אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פנסקו ויאצ'לב נ' וודופיאנוב מקסים ואח'

פנסקו ויאצ'לב נ' וודופיאנוב מקסים ואח'

תאריך פרסום : 04/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רמלה
2075-06
02/08/2011
בפני השופט:
ד"ר עמי קובו

- נגד -
התובע:
ויאצ'לב
הנתבע:
1. וודופיאנוב
2. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
3. קרנית -קרן לפיצוי נפגעי ת. דרכים

פסק-דין

פסק דין

רקע

לפניי תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התובע יליד 22.11.77, היה נוסע ברכב שבו נהג הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), ובתאריך 27.10.04 נפגע בתאונת דרכים.

לטענת התובע, הנתבעת 2 (להלן: "כלל") הינה חברה לביטוח, אשר הייתה המבטחת של הרכב ו/או הנתבע בביטוח חובה. כמו-כן, טוען התובע, כי הנתבעת 3, קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") אחראית לנזקיו על-פי דין ככל שאין כיסוי ביטוחי על-ידי כלל.

ממקום התאונה פונה התובע על-ידי מד"א לבית-החולים כשהוא מחוסר הכרה, שבו אובחנה פציעתו. התובע אושפז ליום אחד, רגלו הושמה בגבס, והוא שוחרר לביתו.

כלל הגישה כתב הגנה, ובמסגרתו טענה להעדר כיסוי ביטוחי. לטענת כלל היה הנתבע בשלילת רישיון במועד התאונה, והנסיעה הייתה בשכר, ולפיכך פוליסת הביטוח אינה חלה.

קרנית טענה כי החבות מוטלת על כלל, הואיל וכלל ביטחה את השימוש ברכב על-פי פוליסת ביטוח תקפה. לטענת קרנית הנתבע לא ידע עובר לתאונה כי רישיונו נפסל על-ידי בית-המשפט לתעבורה, וכן טענה כי אין המדובר בהסעה בשכר.

הנתבע יצא את הארץ בשנת 2006 ומאז לא שב, ולא קיבל אישור מסירה כדין (עמ' 21, ש' 13; נ/5).

התצהירים והעדויות

התובע הגיש תצהיר מטעמו. לדבריו, עבד במועדים הרלוונטים בשיפוץ מבנים. בתאריך 27.10.04 נסע ברכב שבו נהג הנתבע. הוא נפצע בתאונת דרכים. אושפז ליום אחד. לטענתו מאז התאונה נזקק לטיפולים רפואיים ופיזיותרפיים. לדבריו, בעקבות התאונה נזקק לחופשת מחלה ארוכה למשך שישה חודשים וחצי, אשר במהלך תקופה זו הייתה רגלו מגובסת. במהלך התקופה נעזר בקרוביו ונגרמו לו הפסדים.

בעדותו בבית-המשפט העיד התובע כי עלה לישראל בשנת 2000 בגיל 21. לא שירת בצבא, הואיל והיה נתון במעצר, ולאחר מכן הורשע בעבירה של שימוש בסמים, ונדון לשלושה חודשי מאסר בפועל (עמ' 4-5). התובע אישר כי הוא נוהג להחליף עבודות כל מספר חודשים (עמ' 5, ש' 30). התובע לא זכר את מרבית המקומות שבהם עבד (עמ' 6), אך אישר כי עבד בעבודות אבטחה, בנתב"ג, בחנות רהיטים, בהובלות, במשלוחים, כנהג, במאפיה ועוד (עמ' 6; עמ' 10, ש' 15-19). כיום הוא עובד כעוזר אופה, מבלי שעבר הכשרה בנושא (עמ' 7, ש' 3-8). לדבריו, יום התאונה היה היום השלישי שלו בעבודה, והוא עבד בשיפוצים (עמ' 7, ש' 26-31). לדבריו, הכיר את הנתבע בעבודה (עמ' 7, ש' 32 – עמ' 8, ש' 1). למיטב ידיעתו הנתבע שוהה כיום בחו"ל (עמ' 8, ש' 10). לדבריו, הנתבע אסף אותו באותו בוקר (עמ' 8, ש' 14). הנתבע לקח אותו והחזיר אותו בימים שעבד (עמ' 8, ש' 25-28). התובע לא ידע אם הנתבע קיבל תשלום מהמעביד עבור הסעת העובדים (עמ' 8, ש' 29-30).

לדברי התובע, הנתבע הסיע אותו למקום שבו היו אמורים לעבוד בשיפוץ דירה, כאשר גם הנתבע עבד ביחד איתם (עמ' 9, ש' 2-6). התובע ו/או העובדים האחרים לא שילמו לנתבע עבור ההסעה (עמ' 9, ש' 7-8). התאונה הייתה תאונת עבודה, אך התובע לא פנה לביטוח לאומי למעט פעם אחת שהגיע למקום (עמ' 9, ש' 9-18). התובע אישר שהוא נוהג לשתות אלכוהול, ופעם אחת אף הגיע לבית-חולים במצב של שכרות (עמ' 9, ש' 26-28). התובע אף נפגע בתאונות אחרות, שאינן תאונות דרכים (עמ' 9, ש' 31 – עמ' 10, ש' 11).

לדברי התובע בעבודתו האחרונה עובר לתאונת הדרכים הרוויח 120 ₪ ליום עבודה (עמ' 11, ש' 2-3). לאחר התאונה החל לעבוד בשמירה. לעתים במשמרות, כאשר הוא סובל מכאבים, הוא יושב באישור המעביד (עמ' 12, ש' 9-13). לדבריו כיום הוא מרוויח כמעט 6,000 ₪ לחודש (עמ' 13, ש' 18).

מטעם הנתבעת העיד מעבידו של התובע במועד התאונה, מר שמעון בן כליפה (להלן: "המעביד"). לדברי המעביד, החל התובע לעבוד אצלו בעבודות שיפוצים כלליות (עמ' 15). המעביד שמע שהנתבע חזר לארץ מוצאו (עמ' 16, ש' 9). המעביד ביקש מהנתבע שיאסוף את העובדים ויחזירם לעבודה ובתמורה קיבל הוצאות דלק (עמ' 16, ש' 20-32). המעביד אישר שהעניק הלוואה לנתבע לרכישת מצרכים בשל מצבו הכלכלי הקשה (עמ' 17). המעביד אישר שהתאונה הייתה לאחר שהנתבע אסף את התובע והם היו בדרכם לעבודה (עמ' 19). לדברי המעביד, התשלום עבור הדלק לנתבע היה ללא קשר למספר העובדים שהסיע (עמ' 19, ש' 10-12). הנתבע היה מנהל העבודה של התובע והעובדים האחרים (עמ' 19, ש' 13-14).

סוגיית החבות

סוגיית החבות שנויה במחלוקת ביחסים בין כלל לבין קרנית, כאשר המחלוקת נוגעת לשאלה האם קיים כיסוי ביטוחי, ואז החבות מוטלת על כלל, אם לאו, ואז החבות מוטלת על קרנית.

האם הנתבע ידע על שלילת רישיונו?

רשיונו של הנתבע לנהוג נפסל עובר לתאונה, ובמועד התאונה היה הנתבע בשלילה – על כך אין עוררין (נ/3). ככל שהנתבע ידע על פסילת רשיונו, הרי שכלל תהיה פטורה מאחריות לפיצוי, והאחריות תוטל על קרנית. לפיכך, השאלה היא האם עובר לתאונה ידע הנתבע על פסילת רשיון הנהיגה שלו על-ידי בית-המשפט.

עיון בתיק התעבורה (נ/6) מעלה שהנתבע נשפט בהעדרו ונדון לעונש של קנס ושלילת רישיון הנהיגה למשך שישה חודשים, וזאת ביום 3.6.04. מוסכם כי הנתבע לא הפקיד את רישיון הנהיגה ולא שילם את הקנס במועד. לפי אישור המסירה הראשון שמופיע בתיק, בתאריך 9.6.04 נעשה נסיון לבצע מסירה לנתבע בנוגע לתיק התעבורה, ואולם על אישור המסירה נרשם "לא ידוע", כלומר המסמך לא נמסר לנתבע. באישור מסירה שני שמופיע בתיק נרשם שבוצעה ביום 2.8.04 מסירה לבן משפחה. המסמך חתום על-ידי בת משפחתו של הנתבע, אוקסנה וודופיאנוב. מעיון במסמך נ/7 עולה כי אישור המסירה השני אשר נמסר לבת המשפחה הינו "התראה טרם ביצוע צו מאסר" (נמסר ביום 2.8.04). ואילו אישור המסירה הראשון "הודעה על גזר דין" חזר כ"לא ידוע" (ביום 9.6.04). כלומר, מתוך המסמכים המפורטים בנ/6 ו- נ/7 עולה כי ההודעה על גזר הדין לא נמסרה לתובע, והמסמך שנמסר הינו התראה טרם ביצוע צו מאסר. אין בנמצא ראיות לכך שלהתראה טרם ביצוע צו מאסר צורף גזר הדין או מסמך אחר הנוגע לשלילת הרישיון, במובחן מהקנס. מכאן, יש להסיק שהנתבע ידע שנשפט בהעדרו ואף נגזר עליו עונש של קנס וימי מאסר תמורתו, אך לא ניתן להסיק שהנתבע ידע שרשיונו נשלל.

לטענת כלל, ספק רב אם הנתבע אכן "לא היה ידוע" באותו מען שבו נעשה הניסיון הראשון לבצע את המסירה, וזאת לאור העובדה שבוצעה מסירה באותו מען במועד השני (סעיף 1.4 לסיכומי כלל). ברם, גם אם התובע התגורר במועד הראשון באותה דירה, עדיין המסירה לא בוצעה לו, מסיבה זו או אחרת, ולפיכך אין המדובר במסירה כדין. לטענת כלל (סעיף 1.4 לסיכומי כלל):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ