אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעה העוסקת בסכסוך מר בין משפחות שכנות בבנימינה

פס"ד בתביעה העוסקת בסכסוך מר בין משפחות שכנות בבנימינה

תאריך פרסום : 01/04/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
15799-01
25/03/2009
בפני השופט:
שלמה לבנוני

- נגד -
התובע:
1. ורסנוב סנדרה
2. ורסנוב יוסף

עו"ד מוסקוביץ
הנתבע:
1. פווה אריה
2. פווה גיטה
3. פווה אמיר
4. שרון (פווה) קוואט
5. קוואט מיכאל
6. רווח יניב
7. שוחט דן
8. מדינת ישראל-משרד הבריאות
9. ד"ר לרנר לידיה
10. יהודה עדן
11. בן בעש"ט מרים
12. פליס אביבה
13. קאופמן לאה
14. קאופמן אריה
15. קאופמן דוביק
16. באומל אופירה
17. באומל יהודה
18. רווח אלינור
19. רווח צבי
20. רווח רחל
21. הכהן כרמלה
22. פליס אורי
23. אלון זהבה
24. אלון שגיא
25. שהם אופיר
26. שהם איילת
27. אלון ג'וני
28. שוחט שולמית

עו"ד גרנאי
עו"ד אייל רגב
עו"ד גורי שפרבר
עו"ד ר. בובליל
פסק-דין

1.         עקב לחץ העבודה הרב המוטל עליי, אף בעיקר לנוכח הריבוי העצום של חומר הראיות והטענות בתיק זה, ניתן פסק דיני רק עתה. עם ב"כ הצדדים ובעלי הדין הסליחה.

נתוני רקע

2.         במוקד התביעה סכסוך מר, צורב וממושך בין משפחת התובעים, ורסנוב, למשפחת הנתבעים 5-1, פווה. בעקבות סכסוך זה הוגשה תובענת התובעים על סך 2,500,000 ש"ח נגד הנתבעים 5-1, בני משפחת פווה. התובעת 1 (להלן, גם "סנדי") והתובע 2 (להלן, גם "יוסי") הם בני הזוג ורסנוב. הנתבע 1 (להלן, גם "אריה") והנתבעת 2 (להלן, גם "גיטה") הם בני הזוג פווה. הנתבע 3 (להלן, גם "אמיר") ואחותו, הנתבעת 4 (להלן, גם "שרון"), הם בניהם. הנתבע 5 (להלן, גם "מיכאל"), היה בתקופה הרלוונטית בעלה של שרון וחתנם של אריה וגיטה. משפחות ורסנוב ופווה מתגוררות בשכנות ברח' הדקל בבנימינה, בית מול בית. הנתבעים 7 ו- 28-11 הם תושבי בנימינה, וחלקם הגדול שכנים של בני המשפחות, במרחק זה או אחר (להלן - "השכנים"). הנתבעת 9 (להלן, גם "ד"ר לרנר") היא סגנית הפסיכיאטר המחוזי במחוז חיפה. הנתבעת 8 (להלן, גם "המדינה") היא מעסיקתה. הנתבע 10 (להלן, גם "עדן") הינו מנהל הלשכה הסוציאלית בבנימינה. הנתבעת 11 (להלן, גם "בן בעש"ט") והנתבעת 12 (להלן, גם "פליס") מלבד היותן בקרב השכנים הן עובדות סוציאליות בכירות. בן בעש"ט מנהלת את המחלקה לשירותי רווחה בזכרון יעקב השכנה. פליס היא מפקחת ארצית בשירות חסות הנוער.

            כל הנתבעים התגוננו בפני התביעה. ככל שעסקינן באריה, גיטה ואמיר, הם הגישו תביעה-שכנגד נגד התובעים על סך 100,000 ש"ח והתובעים התגוננו כנגדה.

3.         ראוי להידרש לנתוני הרקע העובדתיים, השנויים ושאינם שנויים במחלוקת.

4.         סנדי ויוסי בנו את ביתם בבנימינה לאחר שנאלצו לעזוב את ביתם במושב שדות שבחבל ימית ובעקבות חוזה השלום בין ישראל למצרים בשנת 1982. סנדי היא אומנית בהכשרתה, בתחומי אומנות שונים. יוסי הינו מומחה לשאיבת מי תהום ובמועדים הרלוונטיים היה עובד בכיר בחברת "טייפון". אף הוא עוסק בתחומי אומנות שונים. אריה וגיטה, אף על כך אין עוררין, הם מוותיקי בנימינה וחלק ניכר מהמעורבים במסכת שבפניי הם חברי ילדות של אריה, הנמשכת לאורך שנים רבות.

5.         אף אין עוררין כי עד שנת 1991 היו יחסי ידידות בין משפחות ורסנוב ופווה. ולא זו בלבד אלא שפווה סייעו לורסנוב למצוא את ביתם שנרכש על ידם. למרבה הצער גיטה חלתה בסרטן, והיא סובלת ממחלה זו שנים רבות וארוכות. לטענת סנדי הייתה זו היא שיזמה את צירופה של גיטה לקורס מקצועי של ייצור ועיצוב זכוכית באמצעות טכניקה של התזת חול ביפו, עם חברתה של סנדי מזה שנים, גב' נלי כספי (להלן - "נלי"). 

6.         כאמור משנת 91' החלה איבה רבה בין המשפחות. ורסנוב, הגם שאינם יודעים את הסיבה לפשר איבה זאת תולים זאת הן בקנאתה של גיטה בסנדי, בגין הצלחתה המקצועית של סנדי בתחום עיצוב הזכוכית, כאשר במקביל שינה אריה את טעמו, כשכן רגיל וסביר, והחל במסע חיזורים אחרי סנדי. וכך הוא החל להפריח נשיקות ברחוב לעברה של סנדי וכן היה מרבה להבהב בפנסי רכבו החונה אל תוך חלון בית ורסנוב.

            גרסתם של פווה שונה. לשיטתם, זמן קצר לאחר גמר הקורס הם שמעו מכיוון ביתם של ורסנוב רעש של ניפוץ זכוכיות תוך צעקות רמות של בנותיה התאומות של סנדי "אמא תפסיקי" ו"אמא לא". הסתבר כי סנדי ניפצה, אחת לאחת, את כל עבודות הזכוכית שהיו בביתה. הבנות נמלטו בחרדה לעבר שכנתן, הנתבעת 13 (להלן, גם "גב' קאופמן"). מאוחר יותר הסתבר כי סנדי ראתה עבודת אומנות של גיטה בחנות פרפורמריה בבנימינה. כתוצאה מכך נתקפה התקף זעם וקנאה אודות תחרות פוטנציאלית של גיטה בה. לשיטת פווה כאן היה קו פרשת המים שהפך את יחסי השכנות, לסיוט מתמשך.

7.         מכאן ואילך נחלקות הגרסאות. פווה סבורים כי סנדי החלה במסכת של התנכלויות להם ותלונות והאשמות שווא. ורסנוב סבורים כי פווה היו אלו שנטפלו לורסנוב תוך האשמתם בהאשמות חסרות שחר ובמסכת של התנכלויות. על כך במפורט להלן.

8.         אין עוררין שהמשבר החריף לאחר שבאחד הימים, כך לטענת ורסנוב, נכנס אריה ללא נטילת רשות לביתם של ורסנוב, כאשר הייתה סנדי בדרכה למקלחת כשהיא ערומה בפלג גופה העליון. סנדי דרשה מאריה לעזוב את הבית. הוא סירב לעשות כן כאשר הוא מתעקש להתקרב אליה בצעדים קטנים, לדבריו על מנת לשוחח עמה. סנדי נתקפה בבהלה, היא מיהרה להתלבש ונמלטה בוכיה לחצר שכנתה, הנתבעת 20 (להלן, גם "גב' רווח"). היא התקשרה בוכיה הן לנלי והן ליוסי, בעלה. משהסתבר ליוסי כי סנדי לא נפגעה באופן גופני הוא הגיע לביתו לאחר סיום העבודה. הוא ניגש עם סנדי למשטרה להגיש תלונה, ואולם שוכנע לא לעשות כן על ידי אחד משוטרי התחנה, בין השאר משום מעמדו הציבורי אותה עת, אף כחבר המועצה המקומית בנימינה.

            אין עוררין כי סנדי מסרה אודות האירוע האמור לשורה של נשים, ובהן חלק מהשכנים ואחרים. אלו היו מאוחדות בדעתן כי סנדי הטיחה באריה אשמה של ניסיון אונס. סנדי מכחישה זאת. היא טוענת כי סיפרה את סיפור המעשה, כמות-שהוא, ומעולם לא ייחסה לאריה ניסיון אונס.

9.         גרסתם של פווה שונה. אכן אריה מודה כי הוא ביקש לשוחח עם גיטה, סביב המשבר ביחסים ביניהם. הדלת הייתה נעולה. סנדי סירבה לפתוח את הדלת. אריה עזב את המקום, כאשר הוא מציין כי בשעות הערב הוא ישוחח עם יוסי.

10.        מכאן ואילך החריף הסכסוך. ביום 3.9.92, שעה שסנדי שוחחה עם גב' קאופמן אודות הסכסוך שלה עם פווה, הגיע אריה למקום. על אשר התרחש במקום עוד יפורט. מכל מקום אין עוררין כי סנדי תקפה את אריה והוא הגיש נגדה תלונה במשטרה. משעה שהמשטרה ראתה לסגור את התיק הוא הגיש כנגדה קובלנה פלילית פרטית.

11.        ועוד אין עוררין כי בעקבות הגשת הקובלנה הפלילית הפרטית חתמו אריה וסנדי על הסכם פשרה ביום 6.6.94 (להלן - "הסכם הפשרה"). בגדרו של זה הצהירו השניים על רצונם לכונן יחסי שכנות תקינים ביניהם והתחייבו "להימנע באופן מוחלט ממעשי איבה מכל סוג ואופי המכוונים נגד הצד השני או בני משפחתו, ובכלל זה מכל הטרדה, הצקה, השמצה, גידופים כינוי בשמות, הטחת עלבונות, איומים, אלימות מילולית או פיסית וכיוצא באלה" (סעיף 2). בגדרו של הסכם הפשרה אף הותנה פיצוי מוסכם על סך 10,000 דולר בגין כל מעשה הפרה. כתוצאה מכך ביטל אריה את קובלנתו הפלילית.

12.        במהלך שנת 94' ובתחילת 95' התרחשו שני אסונות במקום. במהלך שנת 94' נהרג בנם של הנתבעת 16 (להלן, גם "אופירה") והנתבע 17 (להלן, גם "יהודה"), בועז באומל ז"ל (להלן - "בועז"). לטענת פווה, וחלק מהשכנים, בעת לווייתו של בועז, הייתה זו סנדי שבאורח מתריס עמדה על מרפסת ביתה, מחאה כפיים והשמיעה מוסיקה קולנית. סנדי מכחישה בתוקף גרסה זו. ולא זו בלבד אלא שלטענתה במועד הרלוונטי היא לא יכולה הייתה לעשות כן, שהרי היא סעדה את אחותה שהייתה מאושפזת בבית חולים.

            באפריל 95' פקד אירוע קשה את אמיר שעה שנפצע קשה מאוד מפיגוע של מכונית תופת, בעת שירותו הצבאי. בפציעה קשה זו הוא נפגע בכל גפיו, בעיקר בידו הימנית שהייתה במצב של כריתה כמעט מוחלטת, ותוך שאיבד את עינו השמאלית. נכותו הצמיתה מגיעה לכדי 90%. נטען כי כאשר לאחר חודשיים של אשפוז הוא שוחרר והגיע לביתו, שוב הייתה זו סנדי שהחלה לרקוד בהפגנתיות בשמחה לאיד על מרפסת ביתה לצלילי מוסיקה.

13.        מכאן ואילך, כך גרסת פווה המוכחשת בתוקף על ידי ורסנוב, החלה סנדי במסכת של הטרדות והתנכלויות כנגד אמיר. בין אלו נטען כי היא הטיחה לעברו, בין השאר, "נכה, תרקוד, תרקוד... כולם עוד ידעו שאתה מאונן לי בטלפון... אופירה כבר קיבלה את המכה שלה, וגם אתם קיבלתם, אבל כנראה שזה לא מספיק בשבילכם... נדאג לסדר לכם עוד מכה...". בעקבות זאת הוגשו תלונותיה של סנדי, אף כנגד אמיר, אף בגין הטרדות טלפוניות נטענות, שלשיטת אמיר לא היו ולא נבראו.

14.        לשיטתם של פווה הקש ששבר את גב הגמל התרחש ביום 18.9.95, כאשר אמיר נותר לבדו בבית עם אחיו הקטן אביעד, כאשר הוריו, אריה וגיטה, יצאו לקניות. הוא שמע צעקות רמות מכיוון שער הכניסה של יוסי: "צא החוצה, צא מיד החוצה, אני אפוצץ לך את הראש, תמסור גם לאבא שלך את זה...". הוא ראה את יוסי עומד כאחוז אמוק ומנער בחוזקה את שער הברזל של הבית. לטעמו של אמיר יוסי נושא נשק, ויוסי מכחיש זאת. אמיר נעל את דלתות הבית וצלצל מיד למשטרה והגיש תלונה. כמסתבר, וכבפעמים שונות בעבר, סנדי התלוננה בפני יוסי על כך שאמיר ירק לעברה, וכתוצאה מכך בערה חמתו של יוסי.

15.        משהוגשה התלונה למשטרה נמסר לאמיר כי ידוע לו היטב כי תלונה זו, כמוה כתלונות רבות ושונות אחרות, תסתיים בלא כלום. כתוצאה מכך, כך גרסת אמיר, הומלץ לו על ידי מפקד תחנת המשטרה, ברוך מריומה, כי ראוי שייעזר אם במחלקת הרווחה המקומית, אם  על ידי הגשת תלונה לפסיכיאטר המחוזי. באותו מעמד של שיחה עם מפקד תחנת המשטרה היו נוכחים אף אחותו, שרון, וחברו ושכנו הנתבע 6 (להלן, גם "יניב"), הוא בנה של גב' רווח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ