אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' ש.ש. ניר השקעות בע"מ (רולדין)

פלוני נ' ש.ש. ניר השקעות בע"מ (רולדין)

תאריך פרסום : 15/11/2020 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
1212-08-17
01/11/2020
בפני השופטת:
צבייה גרדשטיין פפקין

- נגד -
תובע:
פלוני
נתבעות:
1. ש.ש. ניר השקעות בע"מ (רולדין)
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

 

צד ג'

פארג' בע"מ

 

נגד

 

צד ד'

צ'ארנשיוב ולדיסלב

 

פסק-דין

 

1.            התובענה שלפניי עניינה פיצויים בגין נזקי גוף – חתך בצד הגבי של כף יד שמאל ונזק לגיד המיישר באצבע 3 – כף יד שמאל (יד שולטת)  - שנגרמו לתובע, יליד x.x.1987  (בן כ- 33 כיום), שעבד כעובד מטבח אצל הנתבעת, בתאונת עבודה מיום 24.5.2016 (כשהיה בן כ- 29 שנים). התובע נחתך ממדפי נירוסטה, משום שלטענתו קצה המדף – היה חד. המדפים הוזמנו על ידי הנתבעת מהצד השלישי והוא גם הרכיבם אצל הנתבעת. מר פארג', בעלי הצד השלישי, טען כי מדפים אלו יוצרו על ידי מר צ'ארנשיוב, הצד הרביעי, וככל שנפל בהם פגם מוטל הפיצוי על הצד הרביעי. שאלת החבות בין כלל הצדדים ושיעור הפיצויים הם נושאי הדיון כאן.

 

2.         אין מחלוקת כי אכן במועד האמור נחתך התובע במטבחה של הנתבעת (ראו גם עדות מנכ"ל הנתבעת בעמ' 42 לפרוטוקול ובסעיף 2 לסיכומי הנתבעת). על אף האמור - טענת הנתבעת והצדדים השלישיים כי התובע לא נחתך ממדפי הנירוסטה וגם אם כך הוא, אין להטיל על מי מהם אחריות.

 

3.            לאחר שמיעת העדויות מצאתי כי הוכח שהתובע נחתך ממדף שהיה ממוקם במטבח, מדף שתמונתו להלן.

תמונה 3

 

4.מעבר לכך שעדותו של התובע היתה אמינה וקוהרנטית (התובע גם הראה והדגים באולם כיצד נפצע) הרי שכבר בפנייה לחדר מיון, מספר שעות לאחר התאונה, נכתב : "נחתך ממדף מתכתי", ראו לעניין זה גם התביעה למל"ל (25.5.17 - "נחתך ממדף חד"); גם על פי עדות המנכ"ל – מר ניר הנדרי - התובע יצא מהמטבח ומיד מסר כי נחתך מהמדף האמור (עמ' 42 לפרוטוקול). מר הנדרי גם אישר כי "זה העובי של המדף כל מכה שתיתן למתכת בכזה עובי זה מסוכן. (עובי של בריסטול)" (עמ' 44 לפרוטוקול). אם לא די באלו, הרי שמר ניר הנדרי לאחר התאונה, שם 'פלסטיקים' בקצה המדף על מנת שלא יפגעו עובדים נוספים. לא זו אף זו, מר פארג' שהגיע לדיון – ידיו – מכפות הידיים ועד מעלה הזרועות – מכוסות היו חתכים – חתכים שנוצרו, כך העיד, מעבודה עם לוחות נירוסטה (עמ' 50 לפרוטוקול). גם מר פארג' שעובד שנים עם נירוסטה אישר כי ללא ביצוע 'גרד' לסיום לוח הנירוסטה יש סכנה להחתך (עמ' 55 לפרוטוקול). מר צ'ארנשיוב ולדיסלב, הצד הרביעי, שאין חולק על מומחיותו (ראו גם עדותו של מר פארג' שאישר מקצועיותו של מר צ'ארנשיוב) אישר כי ללא ביצוע 'גרד' ללוח הנירוסטה, ניתן להחתך על נקל ממנו. על פי עדותו של מר צ'ארנשיוב חלק לא מבוטל מעבודתו, לפחות חמישית, עוסק בשיוף וב'גרדים' על מנת שלא יהיו קצוות חותכים במוצרי הנירוסטה אותם הוא מייצר. מר צ'ארנשיוב הבהיר בעדותו כי מביקור שערך במקום, בשבוע עובר למועד דיון ההוכחות, ראה כי המדפים שמותקנים במקום, ובמיוחד המדף ממנו נחתך התובע, לא יוצרו על ידו, בין היתר לנוכח העדר 'גרד'. מר צ'ארנשיוב אישר כי ניתן להחתך מהמדף שלא בוצע בו 'גרד'. בנוסף הסביר מר צ'ארנשיוב כי במדפים שיש גישה אליהם במטבח תעשייתי יש לערוך כיפוף נוסף בנירוסטה על מנת שלא תהיה גישה לקצה הנירוסטה על מנת למנוע חתכים (כיפוף נוסף של הנירוסטה לצורה הדומה לאות 'פ' במקום לצורה הדומה לאות 'ח', מר צ'ארנשיוב הדגים האמור באולם באמצעות דף נייר שקיפלו). על פי עדותו במטבח הנתבעת לא בוצע כיפוף נוסף, ומדובר במדף סטנדרטי שאינו בטוח (מכאן גם למד מר צ'ארנשיוב שהמדף לא יוצר על ידו, ועל כך בהמשך). מכל אלו נלמד כי במטבחה של הנתבעת הותקן מדף שקצותיו לא 'גורדו' ולא כופפו כיפוף נוסף, ובכך נחשף התובע לסכנה שהתממשה.

 

5.            יש לדחות מכל וכל את טענות הנתבעת ביחס לטעות הנוגעת לסוג המתכת ממנה עשוי המדף. גם אם טעה התובע לחשוב שמדובר במדף אלומיניום (להבדיל מנירוסטה) אין בכך כדי להביא לדחיית התובענה. כך גם אין חשיבות למהירות שבה משך ידו לאחר נטילת הסכין ולעובדה כי על אף שעבד שעות רבות במטבח קודם לכן לא נחתך בעבר. גם לא ברורה טענת הנתבעת בסיכומיה כי לו ידע מנכ"ל הנתבעת שבכוונתו של התובע להגיש תביעה נגדו היה נוהג אחרת. בוודאי לא טוענת הנתבעת כי התובע נפצע בכוונה וכי גרם לעצמו נכות לצמיתות בשל כך ?!? גם אין בעובדה שמנהל הנתבעת מר ניר הנדרי הסריט סרטון בה הוא מעביר את אצבעו על קצה המדף לשנות לעניין זה. גם אם מר הנדרי לא הפעיל כח ולא נחתך ואילו התובע נחתך בעבודתו במטבח בשל מדף בעל שוליים חדים שלא הוקצע כהלכה בעת פעילות נמרצת בעבודה – אין כדי לשנות (וזאת אף מבלי להתייחס לסרטון שצרף התובע מצד שני בו נראה חיתוך מהיר של נייר אפייה שהועבר על קצהו של מדף הנירוסטה). בדרך דומה יש לדחות הטענה כי מדובר בריבוי גרסאות (סעיפים 13-40 לסיכומי הצד השלישי). גרסתו של התובע אחת היא – הוא נחתך מהמדף בשל קצה משונן של המדף בעת עבודתו. בין אם הדבר נגרם לפני שלקח את הסכין התלוי על הקיר ובין אם לאחר מכן. התובע לא טען כי נחתך מהסכין עצמה. העובדה שמומחה הנתבעת כתב כך בחוות דעתו, אין בה לשנות לעניין זה.

 

6.לנוכח כל האמור, משקיימת חובת זהירות של המעביד כלפי העובד, ומשזו הופרה במקרה שלפנינו – רשלנות הנתבעת בכך שתנאי העבודה לא היו בטוחים דים, על הנתבעת לפצות את התובע על נזקיו.

 

7.אשר לשאלת האשם התורם - ההלכה לעניין אשם תורם סוכמה בפרשת מפעלי קירור (ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, פ"ד לו(2) 592, 603 (1982)), שם נקבע לאמור:

"מגמה, שהשתרשה בהלכות שנקבעו בפסיקת בית המשפט הזה, היא, כי במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד. יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטת העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו (ע"א 530/70; 147/54, בעמ' 1608; ע"א 250/64, בעמ' 32). עם זאת יש לבחון ולבדוק כל מקרה ועניין על-פי נסיבותיו, שמא חטא גם העובד ברשלנות של ממש, אשר צריכה להילקח בחשבון, שעה שבאים לקבוע את חלוקת האחריות לתאונת עבודה. כבר היו דברים מעולם, שחרף המגמה הבסיסית הנ"ל הוטלה על העובד אחריות כבדה משל המעביד. גם לגישה זו יימצא אישור בפסקי-דין, שניתנו במקרים המתאימים (למשל, ע"א 227/67 (המ' 113/68), בעמ' 319; ע"א 53/57 וע"א 819/77). (לעניין זה ראה גם: ע"א 110/80[10] בעמ' 457)" (כל ההדגשות אינן במקור- צ.ג.פ).

 

 

עוד נקבע כי חלוקת האחריות בין המזיק לבין הניזוק, הנושא באשם תורם, נעשית על פי המבחן של "מידת האשמה". כשבוחנים את מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. יש לבחון "אשם מוסרי" ולעתים יעשה בית המשפט גם שימוש במבחן "האדם הסביר" (לעניין "מידת האשמה" ראה: ע"א 316/75 אלן שור נ' מדינת ישראל (משרד העבודה, מחלקת עבודות ציבוריות, נצרת)‏, פ''ד לא(1) 299 בעמ' 305 (1976); ע"א 819/77 מלכה יובינר ואח' נ' אשטרום חברה להנדסה בע"מ, פ''ד לג(1) 368 (1979)). בצד כל אלו נקבע "ניתן לצפות שאדם השקוע בעבודתו, יפחית במידת מה את זהירותו כלפי עצמו, ואין לראות בכך אשם תורם [...] זאת בתנאי שבהתנהגותו אין הוא נוטל על עצמו סיכון בלתי סביר, או מתעלם מסיכונים וודאיים" (ע"א 4114/90 שושן נ' כריכיה קואופרטיבית בע"מ, פ"ד מח(1), 415, 437-436 – הנשיא שמגר).

 

במקרה שלפנינו מצאתי שאין מקום להטיל על התובע אשם תורם. בין אם הרים את ידו ואז נחתך ובין אם לאו, החתך לא נגרם בשל מעשיו אלא בגין קצה לא מהוקצע של מדף ולא מכופף כהלכה שנמצא באזור עבודתו ליד משטח העבודה שהוקצה לעבודתו.

 

 

חלוקת האחריות בין הנתבעת, הצד השלישי והצד הרביעי

 

8.האחריות על הנתבעת ברורה היא ונובעת מכוח היותה מעביד "המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטת העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו" (ראו בפרשת מפעלי קירור הנ"ל). על אף כל אלו טוענת הנתבעת כי מי שמכר וסיפק לה את כל ציוד הנירוסטה למטבח, כמו גם את המדף הלא מהוקצע - נושא התביעה והפגיעה שלפנינו – הוא הצד השלישי. לטענתה היא אינה גורם מקצועי שיכול לבדוק איכותם של המדפים ועל כן על הצד השלישי לשפותה על כל סכום בו היא תחוייב.

 

9.הצד השלישי מכחיש חבותו על אף שהוא מאשר כי הוא זה אשר ממנו הוזמנו המדפים, וכי הוא זה שסיפקם לנתבעת ואף התקינם במקום. לטענתו הנתבעת טענה מול התובע כי אין פגם במדף ומשכך אינה יכולה לטעון כנגדו כי המדף תקול או חד או כי יש בו פגם כלשהו. עוד טוען הצד השלישי, כי גם לו יכולה היתה הנתבעת לטעון טענה כלשהי כלפיו הרי שעל הצד הרביעי לשפותו מאחר שהוא זה אשר ייצר את המדפים עבור הצד השלישי וככל שנפל בהם פגם הרי שעל הצד הרביעי לפצות התובע על הפגם במדף שהוא זה אשר ייצרו.

 

10.לטעמי, ברורה גם אחריותו של הצד השלישי שסיפק את המדפים לנתבעת. אפילו מנהל הצד השלישי, מר פארג' הודה בעדותו כי הנתבעת לא ידעה כי אחר היה מעורב (ככל שיוכח כאמור, ועל כך להלן) וכי הוא זה שהתחייב כלפי הנתבעת (עמ' 47 לפרוטוקול). ואכן, הצד השלישי הוא זה שהתחייב מול הנתבעת כבעל מקצוע ועליו לספק את המוצרים הבטוחים לעבודה במטבח. מר פארג' העיד כי הוא מודע לכך שמשטחי נירוסטה יכולים להיות חדים ולחתוך (הא-ראיה ידיו של מר פארג' שנחתכו פעמים רבות מעבודתו עם אותם משטחי נירוסטה) וכי נדרשת עבודה מקצועית – 'גרד' – על מנת למנוע תאונות עבודה, כמו גם כיפופים מיוחדים. במסגרת זו יש לדחות הטענה שהנתבעת מושתקת מלטעון כלפיו לנוכח הכחשותיה את טענות התובע – למדף חד. מדובר בהודעת צד שלישי – תוך הנחה שלו יתקבלו טענות התובע (שהתקבלו כאמור) או אז יכול שתבקש הנתבעת לחזור את הצד השלישי שסיפק את אותם מדפים (כמו הטענות שהפנה כלפי הצד הרביעי).

 

11.ויודגש, אין באמור כדי להוציא את אחריותה של הנתבעת לבטיחות של עובדיה. עליה לוודא כי סביבת העבודה היא מספקת לעובדיה בטוחה היא. לשם כך עליה להסתייע באנשי מקצוע ולבדוק את המוצרים שמסופקים לה ובטיחותם. הנתבעת היא היא שאמונה על בטיחות העובדים.

 

12.ועתה נפנה לצד הרביעי – טענתו, כאמור, כי לא הוא זה אשר ייצר את המדפים ועל כן אין מקום לחייבו. הצד הרביעי, שבחן את המדף בביקור במקום, הבהיר בצורה חד משמעית כי אמנם הוא סיפק לצד השלישי עבודות נירוסטה על פי דרישה, אולם מדפים אלו שהותקנו במקום אינם פרי עבודתו שלו והוא העיד כי הצד השלישי גם רכש מוצרים מספקים אחרים. הצד הרביעי הסביר והדגים בבית המשפט מה המאפיינים של עבודותיו וההבדל ביניהם לבין המדפים שהותקנו אצל הנתבעת. גם הצד השלישי אישר כי את עבודתו של מר צ'ארנשיוב ניתן לזהות על פי איכותה (עמ' 58 לפרוטוקול).

13.לאחר שמיעת העדויות שוכנעתי כי המדף נושא התובענה לא יוצר על ידי הצד הרביעי. ממספר טעמים. ראשית, הצד הרביעי, מר צ'ארנשיוב, הרשים בעדותו ובמקצועיותו. מר צ'ארנשיוב העיד, ובניגוד לאינטרס הברור, מדוע המדף המותקן אינו בטוח (ולמעשה בכך גם הדגים וביסס את התביעה). מר צ'ארנשיוב הבהיר נקודות רלבנטיות – כגון צורת הכיפוף הנדרשת על מנת ליצור מדף שקצותיו לא יהיו חשופים למגע - נדרש כיפוף נוסף – ממדף בצורה 'ח' (כמו שהותקן אצל הנתבעת – ראו עדות הצד השלישי – עמ' 51 לפרוטוקול), למדף בצורה 'פ' כמו שמר צ'ארנשיוב מייצר; מר צ'ארנשיוב הבהיר מהו התהליך על מנת להקצע את קצותיו של משטח הנירוסטה – גרד, תהליך הלוקח זמן עבודה וכתוצאה מכך מייקר את תהליך העבודה; לא בכדי גם הצד השלישי אישר שמר צ'ארנשיוב בעל מקצוע מקצועי ביותר (עמ' 57 לפרוטוקול). ניתן היה ללמוד מעדותו של מר צ'ארנשיוב כי עבודתו יקרה יחסית עם זאת איכותית ובטוחה. מר צ'ארנשיוב בוחר את לקוחותיו, משרת רק 3-4 ספקי נירוסטה ועובד על פי הזמנה בלבד ולא למידות סטנדרטיות (ראו עדותו שאומתה גם על ידי עדותו של הצד השלישי בעמ' 52).

שנית, בהזמנה שצורפה על ידי הצד השלישי, הזמנה שנשלחה למר צ'ארנשיוב אין מדף באורך של 1.4 מטרים (אורך המדף שהותקן וסופק על ידי הצד השלישי לנתבעת). מדף באורך 1.4 מטר – הוא מדף באורך סטנדרטי שאינו מיוצר בהזמנה מיוחדת (ראו עדות מר צ'ארנשיוב – פרוטוקול עמ' 60, בניגוד להזמנות שמבוצעות אצל מר צ'ארנשיוב). בהזמנה קיימים מדפים באורך של 1.6 מטרים שהינו אורך לא סטנדרטי וזאת לנוכח גודל משטח הנירוסטה הסטנדרטי, המחייב במידות מעל 1.4 לבצע חיתוך מיוחד (ראו עדותו של מר צ'ארנשיוב בעמ' 60 לפרוטוקול). משלא קיים בהזמנה אל מר צ'ארנשיוב מדף באורך 1.4 מטרים לא הוכחה הזמנת המדף ממר צ'ארנשיוב. הסבריו של הצד השלישי לעניין זה היו קלושים. אין זה סביר כי יוזמן מדף באורך לא סטנדרטי – אורך 1.6 מטרים, במחיר גבוה בהרבה, ויבוצע חיתוך במקום, והכל בשל אי מדידה מדויקת לנוכח הלחץ לפתיחת המסעדה (עמ' 55 לפרוטוקול). הוכח כי בוצעו מדידות במקום, כך גם ניכר בהזמנות שנשלחו למר צ'ארנשיוב. במיוחד יפים הדברים כשאין כל הזמנה על תיקון המדף (ראו בעמ' 56 לפרוטוקול).

שלישית, אין הלימה בין מועד ההזמנה בוצעה על ידי הנתבעת מהצד השלישי – בספטמבר 2014,ומועד החשבונית לנתבעת 4.11.2014, ובמיוחד המועד בו העיד מנכ"ל הנתבעת, מר ניר הנדרי כי הנתבעת החלה לעבוד – תחילת נובמבר 2014, אל מול ההזמנות/הצעות המחיר (מס' 074 ו- 079) מתאריכים 11.11.2014 ו- 30.11.2014 (בהתאמה) וחשבונית המס מ- 19.12.2014 (מס' 1568), (והכל אף בהתעלם מכך שלא צויינו בהזמנות מדפים באורך המדף נושא התובענה). על פניו, תאריכי ההזמנות, בוודאי התאריך בו ניתנו החשבוניות מאוחרות למועד בו כבר הותקנו המדפים והמטבח אצל הנתבעת. מר פארג' נחקר בעניין זה ועדותו בעניין זה היתה מבולבלת, בלשון המעטה (ראו עדותו בעמ' 53-55). עדותו לא תאמה את המסמכים שצורפו, החשבוניות והקבלות, ואת עדותו של מנכ"ל הנתבעת אשר למועד פתיחת שערי הנתבעת.

 

14.אמרו אם כן כי לכל הפחות לא הוכח לי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי מדפי הנירוסטה שהותקנו אצל הנתבעת על ידי הצד השלישי יוצרו על ידי הצד הרביעי. יתרה מכך, הוכח ברמה הנדרשת כי הצד השלישי ייצרם או רכשם במקום אחר – מדף באורך סטנדרטי – ככל הנראה על מנת לחסוך בעלויות.

15.סיכומם של דברים עד כה - על הנתבעת מוטלת חבות לפצות את התובע בגין נזקיו; גם על הצד השלישי מוטלת אחריות לשפות את הנתבעת. לאחר שבחנתי את מחדלם ומעשיהם של כל אחד מאלו, על החבויות המוטלות עליהם, כמעביד מצד אחד - האמון על שלומם ובטיחותם של העובדים, אל מול חבותו של בעל מקצוע המספק מדפי נירוסטה והמודע, כך על פי עדותו, לסכנות הטמונות בחומר האמור מצאתי כי על הצד השלישי לשפות ב- 35% את הנתבעת בפיצויה את התובע.

 

הנזק

 

16.התובע יליד x.x.1987, בן כ – 33 שנים כיום ובן כ- 29 ביום התאונה (24.5.2016). הצדדים הסכימו כי נכותו הרפואית של התובע היא בשיעור של 7.5% נכות רפואית בגין הנזק שנגרם לגיד המיישר של אצבע יד שמאל (היד השלטת) ומגבלת תנועה (מדובר במיצוע הנכויות בין חוות דעת הצדדים – ד"ר רובינסון מטעם התובע וד"ר ביאליק מטעם הנתבעת).

 

17.שכרו הרבעוני של התובע עובר לתאונה, על פי המל"ל – 28,053 ₪, קרי, שכר חודשי של 9,350 ₪.

 

18.לאחר תקופת אי כושר מלא שאושרה על ידי המל"ל - 93 ימים (24.5.2016 – 25.8.2016) פנה התובע לרופא תעסוקתי שקבע, ביום 20.9.2016, שהתובע כשיר לחזור לעבודתו תוך הימנעות מפעולה מאומצת ביד שמאל. התובע אכן שב לעבודה אצל הנתבעת ביום 1.9.2016 לכחודשיים ימים, ולאחר מכן עזב עבודתו שם והחל לעבוד כמפיק אירועים ומאוחר יותר כמרצה בתחום המחשבים. על פי תלושי השכר שצורפו (נספח 7) לתצהירו של התובע הוא החל עבודתו כמפיק אירועים ב12/2016, ושכרו היה בשנת 2017 היה – 129,035.4 ₪, קרי שכר חודשי (ברוטו) – 10,753 ₪, שהינו גבוה משכרו עובר לתאונה. בשנת 2018 עזב התובע את עבודתו כמפיק אירועים והחל לעבוד בתחום המחשבים בחודש מרץ 2018. שכרו הממוצע בשנת 2018 בחברה "אייפלאן בע"מ" עמד על 8,782 ₪ (ברוטו), שכר נמוך משכרו עובר לתאונה. גם כיום, כך על פי עדותו, ולא הובאה כל ראיה נגדית, טרם הצליח להשתכר כפי שהשתכר עובר לתאונה אצל הנתבעת, אפילו ללא הצמדה.

 

19.התובע מבקש לקבוע כי נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית, הן לנוכח הפגיעה עצמה שהיא פגיעה אורתופדית תפקודית, הן לנוכח נתוני השתכרותו - גם היום אינו משתכר כפי שהשתכר בעבר (בחלוף כ- 5 שנים), והן לנוכח עדותו לפיה אינו יכול לעבוד עבודה פיזית כפי שעשה קודם לכן. הנתבעת וצדדי ג' סבורים מנגד כי אין מדובר בנכות תפקודית שהרי התובע שב לעבודתו אצל הנתבעת למשך תקופת-מה ולאחר מכן השתכר למעלה משנה מעל שכרו אצל הנתבעת.

 

20.לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי כי מדובר בנכות אורתופדית תפקודית. מדובר בנכות – כך עולה מחוות הדעת – המגבילה את התנועה בידו השמאלית של התובע (אצבע שלישית) – שהינה היד הדומיננטית. הודגמו כאבים בבדיקות שנערכו על ידי מומחים שונים, לרבות בוועדה הרפואית במל"ל. כן נתתי אמון בעדותו של התובע לעניין המגבלות תוצאת הנכות שנותרה.

21.לנוכח כלל האמור יש לפצות את התובע בגין הפסדי שכר לעבר- 3 חודשים בסך של 28,050 ₪, בצירוף ריבית והצמדה – סך של 29,780 ₪. לאחר מכן עת עבד כמנהל אירועים ומששכרו לא נפגע מצאתי כי אין לפצותו בגין תקופה זו. לאחר מכן שכרו ירד, אולם יקשה ייחוס ההפרש לנכותו. מאחר שלטעמי נכות זו יש עמה תפקודיות מצד אחד, כפי שגם נקבע על ידי רופא תעסוקתי, אך מנגד מדובר בנזק לעבר הנדרש הוכחה ממשית, לרבות לעניין הקשר הסיבתי להפסד, מצאתי לפצות על 'הצד הנמוך והבטוח ' בסך של (מחצית מהמכפלה של 32 חודשים מאז מרץ 2018 ועד היום, באחוזי הנכות 7.5%, בשכר הממוצע עובר לתאונה) 11,220 ₪, (הצמדה וריבית ממחצית התקופה מביאים לסכום זהה בשל הצמדה שלילית בתקופה זו).

 

22.אשר לעתיד, גריעה בכושר ההשתכרות - מצאתי כי פיצוי בשיעור של 60% מהחישוב האריתמטי (המביא לתוצאה של 176,923 ₪) הינו הפיצוי הנכון והראוי במקרה זה, וזאת לנוכח כלל הנתונים שהובאו לפניי, לרבות היות הנכות אורטופדית תפקודית (ראו גם החלטת הרופא התעסוקתי), והעובדה כי עד היום בחלוף כ- 5 שנים מהתאונה עדיין התובע אינו משתכר כפי שכרו עובר לתאונה, אל מול שיעור הנכות הנמוך יחסית, וכשהוכח שבשנה הראשונה לאחר התאונה הצליח התובע להשתכר כפי שהשתכר עובר לה. אשר על כן על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 106,150 ₪ (במעוגל).

 

23.בהתאם לפסיקה ולדין - לסכומים אלו של הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד יש להוסיף פיצוי בגין פנסיה – 12.5% - קרי סך של 18,390 ₪ (במעוגל).

 

24.בנוסף לכל אלו יש לפסוק בגין הוצאות רפואיות לעבר (לעתיד לא הוכח צורך) עזרת צד ג' לעבר - על הצד הנמוך משאשתו של התובע לא הגיעה ליתן עדות על אף שהצורך הוכח – לנוכח הגבס שהונח על ידו הדומיננטית בתקופת אי הכושר – על הצד הנמוך והבטוח כפי שהוכר בפסיקה – בסך כולל של 3,000 ₪ (הסכום כולל הפרשי הצמדה וריבית).

 

25.אשר לפיצוי בגין כאב וסבל – יש לפסוק סך של 35,000 ₪.

 

26.חישוב כלל ראשי הנזק מביא לפיצוי בסך של – 203,540 ₪. מסכום זה יש לנכות את תגמולי המל"ל כשהם משוערכים להיום – 60,400 ₪, קרי על הנתבעת ועל צד ג' לפצות את התובע בסך של 143,140 ₪.

 

27. סוף דבר: הנתבעת תפצה את התובע בסך של 143,140 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% בצירוף מע"מ ובצירוף הוצאות משפט (הכוללים אגרה ושכר טרחת מומחה) בסך של 7,500 ₪, כן תשא הנתבעת ביתרת האגרה.

 

28.הצד השלישי ישפה את הנתבעת ב- 35% מהסכומים האמורים לעיל וישא בהוצאות הנתבעת, בהודעת צד ג' שהוגשה, בסך של 5,000 ₪ בשכר טרחת עו"ד הנתבעת בהודעת צד ג' בסך של 7,000 ₪ וביתרת האגרה בהודעת צד ג'.

 

29.הצד השלישי ישא בהוצאות הצד הרביעי בסך של 3,500 ₪ ובשכר טרחת עורך דין בסך של 7,000 ₪ וביתרת האגרה בהודעת הצד ד'.

 

30.זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (מחוז מרכז- לוד) תוך 45 יום.

 

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

 

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"א, 01 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ