אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בבקשה לביטול צו מניעה האוסר כניסה לשטח נחלה הנמצאת בהליכי פרוק

פס"ד בבקשה לביטול צו מניעה האוסר כניסה לשטח נחלה הנמצאת בהליכי פרוק

תאריך פרסום : 19/01/2011 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
952-98
20/12/2010
בפני השופט:
בן ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
אלמוני
פסק-דין

1.                   בפניי בקשה לביטול של צו מניעה שניתן נגד המבקשת ביום 3.9.09, לפיו נאסר על המבקשת מלהיכנס לשטחה של "הנחלה" של משפחת ... שבמושבה ... בצפון הארץ. צו המניעה נותר על כנו בהחלטה נוספת של בית משפט זה ביום 30.11.09.

2.                   כהקדמה להכרעתו של בית המשפט בבקשה ספציפית זו, אציין כי עניינה של הנחלה מונח כבר בפני בית משפט זה כבר למעלה מעשור (מאז 1998), במסגרת תביעתו של ר' ז"ל נגד אחותו ש' ז"ל לפירוק השיתוף בנחלה. השיתוף בין השניים נוצר בעקבות הנחלת הנכס לר' וש' בחלקים שווים על ידי אביהם פרופ' ... ז"ל .

3.                   בתביעה האמורה, ביקש ר' לפרק את השיתוף בנחלה בדרך של מכירתה וחלוקת תמורתה, בעוד שש' התנגדה למכירתה של הנחלה, והעדיפה חלוקה בעין. בהתחשב באופייה המיוחד של הנחלה, הכוללת בתוכה גם מטעים חקלאיים וגם בית מאבן בשטח שמתאים למגורים ו/או למלונאות ופעילות תיירותית, האופציה של חלוקה בעין העמידה בפני בית המשפט אתגר מורכב אשר טרם בא על פתרונו כשש' התאשפזה והפכה לחסויה. זאת כשבמקביל התדרדר גם מצבו הבריאותי של ר', אשר סבל מניוון שרירים מתקדם. במצב זה, מונה לש' אפוטרופוס לגוף ורכוש, והאפוטרופוס החל במשא ומתן עם משפחת ר' אשר אף התקדם לניסוח של טיוטא. למרבה הצער, עוד בטרם אושרה הטיוטא, שהייתה מפלסת את הדרך לפירוק השיתוף, הלכה ש' לעולמה, והליך המו"מ לאישור ההסכם נקטע באיבו. מאחר שש' השאירה אחריה שני ילדים, הגב' ל', המבקשת בהליך הנוכחי, ואחיה, מר א', ניתן היה לכאורה להמשיך בהליך של אישור ההסכם או כל הכרעה אחרת בתביעת הפירוק, בדרך של החלפתה של ש' ז"ל ביורשיה; דא עקא, עקב התנגדות לקיום צוואתה של ש' אשר הגיש הבן א', טרם זכתה צוואתה לקיום בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן.

4.                   במצב זה, ניתנה החלטה בבית משפט זה לעיכוב בהליכי פירוק השיתוף עד לקביעת יורשיה של ש', בין אם בדרך של קיום צוואתה, ובין אם בקביעת יורשיה על פי דין למקרה שהצוואה לא תזכה לקיום. ערעור שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים לא התקבל.

5.                   הליך ההתנגדות לצוואתה של ש' טרם הסתיים; ובינתיים, מונה עו"ד הדי רובין כמנהל עיזבון זמני.

6.                   לצערנו, גם ר' ... הלך לעולמו ביום 20.4.10, ולפי צוואתו, אשר קוימה ללא התנגדות בצו של הרשמת לענייני ירושות בירושלים, הפכה אלמנתו, הגב' ת' ..., לבעלים של מחצית הנחלה במקומו, וזכויותיה אלו גם נרשמו בלשכת רישום מקרקעין. מאחר שהיום אין עוררין על זכויותיה של ת' ...האלמנה במחצית הנחלה, לא אתייחס לטענות ב"כ של ל' בדבר מעמדה של ת' בעת הגשת הבקשה המקורית לצו מניעה, שאכן הוגשה כשר' עוד היה בחיים. היום מחזיקה ת' במחצית הזכויות בנחלה, ובכך דיו כדי להעניק לת' מעמד מלא וסטאטוס בלתי מעורער לבקש סעדים זמניים בכל הנוגע לנחלה, אשר בה מחזיקה במחצית הזכויות.

7.                   כתוצאה מכל האמור, המצב המשפטי של הנחלה הוא כדלקמן: מחצית מן הזכויות בנחלה מוחזקות על ידי הגב' ת' ..., כיורשת הבלעדית של בעלה המנוח ר' ... ז"ל; והמחצית השנייה של הנחלה, הרשומה ע"ש ש' ... ז"ל, מוחזקת בינתיים בידי מנהל העיזבון הזמני של עיזבונה.

8.                   הימשכותם של ההליכים בהתנגדות לקיום צוואתה של ש' ... ז"ל הביאה, כאמור, לעיכוב בהליך שהגיש ר' לפירוק השיתוף בנחלה בבית משפט זה, וזאת, כאמור, מאחר שבשלב זה אין זה ברור האם הצוואה של ש' תקוים; ואין לשלול את ההשפעה האפשרית של קיום הצוואה או אי-קיומה על עמדת היורשים של ש' בנושא התביעה לפירוק.

9.                   הגב' ת' ..., כמחליפתו של בעלה ר' , מבקשת לחדש את הליכי פירוק השיתוף ללא עיכובים נוספים. כאמור, בשעתו עוכבו ההליכים בבקשה זו על מנת להמתין להכרעה בשאלות הפתוחות בנוגע לצוואתה של ש'. לאור הימשכות ההליכים בבית משפט למשפחה ברמת גן, מקובלת עלי עמדתה בנושא זה, ונחה דעתי כי אין הצדקה להמשך ההקפאה בהליכים בבית משפט זה בגין ההליכים המתקיימים בבית משפט ברמת גן. על מנת להחיות את ההליכים בתביעה לפירוק שיתוף, מסמכותו של בית משפט זה לפי הוראות תקנות 38 - 41 לתקנות סדר הדין האזרחי להורות כי מנהל העיזבון הזמני של עיזבון ש' ... ז"ל יהיה לבעל דין במקומה. אומנם, היורשים הפוטנציאליים בעיזבונה של ש' חלוקים אף הם באשר לתביעתו של ר' לפירוק השיתוף, כשבנה של ש' תומך בפירוק השיתוף בדרך של מכירה לשוק החופשי, בעוד שבתה של ש', המבקשת בהליך הנוכחי, מתנגדת נחרצות למכירת הנחלה. לכאורה, מצב זה ייאלץ את מנהל העיזבון הזמני לפנות לבית המשפט למשפחה ברמת גן בבקשה למתן הוראות, על מנת שיוכל להציג את עמדת העיזבון בבית משפט זה בתביעתה של ת' לפירוק השיתוף; וייתכן שגם מתן החלטה בבקשה כזו יחייב דיונים ושמיעת עמדות הצדדים, כך שלא בהכרח תינתן החלטה במהירות. ברם, אין בכך כדי להצדיק עיכובים נוספים בהליך שבפניי, וזכותו של שותף במקרקעין לדרוש פירוק השיתוף גם אם הצד השני מתקשה לגבש עמדה עקרונית בנושא הפירוק העומד להכרעה.

10.               אי לכך, אני מורה בזה כי מנהל העיזבון הזמני של עיזבון ש' ... ז"ל  יעמוד במקומה כנתבע בתביעה לפירוק שיתוף התלויה ועומדת בבית משפט זה, ומנהל העיזבון הזמני יגיש כתב הגנה בשם העיזבון תוך 30 יום לאחר שב"כ התובעת תמציא לידיו את מלוא כתבי בי-דין הרלוונטיים.

11.               ובאשר לבקשה לביטול צו המניעה: הצו המבוקש מתבסס על טענות עובדתיות ומשפטיות. ראשית, לטענת המשיבה, המבקשת ל' נכנסה לשטח הנחלה בהזדמנויות שונות עובר למתן הצו וניסתה לבסס את נוכחותה באמצעות פעולות בתוך הבית, כולל הוצאת תכולה, עבודות ניקיון, ואף ניסיון למתן הוראות לפועל המתחזק את המקום (המשיב 4) בקשר לעבודות החקלאיות השוטפות המתבצעות בנחלה. לטענת המשיבה, פעולות אלו אינן מיועדות אך ורק כדי להעמיד לרשותה של המבקשת מקום מגורים כפתרון למצוקת הדיור שבה היא וילדיה נמצאים, אלא מיועדות לקבוע עובדות בשטח בנחלה ולהפריע לעבודה החקלאית השוטפת מתוך כוונה להחזיק בנכס גם במסגרת הניסיונות של המשיבה לפרק את השותפות בו.

זאת ועוד, אם יינתן לל' להתגורר בבית שבנחלה, הרי שיש שותפים שזכותם לדרוש שכירות בגין השימוש בחלקם. ובנוסף, מאחר שמחצית הנחלה רשומה על שם המשיבה, הרי שככל שהמבקשת לא תעמוד בתשלומים השוטפים בגין חלקה בחשמל, טלפון, מים, וכו' (ולטענת המשיבה, חשש זה מבוסס, לאור הקשיים של ל' לעמוד בתשלומים הצנועים בהם היא חייבת לדבריה בגין מגוריה בקיבוץ חוקוק), יתגלגלו חובות אלה לפתחה של המשיבה.

12.               במישור המשפטי טוענת המשיבה כי אין למבקשת כל מעמד לדרוש את הזכות להתגורר בנכס, מאחר ואין היא הבעלים הבלעדיים בו, ובשלב זה אין המדובר ביותר מאשר זכויות משותפות שלה ושל אחיה במחצית הנחלה; בעוד שהמשיבה עצמה הינה הבעלים הרשומים של המחצית השנייה. מאחר שהמבקשת מעולם לא התגוררה בנכס, כך שאין המדובר בפינויה, ומאחר שהמשיבה מתנגדת בצורה מוחלטת לנוכחותה של המבקשת בשטח הנכס, ומאחר שבית המשפט עומד להמשיך בהליך פירוק השיתוף בנכס כולו, אין למבקשת כל זכות להכריח את המשיבה לתת לה בנכס זכות מגורים כלשהי.

13.               ב"כ המבקשת טען בפניי כי טיעוניה המשפטיים של המשיבה אינם נכונים, וכי לאחר שש' ... ז"ל הלכה לעולמה, עברו מיידית מלוא זכויותיה בנחלה לידי ילדיה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הירושה, לפיו, "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו"; ולטענת ב"כ המבקשת, על אף שתלויה ועומדת הבקשה לקיום צוואתה של ש' ז"ל, יחד עם התנגדות לקיום הצוואה, הרי שאין בכך כדי לשנות את המסקנה כי הזכויות בעיזבון כבר עברו למבקשת ולאחיה.

14.               טענה זו, בטעות יסודה; כבר נפסק לא אחת כי מימוש זכויות כלשהן בנכסי העיזבון חייב להמתין עד להכרעה שבמתן צו קיום צוואה או צו ירושה, ורק אז יחול סעיף 1 במישור המעשי ובצורה רטרואקטיבית, על מנת להעניק לאותם יורשים שנקבעו כיורשים בצו שניתן בסוף ההליך את מלוא הזכויות בנכסי העיזבון כבר מרגע המוות. ראה, לדוגמא ע"א 799/77 מנהל מס שבחר מקרקעין נ' מרסל פחייק, פ"ד לב(3) 156; ע"א 499/85 עזבון שפייר נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה (לא פורסם); ועוד רבים כדוגמתם. משמעות הלכה זו היא שבשלב הביניים שבין פטירת המנוח לבין קביעת היורשים במתן צו ירושה או צו קיום צוואה וחלוקת העיזבון בפועל, אין ליורשים הפוטנציאליים זכויות שניתן לממשן או לפעול על פיהן, וזכויות אלו נשארות בגדר של "זכויות כלליות בנכסים כולם ולא בנכסים מסוימים" (שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965, הוצאת נבו 1992, בעמ' 37). זאת ועוד, הרי בדיוק כפי שהמבקשת טוענת לזכויות בנחלה עקב היותה יורשת פוטנציאלית של אמה המנוחה, הרי שגם אחיה יורש בדיוק באותה מידה (ורק אם וכאשר תקויים צוואתה של המנוחה תיקבע חלוקה שונה בזכויותיה של המנוחה בנחלה), ואחיה מצטרף למשיבה בהתנגדות מוחלטת לבקשת המבקשת לביטול הצו.

15.               המבקשת מוסיפה ומצביעה בעובדה שלפי צוואת אמה ש' ... ז"ל, הבית שבנחלה ייפול כולו לתוך חלקה בעיזבון, כך שיש לה "יתרון" על פני אחיה ועל פני המשיבה בנוגע ספציפית לעתידו של הבית והשימוש בו. ברם גם טענה זו אין לקבל בשלב זה, גם מאחר שהצוואה טרם קוימה (ועל אף טענות ב"כ המבקשת כאילו שסיכויי הצלחת האח בהתנגדותו לקיום הצוואה הם קלושים, אין זה מקומו של בית משפט זה - אשר כלל אינו הערכאה הדנה בשאלה זו - להביע דעה בשאלה זו כשלא הוצגו בפני בית משפט זה כל פרטי הטיעונים בעד ובנגד קיומה), וגם מאחר שגם אם תקוים הצוואה, כלל אין זה מובן מאליו שהוראות צוואת המנוחה הנוגעות לבית תהיינה ברות ביצוע, מאחר שאין לדעת במצב הנוכחי של הליך פירוק השיתוף בנחלה האם אכן ייכלל הבית בחלקה של עיזבון ש' .... מקריאה מעמיקה של צוואת המנוחה אף עולה כי המנוחה ככל הנראה ביססה את פרטי חלוקת עיזבונה בכל הקשור לנחלה, על ההנחה שהבית אכן ייפול לחלקה בפירוק השיתוף,  (ראה סעיף 1 רישא לצוואה, הפותח במילים אלה: "לאחר שהתביעה לפירוק השיתוף במקרקעין נשוא תיק 952/98 ביני לבין אחי ר' תבוא לידי סיום, (להלן - "זכויותיי במושבה ...") אני מצווה כי זכויותי במושבה ... יחולקו באופן כדלהלן..."), ולאור המצב אשר אליו נקלע הליך הפירוק הנ"ל, אין זה מובן מאליו כי אכן יבוצע פירוק בעין וכי הבית אכן ייכלל דווקא בעיזבונה של ש' ז"ל.

16.               על כל האמור, יש גם להתחשב בשני שיקולים נוספים:

ראשית, טיעוני המבקשת בכל הקשור לסעיף 1 לחוק הירושה רלוונטיים לכל היותר באשר להסדרת הזכויות בין היורשים בעיזבון ש' .... ז"ל בלבד; והרי העיזבון הנ"ל מחזיק רק ב- 50% מהנכס, כך שגם אם כבר היה ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, וזכויותיה של ל' היו כבר קבועות וברורות, הרי שגם אז היא הייתה נשארת לכל היותר שותפה בנכס יחד עם המשיבה. ודוק: הזכויות בנחלה ב... הן במושע, כך שלכל השותפים חלקים שווים בכל מרכיבי הנחלה, כולל גם הבית נשוא צו המניעה. ומאחר שהמשיבה מחזיקה ב- 50% מהזכויות בנכס ומתנגדת נחרצות לכניסתה של המבקשת לנחלה, ואם נצרף לכך את העובדה שגם שותפה הלכאורי במחצית הנכס שבעיזבון ש' ... ז"ל, אחיה של המבקשת, מתנגד אף הוא, הרי שאין כל בסיס לטענתו של ב"כ המבקשת כי זכותה של המבקשת להיכנס לשטח הנחלה גם מול התנגדותם של שותפיה האמורים. 

שנית, לפי החלטת בית המשפט לעיל, יחודשו מיידית ההליכים הקשורים לתביעתה של המשיבה להשלמת הליך פירוק השיתוף בנחלה. במצב שבו עומדת על הפרק האפשרות של פירוק שיתוף, אין הצדקה להכניס דייר לתוך הנכס הפנוי, בין אם מדובר ביורש ובין אם לאו, מאחר שצעד כזה רק יסבך את האפשרויות אשר אחרת היו עומדות בפני הצדדים ובפני בית המשפט במסגרת השיקולים לקביעת צורת הפירוק הנכונה בסיום ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ