אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלאפון תקשורת בע"מ נ' עאסלה

פלאפון תקשורת בע"מ נ' עאסלה

תאריך פרסום : 29/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום חיפה
52517-10-10
25/02/2012
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
פלאפון תקשורת בע"מ
הנתבע:
יוסף עאסלה

החלטה

הענין שבפני – התנגדות הנתבע לתובענה בסכום קצוב אשר הוגשה על ידי התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, לפי ס' 81 א1 לחוק ההוצאה לפועל התש"ם 1980.

אציין כי ענין זה נדון בפני כב' הרשמת פומרנץ, ואולם בשל פרישתה לגמלאות, נבצר ממנה ליתן ההחלטה בענין זה, ואולם לאחר שנתבקשה עמדת הצדדים בהקשר של מתן ההחלטה על בסיס המסמכים, כתבי הטענות, פרוטוקול הדיון וסיכומי הטענות, הודיעו כי אין להם התנגדות למתן החלטה ללא שמיעת עדויות הצדדים בפני.

עניינה של התובענה, תובענה בסכום קצוב ע"ס 41,331 ש"ח, אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע, שהיה לקוחה של התובעת. כתב התביעה נסמך על דו"ח "מצב חשבון", וכן הוגשו מסמכי ההתקשרות שבין הצדדים.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התובענה על סכום קצוב. לטענת הנתבע, מהבחינה הטכנית גרידא, נפלו פגמים במשלוח ההתראה לפי הוראות ס' 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. גם לגופו של החיוב, טען הנתבע, כי התובעת הפרה התחייבותה לשאת בתשלום עלות המעבר מרשת מתחרה לתובעת, וכן הוסיף כי לא קיבל את השירות לו ציפה, בשל בעיות קליטה אשר היו ברשת הסלולרית, לטענתו.

בנוסף טען הנתבע, כי התובעת הפרה את החובות המוטלות עליה, בכל הנוגע להתנהלותה בהקשר של החתמת הוראת הקבע, באופן אשר גרם לו לנזק כספי, שכן אי חיוב הוראת הקבע העמיד אותו בפני מצב קשה ולא נעים, כאשר הוא סבר שהעניין הוסדר במסגרת הוראת הקבע.

עוד הוסיף הנתבע, כי בעת בעבר להשתמש בשירותי התובעת, הובטח לו כי עלות השימוש תהא זולה מבעבר, ובהתאם בוצע המעבר, ואולם בדיעבד הסתבר כי גם חובה זאת הופרה, שכן עלות התשלומים השוטפים לא היתה נמוכה יותר לאחר המעבר, אלא גבוהה יותר.

התובעת מצידה, מציגה תמונה שונה בתכלית. לדבריה, ביום 13.10.2009, רכש הנתבע 4 מכשירי טלפון בעלות כוללת של 10,258 ש"ח, ואף העביר חמישה מנויים במסגרת זאת, מרשת מתחרה, לרשת הסלולרית של התובעת.

לדבריה של הנתבעת, בעת המעבר מהרשת המתחרה לרשת של התובעת, חתם הנתבע על הסכם לפיו יזוכה בסכום שלא יעלה על סך 9,000 ש"ח, ככל שיישא בו בפועל, כתשלום לרשת המתחרה, ובכפוף לתנאים מצטברים המותנים בשימוש בפועל ברשת של התובעת, ובדרך של זיכוי על חשבון זמן אוויר – ובעיקר, בכפוף לעמידה בהתחייבות השוטפת על פי ההסכם.

בכל הנוגע לנושא כיבודה של הוראת הקבע, טוענת התובעת כי סניף הבנק של הנתבע, לא כיבד את הוראת הקבע מלכתחילה, ובחלוף כארבעה חודשים מתחילת ההתקשרות, בהיעדר כיבוד הוראת הקבע, נשלחה לנתבע הודעה בדבר ניתוק צפוי עקב הפרת ההסכם, כאשר מיד לאחר משלוח ההודעה הכתובה, עבר הנתבע לרשת מתחרה אחרת, תוך שהנתבע מחזיק במכשירי טלפון אשר נמכרו לו על ידי התובעת וטרם שולמה תמורתם, ותוך התעלמות מהתחייבותו של הנתבע על פי ההסכם שבין הצדדים.

אדון בטענות ההגנה כסידרן:

בכל הנוגע לפגמים הטכניים אשר נטענו על ידי הנתבעת, הרי שהוא לא שב על אותן טענות במסגרת סיכומי טענותיו, ונדמה כי זנח אותן. אוסיף ואבהיר, כי לעמדתי אף הפגמים הטכניים הנטענים, היו כה מינוריים ושוליים, כאשר ממילא אין אני סבור כי ככל שהיה עומד הנתבע על קיומם וטוען לגביהם, היה בהם כדי לגדוע הבסיס תחת החלטה זאת.

בכל הנוגע לטענה בדבר הפרת ההסכם מטעם התובעת, בכל הנוגע לתשלום דמי הניתוק בשל המעבר מרשת סלולרית מתחרה, סבורני כי דינה של ההתנגדות, ברכיב זה, דינה להתקבל. ראשית אציין, כי התובעת כלל לא הפנתה לחלקו של ההסכם במסגרתו סוכם על אותה הטבה, או קציבתה כלל, לרבות התנייתה בהשלמת תקופת ההתחייבות. ככל שההפניה היתה להסכם מיום 13.10.2009, הרי שדבר וחצי דבר לא נרשם בהסכם, ספציפית לגבי התחייבות זאת, וככל שהכוונה הינה לסעיף 7 להסכם (ובעיקר אמורים הדברים לגבי סעיף 7 ב), שהרי הדברים לא רק שאינם מפורטים בפירוט הנדרש, אלא האמירה הינה כללית ולא נוגעת כלל לאותה הסכמה.

העובדה כי התובעת סבורה כי אכן ישנה הסכמה בדבר זיכוי הנובע מהמעבר, מן הראוי שהסכמה זאת תבוטא על דרך ההפניה, דבר אשר לא נעשה, ויתר על כן, ככל שהנתבע כלל לא נחקר בנקודה זאת, הרי שהטענה אשר הועלתה, נותרה שנויה במחלוקת, ומבלי שהיתה כל השגה לגביה, ובהתאם, הפכה לטענת הגנה הראויה בירור לגופו של ענין.

בכל הנוגע לנזקים הנטענים מנושא אי כיבוד הוראת הקבע, דינה של הטענה להידחות. טענתו של הנתבע אינה ברורה, ואין מדובר בטענה המסוגלת לחלוק על החבות בתשלום. יכול ונוצרה אי נוחות, אם כי ספק רב אם אי הנוחות נוצרה בעטיה של התובעת, אשר היה לה אינטרס ראשון במעלה, לקיום ההתחייבות כלפיה, ובכל מקרה, מחלוקת על אופן גביית התשלום, אינה מהווה הגנה בפני החבות עצמה, אשר הינה ככל הנראה לא שנויה במחלוקת. מהותה של הטענה בדבר אי כיבוד הוראת הקבע, מהווה הודאה בחבות הלכה למעשה, שכן ככל שמבהיר הנתבע כי רצונו היה בכיבוד הוראת הקבע, הרי שהודה בחובת התשלום.

למעלה מכך, אוסיף כי העובדה שהנתבע טוען כי היה בטוח שהוראת הקבע נפרעת כסדרה, אינה מוסיפה טענת הגנה מטעמו, אלא להיפך. חזקה כי הנתבע היה מודע אודות המתרחש בחשבון הבנק שלו, וככל שלא היה מודע, אין לו אלא להלין על עצמו, ולא ניתן לדעתי להטיל כל חבות או אחריות על התובעת בהקשר זה.

בכל הנוגע לטענה בדבר היעדר קליטה, אשר פגמה ביכולת של הנתבע ליהנות משירותי התובעת, או בטענה כי עלות השירותים היתה גבוהה מהמובטח, מדובר בשתי טענות המועלות בעלמא, מבלי שהוכחו ולו במקצת, ודינן של טענות אלה להידחות גם כן. בכל הנוגע לטענה השניה, התרשמתי מההסכם מיום 13.10.2009, כי מדובר בהסכם העשוי ב"רחל בתך הקטנה", המבהיר את היקף השימוש, החבילה, התשלום, והתוספות הנלוות, בין בתשלום ובין בחינם, ולא נראה לי כי נפל כל פגם בהסכמה החוזית מטעמו של הנתבע (ואף לו היה נופל, מדובר בטעות בכדאיות העסקה, אשר אינה יכולה להוות הגנה בפני התובענה בהקשר זה). בכל הנוגע לטענה הראשונה או השניה, הנתבע לו הציג ולו מקרה אחד או פעם אחת, בהם השיג על גובה החיוב או מתן השירות באופן לקוי, בין בכתב ובין בעל פה.

אמנם, נפסק כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400). על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ מב(1) 721).

בע"א 2242/10 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי: "...המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו"

הטענות בהקשר זה, מטעמו של הנתבע, הינן כלליות וסתמיות עד מאוד, ללא הפניה לפניה כתובה או בעל פה, טענות אשר מועלות בדיעבד ורק לאחר עזיבת הרשת הסלולרית, ונדמה כי מדובר בטענות כה כלליות, אשר אינן מגיעות לרף הנדרש כדי לשמש כטענות הגנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ