אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פישר מרקנשו אייאסאר בע"מ ואח' נ' GMBH MARKENSCHUH FISCHER ואח'

פישר מרקנשו אייאסאר בע"מ ואח' נ' GMBH MARKENSCHUH FISCHER ואח'

תאריך פרסום : 01/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
9432-07
29/04/2010
בפני השופט:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
התובע:
קלאוס פישר
הנתבע:
פישר מרקנשו איי . אס . אר בע"מ

החלטה

בקשה להורות למשיבות 1 ו - 2, הן התובעות בהליך העיקרי, להפקיד ערבות בנקאית או פיקדון כספי כערובה להוצאותיהם של המבקשים, הם הנתבעים בהליך העיקרי.

בין המבקשת 1, חברה שהתאגדה בגרמניה, אשר עוסקת בייצור ושיווק מוצרי הנעלה ברחבי העולם והיא בעלת הזכויות במותג פישר מרקנשו (להלן – פישר גרמניה), לבין משיבה 1, שהפיצה בישראל בשנים 2004-2006 נעליים של המותג פישר מרקנשו (להלן – פישר ישראל), התגלעה מחלוקת הנוגעת לשיווק נעלי המותג על-ידי פישר ישראל. משיבה 2 היא בעלת 50% ממניות פישר ישראל, ומייצגת את משפחת דייויד, שהשקיעה ממון בהקמת פישר ישראל ובפעילותה. לשלמות התמונה יצוין, כי 50% נוספים ממניות פישר ישראל מוחזקים בידי משיב 3.

פישר ישראל הגישה תובענה כספית בסכום של כשלושה וחצי מיליון ₪ נגד המבקשים, בגדרה טענה היא כי בין החברות נכרת הסכם מכללא, המתיר לפישר ישראל לשווק ולהפיץ את נעלי המותג בישראל, וכן הוסכמו אף יתר תנאי ההתקשרות בין הצדדים. הצדדים פעלו בשיתוף פעולה משך תקופה של שנתיים. הסכם זה הופר, כך נטען, ובעקבות זאת יש לחייב את המבקשים בתשלום פיצויים. לחלופין, נתבע סעד כספי בגין הוצאות שהוציאו משיבות 1 ו-2 לצורך הקמת פישר ישראל, מימון פעילותה העסקית וייצור עשרות אלפי זוגות נעליים של המותג, וזאת בעקבות מצגים מצד פישר גרמניה ומשיב 3, אשר הציג עצמו, לפי הנטען, כמייצגם וכשלוחם של המבקשים.

עוד קודם הגשת התביעה בבית משפט זה, הגישו המבקשים תובענה בבית משפט השלום בירושלים, בה ביקשו כי בית המשפט יאסור על פישר ישראל לעשות שימוש במותג ולשווק את נעלי המותג המצויות במלאי שלה, וכן יורה למשיבות 1 ו-2 לשלם למבקשים תמלוגים בגין שיווק והפצת נעלי המותג בישראל ופיצויים בגין שימוש והפצת מוצרי המותג ללא הסכמת המבקשות ובגין אובדן מוניטין. במסגרת אותה תביעה ניתן צו מניעה זמני, האוסר על פישר ישראל לשווק את נעלי המותג או לעשות בו שימוש כלשהו. המשיבות הגישו תביעה שכנגד, אך זו נמחקה, ובהמשך לכך הוגשה התביעה לבית משפט זה.

כעת הגישו המבקשים בקשה לחייב את פישר ישראל בהפקדת ערובה להוצאותיהם, בטענה כי מאחר שכל התוחלת המסחרית של פישר ישראל מושתתת על זכייה בתביעה שהגישה, בעקבותיה תוכל לשוב ולפעול בשיווק והפצת נעלי המותג, הרי שאם תדחה התביעה, לא יוותרו בידיה כל נכסים באמצעותם תוכל לשאת במימון הוצאות המבקשות בגין ניהול הליך זה. ביחס למשיבה 2 טענו המבקשים, כי בשל כך שהיא בעלת דרכון בריטי ואינה תושבת ישראל, יש לחייב גם אותה בתשלום ערובה.

המשיבים התנגדו לבקשה וטענו, כי חיוב בהפקדת ערובה משמעו חסימת שערי בית המשפט בפניהם ופגיעה בזכות הגישה לערכאות, וכי בנסיבות בהן המבקשים הם אשר גרמו במעשיהם למצבה העגום של פישר ישראל, לא יהא זה צודק וראוי להיעתר לבקשתם. ביחס למשיבה 2 נטען, כי כאשר תושב חוץ הוא אזרח מדינה הקשורה עם ישראל באמנת האג 1954, כדוגמת משיבה 2, אין מקום לחיובו בערובה.

דיון

כאשר בודקים את שאלת חיובם של תובעים בהפקדת ערובה להוצאות, יש להבחין בין הוראות החוק החלות על תובעים שונים. ביחס לחברה בערבון מוגבל חלה הוראת סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, לפיה הכלל הוא חיובה של חברה בערובה להוצאות, אלא בנסיבות בהן בית המשפט קובע כי אין הצדקה לחיוב או כאשר החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה; בעוד שביחס לתובע שהוא אדם פרטי, חלה תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה במצב הדברים הרגיל אין מחייבים בהפקדת ערובה, אלא כאשר מצא בית המשפט הצדקה לקבוע אחרת. הרציונל לקביעת כלל שונה בהתייחס לחברה נעוץ בחשש שמא חברה חסרת יכולת כספית תסתתר, בסיומו של ההליך, מאחורי הגוף המשפטי הערטילאי.

בענינינו, לא הוכיחה פישר ישראל כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות המבקשים – הנתבעים, אם יזכו הם בדין. פישר ישראל אישרה בדבריה, כי עיקר נכסיה הם 24,000 זוגות נעלים, אשר ערכן "שואף כמעט לאפס בשל העובדה שכבר יצאו מהאופנה ובשל היותן מאוחסנות פרק זמן ניכר במחסנים" (כתב תביעה, פסקה 83). כן נטען מפיה, כי המוניטין של החברה נפגע "באופן אשר לא ניתן יהיה לשקמו" (כתב תביעה, פסקה 56). פישר ישראל גם אינה יכולה להיבנות מכספים שהופקדו בחשבון משותף לצדדים, בגדרו של גישור במסגרת ההליך בבית משפט השלום. ייעודם של כספים אלה לא הובהר, ומכל מקום ברור כי אין הם יכולים לשמש לייעוד כפול בשני הליכים שונים המתנהלים בשתי ערכאות שונות.

לא מצאתי כי במקרה דנא קיימות נסיבות אחרות המצדיקות מתן פטור מחיוב פישר ישראל בערובה להוצאות. סיכויי התביעה בשלב זה אינם ברורים ברמה המחייבת את המסקנה כי פישר ישראל עמדה בנטל המוטל עליה לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב של חברה בערובה להוצאות (ראו: רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 11.2.09)). אף בשיקולים אחרים, ובכלל זאת בהתחשב בסכום התובענה ובהיות הנתבעים תושבי חוץ, אין כדי להביא להטיית הכף לזכותה של פישר ישראל ולסתירתה של הנחת המוצא בדבר קיומה של הצדקה לחיוב חברה בערובה.

משכך סבורה אני, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות לפטור כאן את פישר ישראל מהפקדת ערובה, שכן נוכח מצבה הכלכלי הקשה עולה חשש כי המבקשים עלולים לעמוד מול שוקת שבורה במידה שתדחה התביעה.

בעת קביעת גובה הערובה נשקלות זכות הגישה של פישר ישראל לערכאות, כמו גם מצבה הכלכלי וטענתה כי למשיבים היה חלק משמעותי בהיווצרות המצב אליו נקלעה. בשקלול כל השיקולים הרלבנטיים, אני מחליטה להעמיד את שיעור הערובה שתידרש מפישר ישראל על סך של 30,000 ש"ח.

אשר לחיובה של משיבה 2 בערובה - טענתם של המבקשים ביחס אליה היא כי היא בעלת דרכון בריטי ומקום מושבה אינו במדינת ישראל. ב"כ משיבה 2 טען, כי ביחס לתושבי חוץ של מדינות שאישררו את אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), חלות הוראות התקנות לביצוע אמנת האג בדבר הפרוצדורה האזרחית, התשי"ד-1954 והתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1968, הפוטרות מערובה את אזרחי מדינות אלה. אלא שלפי הרשום בתוספת לכל אחת מן התקנות, בריטניה אינה מנויה כ"מדינה בעלת אמנה". לפיכך, היה על משיבה 2 להוכיח כי בריטניה אישררה את האמנה האמורה או הצטרפה אליה. אישור כאמור או הצטרפות לאמנה על-ידי מדינה זרה, אינם מהווים חלק מהדין הפנימי הישראלי, ועל-כן כל עוד בריטניה אינה מנויה בתוספת, יש צורך להוכיח את הדבר. בעניינינו, לא נטען מאום בנושא זה ואף לא הונחה תשתית עובדתית לאימות הנטען.

במצב כזה, כאשר תובע מתגורר בחוץ לארץ, ואין בידיו נכסים בארץ מהם ניתן להיפרע, הנטייה בדרך כלל היא לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות (ראו: רע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל - מנהלת ההגירה (לא פורסם, פסק דין מיום 18.10.07)). ב"כ משיבה 2 לא טען דבר ביחס לאיתנותה הכלכלית של משיבה 2 או בדבר נכסים כלשהם שיש בידיה בארץ ומהם ניתן יהיה להפרע בעת הצורך. לפיכך, לא הונחה בפני תשתית עובדתית המצדיקה סטייה מההלכה הנוהגת ביחס לחיוב בערובה של תושבי חוץ. כאמור, גם שיקולים נוספים, הנוגעים לסיכויי התביעה והיקפה, אינם עומדים במובהק לזכות המשיבות.

בהתחשב בכך שטיעונם של שתי המשיבות זהה, וכי לא צפוי כי תביעת המשיבה האחת תתקבל ותביעת האחרת תדחה, אין מקום להבחין בין שיעור הערובה המושת על כל אחת משתי המשיבות. אשר על כן, אני מחליטה כי גם על משיבה 2 להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להוצאות המבקשים בסך של 30,000 ₪.

סיכומם של דברים: משיבה 1 ומשיבה 2 יפקידו, כל אחת, סך של 30,000 ₪ כערובה להוצאות, במזומן או בערבות בנקאית, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תדחה תביעתן.

המשיבות יישאו בהוצאות המבקשות בהליך זה ובשכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק.

ניתנה היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ