אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פישר ואח' נ' עו"ד מנדל

פישר ואח' נ' עו"ד מנדל

תאריך פרסום : 27/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
29528-06
27/07/2010
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
1. מרדכי פישר
2. חנה פישר

הנתבע:
עו"ד משה מנדל נגד עו"ד אהרון זילברצן
פסק-דין

ב"כ התובעים- עו"ד ישי גלעדי

ב"כ הנתבע- עו"ד נפתלי קפשוק

ב"כ צד ג'- עו"ד עזרא בריק

פסק דין

התובע ירש שתי דירות וביקש למכור אחת מהן. בשנת 2004 פנה אל הנתבע, עו"ד מנדל וביקש ממנו לטפל במכירה. האחרון הגיש בקשה לפטור ממס שבח עפ"י ס' 49 (ב) 5,(להלן "הפטור המיוחד") המזכה ממיסוי דירה שנתקבלה בירושה, אך הבקשה סורבה, בשל קבלת המוריש יותר מדירה אחת. שלטונות המס הודיעו לנתבע כי הפטור שניתן הינו לפי ס' 49 (ב) 1, הפטור הרגיל לדירת מגורים הנמכרת אחת לארבע שנים (להלן "הפטור הרגיל").

לימים ביקש התובע למכור את דירת הירושה הנוספת, בפטור ופנה לעו"ד זילברצן (צד ג'), לביצוע העיסקה. האחרון ביקש מהתובע לברר כי הדירה הראשונה אכן נמכרה בפטור המיוחד, על מנת שתוגש בקשה לניצול הפטור הרגיל. בשיחת טלפון אישר הנתבע כי אכן הפטור המיוחד הוא זה שנוצל באותה מכירה.

התובע מכר את דירתו הנוספת והצד השלישי הגיש את בקשת הפטור הרגיל. משהוגשה בקשת הפטור לשלטונות המס, התברר כי הפטור הרגיל כבר נוצל, והתובע נדרש לשלם מס מלא בגין העסקה הנוספת. משכך, פנה לעו"ד המתמחה בתחום המיסוי, עו"ד אברג'יל, אשר הצליח לבטל את שתי העסקאות באופן שבסופו של דבר מוסתה העסקה השניה בסכום של 63,035 ₪.

התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבע וטען לרשלנותו המקצועית ולהטעיה במידע שמסר. הנתבע שלח הודעת צד ג' כנגד עו"ד זילברצן וטען כי היה עליו לברר את העובדות לאשורן ולא להסתמך על מידע בעל פה שנמסר לו ע"י לקוחו.

בפסק הדין שניתן על ידי קיבלתי את טענות הנתבע כי לא ידע שלקוחו מסתמך על המידע הטלפוני, ומשכך, דחיתי את התביעה, וכפועל יוצא מכך, אף את ההודעה לעו"ד זילברצן.

ערכאת הערעור (כב' השופטת יהודית שבח) קיבלה את הממצאים העובדתיים, כפי שנקבעו אך הכריעה כי הנתבע אחראי לתקלה וכי תרומתו של התובע למחדל, בכך שלא הבהיר לו כי לבירור הטלפוני יש מטרה ותכלית, מכירת הדירה הנוספת. האחריות חולקה בין השניים בחלקים שווים והדיון הוחזר לפתחי, לקבוע את היקף הנזקים, ואת אחריותו של הצד השלישי, שלא נדונה כלל.

דיון

נקודת המוצא הינה כי התשתית העובדתית כבר הוכרעה. על פיה, שגה הנתבע בראשונה כאשר ביקש את הפטור כדירה שנתקבלה כירושה. טעות זו אינה מעלה ואינה מורידה לעניינינו, למעט העובדה כי היא מהוה תשתית למסירת מידע שגוי שנתיים לאחר מכן. ככל הנראה לא הבחין הנתבע בשינוי שבסעיף הפטור וסבר כי שלטונות המס נעתרו לבקשתו המקורית. עוד נקבע כי ככל הנראה לא דיווח לתובע באותו זמן על השינוי בסעיפי הפטור המנוצלים, וגם כאשר נתבקש ע"י התובע לאשר את סעיף הפטור המנוצל, שגה ומסר את הסעיף שהתבקש ולא את זה שניתן.

כב' ערכאת הערעור קבעה כי הנתבע היה אמור להבין שהתובע מתכנן מכירת דירה נוספת, ולפיכך כאשר פנה אליו לקוחו לשעבר על מנת לוודא איזה פטור נוצל במכירה הראשונה, "הנשאל צריך לצאת מנקודת הנחה, אלא אם כן מסתבר אחרת, כי פניית הלקוח אליו לא נובעת משעמום ולא נעשתה בחלל ריק, כי אם על רקע תרחיש עובדתי כלשהו לגביו נדרש המידע שנתבקש."

עוד נקבעה, כאמור, תרומתו של התובע שלא אמר לנתבע מפורשות כי מדובר בעסקה קונקרטית העומדת להיחתם בקרוב אלא הותיר את דבריו עמומים, ככל הנראה על מנת להימנע מחוסר נעימות. "לו היה אומר לו פישר באופן גלוי ללא כחל ושרק, כי בדעתו למכור דירה נוספת, וכי יעשה כן אך ורק אם עו"ד מנדל יאשר לו כי המכירה הראשונה הופטרה בפטור ירושה, היה עו"ד מנדל בודק את השאלה באופן רציני ולא באופן חפוז ורשלני."

העיד התובע: "כאשר פניתי לצד השלישי הוא אמר לי לברר האם הדירה הראשונה נמכרה בסעיף של ירשה, זה מה שהוא אמר לי, הלכתי לברר." לדבריו, השיחה עם הנתבע התנהלה כשבועיים לפני שמכר את דירתו השניה (15/1/06). לטענתו, נפגש עם עו"ד זילברצן פעמיים, וכבר בפעם הראשונה התבקש התובע לברר את נושא הפטור: "אני זוכר שפניתי לעו"ד זילברצן לפני שרצייתי לבצע מכירה כלשהי בבן זכאי. הוא ביקש ממני לברר לפני שעושים עסקה בבן זכאי לפי איזה פטור נמכרה כך שכל השאלות שלי לעו"ד מנדל היו לפני מכירת הדירה בבן זכאי".

ב"כ עו"ד זילברצן טען כי לא ניתן לייחס לו אחריות כלשהי, הואיל וממילא כאשר הגיע אליו התובע, כבר התקשר בזיכרון דברים למכירת הדירה. אינני מקבלת את הטענה. התובע העיד כי כאשר פנה אל הצד השלישי היו לו מספר קונים ויתכן כי נחתם זכירון דברים, אך הדבר לא נאמר ולא הוצג לעו"ד זילברצן. כך גם הצד השלישי עצמו: "הוא לא דיווח לי על זכרון דברים והיה ברור לי שלא היה זכרון דברים....כי אם יש זכ"ד מפורט מביאים לי אותו שבוע שבועיים קודם ועל פיו אני בונה את החוזה." יתרה מכך, לו היה הצד השלישי מודע לכך שכבר נמכרה הדירה או ניתנה התחיבות לגביה, לא היה מדגיש, כפי שהדגיש, את חשיבות הבירור לגבי הפטור, בהיות המכירה "מעשה עשוי".

הנתבע הפנה אצבע מאשימה אל הצד השלישי: "אני רואה את הכשל העיקרי של עו"ד זילברצן, בכך הוא שלח את הלקוחות שלו לבדוק. לא חשוב איפה. העובדה היא שהוא שלח אותם כהדיוטות, לבדוק נושא משפטי...הסתמכותו של עו"ד על בדיקת לקוחותיו היא בהחלט רשלנית!..אם רצה עו"ד זילברצן לעשות את עבודתו קלה, וגם מהימנה, היה מבקש מלקוחותיו להמציא ממני את הודעת השומה שמאשרת לפי איזה סעיף ניתן הפטור". עוד טען כי לו היה עו"ד זילברצן עצמו מתקשר אליו, "אני נותן את הקרדיט לעו"ד זילברצן שהוא היה מסביר לי מדוע הוא מתקשר ומדוע נחוץ לו המידע ואז הייתי בודק את הדברים בהתאם, מסתמך על המידע הכתוב ומשיב על כך ואף מצרף לו את המסמכים הרלבנטיים."

לכאורה, נמצאו סתירות בעדותו של הצד השלישי. פעם טען כי לא הנחה את לקוחו לברר מהו הפטור שניתן לדירה שנמכרה באמצעות הנתבע, אלא אם חלפו ארבע שנים מאז מכירתה: "הוא לא הביא בחשבון את הנושא של הדירה בערד, כי נושא השיחה העיקרי בכל הסיפור היה מכירת דירה במשך 4 שנים. נושא השיחה העיקרי ב-5 שבועות שלפני העסקה היה האם הוא מכר דירה במשך 4 שנים לפני העסקה או לא. נושא ערד לא עלה כלל". (עמ' 44 לפרו') ולאחר מכן העיד:"משפ' פישר, התרשמתי שאינם אנלפבתיים. התרשמתי שהם אנשים משכילים. הם באו אלי כ-5 שבועות לפני העסקה, עוד לפני שהיה להם קונה. התיישבו אצלי שניהם ואמרו לי שהם מכרו דירה בירושה אצל עו"ד מנדל. לקחתי את התיק הקודם שבו נמכרה דירה שניתנה בירושה על ידי הורי התובעת והראיתי לו בתיק והפניתי אותו לס' 49 ב 5 וביקשתי שירשום לפניו, ואמרתי לו שלפי הסעיף הזה אין לו בעיה למכור את הדירה"(עמ' 47 לפרו').

בשל העובדה שאיש איננו חולק על תוכן השאלה שנשאל התובע, ובשל העובדות שכבר נקבעו, הוכרעו ואושרו, אינני נדרשת לנתח את גרסתו הראשונה של הצד השלישי.

העובדה כי על עו"ד מוטלת חובה מוגברת כלפי לקוחו ידועה ואינה נדרשת שוב לתימוכין ואסמכתאות. אינני מקבלת את טענת עו"ד זילברצן כי תפקידו התמצה באישור תצהירו של לקוחו ובאזהרתו לגבי אמיתותן של הצהרותיו. כעו"ד, העורך עסקת מקרקעין היה עליו לבדוק את מצב הדירה הנמכרת, ואת המיסוי החל עליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ