אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בשאלה האם חלה חובה על חברת ביטוח לפצות מעורב בתאונה המנסה להונותה

פס"ד בשאלה האם חלה חובה על חברת ביטוח לפצות מעורב בתאונה המנסה להונותה

תאריך פרסום : 04/08/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
13212-05
03/08/2009
בפני השופט:
דניאל פיש

- נגד -
התובע:
1. סאמי דלאל
2. אליאס חביב

עו"ד כמיל מוויס
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע''מ
עו"ד עמוס ניר
פסק-דין

1.         על פי הטענה נפגעו התובעים 1 ו-2, סמי דלאל ואליאס חביב, בתאונת דרכים ביום 23.5.04 כאשר התנגש רכבם ברכב אחר. הם הגישו תביעה לפיצויים בגין הטבת נזקי גוף. הנתבעת הינה המבטחת של הרכב בו נסעו התובעים. לטענתה, אין היא חייבת לפצותם היות וניסו להונות אותה.

2.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת מעורבותו של תובע 2 בתאונה וההשלכות של נסיון שני התובעים להונות את חברת הביטוח באשר לזהות המעורבים בתאונה.

עמדת התובעים

3.         נטען כי אין מחלוקת באשר להתרחשות התאונה וקיום ביטוח בר-תוקף לרכב, ולעומת זאת קיימת מחלוקת בשאלה האם שני התובעים היו מעורבים בתאונה. בא כוח התובעים תקף את עמדת הנתבעת אשר הכחישה את המצאות שני התובעים ברכב. נטען באשר לנסיבות התאונה כי הובאו שלושה עדי תביעה אשר טענו לגבי הנוכחים ברכב במועד התאונה, שני התובעים וחברם בשם אבראהים סאבא, כאשר רק שני הראשונים טענו לפגיעה. נטען כי שלושת העדים מסרו גרסה זהה - לפיה התאונה ארעה באיזור מערת אליהו כאשר חזרו מבילוי משותף בשעת לילה מאוחרת, שם פגע ברכבם רכב צד ג' תוך כדי נסיעה.

הוחלפו פרטים עם נהג הרכב האחר ושניים מהם, התובע 1 ואבראהים סאבא, פנו לטיפול רפואי מיד, בעוד שהתובע 2 פנה מאוחר יותר. הנוסע סאבא לא דרש פיצוי מחברת הביטוח ולא הגיש תביעה כיוון שלדבריו לא נפגע.

4.         נטען כי משהביאו התובעים ראיות למעורבותם בתאונה עבר הנטל אל הנתבעת להוכיח את נכונות עמדתה. נטען כי הנתבעת לא הציגה ראיה הסותרת את גרסת התובעים. נטען כי הגרסה הנגדית שהובאה על ידי נהג הרכב האחר (וצויין כי העדות נדחתה תקופה ארוכה היות והוא היה אסיר לאחר הרשעה בפלילים) אינה סותרת את גרסת התובעים ביחס לנסיבות התאונה: כי היתה זו שעת לילה מאוחרת, כי ארעה תאונה, כי הצדדים החליפו פרטים על גג הרכב השייך לו, כאשר הרכב של התובעים עמד  מאחוריו וכי ישנה אפשרות כי הרכב של התובעים עמד בחושך. נטען כי אין להסתמך על עדותו של העד לפיה ניגש לרכב התובעים היות ורכבם נפגע בחלקו הקדמי בלבד ועל כן לא היתה לו סיבה לגשת לשם. נטען עוד כי ייתכן שהנהג השני נסע יחד עם אנשים נוספים, אולם הנתבעת נמנעה מהבאתם לעדות. בסיכומו של דבר, נטען כי מדובר בעדות אחת, מפוקפקת, מול שלוש עדויות מהימנות. נטען עוד כי אין הגיון בצירוף נוסע נוסף באופן פיקטיבי בנסיבות האירוע כאשר אחד מהנוסעים בחר שלא להגיש תביעה וכי אין ספק כי היו לפחות שני נוסעים ברכב.

5.         בא כוח התובעים טען עוד כי הטענה לפיה דיווח שקר אודות מספר נוסעי הרכב עלול לשלול זכאות לביטוח מהווה הרחבת חזית אסורה. נטען כי גם אם היה נסיון לשקר בנוגע למספר הנוסעים ברכב, אין השקר רלוונטי בנסיבות כאשר מספר הנפגעים אינו במחלוקת ועל כן לא הוגדלה חבותה הפוטנציאלית של המבטחת. נטען כי בכל מקרה חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חל על המקרה וכי זכאותם לפיצוי של נהג ונוסע מעוגנת בפקודת ביטוח רכב מנועי בהתאם לפוליסת הביטוח. מכאן נטען כי גם אם נמסר דיווח כוזב על מספר הנוסעים ברכב, אין בכך משום פגיעה בזכאותם של הנפגעים בתאונה לקבל פיצוי מחברת הביטוח. נטען כי בעניין זה לא קיים ולו פסק דין אחד השולל פיצוי ממי שהיה מעורב בתאונת דרכים, למעט פסק דין בודד המוגבל למקרה בו מנסה מבוטח להוציא במרמה כספים מחברת הביטוח.

6.         ביחס לנזקים צויין כי התובעים לא טענו לנכות וכי ראשי הנזק מוגבלים לכאב וסבל, עגמת נפש, הפסדי השתכרות לתקופה קצרה שלאחר התאונה והוצאות צנועות כאשר התובע 1 ביקש פיצוי בסך כולל של 17,318 ש"ח ותובע 2 ביקש פיצוי בסך 19,050 ש"ח.

עמדת הנתבעת

7.         הנתבעת טענה כי כבר בכתב הגנתה הכחישה את מעורבות התובעים, או אחד מהם, בתאונה. נטען כי מהעדויות שנשמעו עלה כי לכל הפחות, תובע 2 לא נכח ברכב בעת התאונה.

8.         נטען כי יש לקבוע כי התובעים מסרו פרטים כוזבים לגבי מספר האנשים ברכב וכתוצאה חל סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 הפוטר את הנתבעת מחבותה על פי הפוליסה כלפי שני התובעים, כולל זה שישב ברכב במועד האירוע אך מסר גרסה שקרית בנוגע למספר הנוסעים וזהותם (אוזכר ת.א. (עפ') 1742/04 סמירה מנאסרה ואח' נ' כלל ואח' (נבו) מיום 22.10.06).

9.         ביחס לעדויות נטען כי גרסת התובע 1, לפיה רק הוא ירד מהרכב לדבר עם הנהג השני סתרה את עדותו של תובע 2 שטען כי גם הוא ירד מהרכב וגם עדות הנוסע השלישי שטען שירד מהרכב לאחר התאונה. בנוסף, טען התובע כי הוא והנוסע השלישי הגיעו יחד לבית החולים והתקבלו יחד בחדר מיון, אולם לא ידע להסביר הפרש זמן של כמחצית השעה הרשום בשעת הקבלה שלו לעומת הנוסע השלישי. התובע 2 פנה לבית החולים רק לאחר כמעט יומיים, בשעות הערב ביום 24.5.04 בעוד התאונה אירעה לפיה הטענה ב- 01:00 ביום 23.5.04. נטען כי לא ברור כלל מדוע תובע 2 פנה לבית החולים מאוחר יותר כאשר לא היתה כל מניעה שיצטרף לחבריו. כמו כן, תובע 1 מסר בבית החולים כי התאונה ארעה במוצאי שבת בעוד שהתובע 2 מסר כי היא אירעה בערב שישי. נטען כי בזה לא תמה מסירת פרטים כוזבים על ידי תובע 1 שמסר כי בעת התאונה הוא עבד בעוד שהיה מובטל וקיבל דמי אבטלה. עוד נטען כי הוא לא דייק בתצהיר בריאותו כאשר טען שהיה מעורב בתאונה נוספת בודדת בעוד שמהחומר הרפואי עלה כי היה מעורב בתאונות רבות נוספות. כמו כן, סיפר התובע 1 כי כל אחד מהמעורבים בתאונה הלך בנפרד לדווח במשטרה, אותה גרסה שסיפר הנוסע השלישי. לעומת זאת, סיפר התובע 2 כי שלושתם הלכו יחד למשטרה.

10.        הנתבעת הסתמכה בעיקר על עדותו של הנהג של הרכב השני שציין במפורש כי ירדו שני אנשים בלבד מרכב התובעים וכי לא היו בו אנשים נוספים. הודגש כי הגרסה שנמסרה בבית המשפט היתה זהה לגרסה מוקדמת שנמסרה לחוקר מטעם חברת הביטוח. נטען כי מדובר בעד חסר אינטרס בתוצאות המשפט וכי יש ליתן אמון בעדותו. צויין עוד כי אין זה מצבו של הנוסע השלישי אשר לא היה מוכן להתחייב כי אין בכוונתו לתבוע בעתיד פיצויים על התאונה.

11.        בסיכומו של עניין, נטען כי הגרסאות הסותרות שנמסרו על ידי התובעים שוללות את האפשרות לאמץ את התשתית העובדתית ביחס לתאונה ואת זכאותם לפיצוי. למען הזהירות נטען עוד כי לשני התובעים לא נגרם הפסד כספי או אף פגיעת גוף המצדיקה פיצוי.

ממצאים ודיון

12.        על בסיס הראיות - המסמכים והתרשמותי מהעדים בחקירתם -  הנני קובע את הממצאים הבאים:

אירעה התנגשות בין שני כלי רכב - תאונת דרכים כהגדרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ביום 23.5.04 בשעת בוקר מוקדמת. ברכב שבוטח על ידי הנתבעת נכחו שני אנשים: התובע 1 ונוסע נוסף, אבראהים סאבא, שלא הגיש לאחר מכן תביעה לפיצוי נזק גוף. תובע 2 לא נסע ברכב ומן הסתם לא היה מעורב בתאונה. ברכב השני נהג העד שהעיד מטעם חברת הביטוח.

13.        ממצאים אלו עולים בצורה ברורה ביותר מהעדויות ובין היתר מכך כי התובעים לא היו מסוגלים למסור גרסה אחידה ביחס לפרטים פשוטים כגון מי יצא מהרכב לאחר התאונה. התובע 1 מסר שיצא לבדו מהרכב בעוד תובע 2 ונוסע השלישי התעקשו שגם הם ירדו מהרכב (עמ' 6,9 לפרוטוקול הדיון).

14.        לא סופק הסבר משכנע מדוע תובע 2 לא נסע יחד עם התובע 1 והנוסע השלישי לבית החולים ובחר לגשת להיבדק רק כיומיים לאחר מכן. כמו כן, בעדותו התובע 2 לא היה מסוגל לזכור את המועד הנכון של התאונה בטופס שהוא מילא בחדר המיון (נ'8).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ