אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 24/01/2018 | גרסת הדפסה
דנ"א
בית המשפט העליון ירושלים
7336-17
22/11/2017
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד א' לוטן
המשיבים:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. פרץ בוני הנגב -אחים פרץ בע"מ
3. עלי טורי
4. פואד טורי
5. ש.ש.י אבטחה בע"מ
6. אליהו חברה לביטוח בע"מ
7. קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
8. המוסד לביטוח לאומי

עו"ד ע' שניצקי [בשם המשיבות 1-2]
עו"ד ע' שגיא [בשם המשיבה 6]
עו"ד ה' ברקוביץ' [בשם המשיב 8]
החלטה

 

 

                                                                                     

       לפני עתירה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 9073/15 וע"א 182/16 פלוני נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ (4.9.2017) (להלן: פסק הדין) בגדרו נדחו ערעוריהם של המבקש ושל המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), בהתאמה, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 24.11.2015.

  1. למבקש נגרמו נזקי גוף בעת שעבד כשומר באתר בנייה, לאחר שנפל לבור עמוק באתר בנייה סמוך, שבו ביצעה המשיבה 2 (להלן: החברה הקבלנית) את הבנייה. בסמוך לאחר מועד האירוע התנהל הליך פלילי נגד המשיבים 4-3 (להלן: המשיבים), זאת נוכח טענות המבקש וחבריו כי המשיבים ניסו לפגוע בהם בזדון. המשיבים זוכו בהליך הפלילי מחמת הספק. כשלוש שנים לאחר מתן פסק הדין בהליך הפלילי, הגיש המבקש תביעה נגד החברה הקבלנית ומבטחתה ונגד מעבידתו, המשיבה 5, ומבטחתה וכן נגד המשיבים. המל"ל הצטרף לתביעה.

 

  1. נפילת המבקש אל הבור נגרמה במהלך עימות שהתפתח בין המבקש וחבריו ובין המשיבים. אחת העובדות השנויות במחלוקת הייתה השאלה האם המבקש הועף אל הבור כתוצאה מפגיעת רכב בו נהג המשיב 4 (להלן: הרכב) או שמא הרכב כלל לא פגע במבקש. עוד התגלעה מחלוקת בשאלה האם המשיבים התכוונו לדרוס את המבקש באמצעות הרכב. חשיבותן של עובדות אלה נעוצה בכך שככל שהפציעה של המבקש נגרמה עקב "תאונת דרכים", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד), אזי הנושאת באחריות לנזקי המבקש היא מבטחת הרכב או קרנית (המשיבות 6 ו-7 בהתאמה), זאת בהתאם לסעיף 8 לחוק הפלת"ד; ואולם אם לא מדובר בתאונת דרכים, המערער יכול לתבוע כל מי שגרם לנזקיו בעילות הקבועות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).

 

  1. בעוד שבהליך הפלילי גרסתם של המבקש וחבריו הייתה שהרכב פגע במבקש והעיפו לבור, תוך ניסיון דריסה מכוון מצד המשיבים; הרי שבהליך האזרחי גרסתם הייתה שהרכב לא פגע במבקש וכי הוא נפל לבור כאשר נמלט מהמשיבים. כמו כן, גרסתם הייתה שלא נעשה ניסיון דריסה מכוון.

 

  1. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש והמל"ל, לפיה יש להחיל על נסיבות המקרה את החזקה הקבועה בסעיף 41 לפקודת הנזיקין ("חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו"), וזאת משום שהמבקש ידע מה היו נסיבות התאונה ולכן לא ניתן לומר כי אין לתובע ידיעה על נסיבות התרחשות הנזק, תנאי לתחולתה של החזקה. התביעה נדחתה, משנקבע כי נוכח הסתירות בגרסאותיהם של המבקש ועדיו, לא ניתן לדעת מהן הנסיבות שהובילו לפגיעה במבקש, והאם מדובר בנזק הנובע מתאונת דרכים אם לאו, ולכן לא ניתן לדעת מיהם הגורמים החייבים לשאת בנזק.

 

  1. המבקש והמל"ל ערערו לבית משפט זה. בערעורו טען המבקש, בין היתר, כי יש להחיל את סעיף 38 לפקודת הנזיקין ("חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים"). בית משפט זה אף נעתר לבקשת המבקש לצרף שני מאמרים, אשר נכתבו בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובשניהם מובעת עמדה התומכת באפשרות העקרונית של החלת סעיף 38 לפקודת הנזיקין על נסיבות המקרה, כך שהנטל להוכיח כי מדובר בתאונת דרכים יוטל על החברה הקבלנית, לנוכח היותו של הבור בגדר "דבר מסוכן".

 

  1. פסק הדין בערעור ניתן מפי השופט נ' הנדל, והשאלה שהוגדרה על ידו כעומדת במוקד הערעור היא "מה המסקנה המשפטית שיש להסיק מן העמימות העובדתית, שנותרה בעינה גם לאחר שמיעת העדויות". השופט הנדל עמד על כך שהמבקש והמל"ל לא הרימו את הנטל המוטל עליהם, כתובעים במשפט אזרחי: התביעה נגד המשיבים ונגד החברה הקבלנית על פי פקודת הנזיקין לא הוכחה כדבעי, שכן האפשרות שלא מדובר בתאונת דרכים לא הוכחה יותר מן האפשרות שמדובר בתאונת דרכים; גם התביעה נגד מבטחת הרכב וקרנית לא הוכחה במידה הנדרשת, שכן האפשרות שמדובר בתאונת דרכים לא הוכחה יותר מן האפשרות שלא מדובר בתאונת דרכים. השופט הנדל אף מצא כי בדין קבע בית המשפט המחוזי שאין מקום להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי החברה הקבלנית והמשיבים מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין, שכן המבקש יודע את העובדות לאשורן. לאחר מכן, עבר השופט הנדל לדון בשאלה האם יש מקום להעביר את נטל ההוכחה מכוח סעיף 38 לפקודת הנזיקין, שבו לא דן בית המשפט המחוזי, ככל הנראה מפני שאיש מן הצדדים לא טען לתחולתו.

 

           השופט הנדל היה מוכן להניח כי מתקיימים תנאי סעיף 38 לפקודת הנזיקין ואף לא דן במשמעויות הדיוניות של אי-העלאת טענה זו בערכאה הדיונית. זאת, משלדידו ניתן היה לדחות את עמדת המבקש גם בלא לדון בכך, שכן המקור לעמימות העובדתית במקרה דנן הוא בגרסאות סותרות שהציג המבקש, אשר יודע את סיפור המעשה. בד בבד, על מנת לבחון את ההשלכות של יצירת העמימות העובדתית על ידי המבקש, דן השופט הנדל בתכליות של סעיף 38 לפקודת הנזיקין. בהקשר זה ציין, כי "שאלה זו שנויה במחלוקת בין המלומדים וטרם זכתה למענה מלא בפסיקה". בין היתר, קבע השופט הנדל כי סעיף 38 לפקודת הנזיקין עניינו בהעברת נטל ההוכחה במישור העובדתי וכי אין הוא מגביר את מידת האחריות המוטלת על המזיק. לדברי השופט הנדל אין הצדקה להעביר את הנטל ביחס לסוגיה שלגביה התובע הוא שיצר באופן מכוון עמימות. למסקנה זו הגיע על בסיס תכליתו של סעיף 38 לפקודת הנזיקין וכן על בסיס עקרון ההגינות ובהתאם לניתוח של יצירת תמריצים.

           בסופו של דבר, החליט השופט הנדל לדחות את שני הערעורים, של המבקש ושל המל"ל (למעט בנושא ביטול חיובם של המערערים בהוצאות ביחד ולחוד). המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין והשופט מ' מזוז הצטרפו לעמדתו של השופט הנדל לפיה יש לדחות את הערעורים, אולם שניהם העדיפו שלא לקבוע מסמרות בשאלת תכליתו וגדרי תחולתו של סעיף 38 לפקודת הנזיקין.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ