"ר לוי. משני אלה, הועבר החומר למשרד הדתות.

ביום 25.03.92 שלח מנכ"ל משרד הדתות דאז, מר שלמה בקיש, מכתב לתובע, ולפיו:

"בהמשך לפנייתך המחודשת בענין זכות הגמלאות לה הינך זכאי. הריני להודיעך כי לאחר עיון מעמיק בכל החומר ותוך התייעצות עם היועץ המשפטי, ד"ר חיים חפץ, נראה לנו, כי לאור חילוקי הדעות העמוקים... וחוות הדעת השונות..., יש להגיע ראשית להסכמה על העובדות, או במידת הצורך לפנות לבורר או כל סמכות אחרת להכרעה בנושא".

ביום 18.06.92, וכתשובה לפניית התובע אליו, השיב המנכ"ל בקיש שנית לתובע כי:

"כאמור... ראשית יש להגיע להסכמה על העובדות. במידת הצורך, לפנות לבורר או לסמכות אחרת להכרעה בנושא. במידה שיובהר, כי אכן זכאי לגימלא, נפעל עפ"י האמור במכתבו של מר זבולון אורלב, המנכ"ל דאז....".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ