במרכז תביעה זאת עומד השיר "הללויה", שזכה בתחרות האירוויזיון בשנת 1979 בביצוע להקת חלב ודבש, ואשר סביבו נוהלו תביעות וערעורים לבתי משפט שונים במשך כ- 20 שנה בין התובעים לבין הזמרת אביגיל (גלי) עטרי (להלן: "
עטרי"), כאשר תביעה זאת עניינה חבותו של אושרת להשיב לתובעים חלק מהסכומים, אשר נפסקו לטובת הזמרת עטרי בתביעתה נגד התובעים.
רקע עובדתי
1. התובעים 2 ו- 3, שלמה צח וחיים שלף (להלן: "
התובעים" "
צח" ו"
שלף" בהתאמה) הינם מפיקים ואמרגנים השותפים בתובעת 1, אורות יצוג אומנים והפקות (להלן: "
אורות").
2. אושרת, יעקב אושרת (להלן: "
אושרת") הינו מלחין במקצועו, אשר הלחין את השיר "הללויה" (שנכתב על ידי התמלילנית שמרית אור), שיר אשר התמודד וזכה בתחרות פסטיבל הזמר והפזמון (להלן: "
קדם האירוויזיון") בשנת 1979 ובתחרות האירוויזיון באותה השנה.
3. ביום 1.2.1976 חתמו התובעים בשם אורות על הסכם אמרגנות עם עטרי (להלן: "
הסכם הייצוג") לפיו ישמשו התובעים כסוכנים בלעדיים שלה וזאת החל מיום חתימת ההסכם ועד ליום 01.02.1981, וישתדלו להשיג עבורה הופעות ופעילות אומנותית וכן להפיץ את המוניטין שלה, וזאת בתמורה לעמלה מוסכמת.
4. ביום 29.11.1978 נחתם הסכם בין התובעים לבין אושרת (להלן: "
ההסכם"), עליו נדון בהרחבה בהמשך, אשר נועד להסדיר את היחסים ביניהם בנוגע להתמודדות וזכיית השיר הללויה בתחרות קדם האירוויזיון והאירוויזיון. בהסכם נקבע, בין היתר, כי אושרת ינהל את כל הקשור בהנהלה המוסיקאלית והעיבודים של הלהקה, והתובעים יטפלו בצד הארגוני, ובכללו ניהול משא ומתן כספי בכל הנוגע להופעות הלהקה וההקלטות שלה. לאחר חתימת ההסכם פתחו הצדדים חשבונות בנק משותפים, בהם התחייבה חתימה משותפת של אושרת ושל אחד התובעים. על פי ההסכם, החלוקה בהוצאות ובהכנסות הייתה ביחס של 60% לאורות ו- 40% לאושרת.
5. לצורך השתתפות השיר "הללויה" בתחרות קדם האירוויזיון הוקמה להקת "חלב ודבש", אשר הוחלט כי ישתתפו בה הזמרת גלי עטרי ועוד שלושה בחורים, אשר ייבחרו על ידי אושרת. התובעים, אשר היו אחראים על פי ההסכם על ניהול הצד הארגוני, חתמו ביום 01.01.1979 על הסכמים עם חברי הלהקה (להלן: "
הסכם הלהקה") וזאת לצורך הסדרת פעילות הלהקה ואופן חלוקת הכנסותיה. בהסכם הלהקה נקבע, בין היתר, כי חברי הלהקה יהיו זכאים לקבל לא פחות מ- 1/3 מכל ההכנסות ממכירת ההקלטות שיופקו על ידי "אורות".
6. לאחר שהשיר הללויה זכה באירוויזיון והתחיל להניב רווחים, נוצרה מחלוקת בין חברי הלהקה לבין התובעים ואושרת, בנוגע לחלוקת הכספים ביניהם בעניין הופעות הלהקה בארץ וכן בעניין קבלת חלקם כנגזרת מההכנסות ולא מהרווחים. בסופה של המחלוקת הגיעו התובעים לפשרה עם חברי הלהקה, למעט עטרי, אשר סירבה לפשרה והוחלפה בזמרת לאה לופטין.
7. לאחר עזיבתה של עטרי את הלהקה היא הגישה בשנת 1981, תביעה נגד התובעים, עמם חתמה על הסכמי הלהקה והייצוג, בת.א. 239/81 (להלן: "
תביעת עטרי") בה נתבעו התובעים בגין הפרת הסכם הייצוג והסכם הלהקה. בשנת 1984 הגישה עטרי כתב תביעה מתוקן בו עתרה הן לקבלת פיצויים בגין הפרת ההסכמים עמה והן למתן חשבונות.
8. התובעים, אשר במועד הגשת תביעת עטרי המשיכו בשיתוף הפעולה עם אושרת, אשר נמשך 4 שנים, לא שלחו הודעת צד שלישי נגד אושרת וזאת, לטענתם, בהסתמך על יחסי האמון ששררו ביניהם, ובהסתמך על הצהרותיו כי ישתתף בכל הוצאה בשיעור חלקו (40%). אושרת סייע לתובעים במסגרת תביעת עטרי, ואף העיד לטובתם בדיון ההוכחות, אשר התקיים בתיק, כמו כן אף חתם על שיקים, אשר נמשכו מחשבון הבנק המשותף שלהם לצורך תשלום שכר טרחה לעורך דין, אשר ייצג אותם בהליכים מול עטרי.
9. ביום 31.03.1993 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (שמיעת התיק נעשתה על ידי כבוד השופט מישר ז"ל, אשר הלך לעולמו עם סיום שלב ההוכחות במשפט, והתיק הועבר לכבוד השופט חג' יחיא ז"ל לכתיבת פסק הדין, אשר אף הוא נפטר לאחר מתן פסק הדין) ועל פיו חויבו התובעים לשלם לעטרי סכומים שונים עקב הפרת הסכם הלהקה והסכם הייצוג, וכן מונה רואה חשבון שיחקור אילו כספים זכאית עטרי לקבל בגין חברותה בלהקה (להלן: "
פסק הדין הראשון").
10. לאחר מתן פסק הדין הראשון פנו התובעים לאושרת, כי יצטרף כמשיב פורמאלי לערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וכן כי ישתתף בתשלום שכר טרחתו של עורך הדין אשר נשכר לצורך הגשת הערעור. אושרת, לאחר התייעצות עם עורך דין, השיב לתובעים כי אין בכוונתו להצטרף לערעור או להתחייב כלפיהם על תשלום חלק מפסק הדין שכן מעבר לכך כי תביעתם התיישנה, הרי שהוא אינו צד לפסק הדין ואין הוא חייב לקבל עליו התחייבויות אלו.
11. עקב סירובו של אושרת לבקשת התובעים, הגישו נגדו התובעים ביום 29.01.1995 תובענה על דרך של המרצת פתיחה, ה"פ 183/95 (להלן: "
המרצת הפתיחה"), בה עתרו למתן צו המצהיר כי אושרת כפוף בשיעור של 40% לתוצאות ההתדיינות שבינם לבין עטרי. בתגובה הגיש אושרת בקשה לסילוק התובענה על הסף, בין היתר, מהנימוק כי התביעה התיישנה וכן כי היא נעדרת עילה. בדיון אשר התקיים בפני כבוד השופט אורי גורן (כתוארו אז) בתאריך 02.05.1995, סבר כבוד השופט גורן כי יתכן וההליך בין אושרת לתובעים יתייתר אם יתקבל הערעור בעליון, על כן ניתנה החלטה, בהסכמתם של הצדדים, כי התובענה תמחק בכפוף לכך כי מרוץ ההתיישנות ייעצר בתקופה שמיום הגשת המרצת הפתיחה ועד לאחר תשעה חודשים ממתן פסק הדין בבית המשפט העליון, וכי טענת ההתיישנות תועלה אך ורק לגבי התקופה שעד למועד הגשת המרצת הפתיחה.
12. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ערערו עטרי והתובעים לבית המשפט העליון (ע"א 444/94 ו-ע"א 577/94). ביום 02.12.1997 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (להלן: "
פסק הדין בערעור") אשר אישר את קביעותיו העקרוניות של בית המשפט המחוזי וקבע כי התובעים הפרו את ההסכמים עם עטרי, אך הפחית חלק מהסכומים שנפסקו לעטרי על ידי בית המשפט המחוזי, וכן קבע כי יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לדון בחשבונות הבלתי מוסדרים בין הצדדים, אם היו כאלה על פי דו"ח רואה החשבון.
13. ביום 20.11.99 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי על ידי כבוד השופטת שרה גדות (להלן: "
פסק הדין השני"), אשר חייב את התובעים לשלם לעטרי סכומים שונים כמפורט בסעיף 17 לפסק הדין השני. ערעורי עטרי והתובעים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ע"א 9246/99 ע"א 9339/99) נדחו בהחלטתו של בית המשפט העליון מיום 13.11.01.
14. ביום 10.10.02 הוגשה תביעה זו בה מבקשים התובעים לחייב את אושרת לשאת ב- 40% מחיובי פסק הדין, ככל שהם נוגעים להסכם ולהסכמי הלהקה, וזאת להבדיל מחיוביהם על פי הסכם הייצוג עם עטרי, וכן לחייב את אושרת לשאת בחלקו היחסי בהוצאות, אשר הושתו עליהם במסגרת ההליכים השונים.
עיקר טענות התובעים הן כדלקמן:
15. לטענת התובעים ההסכם שנחתם בינם לבין אושרת הינו הסכם שותפות, וכי מעבר למעורבותו בפעילות המוסיקלית היה אושרת מעורב אף בהחלטות ארגוניות בנוגע ללהקה, כגון ניסיונות לשכנע את עטרי להישאר בלהקה, חיפוש מחליפה לעטרי לאחר עזיבתה, ואף אי נכונותו להתפשר עמה בעת שהחלו חילוקי דעות בינה לבין הלהקה.