אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין סגנון שרותי תקשוב נגד פקיד שומה פתח-תקוה

פס"ד בעניין סגנון שרותי תקשוב נגד פקיד שומה פתח-תקוה

תאריך פרסום : 18/11/2007 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי ת"א
1228-02 מאוחד עם עמ"ה 1241-03; 1297-04 ו-1132-05
14/11/2007
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
התובע:
סגנון שרותי תקשוב בע"מ
עו"ד אקוניס מאיר
הנתבע:
פקיד שומה פתח-תקוה
עו"ד סימון אהובה - פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי
פסק-דין

ערעור זה ענינו בהכרה בהפסדים הנובעים מעסקאות המכונות Bootstrap Sales   או  Dividend Stripping   (על סוגי העסקאות, ההבדלים בניהם והשלכות המס בארץ ובארה"ב ראה למשל Federal Income Taxation of Corporations  and Shareholder, Bittker-Eustice, Warren Gorham &Lamont, 7 th Edition, Chapters 8.07[1][d] & 8.07[2]  וכן פיק ולוי, עסקאות Dividend Stripping והרפורמה במס, מיסים יז/6 (דצמבר 2003) א-71 ולפניו, אלטמן, שרון ואלתר, רכישת מניות לצורך קבלת דיבידנד ומכירתן לאחר מכן בהפסד הון אינה עיסקה מלאכותית, מיסים טז/2, א-5). במקרה זה המדובר בעסקאות שהן רכישות ניירות ערך לאחר שהוכרזה לגביהם חלוקת דיבידנד מפורשת, קבלת הדיבידנד בשל האחזקה בנייר הערך ביום הקובע לצורך חלוקת הדיבידנד ומכירת נייר הערך, בתוך טווח זמן קצר, תוך היווצרות הפרש שלילי שבין מחיר המכירה (התמורה) למחיר הרכישה (המחיר המקורי).

 שנות המס שבערעור הן השנים 1998-1999. בתקופה הנוגעת לערעור, פעילותה העסקית השוטפת של המערערת, היא בתחום שירותי תקשורת, שיווק וניהול למחשבים (ראה עדות הבעלים ומנכ"ל המערערת, מר רמי אורפז, פרטיכל מיום 10.11.2004 עמ' 5 ש' 20- 22, עמ' 6, ש' 1-4). בשנת המס 1998 היו בידי המערערת עודפי מזומנים והיא פנתה להשקעות בשוק ההון כאפיק להשאת רווחים.

בהצהרתה לשנת המס 1998, דיווחה המערערת על פעולותיה במניות בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן- "הבורסה") במסגרת סעיף 6 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) התשמ"ה-1985 (להלן-"חוק התיאומים").  במסגרת פעילותה בשוק ההון בשנת 1998, ביצעה המערערת מספר פעולות שלהן מאפיינים משותפים. המערערת רכשה מניות בבורסה של חברות ישראליות אשר הודיעו על כוונתן לחלק דיבידנד בסכום מסוים (להלן-"מניות תלויות דיבידנד"), באופן שהיא תוכר כבעלת מניות לצורך הזכאות לקבלת דיבידנד ביום חלוקתו ("יום האקס"). הרכישה בוצעה באמצעות ברוקר ומאת ציבור בלתי מזוהה. ביום האקס, קיבלה המערערת מכוח החזקתה במניות החברות הציבוריות, את סכום הדיבידנד (ברוטו) בגין המניות שרכשה, כאשר הוא אינו חב במס בהתאם להוראת  סעיף 126 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן-"הפקודה"), העוסק בהעברת דיבידנד בין שתי חברות ישראליות. סמוך לאחר מכן, מכרה המערערת את מניותיה בחברה מחלקת הדיבידנד,  במחיר הנמוך מהמחיר בו רכשה אותן.

ירידת שווי המניה, לאחר חלוקת דיבידנד ("מחיר אקס דיבידנד") היא קרובה לוודאית והמערערת אינה חולקת על כך. על פי תקנון הבורסה, מותאם ערך המניה לאחר חלוקת הדיבידנד בגובה הדיבידנד שחולק (בניכוי המס בסך 25%)(ראה גם מע/1- הודעת מנהלת יחידת קשר עם חברות של הבורסה,  בדבר מתן דיבידנד בעין של מניות כאשר שיעור ההטבה מחושב כשעור הדיבידנד נטו לאחר ניכוי מס).   התוצאה המתקבלת הייתה, היווצרות הפסד מניירות ערך סחירים, ובמקביל הכנסה מדיבידנד פטור ממס (במקרים בהם לא ירד מחיר המניה בסכום העולה על הדיבידנד שחולק). בהתאם לדפוס המתואר, ביצעה המערערת סך כולל של רכישות של מניות  ב 9 חברות ציבוריות שונות אשר חלקו דיבידנד במהלך שנת 1998  (לתיאור מפורט של הרכישות ומועדיהן וכן מועדי חלוקת הדיבידנד - ראה סעיף 7 לתצהירו של רו"ח עומרי וולף מטעם המערערת). 

סכום הרכישה הכולל בשנת המס הנדונה של מניות בכל העסקאות שביצעה המערערת עמד על סך 7,722.008 ש"ח. סכום המכירה הכולל של המניות עמד על סך 5,182,849 ש"ח. סכום הדיבידנד הכולל שהתקבל אצל המערערת בגין ניירות הערך עמד על סך 2,042,329 ש"ח כפי שנקבע בשומה על פי נתוני המשיב, סכום תמורת מכירת המניות ביחד עם סכומי הדיבידנד עמד על סך כולל של 7,225,178 ש"ח. המערערת במסגרת דו"חותיה לפקיד השומה כללה את תוצאות העסקאות וזאת לאחר שהגישה נספח המפרט את החישוב לפי סעיף 6 לחוק התיאומים, כך שבשנת המס 1998 נתהוו בידה לגישתה- הפסד מניירות ערך לפי סעיף 6(ב) לחוק התיאומים בגבוה 2,539,159 ש"ח ותוספת הפרש ריאלי לפי סעיף 6(ג) לחוק התיאומים בגובה 662,830 ש"ח. בנוסף כללה המערערת בדו"ח ההתאמה לצרכי מס הכנסות מדיבידנד שקיבלה מניירות הערך, ללא חבות במס.

אין חולק כי המערערת רכשה את ניירות הערך לאחר היוודע כי החברות אשר מניותיהן נרכשו, יחלקו ביום האקס דיבידנד. בחלק מן המקרים נרכשו ניירות הערך ביום האקס עצמו ובחלק בין יום לארבעה ימים לפניו (במקרה אחד 14 יום לפניו). עוד אין חולק כי  המערערת מכרה את אחזקותיה בניירות הערך ביום האקס עצמו או בתוך יום עד 13 יום לאחר יום האקס.

המשיב לא התיר את ההפסדים הנתבעים על ידי המערערת. המשיב  הכיר בהפסד "אמיתי" של 496,830 ש"ח וזאת לדבריו "לפנים משורת הדין".  כתוצאה מהקטנת ההפסד שנתבע מני"ע וקביעת הפסד לקיזוז בסכום מוקטן כאמור, הקטין המשיב את ההפרש הריאלי כמשמעותו בסעיף 6(ג) לחוק התיאומים. כתוצאה מכך בוטל הרווח שנרשם בגינו בשנת המס 1998 בסך 662,380 ש"ח. בהמשך לכך בוטל קיזוז הפסד בשנת 1999.

כן דרשה המערערת הפסד מועבר משנת 1997 בסך 351,962 ש"ח . המשיב טען כי המערערת כבר קיזזה הפסד זה מרווח הון שנוצר למערערת עוד בשנת 1997 וביטל הפסד זה בצו.

על אילו חולקת   המערערת ומכאן הערעור. בסיכומיה לא התייחסה המערערת לקביעת המשיב בקשר עם ביטול הפסד מועבר משנת 1997 ועל כל ככך שחלקה על כך, רואים אותה כמי שויתרה על טענותיה בקשר עם כך.

עיקר טענות המערערת

1.      בהתאם ללשון סעיף 6 לחוק התיאומים כלשונו במועד הרלבנטי, עובר לתיקון 11, רשאית המערערת לדרוש קיזוז הפסד כתוצאה מפעילותה בשוק ההון.

2.      המהות הכלכלית האמיתית של העסקה אינה מובילה להכללת הדיבידנד בתמורה ממכירת ניירות הערך או הפחתתו מהמחיר המקורי של המניות. "סיווג מחדש" כאמור, במקרה זה, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

3.      קבלת עמדת המשיב מביאה לתוצאה של מיסוי הדיבידנד בניגוד ללשונה המפורשת של פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א- 1961 (להלן - "הפקודה").

4.      העסקאות אינן עולות כדי "עסקה מלאכותית", מדובר בפעילות בשוק ההון בעלת תוכן כלכלי אמיתי ומטרה עסקית שהיא השאת רווחים בתקווה כי מחיר נייר הערך לא ירד מעבר לסכום הדיבידנד ברוטו. מדובר בעסקאות הטומנות בחובן סיכון כלכלי , כי מחיר נייר הערך ירד מתחת לשווי הדיבידנד.

5.      קיומו של יתרון מס בצד מטרה כלכלית, אינו הופך את העסקאות למלאכותיות.

6.      עצם קיומו של חסרון כיס אינו תנאי מוקדם לצורך קיזוז הפסד.

עיקר טענות המשיב

1.      למערערת לא נוצר חסרון כיס עקב השקעותיה במניות תלויות דיבידנד וממילא אין לקבל טענת ההפסד שבפיה.

2.      בהתאם לאופי ומהות העסקה יש להקטין את המחיר המקורי של המניות בגובה הדיבידנד שהתקבל בסמוך לאחר הרכישה. המשיב זנח את טענתו כי יש להוסיף את שווי הדיבידנד לתמורה ממכירת המניות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ