אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' פלוני ואח'

פלוני נ' פלוני ואח'

תאריך פרסום : 19/09/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1000-17
12/09/2017
בפני הרכב השופטים:
1. י' דנציגר
2. ע' פוגלמן
3. ד' מינץ


- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד יאיר רונן
עו"ד יראת בנדלק
עו"ד אביב בר חדד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני

עו"ד שמעון גיגי
פסק-דין
 

 

השופט ע' פוגלמן:

 

תמצית העובדות וההליכים

 

  1. המבקש הוא אסיר שהורשע בביצוע עבירות מין במשיבים בהיותם קטינים ונגזרו עליו, בין השאר, 10 שנות מאסר בפועל ותשלום פיצוי כספי למשיבים בסכום מצטבר של 175,000 ש"ח. לאחר הרשעתו וגזירת דינו, הגישו המשיבים תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), שבגדרה ביקשו לחייב את המבקש בפיצויים בגין הנזקים שגרם להם במעשיו (להלן: התביעה האזרחית). המבקש לא הגיש כתב הגנה, והמשיבים הגישו בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה משחלף המועד להגשתו. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הרשם ע' טאהא) הורה למשיבים להבהיר אם הם עומדים על טענתם לפיצוי בגין נכות נפשית צמיתה, משום שלא יינתן פסק דין שמורה שנגרמה להם נכות כאמור משלא צורפה חוות דעת רפואית המתייחסת לטענותיהם אלו. המשיבים הגישו הודעה שלפיה בשל "חסרון כיס" אין באפשרותם לצרף חוות דעת רפואית, ובית המשפט התבקש כי יינתן פסק דין על יסוד החומר שהונח לפניו. ביום 13.8.2015 קיבל בית המשפט את בקשת המשיבים והוציא מלפניו פסק דין בתביעה האזרחית שבו חויב המבקש לשלם למשיב 1 פיצוי בסכום של 750,000 ש"ח ולמשיב 2 פיצוי בסכום של 20,000 ש"ח; בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (אם לא ישולמו תוך 30 ימים), ובתוספת שכר טרחה והוצאות משפט. ביום 2.5.2016 הומצאה למבקש התראת פשיטת רגל שאושרה על ידי בית המשפט, ולה צורף פסק הדין שניתן נגדו בתביעה דנן.

 

  1. ביום 15.6.2016 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין האמור שניתן בתביעה האזרחית, וכן בקשה לביטול פסק הדין. ביום 25.10.2016 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הרשמת ת' נסים שי) את שתי הבקשות. תחילה עמד בית המשפט על הכלל הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) שלפיו בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יש להגיש תוך 30 ימים מהמועד שבו הומצא פסק הדין למגיש הבקשה. צוין כי המבקש אינו נוקב במועד המדויק שבו הומצא לו פסק הדין, ולדבריו זה התקבל אצלו עם קבלת החומר המשפטי בעניין הליכי פשיטת רגל שנקטו נגדו המשיבים (להשלמת התמונה יצוין בתמצית כי כעולה מהצרופות, הטענה בהליך זה היא כי המבקש הבריח נכסים לילדיו במהלך ההליך הפלילי). נקבע כי כעולה ממסמכי המשיבים, התראת פשיטת הרגל התקבלה אצל המבקש ביום 2.5.2016, וכי בנסיבות העניין ובהעדר טיעון אחר – זהו המועד שבו נודע למבקש על פסק הדין. לפיכך, נקבע כי בקשותיו הוגשו באיחור של כשבועיים מבלי שהוצג טעם לאיחור זה, ובפרט כזה העונה על דרישת התקנות לקיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים היעתרות להארכת המועד המבוקשת. נוסף על כך, נקבע כי אף אם הבקשה הייתה מוגשת במועדה – היה מקום לדחותה. כך, שכן המבקש לא הצביע על פגם כלשהו בהליך המחייב ביטול פסק הדין מ"חובת הצדק" (בהקשר זה צוין כי, כפי שעולה מצרופות המשיבים, כתב התביעה הומצא למבקש עוד ביום 3.2.2015 ולמצער ביום 18.2.2015 באמצעות שירות בתי הסוהר). נקבע כי היה על המבקש להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית ברורה יותר להוכחת טענותיו בדבר מצבו הרפואי, המצויות בליבת ההסבר שנתן לכך שלא הגיש כתב הגנה. כמו כן, נקבע כי המבקש לא השיב לטענה כי הוא פעל בחוסר תום לב והעביר את כל נכסיו לילדיו ללא תמורה כדי להתחמק מתשלום פיצויים למשיבים, לרבות הפיצויים שחויב בהם בגדרי גזר הדין; וכי אף לגופה של תביעת הפיצויים שהגישו המשיבים נגד המבקש, לא נראה כי יש בפי האחרון "טענת הגנה שמן הראוי לשומעה".

 

  1. המבקש ערער על החלטה זו. ביום 16.1.2017 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא ד"ר א' אברהם) את הערעור בקבעו כי בחינת סיכויי הבקשה לביטול פסק דין, אם יוארך המועד להגשתה, מעלה כי אלה קלושים. בהקשר זה נקבע כי כתב התביעה הומצא למבקש כשנה וחצי לפני הגשת הבקשה לביטול פסק דין; וכי המבקש לא הניח הסבר מספק לכך שלא התגונן מפני התביעה במשך תקופה ארוכה זו, גם בשים לב למצבו הרפואי כנטען. לכך הוסיף בית המשפט כי המבקש העביר את נכסיו במתנה לילדיו בעוד ההליך הפלילי מתנהל נגדו ובטרם נגזר דינו (עם זאת, הובהר כי בשאלה אם תבוטלנה מתנות אלו יכריע בית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל).

 

טענות הצדדים

 

  1. המבקש טוען כי נסיבות המקרה דנן הן חריגות ומצדיקות התערבותו של בית משפט זה. לדבריו, ההחלטות הקודמות פוגעות בזכותו להליך הוגן. המבקש מנמק את עובדת אי הגשת כתב הגנה מצדו בכך שלא היה מודע לקיומה של התביעה נגדו בשל נסיבותיו הפרטניות: היותו אסיר, גילו המתקדם ומצבו הבריאותי. לדבריו, המשיבים לא הציגו כל ראיה להוכחת טענתם שלפיה כתב התביעה אכן התקבל אצלו בפועל; ואין באישור שצירפו כדי ללמד כי כתב התביעה התקבל אצלו, שכן "לא צורף אליו [לאישור – ע' פ'] כל תצהיר מוסר ולא ניתן לומר שהמבקש הבין כי עליו להתגונן שעה שמצבו הרפואי והנפשי היה קשה מאוד". לכך הוסף כי גם אם נמסר כתב התביעה לידי שירות בתי הסוהר, אין כל ודאות כי זה אכן הגיע לידי המבקש; וכי אף אם אכן קיבל את כתב התביעה, "לא הבין משמעותם של דברים" נוכח מצבו הבריאותי. המבקש טוען כי למן המועד שבו נודע לו על פסק הדין – מועד המצאת התראת פשיטת הרגל – הוא פעל על מנת להביא לביטולו, וזאת בשים לב למגבלות הכרוכות בהיותו אסיר. המבקש טוען כי לכל היותר הגיש את הבקשה באיחור של כשבועיים בלבד, וכי ממילא ניתן לרפא פגם דיוני שכזה, ככל שקיים, באמצעות חיוב בהוצאות. באשר לתביעה האזרחית לגופה, סבור המבקש כי עומדות לו טענות כבדות משקל שנוגעות, בין היתר, לחיובו בפיצויים בסכומים האמורים מבלי שהוגשו חוות דעת מומחים להוכחת הנזק הנטען. למצער, כך נטען, לא נשלל הסיכוי כי לו ניתנה לו הזדמנות להתגונן, היה הדבר מביא להפחתת חיובו בפיצויים כאמור, וכל זאת בפרט בשים לב לסכום הפיצויים הגבוה שבו חויב; לכך שלא הוגשה חוות דעת מומחה מטעם המשיבים; ולכך שלטובת המשיבים נפסקו פיצויים גם בהליך הפלילי.

 

  1. המשיבים סומכים ידיהם על החלטות הערכאות הקודמות. לטענתם, המבקש נוהג בחוסר תום לב בהתנהלותו, בין היתר, משום שהוא נמנע מתשלום הפיצוי הכספי שהוטל עליו בגזר הדין, ומכיוון שהבריח נכסיו לילדיו בטרם הסתיים ההליך הפלילי בעניינו על מנת שלא יהיה ניתן להיפרע ממנו, כך הטענה. המשיבים צירפו לתשובתם את העתק הבקשה לאיסור פרסום התביעה האזרחית ופרטיה – שהועברה למבקש, לטענתם, לצד כתב התביעה האזרחית – שעליה מופיעה חתימתו של המבקש שלפיה קיבלהּ ביום 3.2.2015, כמו גם חתימתו של סוהר שאימת את חתימת המבקש האמורה. עוד טוענים המשיבים כי כתב התביעה האזרחית הומצא למבקש פעם נוספת, ומצרפים הם מזכר של שירות בתי הסוהר בעניין שעליו חתימת המבקש מיום 18.2.2015. לטענת המשיבים, המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות לערער שכן אינו מעורר שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים, וטענתו של המבקש שצפוי להיגרם לו "עיוות דין" נטענה בעלמא. עוד טוענים המשיבים כי סיכויי הצלחת הגנתו של המבקש נמוכים, שכן הלה לא הציג בטענותיו ולו ראשית הגנה לתביעה האזרחית – וכי גם שיקול זה תומך בדחיית הבקשה. לבסוף טוענים המשיבים כי היעתרות לבקשה "תפער ותעמיק את פצעיהם הנפשיים" וכי התארכות ההליכים בעניינם תסב להם סבל נוסף.

 

           בהחלטתי מיום 19.4.2017 הוריתי כי הבקשה תיקבע לדיון לפני הרכב.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ