אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פירסוב נ' משרד הפנים/פקיד רישוי כלי נשק

פירסוב נ' משרד הפנים/פקיד רישוי כלי נשק

תאריך פרסום : 26/07/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז
35601-02-12
08/07/2012
בפני השופט:
מנחם פינקלשטיין

- נגד -
התובע:
אלכסיי פירסוב
הנתבע:
משרד הפנים

החלטה

בפברואר 2012 הוגשה עתירה מנהלית, שלפיה התבקש בית המשפט לבטל את החלטת המשיבים בדבר ביטול רישיון להחזקת כלי ירייה ארגוני שניתן לעותר. בלב העניין עומד תיק חקירה משטרתי שבו גם העותר היה חשוד. ביום 19.4.12 הודיעה המדינה כי בינתיים נסגר תיק החקירה נגד העותר מחוסר עניין לציבור (במרץ 2012). לפיכך התייתרה למעשה העתירה. ואכן, ביום 22.4.12, ניתן פסק דין שבו נקבע, בהסכמת הצדדים, כי לנוכח ההודעה על סגירת התיק הפלילי, אין מניעה לכך שהעותר יוכל לחדש את בקשתו לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה ארגוני. העתירה נמחקה, בכפוף לנושא פסיקת הוצאות, שכן ב"כ העותר עמד על הזכות לקבלת הוצאות במקרה זה. על כן, נשמעו טענות לגבי ההוצאות, ועתה בא אני לפסוק בנושא זה.

להלן עיקרי העובדות. ביום 22.2.11 קיבל העותר הודעה מאגף לרישוי כלי ירייה בדבר התליית רישיון הנשק שלו, וזאת על פי המלצת משטרת ישראל. מדובר היה בחקירה לגבי אדם שהועסק בגן ילדים, כאשר הסתבר כי אותו אדם הורשע קודם לכן בגין מעשה מגונה בקטין. לטענת אותו אדם, מי שהביא להעסקתו בגן היה העותר.

העותר פנה כמה פעמים למשטרת ישראל בבקשה שתאפשר לו לעיין בחומר שבתיק החקירה, כדי שיוכל לנמק את השגתו כנגד התליית הרישיון. משטרת ישראל התעלמה מפניותיו.

ביום 21.4.11 הגיש העותר השגה על ההחלטה להתלות את רישיון הנשק שלו. כעבור כשלושה חודשים (13.7.11) התקבלה תשובה, ולפיה נדחתה ההשגה משום שמשטרת ישראל לא חוזרת בה מהמלצתה להתלות את הרישיון. עוד צוין כי התיק עדיין בחקירה.

ביום 17.8.11 הגיש העותר ערר לוועדת הערר לפי חוק כלי ירייה. נטען כי ההמלצה לקונית וכי העותר מכחיש כל אחריות להעסקתו של אותו אדם, וכן שלא היה אחראי על קבלתם של עובדים חדשים לחברה שבה עבד. צוטטה פסיקה שלפיה ועדת הערר איננה "חותמת גומי" של המשטרה, ועליה להפעיל שיקול דעת עצמאי בנושא זה. עוד צוין כי בכל מקרה לא הוכחה מסוכנות מצידו של העותר שרק היא מצדיקה לפי הפסיקה ביטולו של רישיון קיים.

רק לאחר כחצי שנה, ביום 9.2.12, לאחר מספר פניות של העותר לברר מה עלה בגורל עררו, התקבלה התשובה לערר, ולפיה ועדת הערר החליטה לדחות את הערר לאור המלצת "הקצין הממונה" במשטרת ישראל.

ב"כ העותר טען כי ההחלטה בוועדת הערר "קידשה" את המלצת המשטרה, מבלי להפעיל כל שיקול דעת. בפני הוועדה לא הונח כל מידע המבסס מסוכנות לכאורית של העותר. העותר הוא אדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי. ניטל ממנו רישיון נשק הדרוש לו לצורך עיסוקו. החלטת הממונה בערר אינה מנומקת, וניתנה בשיהוי רב ניגוד לחוק כלי ירייה המורה כי הממונה יחליט בערר בתוך 45 ימים.

ב"כ המשיבים טען כי אין מקום לפסיקת הוצאות, ולבקשתו אף ניתן לו להתייחס בכתב לסוגיה זו. בתגובתו הרחיב ב"כ המשיבים בציטוטים מתוך תיק החקירה, כדי להראות שהיה בסיס לחשד כנגד העותר. עוד הטעים כי מדובר ברישיון נשיאת כלי ירייה ארגוני שבקשר אליו יש גם לתת את הדעת לסעיף 19 לחוק שירותי שמירה. לדעת ב"כ המשיבים, ההחלטה המנהלית במקרה זה, היינו ביטול רישיון תוך אפשרות חידושו לאחר סיום החקירה, היא מידתית ומאוזנת. להמלצת המשטרה בעניין זה יש משקל רב. המדינה לא חזרה בה מההחלטה המנהלית בעניינו של העותר, אלא שהנסיבות העובדתיות השתנו עם סגירת תיק החקירה נגדו באופן שייתר את העתירה. על כן אין מקום להשקפתו לפסיקת הוצאות.

סבורני כי יש מקום במקרה זה לפסיקת הוצאות. כפי שצוין בפסיקה, סבירותה של החלטה מנהלית אינה נבחנת במנותק מסבירות ההליך שקדם לקבלתה: עת"מ (נצ') 74-10 נחמני נ' פקיד רישוי לכלי ירייה, פסק דין מיום 4.10.10, ס' 18; י' זמיר, הסמכות המנהלית (תשנ"ו – 1986) 764.

במקרה זה בולטת העובדה שב"כ העותר פנה שוב ושוב למשטרת ישראל ולוועדת הערר, ופניותיו לא נענו כלל. תשובת ועדת הערר הגיעה באיחור ניכר מהמועד הקצוב בחוק. יתר על כן, נראה כי גם במקרה זה שימשה ועדת הערר למעשה כ"חותמת גומי" של המשטרה, ללא הפעלת כל שיקול דעת עצמאי. על כך כבר נמתחה כאמור ביקורת בעבר בפסיקה. כך, בעניין מועלם נ' פקיד רישוי לכלי ירייה (עת"מ נצ' 25896-09-10), ציין הנשיא ד' חשין:

צר לי לומר זאת, אך מלאכת הפסיקה בעתירה זו הותירה בי את הרושם כי ועדת הערר, במתכונת פעולתה הנוכחית, אינה אלא גוף המאשרר, פורמאלית בלבד, את המלצת המשטרה, משל היתה היא עצמה "חותמת גומי". חוששני כי בכך חוטאת ועדת הערר לתפקידה ולתכליתה, ולמעשה משמיטה היא את הקרקע מתחת לכלל "מיצוי ההליכים", המהווה כלל בסיסי במשפט המינהלי. רושם זה לא נולד יש מאין (ראו כדוגמה דבריו של כב' סגן הנשיא אמינוף...).

בפרשת נחמני, שבה נמתחה ביקורת דומה, הוסיף הנשיא חשין (שם):

ודוק: החובה המוטלת על ועדת הערר היא לקבל החלטה שתאזן כראוי בין המשקל הראייתי שיש לייחס לחומר שבידי המשטרה, המופקדת על שלום הציבור ובטחונו, לבין זכותו של העותר, המחזיק ברישיון כחוק, שרשיונו לא יבוטל. בבואה לאזן בין שני אינטרסים אלה, עליה ליתן את המשקל הראוי להבחנה, יציר הפסיקה, שבין אי מתן רישיון לבין ביטול רישיון קיים שלגביו נקבע כי רק ארוע היוצר סיכון מיוחד, שהתרחשותו מוכחת באופן משכנע בלא להותיר ספקות סבירים, יצדיק ביטול הרישיון. לצורך כך רשאית היא לשאול שאלות, לבקש הבהרות וכל שתמצא לנכון, על מנת שתהיה בידה "הוכחה משכנעת, שאינה מותירה מקום לספקות סבירים". בהעדר הוכחה כאמור, עליה לקבל את הערר.

אכן, ב"כ המשיבים הרחיב בתגובתו בציטוטים מחומר העדויות בתיק החקירה, אלא שנראה שבפני ועדת הערר לא הונח חומר זה, ודי היה לה בהמלצה שלילית של המשטרה כדי לדחות את הערר.

לפיכך, סבור אני כי מן הראוי לפסוק הוצאות. אעיר כי חלק מהטענות שטענו הצדדים נוגע גם לסוגיית מסוכנותו הנטענת של העותר. כך, ב"כ העותר מצביע על העובדה שאותו חשד נגד העותר לא נגע כלל לסוגיית השימוש האפשרי בנשק, בעוד אשר ב"כ המשיבים הצביע על מסוכנות כללית הנגזרת לטענתו מחומרת החשד. ואולם, גם בלא להיכנס לסוגיה זו, נראה לי כי הדין עם העותר בטענתו שהתקלות והמחדלים לאורך ההליך מצדיקים פסיקת הוצאות.

לפיכך, יישאו המשיבים בהוצאות העותר ושכ"ט עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ב, 8 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ