אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוחי המושבה בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פיצוחי המושבה בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 27/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
2911-06
27/07/2010
בפני השופט:
משה ברעם

- נגד -
התובע:
פיצוחי המושבה בע"מ
הנתבע:
איילון חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

א.כללי:

תביעה כספית לתגמולי ביטוח, מכוח פוליסה, המכסה סיכוני אש ועקב הצתה, שגרמה לשריפה ולפיצוץ במקום עסקה של המבוטחת – התובעת ולנזקים לתכולתו.

ב.על העובדות הטענות וההליכים:

התובעת הינה חברה פרטית, אשר במועדים הרלוונטים, ניהלה מפעל ומחסן, לצורכי אריזה, אחסון ושיווק של פיצוחים וממתקים (להלן: "המפעל"). הנתבעת הינה חברת ביטוח, אשר הנפיקה לתובעת, פוליסת ביטוח, מסוג ""הכל-בה" לעסקים", המכסה בין היתר, סיכוני אש (להלן: "הפוליסה"). על פי הנטען, ביום 3/3/2003, בשעה 01:00 לערך, קיבל מנהל התובעת, התרעה ממערכת האזעקה במפעל ובעקבותיה, יצא באופן מיידי למקום ואולם, כאשר ניסה לפתוח את הדלת הקדמית במפעל, פרצה אש, ממנה נפגע ואשר גרמה לכוויות חמורות, בפניו ובידיו. אין חולק כי השריפה במפעל נגרמה בשל הצתה (להלן: "אירוע ההצתה"). בעקבות אירוע ההצתה, הוזמנו נציגי שירותי הכבאות למפעל. אולם, חרף מאמציהם לכבות את השריפה, זו כילתה את רוב תכולתו וגרמה נזק למבנה ולמכונות שבתוכו. בנסיבות אלו, נטען, כי אירוע ההצתה, מקים לתובעת את הזכות לקבלת תגמולי ביטוח, על פי הפוליסה, בהיותו עונה על התנאים שנקבעו שם, לעניין זה (להלן: "מקרה הביטוח"). עקב מקרה הביטוח, נגרמו לתובעת נזקים לתכולת המפעל, בסך של 426,403 ₪ (לפני מע"מ), כמפורט בחוות דעת מומחה שהוגש מטעמה. משלא הכירה הנתבעת, בזכותה של התובעת, על פי הפוליסה, לקבלת תגמולי הביטוח, בשל מקרה הביטוח, הנטען, הוגשה התובענה. בנוסף לנזק הישיר, טענה התובעת לנזק כללי, בגין טרדה ועוגמת נפש, בסך של 50,000 ₪ וכן, לנזק תוצאתי, שעניינו, הפסדי רווחים, שנגרמו, בשל סירוב הנתבעת, לשלם את תגמולי הביטוח, במועד הקובע, על פי הפוליסה ואשר הוערכו בסך של 350,000 ₪. יחד עם זאת ומשיקולי אגרה, העמידה התובעת את סכום התביעה על סך של 500,000 ₪, בלבד. לכתב התביעה צורף העתק מהפוליסה, אישור של שירותי הכבאות בעיריית ירושלים, לעניין אירוע ההצתה, חוות דעת מומחה של השמאי דורון עד, בצרוף שומת נזקים וצילומים, שנלקחו במפעל, בסמוך ולאחר אירוע ההצתה, המתעדים את הנזקים שנגרמו לתכולתו.

בכתב הגנתה, טענה הנתבעת, כי מנהל התובעת, גרם במכוון, להתרחשות אירוע ההצתה. בנסיבות אלה, טענה, כי התובעת איננה זכאית לתשלום תגמולי ביטוח, על פי הפוליסה. הנתבעת הוסיפה, כי ככל הידוע לה, חקרה משטרת ישראל את מנהל התובעת, בחשד להצתה. לחילופין, כפרה בגובה הנזק הנטען, למפעל ולתכולתו.

הצדדים הגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. בתצהירו, פירט מנהל התובעת את גרסתו, לעניין הנסיבות שקדמו לאירוע ההצתה והוסיף, לעניין הנזקים שנגרמו לתכולת המפעל. לתמיכה ולביסוס טענותיה, הוגשה חוות דעת חוקר שריפות, לעניין נסיבות התרחשות אירוע ההצתה ולפיה, סבר המומחה, כי האש פרצה במפעל, עקב הצתה (בידי אלמוני), בטרם הגיע מנהל התובעת למקום. המומחה שלל כל מעורבות של מנהל התובעת, באירוע ההצתה.

בתמצית יאמר, כי חוות דעתו של מומחה התובעת, לעניין אירוע ההצתה וניתוח הממצאים שנמצאו המפעל, בסמוך לאחריו, מלמדות, לסברתו, כי במפעל ביקר גורם שאיננו קשור לתובעת, זה שפך חומר דליק במספר מוקדים במרכז המפעל והציתו. בשל ההצתה, נוצר פיצוץ, ממנו נפגע מנהל התובעת. המומחה בחן את חומר החקירה שאספה משטרת ישראל ולא מצא בו ראיות, שיש בהן, לקשור את מנהל התובעת, לאירוע ההצתה. המומחה העריך, כי הפיצוץ שהתרחש במפעל, עובר לכניסתו של מנהל התובעת למקום, היה מסוג פיצוץ עשן ולא פיצוץ נפחי רגיל, כטענת הנתבעת, להלן.

הנתבעת הגישה את ראיותיה, בתיק מוצגים, הכולל חוות דעת חוקר שריפות וחומר חקירה, מתיק המשטרה הרלוונטי לאירוע ההצתה. לסברת המומחה מטעמה, האש נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון, של אדם אחד או יותר, אשר חדרו למפעל, שפכו מאיצים במספר מקומות, השליכו חפץ בוער וגרמו לפיצוץ נפחי, אשר גרם לקריסת קירות המבנה ולבעירה במספר מוקדי אש. נוכח הממצאים שנמצאו בזירת האירוע ובכללם, שרידי בנזין על בגדיו של מנהל התובעת, עובר לפציעתו ועדותו בפני גורמי החקירה, סבר מומחה הנתבעת, בסיכום חוות דעתו, כי מנהל התובעת היה מעורב באירוע ההצתה והפיצוץ, אשר אירעו במפעל. על יסוד חוות דעת המומחה וחומר החקירה, המלמדים על מעורבותו הנטענת של מנהל התובעת, באירוע ההצתה. בנסיבות אלה ועל יסוד חוות דעת חוקר השריפות, מטעמה וחומר החקירה, המלמדים על מעורבותו הנטענת של מנהל התובעת, באירוע ההצתה, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.

עדי הצדדים נחקרו על תצהיריהם ובכלל זה, מומחי השריפות, כאשר עיקר המחלוקת בין המומחים, נגעה לעניין טיבו של הפיצוץ שאירע במפעל, עובר לאירוע ההצתה ובשאלה, האם יש בו, כדי לאושש או להפריך את הטענה, בדרך מעורבות מנהל התובעת, בגרימתו.

בסיום שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר דיוני, על פי המלצת בית המשפט ולפיו, ינתן "...פסק הדין, על יסוד כל החומר שבפניו ובדרך של מתן החלטה מושכלת, הנגזרת מהערכת הראיות, תוך כך שבית המשפט יהא רשאי, בין היתר (דגש לא במקור – מ.ב.), לקבל או לדחות את התביעה במלואה. אנו מסכימים כי בית המשפט לא יידרש ליתן נימוקים לפסק הדין, אשר זה יינתן לאחר שיוגשו סיכומים על ידי הצדדים" (עמ' 35, ש' 24-31).

משהגישו הצדדים את סיכומיהם, הובא התיק בפניי, למתן פסק דין, כדלקמן.

ג.על ההסדר הדיוני:

בפתח סיכומיו, טען ב"כ הנתבעת, לעניין פרשנות ההסדר הדיוני, כי בית המשפט הוסמך לפסוק בתובענה, לאחר בחינה מושכלת של הראיות, שהוגשו במהלך הדיון ועל יסוד הדין המהותי, ללא נימוקים ותוך כך שבית המשפט, יהא רשאי לקבל או לדחות את התביעה במלואה. לפיכך, עתר לפסיקה ברורה וחד משמעית (אף אם הראיות לא יצביעו על כך באופן מובהק) וביקש, כי גם אם בית המשפט יעריך את הראיות (על פי מאזן ההסתברויות), כנוטה לטובת מי מהצדדים, מתבקש בית המשפט, לקבל או לדחות את התביעה (במלואה), בהתאם.

יאמר מיד ובכל הכבוד הראוי, כי ב"כ הנתבעת לא דק פורתא, לעניין פרשנות ההסדר הדיוני. אכן נכון, בסיום הדיון ועל פי המלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה, ינתן פסק הדין, בדרך של מתן החלטה מושכלת, הנגזרת מהערכת הראיות ואולם, בגדר הסכמתם, לא נקבע, כי בית המשפט יהא רשאי, לקבל או לדחות את התביעה, בלבד. כעולה מפרוטוקול הדיון (שם, ש' 26), הסכימו הצדדים, כי "...בית המשפט יהא רשאי, בין היתר, לקבל או לדחות את התביעה במלואה". מכאן, אתה למד, כי לבית המשפט ניתנה סמכות רחבה יותר, מעבר לקבלה או דחייה של התביעה. אכן נכון, ככל שהראיות יצדיקו, ניתנה סמכות לבית המשפט, לקבל או לדחות את התביעה, במלואה. אולם, בגדר הסכמת הצדדים, נקבע, בנוסף, כי בית המשפט רשאי (במקרה המתאים), להטיל על הנתבעת, חיוב כספי, חלקי ויחסי (בגדר סכום התביעה), המשקף את הערכת הסיכויים והסיכונים של הצדדים ובלבד, שזה יקבע, על דרך בחינה מושכלת של הראיות ועל יסוד הדין המהותי החל. מכאן, בית המשפט איננו מחוייב, על פי הסכמת הצדדים, לקבל או לדחות את התביעה, בלבד, אלא אף רשאי, ככל שימצא לנכון וככל שהראיות, על פי הערכת משקלן ודיותן, יצדיקו מסקנה אחרת, לפסוק סכום כספי, בשיעור הנגזר, מהערכה מסתברת של הראיות.

לשון אחר, הנני סבור, כי נוכח הסכמתם של הצדדים, למתן פסק דין, ללא נימוקים, יש לראותם כמסכימים, גם להכרעה במחלוקת הפעורה ביניהם, על פי שיקול דעת, כללי, מבלי שייקבעו ממצאי אמינות ומהימנות, מוחלטים, הגם שאלה יתבססו על הדין הרלוונטי החל, בנסיבות העניין (הראייתי והמהותי) ומכלול הראיות שהוצגו, במהלך הדיון. נדמה, כי ציפייתם הסבירה של הצדדים, עובר להסדר הדיוני, היתה כי סמכות בית המשפט איננה מוגבלת להכרעה בינארית בלבד, צרה ונוקשה (ועוד זאת, ללא נימוקים), שעניינה, קבלה או דחייה של התביעה, אלא לסמכות רחבה יותר, תוך מתן שיקול דעת, לפסוק גם באופן יחסי, סכום, המשקף להבנתו, קביעה מושכלת, הנגזרת מהתשתית העובדתית שהונחה, בפניו, תוך מתן משקל הולם, לראיות שהובאו ועל יסוד הערכת הסיכויים והסיכונים של כל אחד מהם (בקבלה או בדחייה של טענותיו) והמבוססת על הדין המהותי, החל בנסיבות העניין.

ד.הפסק:

לפיכך ולאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, התרשמתי מעדויות עדי הצדדים, לרבות המומחים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, המשפטיים, בין היתר, בשאלת האחריות, לעניין נטל השכנוע ומידת ההוכחה הדרושה, בנסיבות העניין ובשאלת הנזק, לעניין היקף השיפוי ושיעור הפיצוי, אם בכלל, בגין נזקים כלליים ותוצאתיים (ראה: ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ – פורסם בנבו – 5/10/06) והעובדתיים, בין היתר, לעניין משקל עדותם של העדים (לרבות המומחים) ומבלי שיש בשיקולים שפורטו כדי למצות את מכלול השיקולים הרלוונטים כאמור והערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם, הנני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת, סך של 135,000 ₪, בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

סכום פסק הדין ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לידי הנתבעת.

בנסיבות העניין ולנוכח תוצאת פסק הדין, תישא הנתבעת, במחצית מהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד התובעת, בשיעור של 15%, בתוספת מע"מ כחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ