אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק אברהם יעקב

פסק-דין בתיק אברהם יעקב

תאריך פרסום : 21/03/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית המשפט המחוזי מרכז
46751-10-10
01/07/2012
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
ז' ק קובה
הנתבע:
עיריית חולון - מנהלת הארנונה
פסק-דין

עניינו של ערעור זה בהחלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שלידי עיריית חולון (להלן: " ועדת הערר") מיום 23.6.10, בנוגע לנכס בבעלותו של המערער. 

א. רקע

1.      המערער מחזיק בנכס ברחוב החורטים 9 בחולון, הידוע כחלקה 6 גוש 6777, והינו בעליו של 67.6% משטחו הבנוי (להלן: " הנכס").

2.      במועדים הרלוונטיים לענייננו, שימשו חלק מהיחידות בנכס את המערער לצרכיו במסגרת פעילותו לייבוא ושיווק מוצרי הלבשה תחתונה, בעוד שיתר היחידות הושכרו לשוכרים שונים. 

3.      בין המערער למשיבה (להלן: " העירייה") התגלו מחלוקות עובדתיות ומשפטיות בכל הנוגע לחיובי ארנונה בגין הנכס. בגין מחלוקות אלה הוגשו על ידי המערער חמישה עררים, אשר מספרם 8/05, 10/06, 80/07, 4/08 וכן 53/08 (להלן: " העררים").

4.      ביום 7.7.09 התקיים דיון מאוחד בעררים האמורים בפני ועדת הערר. ביום 23.6.10 ניתנה החלטתה של ועדת הערר, אשר דחתה את העררים.

5.      על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

ב. עיקר טענות המערער

6.      כפי שיפורט להלן, בערעורו מתמקד המערער בהחלטות ועדת הערר בנוגע לשלושה עררים.

7.      עניינו של ערר מספר 8/05 בהחלטת העירייה לסווג שתי יחידות המצויות בקומה השנייה בנכס (יחידות מספר 2300 ו-2400) כ"משרדים שירותים ומסחר", כמו גם בהחלטתה שלא לסווג את החדר בו מצויות מערכות לכיבוי אש (יחידה מספר 2600) כ"חדר עזר", זאת בהתאם לקבוע בצו הארנונה לשנים הרלוונטיות. ועדת הערר הותירה על כנן החלטות אלה.

סיווג יחידות מספר 2300 ו-2400 כיחידות המיועדות ל"משרדים, שירותים ומסחר"

8.      המערער טוען, כי ועדת הערר שגתה עת קבעה, כי יש לסווג את יחידות 2300 ו-2400 ככאלו ששימשו לצרכי "מסחר" (סעיף 2.1 לצו הארנונה לשנת 2005).

9.      המערער סבור, כי העירייה לא הביאה ראיות לכך שהשימוש אשר נעשה ביחידות אלה, בשנים הרלוונטיות לתקופת הערר, הינו לצרכי מסחר. לשיטת המערער, מהתמונות שהוצגו על ידו בפני ועדת הערר עולה, כי מדובר בחדרי מלאכה באופיים ולפיכך ויש לסווגם כ"תעשייה ומלאכה" (סעיף 4 לצו הארנונה לשנת 2005). אופיין של היחידות האמורות נלמד, לטענתו, מכך שהקירות חסרים טיח וצבע; מכך שהצינורות חשופים לעין; ומשכך שניתן לראות את הארגזים מהם נפרקת הסחורה לצורך ביצוע תיקונים, כביסה, תפירת תוויות וכיוצא בזה - פעילות אשר לטענת המערער יש להגדירה כ"מלאכה".

10.  עוד מבסס המערער את עמדתו על הטענה, כי נסיבות המקרה דנא זהות (או לכל הפחות, דומות מאד), לעובדות שעמדו ביסוד פסק הדין בעע"מ 980/04 המועצה האזורית חבל יבנה נ' אשדוד בונדד בע"מ (פורסם בנבו, 1.9.05, להלן: " הלכת בונדד").

11.  המערער טוען, כי בית המשפט העליון קבע בהלכת בונדד (ובפרט בפסקאות 3 ו-15), כי גם פעילות שמטרתה להפוך את המוצר לנגיש לציבור הישראלי, הינה פעילות משלימה לייצור התעשייתי, המשליכה על ערך המוצר, ועל כן יש לסווגה כפעילות יצרנית. לטענתו, לפי מבחן " הטיפול המשלים במוצר" אשר נקבע בהלכת בונדד, יש לסווג את היחידות כבית מלאכה. משעה שבנכס מתבצעת פעילות הכוללת הדבקת תוויות בעברית על מוצרים ומיתוג המוצר באמצעות הדבקת תווית רלוונטית, כמו גם ביצוע תיקונים בסחורה ואריזתה, מתחייבת המסקנה, כי השימוש שנעשה בנכס הינו לצורכי "מלאכה", שכן "ללא תפירת התגיות עם הוראות השימוש בעברית, לא ניתן לשווק את הסחורה בישראל".

12.  כמו כן, התייחס המערער למבחנים הנוספים שנקבעו בהלכה הפסוקה בנוגע לסיווג נכס בדיני ארנונה, אליהם הפנתה הועדה בהחלטתה. המערער טען, כי גם לפי כל המבחנים הללו, יש לסווג את השימוש שנעשה על ידו בנכס כ"מלאכה".

כך, התייחס המערער למבחן " יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר" וטען, כי לא מדובר בענייננו ב"מוצרים מוגמרים" ומשכך אין מקום לסיווג הנכס כ"עסק". ביחס למבחן " טיבו של תהליך הייצור וטיבן של מכונות המפעל", טען המערער, כי קביעותיה של ועדת הערר מלאכותיות והמכשירים בהם הוא עושה שימוש הינם בגדר "מכונות". לטענתו, הפעילות אשר מתבצעת בנכס עומדת גם בתנאי מבחן " השבחת המוצר". על כך הוסיף המערער, כי היחידות האמורות אינן משמשות לצורך פעילותו העסקית שכן לקוחותיו אינם ניגשים אליהן, ומשכך, גם לפי מבחן " ליבת הפעילות" יש לקבוע, כי מדובר ב"מלאכה".

ההחלטה שלא לסווג את יחידה מספר 2600 כ"חדר עזר"

13.  על פי הגדרת צו הארנונה לשנים הרלוונטיות, המונח "חדר עזר לתעשייה" כמו גם "חדר עזר למסחר" הוגדר ככולל " חדרי שירותים, מקלחות, מלתחות, חדרי אוכל, מטבחים, שטח לגנרטור לשעת חירום". ועדת הערר קבעה, כי הגדרת "חדר עזר" הינה רשימה סגורה שנקבעה בהתאם לשיקול דעתה של הרשות המקומית, ומשכך לא ניתן להתערב בה ולסווג חדר המשמש לאחסון מערכת ייעודית לכיבוי אש כ- "חדר עזר", כפי שדרש המערער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ