אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת עבודה

פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת עבודה

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ירושלים
16017-01
09/10/2006
בפני השופט:
בר-עם משה

- נגד -
התובע:
אהרון יוסף
עו"ד דוד בן עוליאל
הנתבע:
1. גומי תל אביב בע"מ
2. הדר חברה לביטוח בע"מ

עו"ד עמירם כהן
פסק-דין

כללי

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לתובע, יליד 1963, אשר נפגע בידו הימנית ביום 15/12/96, בתאונת עבודה, במקום עבודתו ובשעה שעסק בחיתוך קורה עבה ממתכת באמצעות משחזת דיסק. התובענה הוגשה נגד הנתבעת 1 - מעסיקתו, חברת גומי תל אביב בע"מ, והנתבעת 2 - המבטחת. הצדדים נחלקו ביניהם הן בשאלת האחריות לתאונה והן בשאלת הנזק.

העובדות הצריכות לעניין

חברת גומי תל אביב בע"מ (להלן: " החברה") עסקה, במועדים הרלוונטיים לתובענה, בייצור  ושיווק מוצרי גומי לרכב. התובע, מסגר בהכשרתו, החל בעבודתו בחברה בתחילת שנת 1995, במחלקת האחזקה, ועסק בחיתוכי גומי. במהלך תקופת עבודתו ביקשה החברה להקים במפעלה גלריה, מקונסטרוקציית ברזל (להלן: " הגלריה") (תמונות נ/4 - נ/5), ולבקשתה, סייע התובע בהקמתה ועסק בעבודות מסגרות, לראשונה, מאז החל לעבוד בחברה. הקמת הגלריה נמשכה כשנתיים ובמהלכה, נדרשה החברה לביצוע עבודות חיתוך קורות מברזל, עבודה שנעשתה באמצעות משחזת דיסק ידנית (להלן: " הדיסק"). בעדותו, הדגיש מנהל החברה כי " ...שגרת העבודה היא לא לעשות גלריות. הגלריה נעשתה באופן חד פעמית" (עמ' 11), והגם שעבודות החיתוך, אותן ביצע התובע, " ...יכלו להתבצע ע"י קבלן חיצוני" (ס' 5 לתצהיר מנהל החברה), " ...לא הבאתי מסגר משיקולי חיסכון כספיים" (עמ' 11). זאת ועוד, מאחר ועיסוקה הרגיל של החברה לא היה בתחום של חיתוכי קורות, החברה לא מחזיקה " ...במסור אנכי אלא דיסק שמתאים לעבודות כלליות" (עמ'
17, למטה - עדות מומחה הנתבעת, מר יודלה).

ביום 25/12/96 עסק התובע בחיתוך קורת ברזל עבה במיוחד (מסוג "דבל T 200") (כמפורט בת/1), (להלן: " הפרופיל"). חיתוך הפרופיל נעשה באמצעות הדיסק. עבודת החיתוך נעשתה כאשר הפרופיל הונח על רצפת המפעל והתובע ירד למצב של כריעה, רכון מעל הפרופיל ואוחז בדיסק בשתי ידיו (לתמונות המלמדות על דרך ביצוע עבודות החיתוך, ראה: נ/1 - נ/2). במהלך עבודת החיתוך "עפו" גיצים ופגעו בזרועותיו החשופות של התובע שהיה לבוש אותה עת בחולצה עם שרוולים קצרים. התובע שהיה מעוניין להחליף לחולצה אחרת, עם שרוולים ארוכים, הפסיק את פעולת הדיסק וביקש להניחו על שולחן שעמד בסמוך (ס' 5 לתצהירו, נ/3 - עמ' 2 ש' 8-7). לדבריו, כאשר " ...הסתובב להניח את הדיסק על השולחן הייתי בתנועה סיבובית, קיבלתי מכה מהשולחן במרפק ביד שמאל ואז יד ימין נפגעה כיוון שהייתי בסיבוב" (עמ' 8 למעלה), ו" ...אבן דיסק החיתוך פגעה לי שורש כף יד ימין", (נ/3 - עמ' 2 ש' 16-15), (להלן: " התאונה").

התובע הובהל באמבולנס לחדר המיון בבית החולים אסף הרופא ושם אובחן קרע בשורש כף יד ימין, חוסר תחושה באצבעות 4,5 והגבלה בפעולות הגידים המכופפים של אותן אצבעות (ס' 10 לתצהיר התובע). בעקבות התאונה אושפז התובע בבית החולים ועבר ניתוח בהרדמה כללית ובמהלכו נתפר העצב האולנרי הראשי שנמצא קרוע. לאחר הניתוח קיבל התובע טיפול במחלקה הכירורגית במרפאת קופת החולים הכללית, בירושלים ונמצא כסובל מפגיעה בעצב האולינרי מימין ושיתוק של מרבית סיבי העצב (ס' 15 לתצהירו - נספח ג' שם). התובע לא נמצא כשיר להמשיך בעבודתו  וזאת, לנוכח המאמץ הדרוש בידיו (ס' 16, שם - נספח ד') ובהמשך, שהה, לטענתו, בתקופות אי כושר מלא למשך שנתיים, במהלכן עבר ניתוחים נוספים וטיפולים רפואיים (ס' 23-17 שם) ולמעשה, לא שב לעבודתו. החל מיום 1/1/00 עובד כנהג מונית שכיר.

התובע נבדק ע"י מומחה מטעמו, ד"ר רוסו וזה מצא כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה משוקללת של 37%. ד"ר רוסו סבר כי יש להעמיד את שיעור נכותו התפקודית על 55.5%. התובע נבדק ע"י מומחה מטעם הנתבעת, ד"ר מיכלס, וזה מצא כי לתובע נותרה נכות של 20% לצמיתות. ד"ר מיכליס לא סבר כי יש להוסיף לעניין נכותו התפקודית. בנסיבות אלה מונה מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר פידהורץ, אשר מצאה כי לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 20%, לפי סעיף 31 (5) א III, בגין שיתוק חלקי של העצב האולנרי, בצורה בינונית והוסיפה, כי גם לדעתה " ...יש להפעיל את תקנה 15 בשל הפרעה בתפקוד המונע ממנו לעבוד כנגר. סה"כ נכות של 20% ועוד 10% = 30%" .

הצדדים הגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. מטעם התובע הוגשו תצהיר התובע על נספחיו וכן חוות דעת מומחה בטיחות של המהנדס אפרתי ומטעם הנתבעות הוגש תצהיר מנהל החברה, מר אזולאי ועובד שעבד בחברה במועדים הרלוונטים. בהמשך, הוגשה מטעמן חוות דעת מומחה בטיחות של מר יודלה.

לאחר שהמצהירים ומומחי הבטיחות נחקרו ומאידך, הצדדים וויתרו על חקירת המומחים הרפואיים, הוגשו סיכומיהם והתיק הובא בפני למתן פסק דין, כדלקמן.

על האחריות

לטענת התובע יש להטיל את האחריות לתאונה על החברה וכפועל יוצא, על הנתבעת 2 - כמבטחת אחריות החברה לתאונה וזאת, בשל כל אחת מהטעמים יחד ולחוד, להלן. ראשית, בשל העדר מסור מתאים לחיתוך הפרופיל ובטענה שהדיסק לא היה הכלי המתאים והבטוח לביצוע העבודה בנסיבות העניין. בעניין זה הדגיש התובע בתצהירו (ס' 4) כי השימוש בדיסק נעשה בשל העדר מסור קירור מים אנכי, אשר הובטח על ידי מנהל החברה ולא נרכש, אלא לאחר התאונה (עמ' 12, למעלה). שנית, בשל ביצוע עבודת החיתוך בדרך לא בטיחותית וברכינה לעבר הפרופיל שהונח על רצפת המפעל ובניגוד להוראות היצרן. שלישית, בשל העדר תדריך מפורט בדבר הוראות הבטיחות לשימוש בדיסק והסיכונים הכרוכים בביצוע עבודת חיתוך הפרופיל, באמצעותו והכל, בניגוד להוראות הדין הרלוונטיות. לעומתו, טענו הנתבעות כי שיטת העבודה שהנהיגה החברה היתה בטוחה לחלוטין וזו  נקטה בכל האמצעים הסבירים, הדרושים בנסיבות העניין, הוסיפו, כי הדיסק היה תקין עובר לתאונה ופגיעת התובע איננה קשורה לדיסק ולדרך השימוש בו, אלא לנסיבות אחרות הקשורות בתובע בלבד והדגישו, כי מדובר בעובד מיומן שמסגרות היא תחום הכשרתו.

המסגרת הנורמטיבית

כיום אין עוד חולק בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית של מעביד כלפי עובדו (ע"א 663/88 שירזיאן נ' לבידי אשקלון, פ"ד מז(3) 225, 229, ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345, 349) וגם הנתבעות אינן כופרות בקיומה. מהחובה הכללית הגורפת המוטלת על המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח תנאי עבודה וסביבה בטוחה ואופטימלית (ע"א 663/88 לעיל, שם), נגזרות חובות משנה ובין היתר, החובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, אשר תשמור על העובד מפני סיכון בלתי סביר וכן החובה להעמיד את העובד על קיומן של סכנות אפשריות במהלך ביצוע עבודתו (ע"א 371/90 לעיל, שם).

אמת, חובתו של המעביד אינה מוחלטת, המעביד איננו מבטח ולפיכך לא כל תאונת עבודה משמעה אחריות המעביד לגרימתה, שכן, " ...לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית" (ע"א 371/90, שם). ואולם, במה דברים אמורים? מקום בו נפגע עובד, בתאונה עבודה, בשל התממשותם של סיכונים המצויים באורח טבעי במקום האירוע. לשון אחר, אין מטילים אחריות בגין סיכון "רגיל" אלא רק בשל סיכון "שאינו רגיל", ובגינו מוטלת על המעסיק החובה לצפות את התממשותו (ע"א 663/88 לעיל, ע"א 371/90 לעיל). לפיכך, על המעביד לנקוט באמצעים סבירים כדי לקדם פני סיכון בלתי סביר, בלבד. ומתי ייחשב סיכון כבלתי סביר? התשובה משתנה מעניין לעניין על פי נסיבותיו ורק בשל מחדל המעביד בנקיטת אמצעי זהירות סבירים אל מול הסיכון הבלתי סביר תוטל אחריות לפיצוי העובד שנפגע בתאונה.

יצויין, כי לצד קיומה של חובת הזהירות, מוטלת על המעביד החובה לקיים את הוראות הבטיחות הרלוונטיות הקבועות בדין ולענייננו, אלו שנקבעו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: " הפקודה"), ובכלל זה החובה לספק סביבת עבודה בטוחה ולהגן על שלמות חייו וגופו של העובד. לפיכך נקבע, כי בהפרת הוראות הפקודה מבצע המעביד עוולה של הפרת חובה חקוקה, כקבוע בס' 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1, 15-14, ע"א 663/88, 229).

לאחר שבחנו את העקרונות הכלליים לעניין קיומה של חובת הזהירות המושגית של המעביד כלפי עובדו, יש לבדוק את נסיבות התאונה שלפנינו והאם יש בהן כדי להקים את אחריות החברה כלפי התובע, שכן אף אם קיימת חובת זהירות מושגית, לא תוטל אחריות ברשלנות, אלא לאחר שתיבחן השאלה, האם מוטלת על החברה חובת זהירות קונקרטית, קרי: "האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית, בגין הנזק הספציפי שהתרחש" (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' בית שמש פ"ד לז (1) 113, 121), לשאלה זו נעבור לדון בסמוך.

מן הכלל אל הפרט

ייאמר מיד, ובכל הכבוד הראוי, כי בחינת מכלול הראיות מלמדת בעליל כי החברה כשלה במילוי אחריותה כלפי התובע וזה הצליח להוכיח את טענתו בדבר קיומה של חובת זהירות קונקרטית של החברה כלפיו, והפרת החובה בנסיבות העניין, שכן שוכנעתי כי יש בראיות שהובאו כדי לבסס את טענותיו, לעניין אחריות החברה לתאונה ובמידה הנדרשת. על אחריות החברה ורשלנותה ניתן ללמוד לנוכח הנסיבות הקשורות במקום התאונה, במעשה שגרם  לתאונה ובעושה - התובע. המקום - בשל העדר סביבה בטוחה, המעשה - בשל העדר כלי מתאים לביצוע עבודת חיתוך הפרופיל, ובעושה - התובע, בשל העדר הדרכה מתאימה בדבר הוראות הבטיחות הרלוונטיות בקשר לחיתוך הפרופיל והסיכונים הקיימים בשימוש בדיסק, במהלך ביצוע העבודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ