אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פישמן נ' פפר ואח'

פישמן נ' פפר ואח'

תאריך פרסום : 01/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א, ה"פ
בית משפט השלום רחובות
34374-02-10,6580-04-10
01/05/2011
בפני השופט:
איריס לושי-עבודי

- נגד -
התובע:
ליביה פפר
הנתבע:
1. חוה פישמן
2. חקלאי כפר ביל"ו אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
3. מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

בפניי המרצת פתיחה שעניינה מקרקעין ביישוב כפר ביל"ו (ה"פ 34374-02-10, להלן: "המרצת הפתיחה").

רקע

המבקשת, גב' חוה פישמן, היא בעלת משק מס' 15 בכפר ביל"ו (להלן: "המבקשת"). המשיבה, גב' ליביה (לידיה) פפר, היא בעלת המשק השכן, משק מס' 14 (להלן: "המשיבה"). בין הצדדים נתגלע סכסוך שעניינו הדרך העוברת בין שני המשקים (להלן: "הדרך"). זאת, שעה שהמבקשת ביקשה להתקין על חשבונה שער חשמלי אשר לטענתה ימנע כניסת זרים לדרך זו (להלן: "השער"), תוך שמירת זכויות המעבר של המשיבה בדרך (בכוונת המבקשת לתת למשיבה שלט רחוק להפעלת השער החשמלי).

המקרקעין שעליהם שוכנים שני המשקים (חלקות 39 (המבקשת) ו-38 (המשיבה) בגוש 4755), כמו גם הדרך עצמה, נמצאים בבעלות הקרן הקיימת לישראל ומנוהלים על-ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"). המקרקעין מוחכרים ל"חקלאי כפר ביל"ו - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות בע"מ" (להלן: "האגודה החקלאית") ב"חוזה משבצת" המתחדש מדי מספר שנים. למבקשת ולמשיבה, שהן חברות האגודה החקלאית, זכויות של בעלות רשות במקרקעין.

יצוין כי לטענת המבקשת חלק מן הדרך עובר בגבולות המקרקעין שברשותה וחלקה האחר עובר בגבולות המקרקעין שברשות המשיבה, כאשר קיימות מספר גרסאות של מפות מצביות, שבכל אחת מהן מתוארת הדרך במידה מעט שונה, לעתים כעוברת יותר במקרקעי המבקשת ולעתים כעוברת יותר במקרקעי המשיבה.

בהמרצת הפתיחה התבקש בית-המשפט ליתן שלושה סעדים:

פסק-הדין המצהיר כי המקרקעין שעליהם שוכן משק המבקשת הינם בעלי זיקת הנאה ביחס לדרך, אשר תוכנה הוא "זכות דרך באופן שבו המקרקעין זכאים למעבר של כלי רכב מכל הסוגים והולכי רגל". יצוין, כאמור, כי מדובר בזיקה לטובת מקרקעין אשר לפי הטענה נרכשה מכוח שנים לפי סעיף 94 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").

צו מניעה קבוע, האוסר על המשיבה ומי מטעמה למנוע ו/או להפריע את זכות המעבר של המבקשת ומי מטעמה בדרך.

צו מניעה קבוע, האוסר על המשיבה ומי מטעמה למנוע ו/או להפריע למבקשת להתקין ולהפעיל את השער.

המשיבה הכחישה בכתב תשובתה את קיומה של זיקת הנאה למקרקעין שברשות המבקשת ביחס למקרקעין שברשותה. בד בבד הגישה המשיבה תביעה לסילוק-יד נגד המבקשת (ת"א 6580-04-10), ושתי התובענות אוחדו בהחלטתו של כבוד סגן-הנשיא, השופט י' לוי, מיום 20.6.10.

בקדם-המשפט הראשון שהתקיים בפניי ביום 11.10.10 קבעתי כי הואיל ומדובר בבקשה להצהרה על קיומה של זיקת הנאה, הרי שיש לצרף את המינהל ואת האגודה החקלאית כנתבעים בשתי התובענות ולקבל את עמדתם. כמו כן קבעתי כי צירופם של שני גורמים אלה יסייע בהגדרת גבולות המשקים.

בהתאם לכך הגישו הצדדים כתבי-טענות מתוקנים.

שאלת הסמכות העניינית

ביום 20.1.11 הוגשה תגובת המינהל ובה בקשה להימחק מן ההליך. המינהל טען בתגובתו כי הואיל ואינו מתערב בסכסוך בין הצדדים, ומאחר ואינו נדרש במקרה זה לשאלת הזכאות לרישום זיקת הנאה מכוח שנים במקרקעי ציבור, הרי שיש למחקו מן ההליך. עוד טען המינהל כי בכל הקשור לקבלת מידע על גבולות המשקים אין צורך לצרפו כצד ואף לא כ"משיב פורמאלי" וכי ניתן להשיג את המידע הדרוש - ככל שיש לגביו מחלוקת כלשהי - בדרכים אחרות.

עוד יצוין כי האגודה החקלאית הגישה כתב הגנה קצר, שבו ציינה כי אף לה אין עניין בסכסוך, כי היא תקבל כל החלטה של בית-המשפט בעניין זה וכי בהתאם לכך היא מבקשת להימחק מן ההליך.

בעקבות תגובה זו של המינהל - כמו גם הדברים שנאמרו בהחלטתי בדיון ביום 11.10.10 – הוריתי לצדדים להגיש את תגובותיהם בשאלת סמכותו של בית-משפט זה להצהיר על קיומה של זיקת הנאה במקרקעין.

המבקשת טענה בתגובתה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי שאלת קיומה של זיקת הנאה כזכות קניינית הניתנת לרישום כלל אינה עומדת על הפרק בתובענה זו, הואיל ומדובר במקרקעי ציבור ובצדדים שהם בעלי רשות בלבד במקרקעין.

אשר לשאלת הסמכות העניינית טענה המבקשת כי המבחן לקביעת סמכותו העניינית של בית-המשפט הינו מבחן הסעד ולא מבחן העילה, כאשר הסעד הקובע לעניין זה הינו הסעד המהותי המבוקש על-ידי התובעים, להבדיל מניסוחם הפורמאלי של הסעדים המבוקשים בכתב-התביעה.

עוד טענה המבקשת כי הסעד המהותי המבוקש על ידיה הינו הסעד השלישי מבין שלושת הסעדים שפורטו לעיל, היינו הסעד הקשור בהתקנת השער. כן טענה המבקשת כי לצורך כך יידרש בית-המשפט, כאמור, לשאלת קיומה של זיקת הנאה במקרקעין כזכות אובליגטורית-חוזית ולא כזכות קניינית הניתנת לרישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ