אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצויים לאשה שנפגעה במהלך סיור רגלי בעכו העתיקה

פיצויים לאשה שנפגעה במהלך סיור רגלי בעכו העתיקה

תאריך פרסום : 11/01/2007 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עכו
1011-06
08/01/2007
בפני השופט:
זהבה (קאודרס) בנר

- נגד -
התובע:
זוהר אילנה
הנתבע:
עיריית עכו
פסק-דין

טענות התובעת

1.         ביום 17.2.05 השתתפה התובעת, שהיתה אז בת 69, בסיור רגלי בעכו העתיקה, במסגרת קבוצתית. מסלול הטיול עבר בסימטה הידועה כרחוב מס' 12 ובנקודה מסוימת בו מעדה התובעת ונפלה אל מפלס הנמוך מפני הסימטה ואשר היה למעשה גרם מדרגות אשר חיבר את הסימטה עם הבית הסמוך. כמסתבר מתאור העובדות, ומן התמונות שהוגשו, היה הבית הסמוך במפלס הנמוך מפני הרחוב, באופן שהמדרגות המובילות ממנו לכיוון הסימטה הצמודה אליו, חדרו אל תוך מרכזה של הסימטה, ולמעשה היוו מכשול בלתי מגודר בדרך הילוכם של המשתמשים בסימטה, שהיא מעבר ציבורי. לטענתה, לא היה גרם המדרגות משולט כלל, כדי להזהיר את העוברים ושבים בסימטה מפניו.

2.         כתוצאה מן הנפילה, נפגעה התובעת והובלה לביה"ח בנהריה, שם נקבע כי נשבר קרסול רגלה הימנית. רגלה גובסה, ונאסרה עליה דריכה על הרגל במשך חודש ימים. לטענתה היתה מרותקת לכסא גלגלים למשך 2 חודשים ואף לאחר מכן נזקקה לתמיכה ברגל , לצורך התניידותה. עוד טענה כי סבלה מכאבים קשים בכל התקופה בה שהתה בביתה  ואף חודשים לאחר מכן, וכן נזקקה לעזרת משפחתה ועזרת צד שלישי בצרכיה הבסיסיים -רחצה, הלבשה, האכלה וסיוע בשירותים. כמו כן טענה כי הפגיעה מגבילה אותה בעליה וירידה במדרגות ואפשר כי תזדקק לניתוח נוסף בעתיד.  בין היתר, צירפה התובעת מסמך רפואי של פרופ' משה סלעי מיום 25.4.05 המציין קיומן של הגבלות בתנועת הקרסול  ונפיחות מקומית.

התובעת מציינת כי עם הסרת הגבס מרגלה התגלתה בה צלקת שחייבה ביצוע ניתוח, והגישה מסמך רפואי בענין זה. עוד ציינה כי כתוצאה מן הפגיעה ברגל הימנית נתגלה אצלה טרומבוזה ברגלה השמאלית. התובעת לא הציגה כל חוו"ד בגין נכות קבועה שנשארה לה עקב המקרה.

3.         לענין הוצאותיה בעין טענה התובעת כי לצורך התניידותה בכסא גלגלים, בוצעו עבודות הרחבת המעברים בביתה וההוצאה הסתכמה ב- 4900 ש"ח. בגין עזרת צד שלישי במשך 48 יום היא תובעת סך 6720 ש"ח (לפי 35 ש"ח לשעה, 4 שעות בכל יום). בגין הוצאות נסיעה במוניות לביה"ח ולטיפול רפואי נתבע סך 650 ש"ח, בגין התייעצויות עם רופאין נתבע סך כולל של 486 ש"ח וכן נתבע החזר של 200 ש"ח בגין הטיול בעכו , עבורה ועבור בעלה, שנקטע באיבו. בסך הכל מסתכמת תביעת התובעת בסך 17,800 ש"ח, שהוא תקרת סמכותו הכספית של ביהמ"ש לתביעות קטנות. (אציין, כי מצאתי מקום להסב תשומת לב התובעת לכך שמא פגיעתה מצדיקה פניה לבימ"ש השלום לאור מגבלת הסמכות הכספית בבימ"ש זה, ואולם היא השיבה כי ברצונה שהדיון יתקיים בביהמ"ש לתביעות קטנות).

טענות הנתבעת

4.         הנבתעת הכחישה בתחילה את טענות התובעת ואולם חזרה בה בישיבת ביהמ"ש מיום 6.9.06 והודתה כי אכן אירעה הנפילה במקום הנטען. יחד עם זאת טענה הנתבעת, כי המקום בו אירע האירוע הינו שטח פרטי שאינו בבעלותה או בחזקתה של העיריה , ועל כן אין היא אחראית לאירוע ולתוצאותיו. נטען אף לרשלנות תורמת של התובעת בשל חוסר תשומת לב לדרך הילוכה, שהיה עשוי למנוע או לצמצם את תוצאות האירוע. הנתבעת  הגישה הודעה לצד שלישי כנגד החברה לפיתוח עכו העתיקה בטענה כי חברה זו ביצעה עבודות בניה תשתית ותחזוקה , לרבות ריצוף, בסימטה בה אירע האירוע ולפיכך  יש להטיל על הצד השלישי את האחריות המלאה בגינו.

טענות הצד השלישי

5.         הצד השלישי, שהיא חברה ממשלתית שעיסוקה, בין היתר, בביצוע עבודות שימור בעכו העתיקה הכחישה בכתב הגנתה את אחריותה לאירוע. לטענתה, האחראית הבלעדית למקום בו נפגעה התובעת הינה עירית עכו לבדה. החברה טענה כי אמנם ביצעה עבודות ריצוף בסימטה ואולם אלו נסתיימו עוד בשנת 1997. משנסתיימו עבודות אלו, חזרה השליטה במקום לידי העיריה, כאמור בפרוטוקול מסירת העבודות שהציגה מטעמה, מיום 17.3.97. בתשובה לשאלותיו של נציג העיריה השיבה נציגת הצד השלישי כי עבודות התשתית בסימטאות עכו העתיקה מבוצעות כולן בתאום עם עירית עכו ובידיעתה.

דיון:

6.         לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ועמדותיהם אני קובעת כי התאונה אירעה  כפי המתואר על ידי התובעת בכתב התביעה. מן העדויות עולה כי אכן גרם המדרגות היה נמוך ממפלס הסימטה והוביל אל עבר הבית הסמוך. גרם המדרגות, במבנהו הנוכחי, בהיותו בלתי משולט ובהעדר כל אמצעי אזהרה אחר , מהווה  מיכשול להולכי הרגל בסימטה. העובדה כי לא נודע על נפילתם של עוברי אורח אחרים עד כה, על אף שהמקום מצוי בסביבה בה מהלכים תושבים ומטיילים רבים, איננה מפחיתה מחומרת המיכשול, הנפער ברצפת סימטה ציבורית. כל כמה שהתנאים הטופוגרפיים חייבו פתרון כזה דווקא ליציאה מן הבית הסמוך אל עבר הסימטה, היה על הרשות האחראית להתקין במקום אמצעי זהירות מספיקים כדוגמת גידור מספיק ושילוט המזהיר את העוברים ושבים מפני הסכנה. אני קובעת כבר עתה כי הרשות שהיתה  האחראית במועד התאונה למתרחש בסימטה היתה עירית עכו, ולא החברה לפיתוח עכו העתיקה. לא עלה בידי הנתבעת לשכנע כי האחריות לכך הוסר ממנה, כרשות מקומית, והועברה, זמנית או דרך קבע, לידי אחרים, לרבות לידי הצד השלישי. העובדה כי הצד השלישי ביצוע במקום עבודות תשתית, אשר כפי הנראה אף לא שינו מהותית כלל את המצב ששרר עד אז בסימטה, לא היה בו כדי להעביר את השליטה ואת האחריות מידי  העיריה לידי החברה לפיתוח. אני דוחה אפוא, כבר עתה את ההודעה לצד שלישי כנגד החברה לפיתוח.

7.           בקביעת האחריות האזרחית בעוולת הרשלנות שבנזיקין מתעוררות שלוש שאלות:נ האחת, האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק ? תשובה לשאלה זו מצויה במבחן הצפיות (סעיף  36לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)). מבחן זה כולל בחובו שני היבטים. ההיבט הראשון, הוא ההיבט העקרוני, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לסיכון מסויים קיימת חובת זהירות. ההיבט השני, הוא ההיבט הספציפי, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לניזוק פלוני, בנסיבותיו של אירוע אלמוני, קיימת חובת זהירות. ההיבט הראשון, עניינו בקיומה או בהעדרה של חובה זהירות מושגית, ואילו ההיבט השני, עניינו בקיומה או העדרה של חובת הזהירות הקונקרטית.

השאלה השניה המתעוררת בכל תביעת נזיקין, היא, אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו:ב האם הוא סטה מסטאנדרט הזהירות המוטל עליו? השאלה השלישית היא, האם הפרת החובה היא שגרמה נזק? נדון בשאלות אלה בנפרד.

8.              נקודת המוצא העקרונית היא, כי מקום שניתן לצפות נזק - קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית, השוללים את החובה. אני סבורה כי בנסיבות שהוכחו לפניי אין כל ספק כי ניתן היה לצפות אירוע מן הסוג שהתרחש בפועל, כמתואר בכתב התביעה. גרם מדרגות בלתי מגודר הפעור ברצפת סימטה ציבורית, בה מהלכים מאות אנשים מדי יום - מהווה מניה וביה מכשול ברור, אשר אף אם ראוי לצפות לתשומת לב מצד העוברים ושבים כלפיו, אין בהיעדרה כדי למעט מן האחריות המושגית המוטלת על הרשות המקומית.

9.               עדיין קמה ועומדת השאלה הנוספת, אם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש.

כמו חובת הזהירות המושגית, כך גם חובת הזהירות הקונקרטית, נקבעת על פי מבחן הצפיות. השאלה היא, אם אדם סביר יכול היה לצפות ­בנסיבותיו המיוחדות של המקרה - את התרחשות הנזק, ואם התשובה על כך היא בחיוב, אם אדם סביר צריך היה , כענין שבמדיניות, לצפות את התרחשותו של אותו נזק. השאלה הראשונה היא טכנית באופיה. תשובה שלילית עליה מסיימת את הבחינה, שכן באין אפשרות צפייה בפועל, אין חובת זהירות. השאלה השניה היא נורמטיבית באופיה, וקשורה בהכרעה ערכית באשר למה צריך לצפות בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי.

 (ראה גם ע"א  243/89עירית ירושלים נ. גורדון פ"ד לט(1) 128).

בענין זה אני סבורה כי אדם סביר יכול היה, ואף צריך היה, לצפות, בנסיבות שהתקיימו בסימטה ביום האירוע, את התרחשותו של אירוע מן המין שהתרחש. לפיכך קמה לה אחריות קונקרטית, לבד מן האחריות המושגית, מצד עירית עכו כלפי התובעת, והיא אחראית לפצותה על כלל נזקיה. היה על העיריה לנקוט רמת זהירות ולנהוג בנסיבות הענין כפי שהיה נוקט ונוהג בכך האדם הסביר. על אמצעי הזהירות לעמוד ביחס מתאים למידת הסיכון שנוצר בנסיבות הספציפיות של המקרה, והמעט שניתן היה לצפות מן הנתבעת הוא גידור המקום והצבת שילוט המזהיר מפני המיכשול. אין אנו עוסקים במיכשול מקרי, רגעי או זמני, אלא במיכשול קבוע, מבני שלא היה כל קושי להבחין בו ולנקוט באמצעים הנדרשים למנוע סכנה ממנו. משלא פעלה כן העיריה- הפרה את אחריותה הקונקרטית כלפי התובעת , והיא חבה בנזקיה.

רשלנות תורמת

10.           טוענת העיריה, ועימה הצד השלישי, כי יש להטיל על  התובעת רשלנות תורמת בשיעור ניכר בשל תרומת אחריותה לנפילה, בהעדר שימת לב למדרך רגלה  ולמתרחש סביבה. בתאור האירוע העידה התובעת כי לא הבחינה כלל בבור הפעור ברצפת הסימטה, בין היתר בשל קבוצת האנשים שהילכה לפניה. היא לא שמה לב לכך כי אלה עקפו את המכשול והיא עצמה הגיעה אליו מבלי שהבחינה בו קודם לכן. אני סבורה כי אכן יש בנסיבות אלה מקום להטיל על התובעת רשלנות תורמת, אם גם בשיעור נמוך.  המכשול בו עסקינן לא היה זניח בגודלו ובהיקפו, והיה על התובעת להבחין כי המהלכים לפניה עקפו אותו. אין לפטור לחלוטין אדם המהלך ברחובה של עיר משימת לב למדרך כף רגלו, ואף עליו לצפות מעת לעת לקיומם של מיכשולים. בנסיבות המקרה אני סבורה כי יש להטיל על התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 10%.

הנזק

11.          מן הראיות שבפניי השתכנעתי כי תוצאותיו של האירוע היו קשות. התובעת התניידה זמן רב על כסא גלגלים ברגל מגובסת, נאלצה להיזקק לטענתה לעזרת צד שלישי בשכר, נזקקה להתייעצויות רפואיות, וכן טענה לביצוען של עבודות הרחבת פתחי המעברים בביתה למען אפשר מעבר כסא הגלגלים. דא עקא, שהתובעת נמנעה מלהוכיח טענותיה אלה ולבססן באמצעות מסמכים. לא הוצגו בפניי אישורים או קבלות בדבר ההוצאות הנטענות לעזרה בבית ונטען כי העוזרת עזבה את הארץ.  הקבלות היחידות שהוצגו היו לענין ההתייעצויות עם רופאים . בנסיבות אלו אני דוחה את תביעתה להחזר הוצאות עבודות הבניה , אך מקבלת את תביעתה באופן חלקי לפיצוי בגין העזרה לה נזקקה במהלך החלמתה. דין הוא, כי אף אם הסתייע הנפגע בעזרת בני משפחתו ללא תמורה, אין המזיק זכאי להנות מכך. עזרה וסיוע שגרתיים ענין אחד הוא, אך עזרה משמעותית וסיוע ברחיצה, הלבשה והאכלה- ענין אחר לחלוטין הוא. אני קובעת על כן  פיצוי בפריט זה לזכות התובעת בסך 2000 ש"ח.

12.          לא הוכח בפני הסיכון לניתוח נוסף ואף לא הקשר בין הטרומבוזה ברגל שמאל  - לבין האירוע . לענין ההתייעצויות עם הרופאים אני קובעת כי יש לפצות את התובעת בסך הנתבע, 650 ש"ח, וכן לפצותם בגין הוצאות הטיול שנקטע בשל האירוע, בסך 400 ש"ח.

13.          נתבע אף פיצוי בגין הכאב והסבל , אשר היו מנת חלקה של התובעת בחודשים שלאחר האירוע, וכנראה אף לאחר מכן. בהתחשב בגילה של התובעת, בקשיי ההתניידות שהפגיעה גרמה לה ובכאביה- אני פוסקת לה סך 8000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ