אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוי דייר מוגן בדירת הקדש שנאלץ להתפנות מן הדירה

פיצוי דייר מוגן בדירת הקדש שנאלץ להתפנות מן הדירה

תאריך פרסום : 10/05/2015 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי
969988-1‏
06/11/2014
בפני הדיינים:
1. הרב אברהם שיינפלד - אב"ד
2. הרב יצחק אלמליח
3. הרב שלמה שטסמן


- נגד -
התובעת:
שיטרית עליזה
עו"ד נורית מזובר־רז
הנתבע:
הקדש שטראוס שמואל וליהמן הרמן
עו"ד שלמה גן־צביי
פסק דין

 

לפנינו תביעה ממונית כנגד הקדש שמואל שטראוס, ועניינה מתן הוראות לאפוטרופסי ההקדש.

נקדים כי הקדש שטראוס הוא הקדש המנוהל על ידי בית הדין הרבני ואשר במקור ניהל נכס שהיה ידוע בשם "חצר שטרויס" ברחוב **** בירושלים. נכס זה נמכר לצד ג' לפני כמה שנים.

התובעת שלפנינו ובעלה ז"ל גרו בנכס האמור לפני כחמישים שנה ונאלצו לעוזבו עקב שריפה שהתחוללה במקום. לטענתם נאמר להם על ידי נציגי ההקדש כי לא ניתן להתגורר בנכס עקב מצבו המסוכן וכי יפוצו בזמן מכירת הנכס או בנייתו מחדש. אולם עד ליום זה טרם קיבלו דבר.

מאחר וכן הגישה התובעת את תביעתה לפנינו, תביעה זו מבוססת על היותה לדבריה דיירת מוגנת ומכאן כי על ההקדש לפצותה כשוויה של זכות זו, לביסוס טענתה על היותה דיירת מוגנת הגישה היא לפנינו שני הסכמי שכירות האחד משנת 1956 והשני משנת תשכ"ה (1965).

מנגד טוען נציג ההקדש כי לתובעת אין זכות לקבלת פיצויים כלשהם מההקדש שכן דייר מוגן אינו זכאי לקבלת תמורה כלשהי אם הנכס נשרף. לביסוס עמדה זו הוא הגיש לבית הדין פסק דין שניתן בבית המשפט העליון (תיק ע"א 3505/96).

ב"כ התובעת הגישה את תגובתה לטענות אלו. לדבריה אין להשליך מפסק דין זה על המצב שלפנינו שכן מדובר שם במקרה בו נשרף המושכר לגמרי מה שאין כן במושכר שלפנינו, שאפשר והיה ניתן לשיפוץ, ובנוסף, שם מדובר על מקרה בו השוכר קיבל פיצוי מהביטוח שרכש, מה שאינו נכון בעניין כאן.

לצורך בירור המקרה שלפנינו יש צורך להבהיר כי יש שתי אפשרויות להיווצרות דיירות מוגנת. האפשרות האחת היא מכוח חוזה שכירות רגיל שחלו עליו הוראות החוק בדבר והשנייה היא תשלום "דמי מפתח" או רכישת זכויות של דייר מוגן.

בעניין שלפנינו נחתמו שני חוזי שכירות. הראשון משנת 1956 ואשר נאמר בו הוא כי מר שיטרית ז"ל שוכר את הנכס, החוזה השני הוא חוזה שכירות רגיל שלא נאמר בו כי מדובר ברכישת זכויות של אחר, אם כי נטען על ידי התובעת כי הנכס הועבר לרשותם בגין תשלום "דמי מפתח" לדייר הקודם שעזב את המקום.

כך או כך מבחינה הלכתית יש מקום לקיים שכירות מוגנת בכל אחד מהדרכים שהוא נעשה, ברור כי אם נעשה בצורה השנייה על ידי תשלום דמי מפתח לבעל הבית הרי סבר זה וקיבל, ואף אם נעשה באופן הראשון עדיין יש מקום לומר כי נעשה על דעת החוק והמנהג הקיימים.

וכך מבואר בפסק דין שצוטט מפי הגרי"ש אלישיב במאמר בשם "תוקף חוק הגנת הדייר בהלכה" שכתב הגר"א שרמן ופורסם ב"צהר" טו:

"נוסף לזה יש לומר דאם השכירות הייתה בזמן שהיה כבר קיים חוק הדירות הרי ברור הדבר שאדעתא דהכי הייתה השכירות שהמשכיר לא יוכל להוציא את השוכר גם לאחר תום תקופת השכירות שכתבו בחוזה השכירות כיון דהמשכיר ידע שקיים חוק הדירות שאינו יכול להוציא את השוכר א"כ בתחילת השכירות אדעתיה דהכי השכיר לו שלא יוכל להוציאו ומה שהזכירו בחוזה זמן קצוב לשכירות היינו במקרה שיתבטל חוק הדירות שהשכירות קיימת עד זמן הקצוב אבל כל זמן שחוק הדירות קיים אדעתיה דהכי השכיר לו שלא יכול להוציאו לעולם כפי מנהג המדינה ובהלכות שכירות מבואר בהרבה מקומות שהכל לפי מנהג המדינה לפי זה יוצא דאם השכירות הייתה בזמן שהיה כבר חוק הדירות יש לשוכר זכות לגור בדירה לא רק מחמת חוק הדירות אלא יש לו זכות גם מחמת עצם השכירות דהרי זה כאילו התנו שהשכירות קיימת לעולם וא"כ בנדון דידן שהמשכיר עשה חוזה שכירות עם השוכר בזמן שחוק הדירות כבר קיים הרי יש לשוכר זכות במושכר לא רק מחמת חוק הדירות שהו דין תורה אלא יש לו זכות גם בעצם השכירות דאדעתיה דהכי השכיר לו."

ועוד הביא שם מה שכתב בספר עטרת שלמה בשם החזון איש:

"דעת הגאון החזון איש מאחר ששכר הדירה כשיש חוק כזה א"כ על דעת זה שכר דמאחר שיכול להכריח לפי החוק היה צריך המשכיר לחשוש וע"כ השכיר על דעת זה כפי החוק על כל זכויותיו על כל חובותיו מדלא התנה שהשכירות תלוי בדעת הבלעדי אשר לפ"ז אין יכול המשכיר להוציא את השוכר למרות שהשכיר לו לזמן מסוים אבל לא דבר בשעת ההשכרה שזה בלי הגנת הדייר ולפ"ז אין יכול לדרוש ממנו דמי שכירות גבוהים לאחר זמן השכירות אלא א"כ מה שהחוק מרשה לגבות דמי שכירות מאחר שכן היה השכירות על דעת זה ואף שהשוכר לא שלם לו דמי מפתח לא יכול להוציאו מהדירה ג"כ מטעם זה שעל דעת הנוהג השכיר לו מדלא התנה עמו אחרת."

מדברים אלו מבואר כי אף מי שלא שילם דמי מפתח יש לומר כי השכירות הייתה אדעתא דהכי ואף שכתבו זמן מוגבל בחוזה ויש לפרש כי זמן החוזה הוא המקרה שהחוק יבוטל.

אמנם ברור שאין לתת כוח לשוכר יותר ממה שמעניק לו החוק האזרחי, שהרי זה העומד בבסיס אומדן הדעת שהשכירות היא על פי החוק, הן חובותיו הן זכויותיו.

הרב שרמן דן שאין לפנות שוכר גם באופן שבית המשפט היה מפנה אותו, אלא אם כן מבואר הדבר בחוק עצמו, והביא ראיה לזה מדברי השבות יעקב ועוד, שהגדרת דינא דמלכותא הוא רק לגבי מקום בו הדברים ברורים, אמנם אין לסמוך בהכי על פרשנות בתי המשפט שדבריהם עשויים להשתנות, והביא כן משם המנחת יצחק ח"ב סימן פו שכך כתב.

אמנם המעיין בדבר יראה שיש לדחות את הראיות שהביא. דברי המנחת יצחק אמורים באופן שמלשון דין המלכות היה ניתן להוציא השוכר, רק שזה טען שלפי בתי המשפט לא יהיה ניתן להוציאו, ועל זה כתב שאין לחייב בעל הבית מצד דינא דמלכותא במקום שאין זה ברור, אמנם בנידון שכתב הרב שרמן שם המקרה הפוך, שמצד בתי המשפט ניתן להוציא, ורק מצד לשון החוק אין זה ברור. ועל זה אין לומר דהיה לו להתנות, שהרי החוק אינו חד משמעי, ממילא אין לתת לו זכויות יותר מאשר יכול להכריח לפי החוק הברור.

ואם כן הוא, הרי שיש לברר האיך הדין לפי החוק האזרחי, ולפי זה לבחון האם אמנם יש מקום לפצות את התובעת. והנה בא־כוח ההקדש הציג בפני בית הדין פסק דין מבית המשפט שדן בעניין שריפה, שקבע כי משנשרף המושכר פקעה השכירות. דברים אלו מבסס בית המשפט גם על הנפסק בחו"מ סימן שיב סעיף יז באדם שהשכיר בית ונשרף, שאינו חייב לבנות לו אחר, ופקעה השכירות, ואם כן לטענתו הן לפי ההלכה והן לפי החוק האזרחי בעניין זה אין לתובעת זכויות בבית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ