אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני ואח' נ' פלונית

פלוני ואח' נ' פלונית

תאריך פרסום : 09/04/2017 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
1906-17,1907-17
06/04/2017
בפני השופטים :
1. נ' הנדל
2. י' עמית
3. ע' ברון


- נגד -
המבקש:
1. בבע"מ 1906/17- פלוני (קטין)- באמצעות אפוטרופא לדין
2. המבקש בבע"מ 1907/17 והמשיב 2 בבע"מ 1906/17 היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד ויוי רכניץ
עו"ד רות גורדין
המשיבה:
פלונית
עו"ד קוזקוב ליטל
פסק-דין

 

השופט נ' הנדל:

 

           מונחות בפנינו שתי בקשות (שהדיון בהן אוחד) למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"צ 3387-02-16, כב' סגנית הנשיא י' שבח וכב' השופטים ש' שוחט ו-י' אטדגי), אשר ביטל את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (אמ"צ 42099-01-15, כב' השופטת ת' סנונית-פורר), לפיו התמלאו תנאי סעיף 13(א)(7) לחוץ אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, ביחס לאם הביולוגית (היא המשיבה כאן), ובנה הקטין הוכרז כבר-אימוץ כלפיה (להלן: האם; חוק האימוץ; ו- הקטין). הבקשה האחת (בע"מ 1906/17) הוגשה על ידי האפוטרופא לדין שמונתה לקטין, עו"ד רכניץ (להלן: האפוטרופא לדין); והבקשה השנייה (בע"מ 1907/17) הוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה. להשלמת התמונה יצוין כי האפוטרופא לדין והיועמ"ש הגישו גם בקשות למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.2.2017, שלא לעכב את ביצוע פסק דינו, בעיקר בשאלת הרחבת הביקורים בין האם לבין הקטין. בקשות אלה נדחו (החלטה מיום 13.3.2017 בבע"מ 1905/17 והחלטה מיום 19.3.2017 בבע"מ 2119/17).

 

תמצית העובדות ולוז ההליכים

 

  1. הקטין, כיום כבן שלוש, נולד לאם מחוץ למסגרת נישואין כאשר זהות אביו אינה ידועה. בלידתו נתגלתה בקטין תסמונת חסר בסם. לאחר טיפול וגמילה בבית החולים, הועבר הקטין למשפחת קלט חירום. בהיותו כבן חודשיים, במסגרת דיון שנערך בבית משפט לנוער, הוכרז הקטין כ"קטין נזקק". עוד הוחלט כי הקטין יועבר למשמורת רשויות הסעד על מנת שיקבעו את מקום חסותו, ונקבעו הסדרי ראיה בין האם לבין הקטין. כחודש לאחר מכן הועבר הקטין למשפחת אומנה חסויה, בה הוא שוהה עד היום. לאם בת קטינה נוספת, ילידת 2003, מאב אחר שנפטר (להלן: הבת). הבת הוצאה מבית הוריה בצו חירום והיא שוהה כיום במסגרת חוץ-ביתית.

 

  1. ביום 20.1.2015 הגיש היועמ"ש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להכרזת הקטין כבר-אימוץ כלפי האם בהתאם לסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, וכלפי אב לא ידוע בהתאם לסעיף 13(א)(1) לחוק זה. לאחר שקיים מספר דיונים, נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשת האם להרחיב את הסדרי הראיה עם הקטין, כך שיתקיימו אחת לשבוע (במקום אחת לשבועיים) בסיוע רשויות הרווחה. בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו נדחתה. ביום 28.6.2015 ניתנה חוות דעת מטעם מכון שלם, אשר מונה (בהסכמה) כמומחה בתיק על מנת שיחווה דעתו לגבי מסוגלותה ההורית של האם, יכולתה לגדל את הקטין עם עזרה או בלעדיה וצמצום תוצאות האימוץ (מוצג 4 לבקשת היועמ"ש. להלן: חוות דעת מכון שלם).

 

           לאחר שמיעת ראיות וחקירות, ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שקבע כי מתקיימים התנאים שבסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ. קרי, כי האם נעדרת מסוגלות הורית כלפי הקטין וכי אין סיכוי לשינוי מצבה בעתיד הנראה לעין, גם בהינתן סיוע מתאים. כאן המקום לציין כי בפסק הדין הוכרז הקטין כבר-אימוץ גם כלפי אביו, לפי סעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ, אך קביעה זו אינה מושא ענייננו. פסק הדין ביחס להעדר המסוגלות של האם נסמך, בעיקר, על תסקיר עו"ס נוער מיום 6.10.2014 (להלן: תסקיר 2014) וכן על חוות דעת מכון שלם. את התוצאה אליה הגיע – לפיה האם נעדרת מסוגלות הורית, הן בהווה והן בעתיד, ואפילו בהינתן עזרה טיפולית וכלכלית סבירה – ביסס בית המשפט לענייני משפחה על אלה: אי נטילת אחריות על ידי האם למצבו של הקטין, לעובדה שנולד עם תסמונת חסר בסם ולכך שהוצא מחזקתה; ניסיון העבר לפיו האם לא שמרה על קשר עם הבת; גימוד נושא ההתמכרות, חוסר שיתוף פעולה של האם עם היחידה להתמכרויות ואי התמדה בבדיקות; וקביעות חוות דעת מכון שלם – לפיהן נטייתה של האם להכחשת קשייה אינה מאפשרת להצביע על פוטנציאל לשיפור מהותי בתפקודה בעתיד הנראה לעין, וחוסר המוכנות שלה לשתף פעולה בתהליכי הדרכה ושיקום מעידים כי הסיכוי שתשתף פעולה מתוך תובנה והכרה בקשייה הינו "נמוך עד בלתי קיים". בית המשפט לענייני משפחה הוסיף ובחן את טובת הקטין, והסיק כי היא מטה את הכף אל עבר אימוצו. כך, בין היתר, מחמת שלא נוצר קשר הורי בין האם לקטין והיא אינה מהווה דמות אימהית מובחנת עבורו. מנימוקים דומים, נקבע גם כי אין מקום לצמצם את תוצאות האימוץ.

 

           בסיפת פסק דינו, התייחס בית המשפט לענייני משפחה לטענות האם כלפי רשויות הרווחה. צוין כי בחלק מטענות האם יש ממש, וכי יש מקום כי הרשויות תפקנה את הלקחים הנדרשים לעתיד. כך, העו"ס שאמורה הייתה להדריך את האם זוהתה על ידה כמי שפועלת להוצאת הקטין מחזקתה, מה שהביא לחשדנות וחוסר שיתוף פעולה; לא ניתנה לאם כל הדרכה הורית במהלך הביקורים במרכז הקשר. אדרבה, הדגש הושם כמעט אך ורק על הפן השלילי של הביקורים באופן שלא אִפשר לבחון בצורה אמיתית ומלאה את היחסים בין האם לקטין ואת יצירתו של קשר אפקטיבי ביניהם; התמונה שעלתה מתסקיר 2014 הייתה שונה מהותית מחקירת מנהלת מרכז הקשר. כך, דיווחי מרכז הקשר מעלים תמונה מורכבת ושלמה שלא הוצגה בפני בית המשפט, ורק בעטיין של החקירות הנגדיות התבררו פרטים חדשים וחיוניים להכרעה בתיק; האם לא זומנה לוועדה בה הוחלט על פתיחת הליכי האימוץ. חרף הבסיס שנמצא לטענות אלה, בית המשפט לענייני משפחה סבר כי אין בהן כדי להטות את הכף ולשנות את התוצאה.

 

  1. האם ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. לטענתה, מעולם לא ניתנה לה הזדמנות אמיתית לבחינת כשירותה לשמש כאם לקטין. זאת לנוכח התנהלות הרשויות שהייתה מוכוונת מטרה – להוציא את הקטין מחזקתה ובמהירות. כשבוע לאחר שהוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר משלים ראשון (להלן: תסקיר 17.2.2016), ובהתבסס על האמור בו, ניתנה החלטה על ידו. החלטה זו הורתה כדלקמן: הכרזת הקטין כבר-אימוץ תעוכב והוא יישאר במשפחת האומנה תחת חסותו של חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער); היועמ"ש יפעל, יחד עם האם, להקדמת המועד לתחילת הטיפול שלה ביחידה להתמכרויות וכן יפעל לכינוס ועדת התכנון, הטיפול והערכה בעניינה על מנת שתגבש עבורה תכנית טיפולית מיטבית שתכלול את כל מרכיבי הסיוע הנדרשים. במסגרת תכנית זו, תיבחן ותישקל בחיוב הרחבת הסדרי הראיה בין האם לקטין במסגרת מתאימה ובליווי גורם מטפל ומנחה; האם מחויבת, בהתאם להצהרתה, לשתף פעולה באופן מלא עם הגורמים המוסמכים, להיענות לכל הוראותיהם ולהתייצב באופן רציף ועקבי לכל המפגשים עם הקטין (להלן: החלטת המתווה). לאחר החלטת המתווה, הוגשו תסקירים משלימים נוספים (להלן: תסקיר 16.5.2016; תסקיר 14.9.2016). בסמוך להגשתם, התקיימו דיונים בבית המשפט המחוזי (בימים 25.5.2016 ו- 5.10.2016). כמו כן, התקיימו ישיבות מעקב בדן יחיד בפני כב' השופט שוחט, שנפרשו על פני השנה שבמהלכה היה התיק בפני בית המשפט המחוזי. במסגרת הישיבות האמורות נעשה ניסיון לגבש תכנית מתואמת בין הצדדים לבחינת מסוגלות האם לערוך שינוי בתפקודה ולבחינת מהות הקשר בינה לבין הקטין. הצדדים לא הצליחו לגבש תכנית כאמור. ביום 13.11.2016 מינה בית המשפט המחוזי, לבקשת היועמ"ש, את האפוטרופא לדין. היא הגישה את עמדתה לפיה טובת הקטין היא באימוצו על ידי הוריו האומנים. באשר לצמצום תוצאות האימוץ, סברה האפוטרופא לדין כי בנסיבות העניין נכון יהיה לבחון אימוץ פתוח. ביום 9.1.2017 התקיים דיון נוסף, שהתייחס גם לעמדת האפוטרופא לדין, ולאחריו הועבר התיק להכרעה.

 

  1. ביום 24.1.2017 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את ערעורה של האם. נקבע כי במהלך השנה שחלפה מאז הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי חלו שינויים בהתנהגות ובמצב האם, כך ש"הטעם העיקרי שהביא לתוצאת פסק דינו של בית משפט קמא, אינו קיים יותר" (פסקה 24א). נקבע כי בהמשך להחלטת המתווה – האם משתפת פעולה, מגלה אחריות למצבה ומפנימה אותו; האם נקיה ואינה זקוקה לטיפול בהתמכרויות; האם החלה מפתחת קשר חיובי עם הבת (ובכל מקרה, יש לבחון את התקיימות תנאי עילת המסוגלות ביחס לילד הקונקרטי ולא בהשוואה לילד אחר); חרף תדירות המפגשים הנמוכה בין האם לבין הקטין, עלה בידיה ליצור עימו קשר ולהיות דמות אימהית מובחנת מבחינתו; היא עובדת, יש לה מקום מגורים וקרובי משפחה תומכים. אמנם, קווי האישיות של האם שפורטו בחוות דעת מכון שלם מעמידים בפניה קשיים בגידול הקטין, אך לא נבחנה יכולתה להתגבר על קשיים אלה, לרבות תוך קבלת סיוע. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אין בכל אלה כדי להביא להחזרת הקטין לידי המערערת "כאן ועכשיו", אך לא ניתן לומר בוודאות גמורה כי אין סיכוי שבעתיד הנראה לעין יחול שינוי בהתנהגותה ובמצבה של האם, אף בהינתן עזרה טיפולית וכלכלית סבירה. מהטעמים האמורים, בוטלה הכרזת הקטין כבר-אימוץ כלפי האם, אך נקבע כי יש להותיר את עניינו תחת עינם הפקוחה של רשויות הרווחה במסלול של הליכי נוער ונזקקות, כדי ליצור אופק להשבתו לאם. החלק האופרטיבי של פסק הדין הורה כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ