אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בשאלות שיהוי והתיישנות בגביית ארנונה

פס"ד בשאלות שיהוי והתיישנות בגביית ארנונה

תאריך פרסום : 16/11/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
20555-10-09
11/11/2010
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
1. עסאם עראף
2. נואל עראף

הנתבע:
מועצה מקומית מעיליא
פסק-דין

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירה להורות למשיבה להפסיק כל הליכי גביה מנהלית הננקטים על ידי המשיבה נגד העותרים לגביית חוב ארנונה, נטען ומוכחש, שהוטל על עסקו של העותר שהינו עסק ליצור בלוקים בישוב מעיליא וכן להצהיר כי העותרים אינם חייבים למשיבה מאומה בגין חוב הארנונה.

העותר 1 טוען כי היה בזמנים הרלוונטיים ועד ליום 20.7.1987 תושב כפר מעיליא ועד סוף שנת 1985 ניהל עסק ליצור בלוקים בשטח שיפוטה של המשיבה. העותר טוען כי המשיבה החליטה לנקוט אחרי כ-24 שנים בהליכי גביה מנהליים לשם גביית חוב ארנונה שנוי במחלוקת, שהמשיבה לא נקטה כמעט בכל הליך אחר לגבייתו במשך דור שלם.

העותר טוען כי בתקופה הרלוונטית התגורר בביתו בישוב מעיליא ושילם ארנונה וכל שנדרש ממנו לשלם בגין העסק, אך אינו יכול לספק היום לאחר זמן כה רב מידע מדויק על מה ששילם אז ובגין מה. העותר טוען כי אינו זוכר ששוגרו אליו הודעות על תשלום ארנונה בגין אותו עסק ואינו זוכר אם שילם ארנונה או תשלומי חובה אחרים בגין העסק דאז למשיבה, אך ידוע לכל כי באותם שנים העסק לא זכה לקבל כל שירותים מהמשיבה שכן הקרקע הייתה חקלאית ולא סופקו למקום דרכי גישה, מתקני תשתית ולא שירותים מוניציפאליים אחרים. העותר מציין כי בשנת 1987 עזב את הארץ עם בני משפחתו לאוסטרליה, שם שהה מאז, אך לאחר שנת 1997 אשתו שבה ארצה והיא עובדת כמורה ואף חשבונות בנק נפתחו על שמו בארץ וביתו נותר קיים בבעלותו בכפר מעיליא. העותר טוען כי לא נודע לו שקיים רישום חוב על שמו אצל המשיבה ולא קיבל, לפי מיטב זכרונו, הודעות תשלום, עד שנודע לו בשנת 1997 כי רשום חוב על שמו אצל המשיבה ולאחר שהביע התנגדות לתשלום החוב באותה שנה, העניין נזנח על ידי המשיבה.

העותר טוען כי רק בשנת 2007 חזרה המשיבה ועוררה העניין שנית, כשנשלח לעותר מכתב דרישה לפיו יתרת חובו של העותר למשיבה עומדת על סך של 78,000 ש"ח. בהתכתבות שהתנהלה לאחר מכן בין ב"כ העותר דאז לב"כ המשיבה דאז ציין העותר כי העסק נסגר בשנת 1985 וכי לא נודע לו על החוב לפני שנת 1997 וביקש למחוק את החוב המוכחש. העותר טוען כי לאחר מכן יצר קשר עם גזבר המועצה, אשר הודיע לו כי הוחלט בשיתוף החשב המלווה של המועצה דאז לבטל את הדרישה לתשלום ארנונה מהעותר וכי המועצה מחפשת אחרי הדרך המשפטית לעשות את הדבר. העותר טוען כי לאחר מכן, רק בתחילת חודש 9/2009 שיגרה המשיבה הודעת תשלום נוספת לעותר וביום 30.9.09 נקטה בהליך של עיקול מנהלי על חשבונות אשתו של העותר, העותרת 2. נטען כי בעקבות ההודעה החדשה ולפני הטלת העיקול, ביום 4.9.2009, נפגש העותר שנית עם גזבר המועצה והיועץ המשפטי שלה ודרש מהם לקיים ההבטחה שניתנה ולבטל חיובו שאינו כדין בארנונה משנת 1985 וניתנה לו תשובה על ידי גזבר המועצה כי העניין יבוא על תיקונו, כפי שהובטח לו בעבר. למרות זאת, לאחר מספר ימים הוטל העיקול כאמור.

העותר טוען כי המשיבה שקטה על שמריה שנים רבות, זנחה העניין, כאשר לעומתה העותר פעל נמרצות עם ידיעתו על רישום החוב בכדי להביא למחיקתו עקב העדר בסיס לדרישה ורק הבטחת גזבר המועצה כי רישום החוב יבוטל הדירה אותו מפניה לביהמ"ש במועד מוקדם יותר.

לטענת העותר, מתגובת המשיבה לעתירתו המקורית (יצוין כי עתירתו תוקנה לאחר שנתבררו העובדות שעומדות בבסיס ההליכים שנוקטת המשיבה נגדו) מתבררת תמונה עגומה ביותר המעידה על אנדרלמוסיה ששררה במועצה בתקופה הרלוונטית לעתירה ואף שוררת עד היום בכל הקשור לעניין נשוא העתירה ועל חוסר סבירות, חוסר הגינות ואי חוקיות הדבקים בפעולות המשיבה ובעיקר על התיישנות ושיהוי ניכר הדבק בפעולותיה של המשיבה והמצדיקים ביטול הליכי הגביה המנהליים הננקטים נגד העותר ואף ביטול החיוב הרשום בספרי המשיבה על שמו.

נטען כי המשיבה לא ביססה את טענתה בדבר החיוב בארנונה, כאשר הרישום שהציגה המשיבה לא כולל כל פירוט ואינו מעיד על הנתונים שבבסיס חישובי הארנונה כגון שטח, שיעור הארנונה למטר, סיווג הנכסים וכן אסמכתאות המוכיחות כי בוצעה מדידה לשטחים ו/או המבנים נשוא החיוב.

העותר מציין כי הרשות המקומית קובעת את תעריפי הארנונה לכל נכס לפי 3 אמות מידה, סוג הנכס והשימוש הנעשה בו, האיזור שבו שוכן הנכס והשטח במטרים רבועים. בקביעת סוג הנכס והשימוש הנעשה בו קיימים מדדים שונים לקביעת סוג בניין. למשל, גיל הבניין, החומרים מהם בנוי הבניין, בניין מקורה ומחופה בשלמות לעומת בניין שאינו מחופה בשלמות וכדומה. העותר טוען כי לשימוש שנעשה בנכס יש כמה מדדים אפשריים ובין השאר תכונות המשתמש, שיקולי רווחיות ומהות הפעילות הנעשית בנכס. בעניין שטח הנכס קיימות כמה שיטות מדידה אפשריות כאשר כל רשות מקומית יכולה לבחור שיטת מדידה שונה. נטען כי הצגת נסח רישום לחלקה שעל חלק קטן ממנה בלבד נוהל העסק אינה מהווה תחליף להצגת מדידה לשטח העסק שכן אין חולק כי הארנונה חלה על חלק החלקה המשמש לעסק בלבד והטלת ארנונה על כל שטח החלקה שרובה הייתה פנויה ואינה בשימוש העותר מעידה על סתמיות וחוסר חוקיות ברישומים של המשיבה.

נטען כי שטח מבנה העסק היה 28.5 מטר בלבד ולא 57 מטר כרשום בספרי המשיבה. כן נטען כי רישום שטח 1000 מטר ששימש את העסק גם הוא בלתי נכון שכן שטח האדמה ששימש את העסק לא עלה על 800 מטר לכל היותר. עוד נטען כי בשנת 1986 בוצעה הגדלה לרישום שטח הקרקע שהועמד על 4500 מטר, ללא נימוק כלשהו, ללא מדידה לשטח העסק, ללא בסיס ובניגוד למצב העובדתי לאשורו. נטען כי לא ניתן להבין דבר מצילומי האויר שצירפה המשיבה והצילומים אינם מהווים תחליף לסקר נכסים מסודר ולמדידה שבוצעה לפי הכללים המחייבים לגבי שטח הנכס.

עוד נטען כי המשיבה לא הציגה ספריה מאותה תקופה או פירוט לתשלומים שביצעו העותרים ובגין איזה נכסים. נטען כי המשיבה לא הציגה נתונים כגון צווי ארנונה, סקר נכסים או העתק מרישום הנכס בספריה, כגון שטח הנכס לפי מדידה, סוג הנכס, שיעור הארנונה או אסמכתאות לפיהן בוצעה מדידה לשטח ומפרוטוקולי ישיבות המועצה לא ניתן להבין דבר ואם עסקינן בצווי ארנונה בכלל.

העותר טוען כי טענת המשיבה לפיה נשלחו דרישות תשלום לגבי העסק הינה חסרת בסיס וכי לא נשלחו לעותר הודעות תשלום, לא ניתנה לו הזדמנות להגיש השגות וגם העיקולים הנטענים משנת 1985 לא הובאו לידיעתו ואינם זכורים לו כלל. נטען כי המשיבה היא שגרמה לשיהוי הניכר בטיפול בעניין כאשר זנחה עניין זה שנים רבות בהעדר כל בסיס חוקי לדרישתה. נטען כי המנעותה של המשיבה מלשגר הודעות תשלום בסמוך למועד החיוב, כפי שהייתה מחויבת לעשות על פי פקודת המועצות המקומיות שחלה דאז, היא שגרמה לכך שהעותר יפסיד את זכויות ההשגה והערר שלו וכעת לא ניתן לבדוק טענותיו כנגד הודעות החיוב הנטענות.

נטען כי המשיבה לא התייחסה בתגובתה לטענות העותרים כי לא נשלחו להם הודעות לגבי החוב במשך 25 שנים ולא ניתנה להם הזדמנות להגיש השגה לפי הדין. נטען כי המשיבה לא התייחסה לטענות העותרים לפיהן חוב הארנונה מוכחש מיסודו שכן באותה תקופה העותרים שילמו כל שנדרש לשלם ולא הותירו חובות למועצה. עוד נטען כי המשיבה לא התייחסה לטענות העותרים לגבי התכתבויות שניהל העותר עם המועצה או לטענות העותרים לגבי סיכומים שהושגו בין העותר לגזבר המועצה והמשיבה לא צירפה תצהיר מטעם הגזבר כדי לאשר או להכחיש את הדברים ושתיקתה מוחזקת כהסכמה לטענות העותרים בעניין זה.

נטען כי יש לקבל טענת העותר להפסקת וביטול הליכי הגביה המנהלית עקב התיישנות.

עוד נטען כי העיקולים הוטלו על חשבונות העותרת 2, אשתו של העותר, למרות שהעסק לא היה שלה ולא על שמה וגם מטעם זה יש להורות על הפסקת ההליכים הננקטים נגד העותרת 2.

נטען גם כי המשיבה חייבה את העותר בריבית והצמדה על החוב החל מאמצע שנות ה-80 שלא כדין ובאופן חסר תום לב וחסר סבירות וכי גובה החוב עצמו אינו ברור אף היום ולכן הליך הגביה הינו בלתי סביר, בלתי ראוי, בלתי הוגן ובלתי אפשרי.

המשיבה טוענת כי העותר החל לנהל מסוף שנות השבעים או תחילת שנות השמונים עסק שנקרא בלוק מעליא בחלקה שבבעלות העדה היוונית קתולית בכפר מעליא, אך במשך קרוב ל-4 שנים לא חויב בארנונה בגין העסק מכיוון שטען כי שכר את החלקה מווקף העדה בכפר והשקיע חיבור חשמל וכו' ולכן הוא לא מוכן לשלם גם ארנונה. נטען כי רק החל משנת הכספים 85/84 החלה המועצה לחייבו בארנונה וכי חיובי הארנונה נשלחו לכתובתו הפרטית שהייתה מחויבת בארנונה למגורים מדי שנה בשנה. על שמו של העותר התנהלו 4 כרטיסים של חיוב: על דירתו הפרטית; על היטל הביוב של הדירה; על העסק נשוא העתירה; ועל היטל השתתפות בעיבוד כבישים בתחום העסק. נטען כי כל החיובים נשלחו לאותה כתובת וצורפו כרטיסי החיוב. על כן, נטען כי לא יתכן שהעותר לא ידע על חיוב הארנונה בגין העסק, שכן לא יתכן שקיבל לידיו את שומת הארנונה והביוב על הדירה ולא קיבל את שומת הארנונה על העסק. כן טוענת המשיבה כי לא יתכן שהעותר קיבל לידיו את ההודעה על ההיטל לעיבוד הכביש בתחום העסק ואף שילם את ההיטל בתאריך 20.5.85, אך לא קיבל את שומת הארנונה על העסק, שנשלחה לאותה כתובת.

המשיבה טוענת כי העותר לא הגיש כל השגה על אף אחת מהשומות שנשלחו אליו. נטען כי חישוב השומה נעשה רק בגין התקופה 1.4.1984 עד 31.12.1985 בשל פניותיו של העותר לחישוב הסכומים רק עד 31.12.1985 בטענה כי העסק הפסיק לפעול בתאריך זה.

עוד נטען כי למרות הזמן הרב שעבר הצליחה המשיבה למצוא בארכיון שני עותקים של תשובות בנק מרכנתיל והבנק הבינלאומי הראשון משנת 1986 לצווי עיקול שהמועצה ביצעה בגין חוב הארנונה של עסקו של העותר שנקרא אז בלוק מעיליה וכן עותק צו העיקול שנשלח לבנק הבינלאומי. נטען כי המשיבה שלחה כמעט כל שנה הודעות ודרישות לתשלום החוב לכל הנישומים ובכלל זה לעותר אולם לא היה מענה והחוב לא שולם. המשיבה טוענת כי העותר מעולם לא הגיש השגה ורק פנה בעל פה זמן רב אחרי הוצאות השומות ולא במסגרת הזמן החוקי להגשת השגות. נטען גם כי העותר טען כי העסק כבר היה סגור באותן שלוש שנים בהן חויב, אך לא הוכיח טענותיו. המשיבה טוענת כי פנתה גם בעל פה וטלפונית לעותר לבוא ולהסדיר את תשלום החוב, אך תשובתו הייתה כי סגר את העסק ולאחר מספר רב של דחיות הועבר הטיפול ליועץ המשפטי החדש של המשיבה, אשר ישב עם העותר ובסופו של דבר הודיעה המשיבה כי היא מוכנה לשקול טענות העותר לגבי החיוב עבור התקופה שלאחר תאריך 31.12.85.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ