אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין אופן העברת זכויות במשק חקלאי ומעורבות בימ"ש בהבאת ראיות לעניין צו הגנה

פס"ד בעניין אופן העברת זכויות במשק חקלאי ומעורבות בימ"ש בהבאת ראיות לעניין צו הגנה

תאריך פרסום : 17/05/2012 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה טבריה
6770-01-11
30/04/2012
בפני השופט:
אסף זגורי

- נגד -
התובע:
ר.ר.
עו"ד שגיא רוזנק
הנתבע:
1. ח.ת.
2. ע.ת.
3. פלוני מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
4. מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד שושנה אטד
פסק-דין

עניינה של התובענה שבפניי הוא בהכרעה שיפוטית בשאלות דלהלן:

1.         האם זכויותיו של המנוח י.א ז"ל בנחלה מס' **  במושב פלוני מהוות חלק מעזבונו?

2.         האם התובעת זכאית לקבל זכויות המנוח בנחלה לעיל מכוח היותה בתו היחידה של המנוח אשר מסוגלת להפעיל המשק החקלאי, או שמא יש לפעול על פי צוואתו?

א.        רקע עובדתי ודיוני:

3.         המנוח י.א. ז"ל היה בחייו בעל זכויות שימוש במשק ** במושב פלוני. המנוח לא מינה בחייו "בן ממשיך" ולא חתם על מסמך זולת צוואה המעביר זכויותיו בנחלה למי מצאצאיו.

4.         אין חולק, כי המנוח היה אלמן ובלכתו מהעולם, הייתה לו בת ביולוגית אחת, היא התובעת, בעוד הנתבעת 1 אינה בתו הביולוגית, אך ככל הנראה, הוא ראה בה כבת לכל דבר ועניין וכינה אותה ככזו בצוואתו האחרונה.

5.         המנוח נפטר ביום 3/3/2008 ולאחר פטירתו עתרו התובעת והנתבעת 1 למתן צו קיום לצוואתו האחרונה של המנוח מיום 11/7/2004 (ת"ע 720/08). הנתבע 2 (נכדו של המנוח), התנגד למתן צו קיום הצוואה (ת"ע 721/08). בצוואה זו נרשם, כי זכויותיו של המנוח במשק תועברה לשתי בנותיו בחלקים שווים. על פי סעיף 3 לפסק הדין בת"ע 720/08, 721/08 לעיל, הרי שהנתבע 2 מצדד בהוראות צוואה מוקדמת יותר של המנוח מיום 15/7/1993, אך ככל הידוע לא הגיש עד כה בקשה למתן צו לקיומה.

6.         ביום 26/3/2012 ניתן פסק דינו של כב' השופט ג'יוסי המקבל התנגדות הנתבע 2 ודוחה הבקשה לקיום הצוואה האחרונה של המנוח.

7.         עוד בטרם מתן פסק הדין, עתרה התובעת למתן פסק דין הצהרתי כמפורט בפתח הדבר לעיל.

8.         במסגרת דיון יחידי שנתקיים בפניי ביום 12/6/2011 התרשמתי, כי המחלוקות בין בעלי הדין אינן עובדתיות אלא משפטיות גרידא ולפיכך, בהסכמת הצדדים ניתן צו להגשת סיכומיהם. אלה הוגשו ומשעה שניתן פסק הדין בתובענות הנוגעות לצוואת המנוח, הגיעה השעה ליתן ההכרעה גם בעתירות שלפניי, והכל על יסוד החומר שבתיק בית המשפט, הוראות והדין והפסיקה.

ב.         זכויות המנוח במשק החקלאי אינן מהוות חלק מעזבונו:

9.         זכויות המנוח במשק חקלאי מס' ** במושב פלוני מוגדרות בשיח המשפטי הישראלי הנוהג כזכויות "בר רשות". מדובר בזכויות בעלות ערך כלכלי רב ויש הרואים בהן לעיתים כזכויות מעין קנייניות, ברם בכל הנוגע לעבירותן מדובר בזכויות נחותות יחסית, שעה שהעבירות (שהינה מאפיין מובהק של זכות קניין) הוגבלה במסגרת החוזה שנכרת בין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית של מושב פלוני ולבין כל יתר מקבלי זכויות השימוש הפרטנים (בעלי זכויות השימוש בנחלות באותו מושב).

10.        דומה, כי מגבלת העבירות, בין בחיים ובין בפטירה, היא שלא אפשרה עד כה להכיר בזכות בר הרשות כזכות קניין לכל דבר ועניין והותירה אותה, לפחות מבחינה רטורית, ברמה של זכות אישית בלבד (להרחבה בעניין ראו: ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מ"ה(1) 477, 481 (1991) ; ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5) 184, 195 (1992) ; ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס, פ"ד מט(2) 419, 427 (1995) ; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 314 (2002) שם נקבע כך:

"ההלכה הפסוקה הגדירה זכות זו כזכות אישית שאינה קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרשיון... אף שרשות השימוש היא זכות אישית, היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל זכות השימוש. יוצא מכך, כי בר-רשות רשאי לעשות דיספוזיציה בזכותו - הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרשיון...")

11.        מכל מקום וללא קשר לסיווג הזכות, ההלכה הפסוקה קבעה נחרצות, כי אם בעל קרקע (בענייננו מנהל מקרקעי ישראל) מחכיר או נותן לאחר זכויות שימוש בה, ומטיל על מקבל הזכות תנאים מוקדמים לעבירות הזכות, כי אז לא יוכל מקבל הזכות להעביר את זכותו לאחר, בניגוד לאותם תנאים (ראו: ע"א 633/82 לוקוב נ' לוקוב, פ"ד מג(1) 397 (1985); ע"א 390/85 הדרומי נ' אסיאס, פ"ד מא(3) 726 (1987); ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ(3) 868 (1996)).

            משכך הם פני הדברים, יש לבחון את הוראות ההסכם הדו-צדדי בין המנהל לבין האגודה השיתופית של מושב פלוני ובפרט את ההסדר לעניין העברת הזכויות במקרה של פטירת בר רשות.

12.        הסעיפים המסדירים זאת הינם סעיפיו הקטינים של סעיף ג'19 לחוזה ומפאת חשיבותם אביאם כלשונם:

"19ג'.                במקרה פטירתו של חבר האגודה תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה, כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין:

(1) נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן - המנוח) והניח אחריו בן זוג - תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן הזוג בלבד, וזאת אפילו הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ