פסק דין בעניין רשיון בלתי הדיר וצוואות הדדיות

אקדמות מילין

עניין לנו בסכסוך קשה בין אב (התובע) ובנו (הנתבע 2) באשר לזכויות במשק חקלאי מס' *** במושב *** הידוע כגוש *** חלקות *** לרבות חלקות ב' וג' המצורפות לו (להלן- המשק).  מריבה עזה זו נעטפה ע"י הצדדים באיצטלה משפטית כבדה  וסבוכה ובתובענות אין ספור.

ראשיתן של התובענות בתביעתו של התובע לקיום צוואת חמיו, אביה של אשתו המנוחה הגב' י.א.  ז"ל (להלן- י.ז"ל), מר מ. ז.  ז"ל (להלן - המנוח), מיום 14.6.92 והתנגדותם של הנתבעים 1-3 לקיום צוואה זו (ת"ע 3350/06 ות"ע 3351/06). בצוואתו הנזכרת הוריש המנוח את כל זכויותיו במשק לתובע.   

התובע הוסיף והגיש תביעה למינוי מנהל עזבון זמני לעזבון המנוח (ת"ע 3353/06), וכן תביעה לביטול צוואת חמותו, הגב' א.  ז.  ז"ל (להלן- המנוחה) מיום 4.6.06 אשר קוימה ע"י הרשם לענייני ירושה ביום 6.3.08 (ת"ע 3352/06). בצוואה זו ציוותה המנוחה, בין השאר, את עיקר זכויותיה במשק דווקא לנכדה, הנתבע 2, וכן הוסיפה וציוותה נכסים כאלה ואחרים מעזבונה לנתבעות 3 ו - 4.  

לבסוף הגיש התובע תביעה למתן סעד הצהרתי המורה כי הזכויות במשק שייכות לו (ת"ע 3355/06).

מנגד הוגשה תביעה בשם הנתבעים 3-2, הזוכים בעזבון המנוחה ע"פ צוואתה מיום 4.6.06,  למתן סעד הצהרתי הקובע כי הזכויות במשק שייכות לנתבע 2 ע"פ מתנה שניתנה לו ע"י המנוחה עוד בחייה ולחילופין מכח צוואתה הנזכרת (ת"ע 3357/06).

 מאחר וכל התובענות ענינן אחד - קביעת זכויות הצדדים במשק, נדון בהן במאוחד.

קודם שנבוא לעיקרן של העובדות העומדות בבסיס מחלוקתם של הצדדים, נציין כי המנוחה אשר התנגדה לקיום צוואת בעלה המנוח מיום 14.6.92 הלכה לעולמה לאחר שהחלו ההליכים בתובענות ולאחר שנשמעה עדותה בעדות מוקדמת מחמת גילה. הנתבעים 2-4 הינם, כאמור, הזוכים בעזבון המנוחה ע"פ צוואתה מיום 4.6.06 שאף עליה קמו עוררין, כפי שצויין לעיל .

כעת נבוא לעיקרן של העובדות הנדרשות לנדון - 

1.                  המנוחים מ. וא.  ז.  ז"ל (להלן- המנוחים ו/או המנוח ו/או המנוחה ו/או הנתבעת 1 לפי העניין)  היו בעלי זכויות החכירה במשק (ראה נסח רישום לשכת רישום המקרקעין ב*** - נספח ד' לתצהיר התובע).

2.                  למנוחים היו שלוש בנות -  הבכורה, ב. ז"ל, נפטרה לאחר מחלה קשה, השניה, הגב' ש. פ.(להלן - הנתבעת 3). והשלישית, י. ז"ל, אשתו של התובע, אשר הלכה לבית עולמה בנסיבות טרגיות ביום 3.11.89 לאחר ששלחה יד בנפשה. לבד משלוש בנותיהם אימצו המנוחים באופן לא רישמי בת נוספת, הגב' ר. פ., אותה גידלו בביתם מנערות ועד לבגרות.

3.                  התובע, כאמור, נישא לי. ז"ל. מנישואיהם נולדו להם שני ילדיהם - הנתבע 2, והנתבעת 4.

4.                  הנתבעת 5 הינה אגודה שיתופית, הרשומה אצל רשם האגודות השיתופיות, ואשר בשטחה מצוי המשק (להלן- מושב ***) .

5.                  הנתבע 6  (להלן - המינהל) מנהל את המקרקעין שבבעלות הקרן הקיימת לישראל (להלן- הקרן), לרבות המקרקעין נשוא הנדון, ע"פ חוק.

6.                  המשק נשוא המחלוקת מורכב משלוש חלקות -

חלקה א' - בשטח של כ - 4 דונם עליו בנויים, בין השאר, בית מגוריהם של המנוחים ובית מגוריהם של התובע וי. ז"ל. הזכויות בחלקה זו ניתנו למנוחים וזאת ע"פ חוזה חכירה שנחתם בינם לבין קרן קיימת לישראל ביום 25.3.56 (להלן - חוזה החכירה; נספח ג' לתצהיר התובע).

חלקה ב' - שטח חקלאי שגודלו כ - 12.8 דונם.

חלקה ג' - שטח חקלאי הכולל מספר חלקות בשטח כולל של  למעלה מ-10  דונם.

חלקות ב' וג' מצויות על משבצת הקרקע של מושב *** ולגביהם נחתם חוזה דו צדדי בין מינהל מקרקעי ישראל לבין המושב (להלן- חוזה המשבצת). חוזה המשבצת מתחדש מדי תקופה כזו או אחרת .