אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פי.אס.פי.טי. בע"מ נ' אסדי

פי.אס.פי.טי. בע"מ נ' אסדי

תאריך פרסום : 16/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
1639-05-08
12/03/2012
בפני השופט:
ג'מיל נאסר

- נגד -
התובע:
פי.אס.פי.טי. בע"מ
הנתבע:
כמאל אסדי

החלטה

בפני בקשת הנתבע לחיוב התובעת בהפקדת ערובה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשפט, בהתאם לתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984.

תמצית התביעה: התובעת הינה לקוחתו לשעבר של הנתבע. לטענת התובעת, במסגרת הליכים משפטיים שהתנהלו בינה לבין חברת גבריאלים ייזום והשקעות בע"מ (להלן: "גבריאלים") היא שכרה את שירותיו של הנתבע. הנתבע התרשל,לטענתה, בטיפול המשפטי בתיק במספר אופנים ועקב כך ניתן פסק דין המחייב את התובעת לשלם לחברת גבריאלים סך של 505,354 ₪ ואף נפתח נגדה תיק הוצל"פ. בקשה לביטול פסק הדין שהגישה התובעת באמצעות הנתבע נדחתה לאחר שנקבע כי בוצעה למשיבה המצאה כדין של כתב התביעה.

הנתבע מכחיש את טענות התובעת. לטענתו, הוא נשכר על ידה רק על מנת לייצגה בבקשה לביטול העיקולים הזמניים והוא אכן הגיש בקשה לביטול העיקולים הזמניים וניתנה החלטה כי צו העיקול פקע. כמו כן, טוען הנתבע כי יעץ למשיבה לפנות לביהמ"ש על מנת לקבל עותק מכתב התביעה או לחלופין לצלם עותק ממנו, אך לטענתו, התובעת, באמצעות מנהלה, סירבו לעצתו וטענו כי לא מגיע לחברת גבריאלים דבר וכי אין בכוונת התובעת להתגונן בפני התביעה אלא לאחר שיומצא לידיהם כתב התביעה.

הנתבע עותר לביהמ"ש לחייב את התובעת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות המשפט שיפסקו לזכותו (אם התביעה תידחה). לטענת הנתבע, סיכויי התביעה הינם קלושים, שכן התובעת היתה מרוצה מהטיפול המשפטי שהעניק לה הנתבע בעניין העיקולים הזמניים שכן תוצאת הדיון היתה ביטול העיקולים וחיוב גבריאלים בהוצאות בסך 2000 ₪ בצירוף מע"מ; הנתבע יעץ למשיבה שלא להמתין להמצאת כתב התביעה לידיה אלא לפעול להשגתו בדרך של פניה ישירה ועצמאית לביהמ"ש אך מנהל התובעת בחר שלא לעשות כן, וזאת על אף שהנתבע הבהיר לו את משמעות אי הגשת בקשת רשות להתגונן; הנתבע הגיש בשם התובעת בקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובקשה לעיכוב הליכי ביצוע עד למתן החלטה סופית בבקשה על סמך הנתונים והמסמכים שהומצאו לו ע"י התובעת כאשר התברר בדיעבד שמנהל התובעת הסתיר מהנתבע כי כתב התביעה הומצא למענה של התובעת אך מנהל התובעת סירב לחתום על אישור המסירה; לטענת הנתבע, התובעת הפסיקה את פעילותה עוד בשנת 2003, הדו"ח השנתי האחרון של התובעת הוגש ביום 24.2.2003, והתובעת אף צברה חובות אגרה שנתית משנת 2003 ועד שנת 2011; גבריאלים לא הצליחה משנת 2000 ועד היום לגבות כספים במסגרת תיק הוצל"פ שנפתח כנגד התובעת מאומה דבר המצביע על מצבה הכלכלי הרעוע של התובעת, וכפועל יוצא מכך על סיכויו הנמוכים של הנתבע לגבות מהתובעת את הוצאות המשפט אם ייפסקו לזכותו.

בתגובה לבקשה טוענת התובעת כי פסק הדין שנטלה גבריאלים נגדה הוא תוצר רשלנותו החמורה של הנתבע; תביעת התובעת אינה תביעת סרק כי אם תביעה מבוססת, הנסמכת על מסמכים והחלטות בית המשפט המייחסות למבקש רשלנות בתפקודו כעורך דין, על כלל החובות המוטלות עליו כבעל תפקיד מעין זה; התובעת אינה מכחישה את העובדה כי התובעת הינה חברה בלתי פעילה וכי החוב לגבריאלים לא נפרע על ידה ואולם ככל שבית המשפט הנכבד סבור כי ישנה עילה להפקדת ערובה מתבקש הוא לשקול חלופה מקלה בדמוי ערבותו האישית של מנהל התובעת, מר דני סופר; לחלופין, מתבקש ביהמ"ש להתחשב ביכולתה הכלכלית של התובעת כיוזמת ההליך לעמוד בנטל הכספי הכרוך בהפקדת ערובה וכן בעובדה כי הנתבע הינו עו"ד במקצועו, המנהל בעצמו את הגנתו והוצאותיו המשפטיות, למעשה, קטנות מכל בעל דין השוכר שירותי עו"ד.

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:" תקנות סד"א"), מסמיכה את בית המשפט או הרשם לחייב את התובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע.

אחת המטרות העיקריות להפעלת תקנה 519, היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים. עם זאת, אין להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות ולהגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. על כן, על בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל בסבירות את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט. (ע"א 2877/92 אל לטיף נגד מורשת בנימין למסחר בע"מ, פ"ד מז(3) 846. כ"כ ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 555).

עמד על כך השופט ש. לוין ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מד(1) 647 :

"הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; הטעם לדבר הוא שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות אם תובענתו תידחה; עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 – את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שהנסיבות מצדיקות את הדבר".

עד לחקיקת חוק החברות החדש חלשו הוראות שונות לענין חיוב תובע בהוצאות משפט לעניין תובע שהוא יחיד לעומת תובע שהינו חברה בע"מ. כאשר מדובר בתובע שהוא יחיד חלה ההוראה הקבועה בתקנה 519 לתקנות סד"א, ואילו במקרה שהתובע הינו חברה בע"מ חלה ההוראה שנקבעה בסעיף 232 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983, אשר לפיה כאשר התובעת היא חברה, השיקול ההכרחי והיחיד לחיוב במתן ערובה הוא חוסר יכולתה של החברה לשלם את ההוצאות, אם הנתבע יזכה בדין. דהיינו "בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה שבה התובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות". רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מד(1) 647. דהיינו מדובר בחזקות הפוכות: כאשר מדובר היה בתובע בערכאה ראשונה שהוא יחיד הכלל הוא כי אין לחייב בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים חריגים בלבד וזאת מכוח תקנה 519 לתקנות סד"א, ואילו כאשר מדובר היה בתובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל שהינה חסרת יכולת כספית הכלל היה שיש לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות אלא אם כן קיימים בנסיבות העניין טעמים לסתור, וזאת מכוח סעיף 232 לפקודת החברות.

ואולם בחוק החברות החדש אין סעיף המקביל לסעיף 232 לפקודת החברות. אומנם ההוראה בסעיף 199(3) לחוק החברות החדש, מסמיכה את בית המשפט להטיל על חברה או על תובע להפקיד ערובת הוצאות אלא שהיא חלה על תביעה נגזרת ולא על הליך רגיל. לאור זאת, תחול הוראת תקנה 519 לתקנות סד"א, על כל סוגי התביעות שתובעת חברה, למעט בעניין תביעת נגזרת. (אורי אורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית, עמ' 557).

במקרה שבפנינו, אין חולק בין הצדדים כי התובעת הפסיקה את פעילותה העסקית עוד בשנת 2000, וכי היא טרם פרעה מאום על חשבון חובה הפסוק לגבריאלים מיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד היום (סך יתרת חובה לגבריאלים נכון לחודש 11/10 עומד כיום על 1.5 מיליון ₪). כעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה צברה התובעת גם חובות אצל רשם החברות בגין אי תשלום אגרות שנתיות לשנים שבין 2003- 2011 בסכום מצטבר העולה על 12 אלף ₪. דו"ח שנתי אחרון הוגש על ידה בפברואר 2003.

כעולה לכאורה מנספח ג'1 לבקשה (העתק מבקשת גבריאלים לזימון מנהלי התובעת לחקירת יכולת בלשכת ההוצל"פ ת"א, הרי שבנו של מנהל ובעלי התובעת (מר אורן ספיר) הקים בשנת 2000 מיד בסמוך למתן פסק הדין לטובת גבריאלים, חברה חדשה (פי. אס. פי מכונות 2000 בע"מ) אשר הינה בעלת אופי פעילות זהה לזו של התובעת, אשר לפי הטענה, חברה זו, עושה שימוש בקהל הלקוחות של התובעת, במקום פעילותה, באותו רו"ח ומזכירה, ואף באותן מכונות. מנגד מנהל התובעת, מר דני ספיר, הפסיק את פעילותה של התובעת באותה תקופה לרבות העתקת מקום עסקה של התובעת והחברה החדשה מכרמיאל לא.ת טבריה.

התובעת לא הכחישה טענות אלה ולא תמכה את תגובתה בראיות לסתור. כמו כן, התובעת לא הצביעה על נכסים כלשהם שברשותה שיש בהם כדי ללמד שביכולתה יהיה לשלם הוצאות לנתבע במידה ותביעתה תידחה.

בשלב זה של ההליך סיכוי התביעה אינם ברורים. יחד עם זאת, אין לאפשר מצב שבו היה והתובעת תזכה בתביעתה היא תוכל לפעול בנקל לגביית חובה מהנתבע ואילו במקרה הפוך יעמוד הנתבע בפני שוקת שבורה. בנסיבות שתוארו לעיל, הוכח לכאורה ע"י הנתבע כי לאור מצבה הכלכלי של התובעת והיותה בלתי פעילה מזה שנים רבות, קיים יסוד סביר להניח כי יקשה עליו עד מאד, לגבות מהתובעת הוצאות משפט ככל שתביעתה של התובעת תידחה וייפסקו לזכותו הוצאות. גם האמור בסעיף 6 ו- 7 לתגובת התובעת לבקשה תומך במסקנה זו. מנגד יש להביא בחשבון שהנתבע הינו עו"ד המייצג את עצמו בהליך כך שהוצאותיו במקרה קונקרטי זה נמוכות מאשר לו היה בעל דין רגיל הנזקק לשירותי ייצוג באמצעות עו"ד.

סיכומו של דבר הבקשה מתקבלת. אני מחייב את התובעת להפקיד ערובה במזומן בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבע בסך 6,000 ₪ תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ב, 12 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ