אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוי בסך כ 7,000 ש"ח עקב מניעת כניסה למועדון מחמת צבע עור וחזות

פיצוי בסך כ 7,000 ש"ח עקב מניעת כניסה למועדון מחמת צבע עור וחזות

תאריך פרסום : 08/11/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום הרצליה
1004-05
06/11/2006
בפני השופט:
אירית מני-גור

- נגד -
התובע:
גיא לוי
עו"ד ניסן פלורי
הנתבע:
1. אסקו בר- מסעדה בע"מ
2. יעקב אלאיוף
3. חיים ויסר
4. פרגון ציון
5. רומנו ציפי רחל

עו"ד שפטר רפי
פסק-דין

א.         מבוא וטענות הצדדים

1.        בתביעה זו עסקינן באכיפת הוראות חוק איסור הפליה במוצרים בשרותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים תשס"א - 2000, (להלן: "החוק").

2.        הרקע לחקיקת חוק זה היה בין היתר הישנות התופעה של הפליה בכניסה למקומות בידור ציבוריים, וכך מעיד סעיף 1 לחוק עצמו, כי:

"חוק זה נועד לקדם את השוויון, ולמנוע הפליה בכניסה  למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושרותים".

בהצעת החוק (פורסם בהצעות חוק - רשומות - 2871) מובהר כי סעיף מטרה זה לא בא אלא לעגן את העקרונות על פיהם יפורשו שאר סעיפי החוק והם הזדמנות שווה ואיסור הפליה.

3.        ואכן, מנהג הרווח במקומות בילוי ובידור במחוזותינו להעסיק שומר/שומרת סף הקרוי בכינוי "סלקטור", שתפקידו לחלוף במבטו על הקהל הצובא על פתחי המועדון ולהחליט בהבל פה, מי נכנס ומי יוותר בחוץ.

4.        למרבה הצער, תופעה זו נפוצה ושכיחה כמעט בכל מועדון בילוי הפותח את שעריו בפני הציבור הצעיר, מועדוני דאנס-בר, פאבים, דיסקוטקים וכיוצ"ב. לעיתים, מדובר בסלקציה הנערכת לפני רכישת כרטיסים כמו בדיסקוטק, ולעיתים קרובות בפתח המועדון, מקום אליו נכנסים ללא רכישת כרטיס.

תופעה זו תוארה בהרחבה בהצעה לסדר היום על התגברות תופעת הסלקציה במקומות בילוי בישיבה 146  של הכנסת ה- 16, שנתקיימה ביום 23.6.04, וראה ביחוד דברי ח"כ אלי בן מנחם ותגובת שר המשפטים דאז ח"כ לפיד (צורף כנספח ב' לסיכומי ב"כ התובע).

5.        יש להניח  כי תופעת "הסלקציה" הנערכת ע"י "סלקטורים" לא נובעת תמיד ובהכרח משיקולים של העדפות והשקפה בלתי שיויונית של בעלי המועדון, אלא נובעת משיקולים כלכליים גרידא. על מנת להאדיר את יוקרת המקום והביקוש אליו, בוחרים בעליו להכניס קהל "יפה" הקולע לטעמם של באי המועדון וקהל היעד. ולפיכך, תעדיף הסלקטורית במבטה הבוחן את גבוהי הקומה והתואר, את בהירי העור והשיער, את צרי המותן ואם אפשר את מי שידו משגת לרכוש את הבגד הנכון עם סימן המותג הנכון בצד הנכון של הבגד.

על רקע תופעה  מכוערת זו נחקק החוק ולא בכדי, מדינת ישראל כמדינה נאורה ושיויונית, צריכה היתה לחוקק חוק שיאפשר לכלל הציבור להנות מאותם שרותים שמעניק מקום ציבורי הפתוח לכל. גם נמוך הקומה ועב המותן ששיערו ועורו כהים, ואין ידו משגת לקנות את הלבוש האופנתי עם המותג הנכון, ראוי שייכנס בשעריו של מקום ציבורי כאוות נפשו ומבלי שעינה הבוחנת של הסלקטורית תבחן אותו ותחליט אם הוא ראוי להיכנס בשעריו אם לאו.

            6.         בענין זה ראוי להזכיר את דברי המבוא להצעת החוק , ה"ח 2871, 370:

"אחת הבעיות הקשות בתחום החברתי היא הפליה בהספקת מוצרים ושירותים ובכניסה למקומות ציבוריים...

בעת האחרונה נודע כי במקומות בילוי, למשל, נמנעה כניסה מאנשים בעלי חזות מזרחית...

חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, המוצע בזה, שראשיתו בהצעה שהוכנה על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל, נועד להתמודד עם תופעה שלילית זו ולהקנות לכלל האוכלוסיה הזדמנויות שוות בהנאה ממוצרים, משירותים וממקומות המיועדים להיות פתוחים לציבור הרחב...

מדינת ישראל התחייבה בכמה אמנות בין-לאומיות למגר באמצעות חקיקה כל צורה של הפליה (האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, האמנה בדבר ביעור הפליה גזעית, האמנה בדבר ביטול הפליה נגד נשים לצורותיה)...

הרעיון הבסיסי העומד ביסוד חקיקה זו, הוא שיש מקום להחלת עקרון השוויון גם על עסקים פרטיים, הפונים לציבור הרחב בהצעת מוצר, שירות או מקום ציבורי...

החובה שלא להפלות, מוטלת על מי שפתח את שעריו לציבור הרחב...

החוק המוצע, עולה בקנה אחד עם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא בא ליישם את התפיסה של כבוד האדם, להגן עליו מפני הפליה גם בתחום המשפט הפרטי, ולהקנות עילת תביעה אזרחית בשל הפליה, בסייגים הקבועים לו"...

             7.        באשר לשקולים הכלכליים של בעלי העסקים הפרטיים, ראה מאמרו של משה כהן-אליה "החירות והשיוויון בראי החוק לאיסור הפליה במוצרים ובשרותים", עלי משפט ג' תשס"ג בעמ' 15, בעמ' 21 שבו נאמר כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ