אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסילת הצעה במכרז עקב תמחור בלתי ריאלי המהווה חוסר תום לב ופגיעה בשוויון

פסילת הצעה במכרז עקב תמחור בלתי ריאלי המהווה חוסר תום לב ופגיעה בשוויון

תאריך פרסום : 15/06/2006 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
687-04
15/06/2006
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' א' לוי
3. ע' ארבל


- נגד -
התובע:
ינון- תכנון יעוץ ומחקר בע"מ
עו"ד גיל חגי
עו"ד אלכס קיסר
הנתבע:
1. רשות הנמלים והרכבות - רכבת ישראל
2. תדם הנדסה אזרחית בע"מ
3. אמי-מתום מהנדסים יועצים בע"מ
4. דאל-פיתוח והנדסה בע"מ

עו"ד אורית וינר
עו"ד גל טורס
עו"ד שגיב חנין
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב (כב' השופטת ש. דותן) בו נדחתה עתירת המערערת כנגד החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1, היא רשות הנמלים והרכבות - רכבת ישראל (להלן - "רכבת ישראל") לפסול את הצעת המערערת במכרז שפרסמה משיבה זו לתכנון מסילה כפולה בקו עכו-כרמיאל.

2.        המערערת הינה חברה פרטית העוסקת בתחום האדריכלות והתכנון ההנדסי, ומתמחה, בין היתר, בתכנון כבישים, מחלפים, גשרים ומינהרות ומשמשת כמתכננת מסילות ברזל עבור רכבת ישראל. רכבת ישראל הינה תאגיד שהוקם ופועל על פי חוק רשות הנמלים והרכבות, התשכ"א-1961, וחלים עליה חוק חובת מיכרזים, תשנ"ב-1992 ותקנות חובת מיכרזים, תשנ"ג-1993. המשיבה 2 הינה חברה פרטית שהצעתה נתקבלה במיכרז. משיבות 3 ו-4 הן חברות שהגישו הצעות במיכרז.

3.        במהלך חודש אוקטובר 2002 פרסמה רכבת ישראל מיכרז שעניינו תכנון מפורט של מסילה כפולה בקו שבין עכו לכרמיאל. במסגרת המכרז הבהירה רכבת ישראל את אמות המידה לבחירת הזוכה, ובין היתר ציינה בסעיף ה' להזמנה כדלקמן:

"במסגרת שיקולי הרכבת לבחינת ההצעה הזוכה, תיבחנה ההצעות לפי אמות מידה שתכלולנה:

א.   ניקוד כספי (לפי ההצעה הכספית) - סה"כ 60 נקודות;

ב.   ניקוד מקצועי (כל המפורט להלן) סה"כ 40 נקודות."

בהמשך, ניתן פירוט מישני של אמות המידה המקצועיות הנדרשות. למסמכי המיכרז צורף אפיון טכני, שהיווה נספח לנוסח החוזה המוצע בין רכבת ישראל לזוכה. איפיון זה מגדיר את היקף ואופן מתן השירותים ההנדסיים שיינתנו לרכבת על ידי המתכנן, ואת הדרישות הטכניות וטיב הביצוע של השירותים ההנדסיים הנדרשים ממנו.

4.        ביום 21.5.03 הודיעה רכבת ישראל למערערת כי לאחר ששקלה את ההצעות שהוגשו לה על פי ההזמנות החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעתה, למרות שהיתה הזולה מבין ההצעות שהוגשו במכרז. הטעם שניתן לכך הוא כי ההצעה לוקה באי סבירות ובתכסיסנות שהיתה מכוונת להערים על בעל המיכרז. אי הסבירות מתבטאת ראשית, בכך כי ההצעה נמוכה ביותר ממחצית מהאומדן שנערך על ידי בעלת המיכרז, ושאר ההצעות שהוגשו גבוהות ממנה בלמעלה מ-50%. שיעור נמוך זה של ההצעה נובע מכך כי למספר מרכיבים בהצעה הכספית ייחסה המערערת מחיר של שקל אחד ליחידת כמות, שהוא מחיר מלאכותי שאינו ריאלי, וכך הוצע מחיר של שקל אחד למרכיבים הבאים: "תכנון גשרי רכבת חדשים לשתי המסילות (סעיף 1.2); תכנון גשרי כביש (סעיף 1.3); תכנון מנהרה בודדת עבור מסילה כפולה (סעיף 1.5); תיכנון מנהרת שירות לצד המנהרה האמורה בסעיף 1.5 (סעיף 1.5.1); תכנון ארובות מילוט (סעיף 1.5.2); תיכנון תימור מדרונות וקירות תומכים (סעיף 1.7.3); תכנון העתקת קטע מכביש 85 (סעיף 1.12). בהצגת מחיר לא ריאלי למרכיבים האמורים לעיל, הפחיתה המערערת באופן ניכר את המחיר הכולל של הצעתה הכספית, ולגישת ועדת המכרזים, הדבר מצביע על חוסר סבירות ומניפולטיביות מצידה, שיש בהם כדי לפסול את הצעתה. וכך קבעה הועדה בישיבתה מיום 19.5.03:

"כמפורט בפרוטוקול הועדה המקצועית, חלק מן המחירים שהציעה חב' ינון הינם בלתי הגיוניים ונמוכים באופן בלתי סביר... הועדה המקצועית סבורה כי חב' ינון יצאה מתוך נקודת הנחה לא מבוססת שלא תידרש לביצוע העבודות על פי הסעיפים שתומחרו על ידה במחירים בלתי סבירים ובלתי הגיוניים, בין משום שהמדובר באופציה הקיימת לרכבת, ובין משום שהניחה כי העבודות תבוצענה על ידי גורם אחר".

           הועדה סיכמה את החלטתה בזו הלשון:

"לאור האמור בעיקרי הדברים, מחליטה הועדה כי דין הצעתה של חב' ינון להיפסל בשל נסיונה להערים על רכבת ישראל באופן בלתי נאות, בין על דרך הטעייה ובין על דרך תכסיסנות ממש. הועדה סבורה כי אין מדובר ב"תכסיסנות" לגיטימית של מציע במכרז אלא בהצעת כזב ממש. בנוסף, סבורה הועדה כי המחירים אשר הוצעו בהצעתה של חב' ינון הינם בלתי סבירים בעליל, וגם מסיבה זו יש לפסול את הצעתה באשר רכבת ישראל כגוף ציבורי, אינה יכולה להתקשר עם חברה לביצוע שירותים עבורה במחירים כגון אלה שהציעה חב' ינון בהצעתה."

           ביום 3.6.03 נתקיים דיון נוסף בועדת המיכרזים לצורך שמיעת טיעוני המערערת, ובעקבותיו חזרה ועדת המיכרזים והחליטה לפסול את הצעתה מטעמים של נסיון הערמה ותכסיסנות. היא החליטה לבחור בהצעתה של משיבה 2, לאחר שמצאה כי זכתה לציון המשוקלל הגבוה ביותר מבין ההצעות שנותרו בהיבט הכספי והמקצועי.

5.        המערערת עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובקשה סעד של ביטול החלטות ועדת המיכרזים ביחס לדחיית הצעתה וזכייתה של משיבה 2 במכרז. כן בקשה שהצעתה שלה תוכר כהצעה הזוכה. לחלופין, בקשה לבטל את המכרז ולהורות על פרסום מכרז חדש.

           בטיעוניה בפני בית המשפט, הודתה המערערת כי מספר פריטים בהצעת המחיר שהגישה תומחרו במחיר של שקל אחד ליחידה, אולם, על פי טענתה, הצעות המחיר ביחס לפריטים אלה מבוססות על הערכתה כי קימת סבירות נמוכה שהיא תידרש לתכנן את אותם פריטים, שכן המיכרז מבוסס על מספר חלופות תכנוניות שלא כולן תתממשנה. על כן היא טוענת, כי תימחור פריטי ההצעה הכספית שהגישה נעשה על פי שיקול דעתה המסחרי, תוך נטילת סיכון מחושב הנסמך על נסיונה העיסקי, ונכונותה לשלם את מחיר טעותה ולספוג נזק כלכלי אפשרי באם יסתבר כי הערכתה לגבי החלופות שתיבחרנה תימצא שגויה. לדבריה, אין זה מעניינה של ועדת המיכרזים להיכנס לעומק שיקוליה הכלכליים, והסיכון הכלכלי שהיא נוטלת על עצמה אינו צריך לעמוד בעוכרי הצעתה. כן טענה כי בהתאם לסעיף ה' להזמנת בעל המיכרז ולאמות המידה לבחירת הזוכה שנקבעו בה, אשר הבחינו בין ניקוד כספי לניקוד מקצועי, היא הניחה שההצעה הזולה ביותר תזכה למירב נקודות הזכות, וכי שיקלול ההצעה הכספית ייעשה על בסיס המחיר הכולל של ההצעה הכספית ולא בדרך של התייחסות פרטנית לפריטים שונים בכתב הכמויות. על פי נקודת מוצא זו, היה מקום לבחור בהצעתה שהיתה זולה באופן ניכר מההצעות האחרות.

6.        עמדת ועדת המכרזים של רכבת ישראל היתה כי המיכרז כלל מספר חלופות תכנוניות אשר הרכבת לא התחייבה בשלב ניהול המכרז לבחור באלו מהן. ההצעות הכספיות של המציעים נדרשו להתייחס לכל אחת מן החלופות, ולתמחרן בתימחור ריאלי בלא להניח הנחות אלו מן החלופות תיבחרנה. עם פתיחת ההצעות, התברר כי אף שהצעת המערערת זולה בשיעור העולה על מחצית מההצעה הבאה אחריה, הרי שלאחר ניטרול הפריטים שתומחרו על ידה במחיר בלתי סביר של שקל אחד ליחידת כמות, נמצאה הצעתה יקרה מכל אלה שבאו אחריה. עוד הוסיפה הרכבת וטענה כי מאחר שהחברה הזוכה היא זו שאמורה להמליץ בפניה על החלופות התכנוניות הרצויות של הפרוייקט, עצם הצעת מחיר של שקל אחד ליחידת כמות לחלופות תכנוניות מסוימות משקפת מראש עמדה של המתכנן בדבר חלופות רצויות ובלתי רצויות, וקיים חשש כי אם מתכנן זה ייבחר, העדפותיו בהצעת המחיר עלולות להשפיע על המלצותיו למזמין העבודה באיזו חלופה לבחור, מתוך ניגוד עניינים.

7.        בית המשפט המחוזי דחה את העתירה. הוא קבע כי הצעת המערערת מעלה חשש של ממש לתכסיסנות פסולה, והפער המשמעותי בגובה הצעתה ביחס להצעות האחרות ולאומדן בעל המכרז מעלה חשש של ממש כי היא תטה את הייעוץ התכנוני לכיוון בחירת החלופה הרצויה לה על פי שיקולי כדאיותה הכלכליים, כפי שבאו לידי ביטוי בתמחיר. כן קבע כי המערערת התעלמה מהנחיית הרכבת להתייחס בהצעתה לכל חלופה בנפרד, ונהגה במניפולטיביות בהצעת מחירים בלתי סבירה שהציגה. מכאן, שאין להתערב בהחלטת הרכבת לפסול את הצעתה ולבחור בזוכה אחר. על פסק הדין נסב הערעור שבפנינו.

8.        המערערת חוזרת בערעור על עיקרי טיעוניה בערכאה הדיונית. היא מדגישה כי יש להכיר בחירותה הכלכלית לכלכל את צעדיה בהתאם לשיקוליה העיסקיים, וכי הצעת מחיר של שקל אחד ליחידת כמות ביחס למספר פריטים אינה רמייה או כזב אלא מחיר אמיתי המשקף הקצאה של סיכון שהיא לקחה על עצמה בהצעה כספית כוללת. כן נטען כי תנאי המכרז הבהירו כי שיטת הניקוד של ההצעות תתבסס על המחיר המצטבר הכולל שבכתב הכמויות, אך הרכבת לא יישמה שיטה זו כראוי, כאשר התייחסה לכל אחד מסעיפי כתב הכמויות בנפרד. לדבריה, הרכבת פסלה את הצעתה שלא כדין.

9.        הרכבת חוזרת אף היא על עיקרי טענותיה. היא טוענת כי המערערת לא קיימה את דרישת המכרז לתת הצעת תימחור ריאלית לכל חלופה בנפרד, כעומדת בפני עצמה, ודי בכך כדי להכשיל את הצעתה; הצעת מחירים לא הגיוניים ולא סבירים במטרה לגבש הצעה זולה למראית עין, כאשר בפועל היא יקרה יותר, בפריטים שכללו תימחור ריאלי, כשלאלה מתלווה החשש להטיית הבחירה בחלופה התכנונית - כל אלה מצדיקים את פסילת ההצעה. מיכרז אינו הימור או כרטיס הגרלה, אלא אמור לשקף הצעת מחיר הוגנת וסבירה הן לעורך המיכרז והן למציע. תכנון המחושב מראש ברמת מחירי הפסד פוגע באינטרס הציבור, ובמיוחד כך כאשר לנושא המכרז מתלווה היבט בטיחותי, כפי שקיים במקרה זה. מעבר לכל אלה, נטען כי תחום התערבותו של בית המשפט בהחלטת ועדת המכרזים הוא צר, ואין הוא אמור להחליף את שיקול דעת ועדת המכרזים כל עוד זו לא חרגה מחובת ההגינות וממתחם הסבירות, חריגה שלא ארעה כאן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ