א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
110114-00
24/03/2005
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
| - נגד - |
התובע:
אלון אורנה
עו"ד נח לירן
|
הנתבע:
1. אריה חברה לבטוח בע"מ
2. נציגות הבית המשותף רח' השופטים 45 טבריה
3. מזור דני
4. לובל קרול
5. עבו קובי
6. יחיאל נואה
7. צורי שי
8. בוחבוט אלי
9. פרג' גיא
עו"ד רוטקופף
|
| פסק-דין |
מבוא
1. לפני, תביעת התובעת, ילידת 1964, מנהלת מדור נכות כללית במוסד לביטוח לאומי סניף טבריה, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונה שארעה ביום ו' בשבוע - 2.10.98 (להלן:
"התאונה").
2. הנתבעת 2 (להלן:
"הנציגות") הינה נציגות הבית המשותף ברח' השופטים 45, טבריה (להלן:
"הבית").
3. הנתבעים 9-3, כמו גם התובעת, הינם דיירי הבית.
4. הנתבעת 1 - אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן:
"המבטחת"), הנפיקה לנתבעים פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי (להלן:
"הפוליסה"), עפ"י
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן
: "
הפקודה"
). הפוליסה הוצאה לכיסוי אחריות הנציגות כנציגות הבית ואחריות דיירי הבית בגין אחריותם החוקית המשותפת לגבי הרכוש המשותף.
5. הצדדים חלוקים בשאלת קרות התאונה, נסיבותיה, אחריות הנתבעים לארוע התאונה וכן בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובעת.
6. פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובעת ובעלה מר קלוד אלון (להלן:
"הבעל") וחקירתו הנגדית החלקית של שמאי המקרקעין מר אילן ברעם (להלן:
"השמאי"). כן עיינתי בתצהירי העדויות הראשיות של התובעת והבעל, חוות דעת השמאי, כתבי הטענות והמסמכים שהוגשו ע"י שני הצדדים. כמו כן שמעתי את סיכומיהם בע"פ של באי כח בעלי הדין וזאת בתום ישיבת יום 16.3.05, ועיינתי בפסיקה שהוגשה ביום 22.3.05 ע"י ב"כ בעלי הדין.
7. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם נאמר אחרת.
שאלת האחריות
ראיות התובעת באשר לנסיבות אירוע התאונה
8. ביום 2.10.98 בסמוך לשעה 12.00 שבו לדירתם הבעל וילדי בני הזוג.הבעל לא הבחין בשלולית או בנוזל במפלס חדר המדרגות של הקומה השניה.
דירת התובעת ממוקמת בקומה הרביעית. לא מותקנת מעלית בבית.
9. לכל היותר כשעה לאחר מכן, ביקשה התובעת לצאת לטייל מחוץ לבית ביחד עם תינוקה כבן השנה. התובעת החזיקה את הפעוט בידה הימנית כשהוא נשען על מותנה הימנית וידה זו חובקת אותו. על כתפה השמאלית הניחה התובעת תיק שהכיל בקבוק, טיטולים ושאר דברים להם נדרשו התובעת והפעוט.
10. בהגיע התובעת למפלס הקומה השניה, היא צעדה במפלס כמטר אחד על מנת לרדת ממנו במדרגות המובילות אל הקומה הראשונה.
מסתבר כי במפלס הקומה השניה היה נוזל כלשהו וייתכן מים. התובעת לא הבחינה בנוזל ובעת שפסעה על המדרגה העליונה, המובילה למפלס הקומה הראשונה, החליקה ואיבדה את שווי משקלה. תוך כדי נפילתה השליכה התובעת את התיק, אחזה בפעוט כשהיא מסוככת עליו בגופה ונפלה על ישבנה וגבה. תוך כדי הנפילה נתפסה רגלה השמאלית של התובעת בסורגי מעקה המדרגות.
11. הבעל, אשר שמע עד למרחוק את צעקות הכאב של התובעת, נזעק והגיע למקום. במהלך ירידתו למפלס הקומה השניה הבחין הבעל בנוזל אולם לא נתן את דעתו לכך, שכן מטבע הדברים נזעק לסייע לאשתו ולפעוט.
בחקירתו הנגדית העיד הבעל כי הוא מניח כי דרך על הנוזל, אך כאמור לא נתן את דעתו לכך.
12. מעקה המדרגות מותקן בחדר המדרגות. התובעת, במהלך ירידתה במדרגות, טרם נפילתה, לא אחזה במעקה ומכל מקום לא טענה כי עשתה זאת, וכן לא טענה כי אחזה במעקה בעת שהחלה בירידה ממפלס הקומה השניה לקומה הראשונה.
13. עדויותיהם של התובעת ובעלה היו עקביות וברורות ועשו עלי רושם אמין.התובעת נחקרה בחקירה נגדית בטרם נחקר הבעל, ועל כן הם לא יכולים היו לתאם את גרסותיהם, בעקבות חקירותיהם הנגדיות.