אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוי מופחת למטופל שניזוק עקב ניתוח לייזר בעיניים בגין פגיעה באוטונומיה

פיצוי מופחת למטופל שניזוק עקב ניתוח לייזר בעיניים בגין פגיעה באוטונומיה

תאריך פרסום : 02/09/2008 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
4623-07
01/09/2008
בפני השופט:
1. ש. ברלינר (אב"ד)
2. י. עמית
3. ר. סוקול


- נגד -
התובע:
ד"ר ליפשיץ יצחק
עו"ד אלרום
הנתבע:
מלימובקה נוח עוזיאל
עו"ד קין מירון
פסק-דין

השופט ר' סוקול

1.         ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום, כבוד השופטת תמר נאות-פרי, מיום 20.5.07 (ת.א. 10915/04) לפיו חוייב המערער לשלם למשיב פיצוי בסך של 220,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט, בעקבות הנזקים שנגרמו לו בניתוח לייזר בעיניו.

רקע

2.         המשיב יליד 1968 סבל מקוצר ראיה בשתי עיניו. על פי המלצת רופאו פנה המשיב בשנת 1999 למערער על מנת שזה יבצע בשתי עיניו ניתוח לייזר לשיפור הראייה- ניתוח המכונה lasik (להלן: "הניתוח"). המשיב הגיע למרפאתו של המערער ושם נערכה בדיקת התאמה לביצוע הניתוח. לאחר שנקבע כי המשיב מתאים לניתוח, נפגש המשיב עם ד"ר שמש העובד במרפאת המערער וקיבל ממנו הסברים על הניתוח וסיכוניו. בהמשך נפגש גם עם המערער עצמו וגם ממנו שמע הסברים.

            ביום 22.3.99 נותח המשיב בשתי עיניו עם הפסקות בין הניתוחים. המשיב אף חתם על שני טפסי הסכמה לניתוח.

3.         לאחר שהחלים מהניתוח החל המשיב להתלונן על תופעות של סינוור ושל טשטוש ראייה והסביר כי הוא רואה מעין "הילה" סביב הגופים עליהם הוא מתבונן. כן ציין כי קווי המתאר של העצמים שהוא רואה הינם מטושטשים. בעקבות זאת הגיש המשיב את תביעתו כנגד המערער לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בניתוח.

4.         המערער טען כי לאחר הניתוח התברר לו כי בשל הקוטר הגדול של האישונים בעיניו לא היה מקום לבצע את הניתוח ועל כן החלטת המשיב כי הוא מתאים לביצוע הניתוחים היתה רשלנית. לחילופין טען כי המערער התרשל בביצוע הניתוחים. לבסוף טען כי נפל פגם בהסכמתו לביצוע הניתוחים כיוון שלא קיבל הסברים מספקים על הסיכונים ותופעות הלוואי שעלולים להתרחש. לטענתו אילו היה מקבל הסבר מלא לא היה מסכים לניתוחים. המשיב טען כי בשל ליקויי הראיה מהם הינו סובל נותרה לו נכות פסיכיאטרית בשיעור של 20% ועל כן ביקש לפצותו על הפסדיו ונזקיו.

5.         המשיב צירף לבית משפט קמא את חוות דעתו של ד"ר שוהם, מומחה בתחום העיניים. ד"ר שוהם בחוות דעתו מציין כי "מנק' מבט כירוגית טהורה, הניתוח שעבר מר מלימובקה היה מוצלח, דהיינו העניים שקטות, הקרנית נרפאה היטב והטומוגרפיה בגדר הנורמה". עם זאת ציין כי בניתוחים מסוג זה סובלים כ- 5% מהמנותחים מסינוור והילה וכן מירידה בראייה או "ראייה מרוחה" וכי אלו תופעות שאינן ניתנות לתיקון. לאור זאת ציין:

הנני סבור כי לאור אישיותו הפדנטית של מר מלימובקה והעובדה שגודל אישוניו בלילה הינם גדולים ביותר, היה צריך להיות ברור שהוא לא יוכל להסתדר עם תוצאה פחותה מ- 100% הצלחה של הניתוח והשלכותיו. מועמדים מסוגו של מר מלימובקה יש לנסות ולשכנעם שלא לעבור ניתוח מעין זה מלכתחילה ובוודאי שיש מקום להסביר להם מראש (כמו כל אדם אחר) את סיכוני הניתוח וסיכויי ההצלחה הספציפיים לגביהם.

            יודגש כי ד"ר שוהם לא מצא לקבוע למשיב נכות כלשהי בתחום הראייה.

            המשיב סמך טענותיו גם על חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר פורטנוי. זה ציין בחוות דעתו הראשונה, מיום 23.3.00 כי "ללא ספק קיימים מרכיבים נרציסטיים באישיותו, והדבר יכול להסביר את עצמת הסימפטומים ומהות הטראומה שמהווה עבורו אבוד איכות הראייה" בהמשך הוסיף כי "הוא הגיב עם תמונה נפשית דכאונית ומצב הדומה למצב של תסמונת פוסט -טראומטי".

            ד"ר פורטנוי העריך את נכותו הנפשית של המשיב בעקבות מצב ראייתו והתופעות הנפשיות שפיתח  בשיעור של 20% על פי סעיף 34ג לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

6.         המערער מצדו טען כי לא נפל כל פגם בהתנהגותו וכי לא התרשל בניתוחים או בקביעת התאמתו של המשיב לביצועם. המערער הדגיש כי בשאלת נפקותו של גודל האישון על ביצוע ניתוחי לייזר היתה מחלוקת בין הרופאים וכי הרוב סברו כי אין לכך כל חשיבות. מכל מקום טען כי גודל אישוניו של המשיב לא הצדיק הימנעות מביצוע הניתוחים. המשיב טען גם כי הוא וד"ר שמש ממרפאתו מסרו למשיב את כל המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת וליתן הסכמתו לניתוח. לבסוף טען כי הניתוח הצליח ושיפר את ראייתו של המשיב וכי לא נותר לו כל נזק בר פיצוי.

7.         המשיב צירף גם הוא חוות דעת רפואיות. פרופ' מרין, המומחה בתחום העיניים ציין בחוות דעתו מיום 12.204 כי הניתוח עבר בהצלחה וכי לא היתה כל התרשלות בהחלטה לנתח את המשיב או בביצוע הניתוח עצמו. פרופ' מרין הוסיף וציין כי מרבית האנשים העוברים ניתוחי לייזר הינם מרוצים אולם תמיד קייימת קבוצה של "לא מרוצים כרוניים" אשר יתלוננו בכל מצב. המשיב שייך לאלו.

            פרופ' מסטר המומחה בתחום הנפשי הגיע למסקנה כי הניתוחים שעבר המשיב בעינייו לא הותירו אצל המשיב כל נכות נפשית. כן ציין כי הירידה באיכות הראייה עליה מתלונן המשיב גרמה לו אי נוחות בלבד ולא גרמה לו לנכות כלשהי. פרופ' מסטר מדגיש את אורח חייו של המשיב ממנו הוא למד כי המשיב ממשיך את חייו כרגיל, עוסק בצילום בטיולים ומתפרנס מעיצוב. לדבריו, המשיב "מקיים חיים פעילים ויצירתיים".

הדיון ופסק הדין בבית משפט קמא

8.         בית משפט קמא מינה כמומחה מטעמו בתחום העיניים את פרופ' פרידמן. פרופ' פרידמן מצא כי לא נפל כל פגם בהחלטה על ביצוע הניתוח וכי קוטרם של אישוני המשיב לא היווה התווית נגד לביצוע הניתוחים. עם זאת מצא כי קוטר הטיפול, דהיינו קוטרו של השטח המשוייף במהלך הניתוח, נופל מהקוטר המקסימלי של התרחבות האישונים בחשכה. לפי חוות דעתו הגדלת שטח הטיפול היתה אפשרית בשים לב לעובי הקרנית ועל כן העריך כי אילו היה קוטר הטיפול גדול יותר הדבר היה מפחית "במידה ניכרת" את הסינוור ממנו סובל המשיב. המומחה ציין כי למשיב לא נותרה כל נכות בתחום הראייה וכי "תתכן פגיעה בתפקוד בעיקר בתנאי חשיכה".

9.         בית משפט קמא קבע כי לא היתה כל התרשלות מצידו של המערער בבחירה בניתוח או באופן ביצוע הניתוח. בית המשפט לא קיבל את הערכת המומחה מטעמו, פרופ' פרידמן כי הגדלת קוטר הטיפול היתה מפחיתה את הסינוור, למסקנה זו הגיע בין היתר לאחר שהמשיב העיד כי הוא סובל מסינוור וההפרעה בראייה גם בשעות היום כאשר האישונים אינם מתרחבים לקוטרם המקסימלי. לפיכך ציין "אשר על כן לא הוכח שאכן קיים קשר בין התופעות לבין יחס גודל אישון/ גודל טיפול ובוודאי שלא הוכח שלרופאים בשנת 1999 היה ידוע בוודאות על קשר שכזה". בית המשפט הוסיף גם כי לא הוכח שקוטר אישוניו של המשיב הצדיק הימנעות מביצוע הניתוחים.

            לאור זאת קבע בית המשפט כי יש לדחות את טענותיו של המשיב בנוגע לרשלנות המערער בביצוע הניתוחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ