אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצויים בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין

פיצויים בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין

תאריך פרסום : 24/04/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום בירושלים
1941-03
23/04/2006
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
נס סוכנות ביטוח בע"מ
עו"ד דורון לנגה ואח'
הנתבע:
1. פאר התאומים ירושלים (1994) בע"מ
2. רמגור השקעות בע"מ

עו"ד יהושע ננר ואח'
פסק-דין

א.       כללי

1.        עניינה של התובענה בתביעה לפיצויים ולמתן צו עשה, בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין ובטענות התובעת, לקיומם של ליקויים ואי התאמות בנכס ולאיחור במסירת החזקה.

ב.       על העובדות הטענות וההליכים

2.        הצדדים התקשרו בהסכם מכר מקרקעין, מיום 29.4.96 (להלן: "הסכם המכר"), שלפיו התחייבו הנתבעות למכור לתובעת יחידה בשטח של "74.36  מ"ר נטו" (להלן: "היחידה") (כמסומן בתשריט שצורף כנספח א' להסכם המכר) (להלן: "התשריט"), בבניין משרדים, המצוי ברחוב כנפי נשרים 15, גבעת שאול, ירושלים והידוע כ"בית התאומים" (להלן: "הבניין").

3.         על פי הקבוע בהסכם המכר (נספח ג'), התחייבו הנתבעות למסור לתובעת את החזקה ביחידה, לא יאוחר מיום 30.6.98 (להלן: "מועד המסירה המוסכם"), כאשר איחור במסירת החזקה, עד ל- 6 חודשים (ס' 6.3) (להלן: " תקופת האיחור המוסכמת") וכן איחור נוסף שנובע מנסיבות מסכלות, כפי שפורטו בהסכם המכר (ס' 6.4) (להלן: " הנסיבות המסכלות"), שעיקרן גורמים שאינן בשליטת הנתבעות, לא יזכו בפיצוי. יחד עם זאת, איחור שאינו נובע מהסיבות לעיל יזכה את התובעת בפיצוי מוסכם ומוערך מראש, בסך השווה בשקלים ל- 13 $ למטר נטו, לכל חודש איחור (ס' 16.2) (להלן: "הפיצוי המוסכם").

4.         לטענת התובעת, הפרו הנתבעות את הסכם המכר ומסרו את החזקה ביחידה באיחור רב, של ½ 15 חודשים ורק ביום 13.10.99 (להלן: "מועד המסירה בפועל") ובשל כך, עתרה התובעת לפיצוי המוסכם ולטענתה, לכל תקופת האיחור, ממועד המסירה המוסכם ועד למועד המסירה בפועל ומשהכירו הנתבעות באחריותן, לפיצוי, בגין 5 חודשי איחור בלבד, העמידה את תביעתה לפיצוי בגין איחור של ½ 10 חודשים ובסך כולל של 48,619 ש"ח, נכון ליום הגשת התובענה.

5.         התובעת הוסיפה וטענה להפרות הסכם המכר, בשל ליקויים ואי התאמות, בעיקר בשטח היחידה, אשר בניגוד להסכם המכר (74.36 נטו) מגיע כדי 66.52 מ"ר נטו, בלבד ולפיכך, זכאית לפיצוי הנגזר מהחלק היחסי של התמורה החוזית, שאמורה לשקף את מחיר היחידה, על פי השטח שנקבע בהסכם המכר והגדול בכ- 10%, מזה שנמסר בפועל ובסך של 103,533 ש"ח, נכון למועד הגשת התובענה. בנוסף, טענה התובעת לאי התאמה וליקוי בקירות המעטפת של היחידה ובסך הכל, עתרה לפיצוי כולל, בגין אי ההתאמות ביחידה, בסך של 120,000 ש"ח (להלן: "אי ההתאמות ביחידה").

6.         התובעת הוסיפה וטענה לליקויים ואי התאמות "בשטחים הציבוריים" של הבניין (להלן: "הרכוש המשותף") ועל יסוד חוות דעת מומחה שצורפה לתובענה והוסיפה, כי העבודות אינן עומדות "...בסטנדרט הבניה של בניין יוקרתי כמתחייב מהסכם הרכישה" ולפיכך, יש לפצותה בסך של 30,000 ש"ח.

7.        לסיכום טענותיה, בקשר לעבודות הבניה ביחידה וברכוש המשותף, עתרה התובעת לפיצוי נוסף בגין "מצג שוא" שהציגו בפניה הנתבעות ובסך של 25,000 ש"ח.

בסה"כ עתרה התובעת לפיצויים, בגין הפרות הסכם המכר, בסך כולל 233,619 ש"ח.

8.         נוסף לסעד הכספי, לפיצויים בשל ליקויים ואי התאמות ביחידה וברכוש המשותף, עתרה התובעת למתן צו עשה, להתאמת 4 מקומות חניה, שרכשה בחניון הבניין (בקומה 2-) (נספח ו' להסכם המכר, ס' 5(ד) למפרט) (להלן: "החניה") למפלס חניה גבוה יותר (קומה 1-) וזאת, על יסוד "הבטחה" שניתנה לה, לטענתה, ממנהל הנתבעות, לחניה בקומת החניון הגבוהה ביותר בבניין (קומה 1-), חלף המקום שנקבע בהסכם המכר.

9.         לצד הסכם המכר התקשרו התובעת והנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בהסכם מיום 29.4.96, בעניין ביצוע עבודות פנים ביחידה ואספקת כל חומרי הגלם הדרושים לביצוען, על ידי הנתבעת ובסך של 41,221 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן: "הסכם עבודות הפנים"). לטענת התובעת, גבתה הנתבעת תשלום יתר ובנוסף, לא ביצעה כ- 80% מהעבודות שהתחייבה לבצע ולפיכך עתרה לחייב את הנתבעת בהשבת מרבית התמורה ששולמה (למעט סך של 3,501 ש"ח, אותו הסכימה הנתבעת לקזז) ובסך כולל של 48,128 ש"ח, כשסכום זה משוערך על פי מדד תשומות הבניה למגורים, הידוע, במועד הגשת התובענה.

10.       בכתב הגנתן דחו הנתבעות את טענת התובעת לקיומם של ליקויים ואי התאמות ביחידה. טענתן העקרית נסמכה על כתבי קבלה ושחרור, מיום 13.10.99 ומיום 19.10.99 (להלן: "כתבי הוויתור"), שעל פיהם וויתרה התובעת על כל טענה ותביעה, בכל הקשור ליחידה, למעט ליקויים שפורטו בפרוטוקול מסירת החזקה ובעניין שטח היחידה, "...להוציא את שטח היחידה וגודלה - בנושא 2.5 מ"ר שיבדק" (כתב הוויתור מיום 19.10.99).

11.       הנתבעות הדגישו, לעניין שטח היחידה, כי התובעת קיבלה יחידה בשטח עליו הוסכם וכמפורט בתשריט. לטענתן יש לפרש את התיבה "נטו" - ככוללת את השטח שמתחת למחיצות הפנים וקירות החוץ, לרבות הקירות הגובלים במעברים הציבוריים ואלו הגובלים עם יחידות סמוכות והדגישו, כי כך צויין מפורשות בתשריט, אשר הובא לידיעת התובעת, קודם לחתימתו של הסכם המכר.

12.       באשר למועד מסירת החזקה, טענו הנתבעות לתקופת האיחור המוסכמת, של 6 חודשים, ולתקופת איחור נוספת בשל קיומן של הנסיבות המסכלות, תקופות איחור שאינן מזכות את התובעת בפיצוי על פי הקבוע בהסכם המכר. כמו כן, דחו את טענות התובעת לקיומם של ליקויים ביחידה וברכוש המשותף, לרבות לעניין מצג השוא, החניה והפרת הסכם עבודות הפנים.

13.       בכתב תשובתה, טענה התובעת לביטולם של כתבי הוויתור, בשל הנסיבות שקדמו לחתימתם והפגמים שנפלו בהם, עובר לכריתתם ובעיקר, טענה לכפיה, איומים וביצוע פעולות בלתי חוקיות, שרק בגינן נאלצה לחתום עליהם והוסיפה, כי יש לדחות את טענות הנתבעות, בעניין איחור במסירת החזקה ולקיומן של הנסיבות המסכלות, ולחייבן בתשלום הפיצוי המוסכם, למשך כל תקופת האיחור, לרבות בגין תקופת האיחור המוסכמת, ועד למועד המסירה בפועל.

14.       במהלך הדיון מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס סדן (להלן: "המומחה"), לבחינת טענות התובעת לליקויים ואי התאמות ביחידה וברכוש המשותף וזה קבע בחוות דעתו, מיום 30.5.04 (להלן: "חוות הדעת") כי לא נמצאו "בעיות בנושאי גימור כלשהם", בשטחים בציבוריים ובעניין היחידה, קבע כי "עבודות הגימור במשרד... הסתיימו ולא נראים בעיות גמר אותם יש צורך להשלים". המומחה הדגיש כי "לא הועלו כל טענות על ידי נציג נס סוכנויות, בגין עבודות אותם יש להשלים או לתקן בעבודות הגמר".

15.       בעניין שטח היחידה מצא המומחה כי השטח "כולל קירות חוץ" הוא 72.05 מ"רואילו "שטח נטו ללא קירות חוץ" הוא 67.05 מ"ר. המומחה הוסיף כי כאשר מתווסף למונח שטח המבנה, "שטח המבנה נטו" הכוונה, לדעתו, "...שטח נטו אשר לא כולל את שטח הקירות, ההיקפים של היחידה" וסיכם, כי מאחר וצויין במפורש, בהסכם המכר כמו גם בתשריט, המונח "נטו", "נראה שקיים הפרש בין השטח שהובטח בחוזה לבין השטח בפועל".

16.       המומחה השיב על שאלות הבהרה ואולם, לא שינה מהאמור בחוות דעתו. יצויין כי הצדדים וויתרו על זימון המומחה לחקירה. משהצעת בית המשפט למתן פסק דין בדרך של פשרה דיונית נדחתה, נקבע המשך הדיון להגשת תצהירים ומועד לשמיעת ראיות ולאחריהם, הוגשו סיכומי הצדדים והתיק הובא בפני למתן פסק דין, להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ