אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעתירה של רם חן חניונים נ' עירית ת"א בגין הפרת הסכם לחיובי ארנונה

פס"ד בעתירה של רם חן חניונים נ' עירית ת"א בגין הפרת הסכם לחיובי ארנונה

תאריך פרסום : 04/10/2009 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1046-07
01/10/2009
בפני השופט:
נ. ישעיה

- נגד -
התובע:
רם-חן חניונים בע"מ
עו"ד ר. רוזנברג וש. הררי
הנתבע:
עיריית תל-אביב-יפו מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב
עו"ד ל. רותם
פסק-דין

1.      העותרת, העוסקת בניהול חניונים, מלינה על הפרת הסכם שנכרת בינה לבין המשיבה, באשר לחיובי ארנונה לגבי החניון המנוהל על ידה, הידוע כ"חניון הארבעה" בתל-אביב. הסכם בענין זה נחתם ביום 11.1.00, לאחר סדרת פגישות במהלכן יושבו שורה של מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים לגבי חובות העבר של מספר חניונים המנוהלים ע"י העותרת בתל-אביב ולגבי שטחם בר החיוב בארנונה. לגבי חניון הארבעה נקבע בסעיף א'(1) להסכם:

"1.1. החיוב עד 31.12.94 ישאר כפי שהיה ולא ישונה. אם יש חובות בגינו, ישולמו.

1.2. החיוב לגבי השנים 95-96 יהיה לפי -.7,500 מ"ר (לפי המלצת השופט הומינר).

1.3 החיוב מיום 1.1.97 ואילך יהיה על פי 5,450 מ"ר (בהתאם למפה           מ-5-1984)."

טוענת העותרת כי בדצמבר 2002 התקבלה ע"י המשיבה החלטה בלתי מנומקת ושרירותית לפיה, חרף ההסכמות הנ"ל, לפיהן שילמה העותרת את הארנונה עד אז, הוגדל החיוב לגבי חניון הארבעה, תוך כדי הגדלת שטחו לצורך החיוב ל-9,161 מ"ר.

זאת על אף שבפועל לא חל כל שינוי בשטחו ומאז ינואר 2000, עת נחתם ההסכם ועל אף המוסכם, לפיו החל מיום 1.1.97 ואילך, החיוב בארנונה יעשה על יסוד הסכמה לפיה שטח החניון לחיוב בארנונה עומד על 5,450 מ"ר.

על שינוי זה והגדלת שיעור הארנונה המוטל על חניון הארבעה מלינה, כאמור, העותרת.

המשיבה דוחה טענות העותרת ומעלה שורה של טענות המצדיקות לדעתה דחיית העתירה.

2.      אדון בטענות המשיבה כסדרן:

א.     שיהוי

עתירת העותרת מתייחסת לחיובה בארנונה החל מ-1.4.02 עד שחדלה להחזיק בנכס באפריל 2007. העתירה הוגשה ב-11.1.07.

בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבה, הוגשה עתירה זו תוך שיהוי ניכר ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

אין בידי לקבל טענה זו.

העתירה הוגשה כ-44 יום לאחר שניתן פסק דינה של כב' השופטת רובינשטיין (ביום 21.11.06) בעתירה דומה אחרת שהוגשה לידה, לגבי שנת המס 2004 (עמ"נ 148/05). בפסק הדין נקבע כי טענותיה של העותרת בדבר קציבת מועד לסיום תוקפו של ההסכם בינה לבין העיריה טעונות בירור בבית המשפט המינהלי וכי ועדת הערר נעדרת סמכות לדון ולהכריע בהן. ואכן בתוך התקופה הקבועה בתקנה 3 לתקנות בתי המשפט המינהליים, הוגשה עתירה המינהלית שבפני  המתייחסת לכל שנות המס החל מ-2002 ואילן (ולא רק לגבי שנת המס 2004 אליה התייחס הערעור המנהלי הנ"ל).

אף אם לא העלתה המשיבה במסגרת הערעור המנהלי הנ"ל ו/או במסגרת ערעורים מנהליים אחרים (ביחס לשנים 7-2006) טענות באשר לשטח החניון, אין בכך כדי להביא לדחיית העתירה שבפני מחמת שיהוי. משנדחה ערעורה ע"י השופטת רובינשטיין בשל חוסר סמכותה העניינית של ועדת הערר לדון בתוקף ההסכם, "אצה" היא לבית המשפט (בתוך התקופה הקצובה בתקנות) ועתרה ל"אכיפת" ההסכם שנכרת בינה לבין המשיבה לגבי חיובי ארנונה לשנים הרלונטיות ולא רק לגבי שנת המס 2004 אליה התייחס ערעורה המנהלי שנדחה.

אין לראות בהגשת העתירה במועד שהוגשה, בנסיבות אלה, משום שיהוי.

     ב.    העותרת פסקה מלהחזיק ולנהל את חניון הארבעה לפרק זמן קצר (ביוני 2001). בפרק זמן זה ניהלה את החניון חברה עירונית בשם אחוזת החוף בע"מ. לאחר זמן קצר הוחזרה החזקת החניון וניהולו לידי העותרת.

בתקופה בה החזיקה אחוזת החוף בחניון ואף בתקופה שלאחר מכן, עת הוחזרה החזקה לעותרת, המשיכה המשיבה לחייב את מחזיקי החניון (הן את אחוזת החוף והן את העותרת) בארנונה בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים (מיום 11.1.00).

עובדה זו מלמדת כי טענת המשיב בדבר פקיעת ההסכם בשל הפסקת החזקתו ע"י העותרת לתקופה קצרה, טענה זו אין לה על מה שתסמוך.

העובדה כי המשיבה המשיכה לחייב בארנונה בשיעור שנקבע לפי ההסכם, אשר התייחס לחניונים ונכסים נוספים שהוחזקו ע"י העותרת ולא רק לחניון הארבעה, מצביע כי אף היא לא ראתה בהפסקה הזמנית והקצרה של החזקתו על ידה משום פקיעת ההסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ