אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית המחוזית להאריך אשפוזו של המערער

פס"ד בערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית המחוזית להאריך אשפוזו של המערער

תאריך פרסום : 04/07/2013 | גרסת הדפסה
ע"ו
בית המשפט המחוזי ירושלים
54761-06-13
30/06/2013
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
א'
עו"ד יעקב כהן
הנתבע:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. משרד הבריאות
3. הפסיכיאטר המחוזי
4. בית חולים "איתנים"

פסק-דין

1.              לפניי ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית אשר התכנסה בבית החולים "איתנים" ביום 19.6.13 (להלן: "הוועדה"), על פי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991 (להלן: "החוק"), ואשר האריכה את אשפוזו של המערער בשלושה שבועות.

רקע והליכים קודמים

2.              המערער מאושפז בכפייה בבית החולים איתנים מיום 3.3.13. עוד לפני כן (וכפי שמפורט בהרחבה בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 3527/13 בנוגע לערעור קודם של המערער), המערער, יליד ..., אובחן כלוקה בסכיזופרניה כרונית, וברבות השנים אושפז בכפייה פעמים אחדות. ביום 27.2.13 אושפז המערער בבית החולים הדסה הר הצופים במצב היפונתרמיה (מחסור בנתרן בדם), מצב שנגרם עקב שתיה של מים בכמויות גדולות ביותר. בעת אשפוזו בבית החולים שוחחה עמו פסיכיאטרית מהצוות, והמערער הסביר לה כי " יש מישהו שגורם לו לשתות הרבה", ובהמשך הבהיר כי שכניו מנסים להרעיל אותו, והוא נדרש לשתות כמויות גדולות של מים כדי " להיטהר". בעקבות שיחה זו העריכה הפסיכיאטרית כי המערער זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, ובעקבות זאת הוצאה לעניינו הוראת בדיקה כפויה דחופה לפי סעיף 6 לחוק. עקב ממצאי הבדיקה, לפיה מבטא המערער מחשבות שווא וסובל מהחמרה פסיכוטית, נקבע כי נשקפת ממנו סכנה פיסית מידית לעצמו, ועקב כך ניתנה הוראת אשפוז כפוי בעניינו ביום 3.3.13, מכוח הוראות סעיף 9(א) לחוק, לפיו מוסמך הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפייה כאשר הנוגע בדבר " עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מידי". מכוח ההוראה האמורה, המערער אושפז בבית החולים איתנים, ובתום שבעת ימי האשפוז הראשונים, נתן המערער את הסכמתו להארכת האשפוז פעמיים, עד ליום 15.3.13.

3.              בשלב זה, ועל פי פניית בית החולים, ניתנה הוראת אשפוז נוספת בעניינו של המבקש ביום 13.3.13, והפעם, לפי הוראות סעיף 9(ב) לחוק, לפיו מוסמך הפסיכיאטר המחוזי לעשות כן, בין היתר, כאשר החולה " עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי שאינו מידי"; והוראה זו הוארכה ביום 20.3.13 בשבעה ימים נוספים. בהחלטות האמורות צוין כי המבקש הינו חולה סכיזופרני אשר אושפז בעקבות החמרה פסיכוטית, ונותר במצב פסיכוטי במהלך תקופת אשפוזו. צוין, כי המערער מבטא מחשבות שווא של רדיפה, כי כושר השיפוט שלו פגום וכי הינו זקוק להארכת האשפוז מאחר שבמצבו הנוכחי קיים חשש וסכנה לא מידית כהגדרתה בסעיף 9(ב) לחוק.

4.              ביום 22.3.13 פנה בית החולים פעם נוספת בבקשה להארכתה של הוראת האשפוז הכפוי, אלא שהפעם התנגד לכך המערער, אשר ביקש להשתחרר מן האשפוז. נוכח התנגדותו של המערער, עניינו נדון בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, אשר החליטה להיענות בחיוב לבקשת הארכת האשפוז; ובהתאם, הוארך האשפוז בחודש נוסף. לקראת סוף האשפוז הנוסף האמור, הסכים המערער להאריך את הוראת האשפוז בשבועיים נוספים, עד ליום 8.5.13.

5.              לאחר שבית החולים הגיע למסקנה כי לא חל שיפור של ממש במצבו של המערער גם בסיומו של תקופת האשפוז הקודמת, חזר ופנה בית החולים ביום 5.5.13 בבקשה להאריך שוב את אשפוזו של המערער בחודשיים נוספים. ביום 6.5.13 החליטה הוועדה, ברוב דעות להיעתר לבקשה באופן חלקי, ולהאריך את אשפוזו של המערער בחודש נוסף בלבד. לפי דעתו של הרוב, עדיין נשקף מהמבקש "סיכון פיזי שאינו מידי" כלפי עצמו, שכן הוא ממשיך לסבול ממחשבות שווא של רדיפה הפוגעות קשות בכושר שיפוטו, הן הן אותן מחשבות אשר הניעו אותו מלכתחילה לשתות כמויות מופרזות של מים ולסכן באופן חמור את בריאותו. כמו כן ציינו חברי הרוב כי המבקש עדיין נטול כל תובנה לגבי מצבו ועל כן, אם ישוחרר, הוא עשוי להזניח את הטיפול התרופתי שהוא מקבל ולהימנע מלקבל טיפול תרופתי במסגרת הקהילה, באופן שיביא להידרדרות במצבו. דעת הרוב התבססה גם על העובדה שבתחילת אשפוזו התחמק המערער מנטילת התרופות שניתנו לו, ועל כן התחיל המערער לקבל בבית החולים טיפול תרופתי באמצעות זריקות.

6.              בדעת מיעוט, הביע יו"ר הוועדה את דעתו כי לא נשקף מהמבקש סיכון במידה המצדיקה את המשך אשפוזו בכפיה. לדעתו, הסיכון כי המבקש יסכן את עצמו על ידי שתיית מים מרובים, כבר חלף, בעוד שמסקנת הרוב בדבר הסיכון העתידי שהמערער ימנע מקבלת טיפול במסגרת הקהילה נשענת על השערות וניחושים גרידא, זאת בהתחשב בעובדה שהמערער עצמו הצהיר בפני הוועדה על נכונותו לקבל טיפול לאחר שחרורו.

7.              ערעורים שהגיש המערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו. הערכאות האמורות הסיקו ממכלול החומר שבפניהם, כי לאור המסקנות המקצועיות של אנשי הצוות, לפיהן חסרה למערער תובנה כלשהי באשר למצבו, וכי טיפולו טרם הביא למצב שניתן יהיה לסמוך עליו לטפל בעצמו, אין בשלב זה הצדקה לשחרורו, וכי עדיין קיימת סכנה "לא מידית" לרגרסיה במצבו של המערער אם ישוחרר כבר עתה.

8.              ביום 5.6.13 התכנסה שוב הוועדה הפסיכיאטרית בעניינו של המערער לאור בקשת בית החולים להאריך שוב את אשפוזו הכפוי של המערער מכוח סעיף 9(ב) לחוק. במעמד זה קבעה הוועדה כי אשפוזו של המערער יוארך בעוד שבועיים, עד ליום 19.6.13.

9.              ביום 18.6.13 הגיש בית החולים בקשה נוספת להארכת אשפוזו של המערער. הוועדה הפסיכיאטרית התכנסה בעניינו ביום 19.6.13, והחליטה פה אחד להאריך את אשפוזו בשלושה שבועות נוספים.

10.          על החלטה אחרונה זו של הוועדה הפסיכיאטרית מוגש הערעור המונח לפניי.

החלטת הוועדה

11.          הוועדה נימקה את החלטתה כדלקמן:

"מצוי עדיין במצב פסיכוטי וחסר תובנה למצבו, ואף הצהיר שבמידה וישוחרר יפסיק את הטיפול התרופתי, כי בעיניו הוא בריא. שיפוטו פגום עדיין במידה ניכרת וחסר תובנה למצבו. שחרור בשלב זה ללא מסגרת שיקומית מתאימה - טומנת בחובה בסבירות גבוהה סיכון פיסי כפי שהיה בעבר. לא למותר לציין כי בעניינו של המאושפז התקיימו הליכים משפטיים, הן בפני בית המשפט המחוזי בירושלים והן בפני בית המשפט העליון (רע"א 3527/13). בהחלטתו דחה אומנם בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של המאושפז על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הדוחה את ערעורו של המאושפז על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית...יחד עם זאת קבע בית המשפט, "...אך במבט הצופה לעתיד אין ספק, כפי שכבר ציינתי, שנכון יהיה לעשות מאמץ של ממש להיערך למתן טיפול למבקש באופן שלא יהיה מבוסס על אשפוזו הממושך והכל כמובן בהתאם לנסיבות שישרדו באותה עת."

טענות הצדדים

12.          לטענת ב"כ המערער, כתוצאה מהחלטתה האחרונה של הוועדה יהיה המערער מאושפז בכפיה במשך מעט יותר מארבעה חודשים. לדבריו, המערער התקדם כברת דרך של ממש מאז החלה סידרת האשפוזים האחרונה, וכפי שאף מצוין בפרוטוקול של דיוני הוועדה, בוצעה לאחרונה בדיקת דם למערער, שמטרתה לגלות האם עדיין קיים מחסור בנתרן בדם, שהינו הסממן לשתייה מרובה, ותוצאות בדיקת הדם, אשר הונחו על שולחנה של הוועדה ביום הדיון, היו תקינות; וכך, הוכח לחברי הוועדה כי המערער מתמיד בהתנהגות החדשה שלו ואינו מפריז בשתיית מים מעבר למקובל והמותר. ודוק: המערער מאושפז במחלקה פתוחה, כך שיכול היה להשיג מים לשתייה כאוות נפשו וללא מפריע בתוך המחלקה, ובכל זאת נמנע מלעשות כן. טוען ב"כ המערער, כי ניתן היה להבין מהוראת הוועדה בדיון הקודם, בה הורתה על ביצוע בדיקת דם לקראת הדיון הבא, שאם אכן תתקבלנה תוצאות חיוביות בבדיקה האמורה, כי אז תדחה הוועדה את בקשת בית החולים להארכות אשפוז נוספות. והנה, למרות שהתקבלו תוצאות חיוביות, בכל זאת החליטה הוועדה כי טרם חלפה הסכנה "הלא מידית" שנשקפת למערער אם ישוחרר מאשפוזו. זאת מאחר שלדעתם המקצועית של צוות הרופאים, קיים חשש, במידת סבירות גבוהה, שאם ישוחרר, ידרדר שוב לשתייה מופרזת, מאחר שטרם פיתח את התובנה המתחייבת באשר לסיכון שבשתייה מופרזת כזאת; וללא פיקוח וכפייה, ובהתחשב בהצהרתו בפני הוועדה כי הוא איננו רואה עצמו כחולה וכמי שזקוק לטיפול, קיימת עדיין סכנה מוחשית לשלומו בהמשך.

          לטענת ב"כ המערער, גישה זו ליישומן של הוראות סעיף 9(ב) לחוק, המתירות אשפוז בכפייה במצב של סיכון לא מידי, איננה הולמת את הפרשנות המתאימה למונח "סיכון לא מידי". לטענתו, יש לפרש את המונח הזה בצמצום ובקפידה, לאור העובדה שהפעלת כוח החוק לאשפוזו של אדם בכפייה, טומנת בחובה פגיעה חמורה בחירותו ובכבודו של המאושפז; וגישתה של הוועדה מוכיחה פעם נוספת את שנטען בערכאות קודמות בתקופה האחרונה, כי חסרה פרשנות מחייבת של בתי המשפט באשר לקריטריונים הרלבנטיים לכל קביעה כי קיים סיכון לא מידי המצדיק אשפוז בכפייה.

13.          לטענת ב"כ המשיבים, אין בפנינו כל ספק עקרוני באשר לפרשנות החוק, אלא, הערכה מקצועית של הצוות הרפואי, לפיה, שחרורו כעת של המערער עלול, בסבירות גבוהה, להכניסו למצב של סכנה, מאחר שבהעדר תובנה בסיסית באשר למצבו, עלול המערער להפסיק בטיפול התרופתי ולחזור לשתייה מופרזת, אשר שוב תסכן את חייו. טוענת ב"כ המשיבים, כי בית המשפט העליון כבר השיב תשובה לטענת המערער, הנשענת על דעת המיעוט בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית מיום 6.5.13, כאילו שההערכה המקצועית האמורה איננה אלא השערה וספקולציה; אלא, כשמדובר בסיכון שאיננו מידי, חייבת הוועדה להסתמך על מספר פרמטרים קיימים, כגון: מצבו הנוכחי של החולה, עברו הרפואי, וניסיונם המקצועי של הצוות הרפואי המטפל בו, כדי להעריך, ברמה מקצועית, ולא בספקולציות גרידא, איך עשוי החולה לפעול בעתיד אם ישוחרר. במקרה דנן, לאחר שבדקה הוועדה את מלוא הנתונים הרלבנטיים ולאחר שהמערער עצמו הצהיר חזור והצהר בפני הוועדה כי הוא איננו רואה עצמו כחולה, כי הוא בריא, כי איננו זקוק לתרופות, ואם אף אחד לא יחליט לחייב אותו לקחת את התרופות, הוא לא יעשה כן, ומאחר שאין מסגרת הולמת המסוגלת לפקח על המערער אם יחזור הביתה, אין אלא להסיק כי טרם הגיע המועד לשחרורו מאשפוזו.

14.          בתמיכה לעמדה זו של ב"כ המשיבים, שמענו גם את  דברי הסיכום של אחד מרופאי הצוות, ד"ר נודלמן, אשר הסביר כי לאחרונה החלו בבית החולים בטיפול המערער בתרופה חדשה, ובינתיים לא נצפה שיפור של ממש בתגובה לתרופה החדשה; ואם כי הוועדה ציינה שיש שיפור במצבו הכללי של המערער, סבור הצוות הרפואי כי המערער זקוק להארכת אשפוז נוספת על מנת להביא אותו למצב שניתן יהיה להסתמך עליו בחזרתו לקהילה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ