אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוי בגין נזקי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה

פיצוי בגין נזקי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
185330-02
30/10/2007
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
אזולאי דניאל
עו"ד י. אליוביץ
הנתבע:
אלום עשת (אומן) בע"מ
עו"ד א. שטיין ואח'
פסק-דין

מבוא

1.         מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי שמיעה שעל פי הנטען, נגרמו לתובע, כתוצאה מחשיפה לרעש, במקום עבודתו.

2.         התובע, דניאל אזולאי (להלן: "התובע"), יליד 1958, עבד כמסגר אצל הנתבעת, אלום עשת (אומן) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), החל מחודש דצמבר 1989 ועד ספטמבר 2002.

התובע ציין בתצהירו כי במסגרת עבודתו, עסק בעבודות נירוסטה לרבות ליטוש, השחזה וחיתוך ולטענתו, במהלך שנות עבודתו, נחשף לרעש מזיק שגרם לנזקי שמיעה המתבטאים בירידה בשמיעה בטונים הגבוהים וטנטון.

התובע מוסיף וטוען כי הנזקים האמורים, נגרמו כתוצאה מהתרשלותה של הנתבעת כמעביד והפרת חובותיה על פי תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) התשמ"ד -  1984 (להלן: "תקנות הבטיחות בעבודה ברעש").

3.         הנתבעת ממקדת טיעוניה בהכחשת הטענה כי התובע סובל מטנטון. לשיטת הנתבעת, היות ולתובע לא נגרמה כל נכות או פגיעה בשמיעה, הקשורה בעבודתו, דין תביעתו להידחות.

לחלופין, טוענת הנתבעת כי אין קשר סיבתי בין הטנטון, לבין עבודתו של התובע בשירותה וכי לא מוטלת עליה כל אחריות, לנזקים הנטענים.

4.         אפתח בדיון בשאלה האם התובע סובל מטנטון וליקוי שמיעה בגין חשיפה לרעש, שהרי לאור ההכרעה בשאלה זו, יבחן הצורך בדיון ביתר השאלות השנויות במחלוקת.

האם התובע סובל מליקוי שמיעה וטנטון כתוצאה מחשיפה לרעש?

5.         התובע ציין בתצהירו כי בשנת 2000, התחיל לסבול מקשיי שמיעה ורעשים צורמים באוזניים (סעיף 26 לתצהיר, ת/2). התובע תמך תביעתו, בחוות דעתו של ד"ר מרדכי הימלפרב, מיום 25.6.02, ת/1, אשר ציין כי התובע התלונן בפניו כי: "לפני כשלוש שנים שם לב שאינו שומע טוב וכי הוא סובל מצלצולים מתמידים באוזניים בערך מאותה תקופה....". ד"ר הימלפרב ציין כי עקומת השמיעה, המודגמת בבדיקת השמיעה מיום 6.11.01, אופיינית לליקוי שמיעה מושרה רעש המתבטא בליקוי שמיעה בתדירויות הגבוהות ותחושת טנטון תמידי ומטריד. ד"ר הימלפרב העריך את נכותו של התובע,  בשיעור של 10%  בגין טנטון תמידי, בהתאם לסעיף 72 (4) ד' 2 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן:"התקנות").

6.         מטעם הנתבעת, הוגשה חוות דעתו של ד"ר דניאל ציק, נ/1, אשר ציין בחוות דעתו כי התובע "סובל מירידת שמיעה בתדרים הגבוהים בשתי האוזניים ומטינטוס". ד"ר ציק ציין כי ליקוי שמיעה זה, יכול להגרם עקב חשיפה לרעש תעסוקתי או מסיבות אחרות, חיצוניות או פנימיות. ד"ר ציק ציין כי לדעתו במקרה זה, אין מדובר בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש שכן נזק מסוג זה, מתפתח באופן הדרגתי, לאורך 10 השנים הראשונות של החשיפה לרעש מזיק ואילו בענייננו, התלונה על טנטון, הופיעה לראשונה, בנובמבר 2001, לא בהדרגה אלא בפתאומיות, בשנה ה- 12 לעבודתו של התובע אצל הנתבעת ובהמשך נראה שיפור בשמיעה, כך שלדעתו "יש כאן מהלך מחלה שאינו אופייני לנזקי שמיעה על רקע תעסוקתי". בסיכום חוות דעתו, ציין ד"ר ציק: "בהעדר חשיפה כרונית ומשמעותית לרעש תעשייתי מזיק ולנוכח טיניטוס וירידת השמיעה שלא מתפתחים באופן הדרגתי ולאורך השנים, קרוב לודאי שליקוי השמיעה שניראה בבדיקת נובמבר 1998 והשיפור שמתרחש בהמשך והטיניטוס שמופיע בנובמבר 2001, הם אינם תוצאת חשיפה לרעש תעשייתי מזיק במפעל "אלום עשת", אלא תוצאת סיבות רפואיות אחרות, אשר אחת מהן עשויה להיות בעיית האלכוהוליזם הכרוני ממנו הוא סבל. מטעמים אלו לא רשמתי אחוזי נכות". אשר להערה זו האחרונה, ראיתי לציין כבר עתה כי התובע הסביר בתצהירו כי סבל מבעיית שתיה והתמכרות לטיפה המרה, במשך תקופה קצרה, בשנת 1988, בעקבות פטירת אביו (סעיפים 33-31 לתצהיר התובע), ועדותו זו - לא נסתרה. ד"ר ציק, הודה בחקירתו הנגדית כי ההתייחסות שלו לבעיית אלכוהוליזם, הינה בגדר השערה המבוססת על רישום בתיק הרפואי בצה"ל, משנת 1988 וכי לא שאל את התובע דבר, בעניין זה. בנקודה זו, ומשלא הוגש תיעוד רפואי נוסף, הסותר את גירסת התובע, אין מקום להוסיף ולהתייחס להשערה בלתי מבוססת זו.

כן לא ראיתי להתייחס לקביעתו של ד"ר ציק כי מעיון בתצהיר מנהל הנתבעת, הסיק כי סופקו לתובע אמצעי הגנה מרעש וכי לא היתה חשיפה כרונית, לרעש מזיק. שאלות אלה, הינן שאלות שבעובדה שעל בית המשפט להכריע בהן, על פי מכלול הראיות המובאות בפניו.

7.         לאור הפערים בין קביעות המומחים מטעם הצדדים, מונה ד"ר דורון הלפרין, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט.

ד"ר הלפרין עמד על הבעייתיות העולה מבדיקות השמיעה השונות שהתובע ביצע, לרבות בדיקת השמיעה שבוצעה לבקשתו ואשר בתוצאותיהן הורסטיליות, יש כדי להצביע על חוסר אמינות. יחד עם זאת, ד"ר הלפרין ציין כי תלונותיו של התובע ותיאור הפגיעה, מתאימים לנזק כתוצאה מחשיפה לרעש וכי עקומת השמיעה המודגמת בבדיקות השמיעה, מתאימה לנזק כתוצאה מחשיפה לרעש, וכדבריו: "צורת העקומה הסימטרית תואמת החשיפה לרעש בהסתייגות של נסיונות אגרבציה עליהם עמדתי, שראויים ללא ספק לגינוי, אך לא לפסילת העובדות האובייקטיביות".  בסיכום חוות דעתו, ציין ד"ר הלפרין כי ליקוי השמיעה הדו-צדדי, הינו מישני לחשיפה לרעש אך אינו עולה כדי נכות וכי למרות ההסתייגויות הקשורות באמינות תשובות התובע, בבדיקות השמיעה, הינו מעריך את הנכות בגין הטנטון, בשיעור של 10%  "וזאת למרות שיש בכך מין "הנאה" שבספק".

8.         המומחים כולם, נחקרו על חוות דעתם.

9.         הנתבעת טוענת כי ד"ר הלפרין ראה לקבוע נכות בגין טנטון, מחמת הספק ולמרות חוסר האמינות שהתגלה בבדיקות השמיעה וכי בנסיבות העניין, לאור חוסר המהימנות שהתגלה בבדיקות השמיעה ובעדותו של התובע בכלל ובשאלת מועד תחילת הטנטון, בפרט, על בית המשפט לקבוע כי תלונותיו של התובע, באשר לטנטון, אינן ראויות לאמון וכי התובע אינו סובל מנכות כלשהי, בגין חשיפה לרעש - אין בידי לקבל טענתה זו של הנתבעת.

10.        נקודת המוצא לדיוננו, ואשר בה נעוץ הקושי בקביעת נכות בגין טנטון היא העובדה שמדובר בתלונה סובייקטיבית שלא ניתן להוכיח קיומה, בבדיקות אובייקטיביות (עמ' 34 לפרוטוקול). איני מתעלמת מחוסר ההתאמה וחוסר המהימנות שהתגלו בבדיקות השמיעה השונות שהתובע ביצע לרבות הבדיקה שבוצעה לבקשת ד"ר הלפרין ואף לא ראיתי להרחיב הדיון בסוגיה האם יש לתלות האשם, בחוסר מהימנות הבדיקה, גם בהעדר תקשורת טובה ואפקטיבית עם עורך הבדיקה, שכן דומה כי מוסכם על המומחים כולם, שעקומת השמיעה שהודגמה בבדיקות השמיעה ואשר הינה בגדר ממצא אובייקטיבי שאינו מושפע מאמינות הבדיקה (עמ' 38 לפרוטוקול), מתאימה לתמונה של חשיפה לרעש. בעניין זה, אין לי אלא להפנות לדברי ד"ר הלפרין בחוות דעתו כי "המבנה הכללי מתאים לנזק מחשיפה לרעש ואין בתמיהות אלו (בדבר מהיהמנות הבדיקה - ב.ט) כדי לפסול לחלוטין נזק לאוזן הפנימית...".

בחקירתו הנגדית, הוסיף ד"ר הלפרין והסביר כי: "התיק הזה בעייתי משום שהתובע באמת הועלה ספק לגבי אמינות בדיקות השמיעה שלו ולכן שלחתי אותו לבדיקת שמיעה נוספת, אבל אי אפשר להתווכח אם הממצא אובייקטיבי של הירידה בשמיעה וציינתי כי יש בסיפא של מה שכתבתי, מעין הנאה מן הספק או אולי רצון שלא לפגוע בזכויות שלו. ברגע שיש דבר אובייקטיבי כמו עקומת השמיעה, אני חייב להתייחס, בראש ובראשונה, לעובדה זו לפני דברים אחרים.

            אני שלחתי אותו לבדיקות וגם בדיקה אלקטרופיזיולוגית וגם בדיקת אפיוניי טנטון שבהן אין שליטה על התשובות וגם בהן נמצאו אפיוניי טנטון בתדירויות גבוהות.  כשאני מעמיד דבר מול דבר, אני חושב שאנו מחויבים לאמת המוכחת שבאה לידי ביטוי בבדיקות האובייקטיביות" (עמ' 34 לפרוטוקול).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ