אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוי לעובד זר מצד מעסיקיו והמדינה עקב יחסם הלא הוגן

פיצוי לעובד זר מצד מעסיקיו והמדינה עקב יחסם הלא הוגן

תאריך פרסום : 21/02/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
26358-06
20/02/2008
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
פטרא בירנט
הנתבע:
1. י. זילברמינץ ובנו בע"מ
2. מדינת ישראל
3. שלהב בניה ופיתוח בע"מ
4. ש.כ. מאגרי אנוש בע"מ

פסק-דין

רקע

 

"וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים." (ויקרא פרק יג', פסוק  לד')

מונחת בפני תביעה כספית בסך 33,500 ש"ח.

מר פטראה בירנט (להלן: "התובע") הינו עובד זר ממדינת רומניה אשר הובא לישראל על ידי חברת כח - מאגרי אנוש בע"מ (להלן: "הנתבעת 4"). בין השנים 2001 - 2004, היתה  הנתבעת 4 הייתה האחראית הבלעדית לעניין מקומות עבודתו של התובע, תנאי מגוריו בארץ לרבות שכרו ותנאי העסקתו וכן הייתה מי שנתנה את שכרו לידיו בפועל. במהלך השנים האמורות עבד התובע, למיטב אצל חברת י. זילברמינץ ובנו בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") וכן אצל חברת שלהב בניה ופיתוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 3").

כעובד זר, היה על מעסיקיו בפועל, קרי, הנתבעות 1 ו - 3 לדאוג לאשרת השהייה שלו  בארץ ולחדשה. אולם, הנתבעות 1 ו - 3 כשלו בכך, לא חידשו את אשרתו, המשיכו ליהנות מעבודתו באתרי הבנייה שבאחריותם ואף לא דאגו ליידע את התובע כי אשרתו פגה ולא חודשה.

בתאריך ה - 28/04/04 נעצר התובע, לתדהמתו, על ידי משטרת ההגירה. הוא נכלא במתקן כליאה  והוצא נגדו צו גירוש. רק לאחר שמונה ימי מעצר, הוסדרה אשרת העבודה של התובע כדין בה צויין כי הנתבעת 1 תהיה מעבידתו, והוא שוחרר ממעצר.

לדידו של התובע, כליאתו במשך שמונה ימים הייתה בגדר כליאת שווא כאשר הנתבעות 1, 3 ו - 4 לא טרחו, על אף חובתן, להסדיר את מעמדו בארץ בכדי להעסיקו וכן עקב  הצעדים בהם נקטה נגדו  מדינת ישראל (להלן: "הנתבעת 2") כאשר שללה את חירותו של התובע, עצמה עיניה ונמנעה מלברר את הנסיבות עובר למעצרו של התובע וכליאתו.

לדידו של התובע הנתבעות התרשלו, כל אחת בדרכה אשר הובילו בפועל לכליאתו של התובע. הנתבעות 1, 3 ו - 4 אף הפרו חובות חקוקות המושתות עליהן מכוח חוק עובדים זרים (איסור העסקת שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991 ו - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

כליאתו של התובע גרמה לו לטראומה קשה במיוחד שכן כאזרח שומר חוק נכלא על לא עוול בכפו, כשחירותו וחופש תנועתו נשללו ממנו. משכך, העמיד התובע את נזקיו על 4,000 ש"ח בגין כל יום כליאה וסך נוסף של 1,500 ש"ח בגין אובדן השתכרות בימים אלו.

הנתבעות 1, 3 ו - 4 הגישו כתב הגנה משותף.

לשיטתן, התובע משתמש לרעה בהליכי בית המשפט בעודו מגיש כתב תביעה כנגדן כאשר כנגד הנתבעת 1 הוגשה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה לעניין תנאי העסקתו.

לגופו של עניין, כל אחת מהנתבעות הכחישה את אחריותה לעניין מעצרו של התובע.

הנתבעת 1 טענה כי היא לא הייתה מעבידתו של התובע עובר למעצרו על ידי משטרת ההגירה. הנתבעת 1 קיבלה את היתר העסקתו של התובע בחודש מאי, לאחר שנעצר התובע וזאת לפי בקשתה והמלצת משרד הפנים להסדיר את שהותו של התובע בארץ ולמסור שהותו כאן לידיה.

הנתבעת 3 טענה כי הייתה מעבידתו של התובע עובר למעצרו. אולם, אי חידוש ההיתר נבע מרשלנות המשרדים הממשלתיים של הנתבעת 2, כאשר השתהתה במתן ההיתרים למרות שהנתבעת 3 הגישה את הבקשה לחידוש במועד. הודגש כי לתובע היה היתר שהייה בארץ עד לשנת 2006 ובמקביל היה על המעביד לדאוג לו לאישור העסקה בתחילת כל שנה. הנתבעת 3 לא הייתה היחידה אשר נתקלה במכשול ביוקרטי זה. לשיטתה, חברות רבות העסיקו בעל כורחן עובדים זרים ללא אישור במשך מספר חודשים שכן למרות שהבקשות הוגשו לתובעת 2 במועד, לא ניתן האישור בפועל אלא לאחר מספר חודשים של השנה הנכנסת.

בנוגע לנתבעת 4 נטען כי היא רק מספקת "שירותי קרקע" לתובע ולא הייתה מעבידתו בפועל. משכך, יש לראותה אך כקבלן כוח אדם ואין להטיל עליה כל אחריות לעניינו של התובע בכלל וכליאתו בפרט.

הנתבעות 1, 3 ו - 4 טענו בנוסף לטענות אלו כי התובע ידע שהנתבעת 3 עדיין לא קיבלה את חידוש האשרה להעסקתו והטענה כי לא ידע על כך וכי מעצרו נפל עליו כרעם ביום בהיר איננה נכונה. לא זו אף זו, התובע בניגוד להוראות החוק בזמנו בחר לעזוב את עבודתו אצל הנתבעת 3 ופנה לעבוד באתרים אחרים שאינם באחריותה, בכך יצר התובע "אשם תורם" למעצרו. כמו כן, הנתבעת 1 שלחה הודעה לנתבעת 2 על הסכמתה לאסוף את התובע תחת חסותה עוד באותו היום בו נעצר. משכך, התנהלותה של הנתבעת 2 אשר לא פעלה במהרה לשחררו למרות ידיעתה כי הנתבעת 1 רשאית להעסיקו רובץ לפתחה ומשכך רוב האחריות לנזקיו של התובע, אם לא כולם מוטל על הנתבעת 2.

לשיטתה של הנתבעת 2, כל פעולותיה נעשו כדין ומשכך אין כל מקום להטיל עליה אחריות כלשהי בגין כליאתו של התובע. התובע נעצר והושם במשמורת בשל היותו שוהה בתחומי המדינה שלא כדין בעקבות העדר אשרת עבודה. ועל כן, אין  מחלוקת כי לא נפל פגם בהליך המשמורת ולתובע אין כל עילת תביעה כנגדה. אשרת העבודה של התובע היתה על שם הנתבעת 3 ותוקפה  עד לסוף שנת 2003. לפי בדיקת הנתבעת 2, הנתבעת 3 לא קיבלה אשרות עבודה לשנת 2004 מן הטעם כי הנתבעת 3 כלל לא הגישה בקשה לקבלת אשרות עבודה לשנת 2004. הנתבעת 3 הגישה בקשה לאשרות עבודה בשלב השני של חלוקת האשרות (שלב ב') בתקופה שלאחר מעצרו של התובע ואשר התקבלה בחודש יוני 2004. רק הנתבעת 1 הגישה וקיבלה היתרי עבודה בתחילת 2004.

כאמור, התובע נעצר כדין בהעדר אשרת עבודה. לפנים משורת הדין, ובהתאם לנוהל "שמיים סגורים", אשר מטרתו הייתה מניעת כניסתם של עובדים זרים "חדשים" לתחומי המדינה תוך העסקת העובדים הזרים שכבר מצויים בתחומי גבולותיה, הוחלט לשחרר את התובע ממשמורת ולבטל את הצווים שהוצאו כנגדו לאחר שנמצא מעסיק (הנתבעת 1) העומד בנהלים ובעל היתרי עבודה אשר הסכים להעסיקו.

כאשר פעולותיה של הנתבעת 2 היו כדין, והתובע אף שוחרר לפנים משורת הדין הרי שהנתבעת 2 לא הפרה כל חובה חקוקה ולא נקטה בכל מעשה או מחדל אשר יכול לייחס לה את עוולת הרשלנות. הנתבעת 2 פעלה בתום לב, בסבירות יתרה, כפי שמצופה ממנה ועל פי הדין הקיים. אם קיימת אחריות כלשהי לכליאתו של התובע, הרי שלשיטתה של הנתבעת 2 אחריות זו רובצת לפתחן של שאר הנתבעות שלא דאגו לאשרת עבודתו או על התובע עצמו, ששהה בידיעה גמורה בתוך גבולות המדינה ללא היתר תעסוקה כדין.

תביעה זו הוגשה בפסים של 'סדר דין מהיר'. לאור טענות הצדדים ומהות הסכסוך,  מצאתי לנכון לחרוג מד' אמותיה של תקנה 214 ט"ז (ב) רישא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984  הקובעת כי פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ