אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פינקו ראובן נ' מועצה מקומית אלפי מנשה ואח'

פינקו ראובן נ' מועצה מקומית אלפי מנשה ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2420-05
20/05/2010
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
פינקו ראובן ע"י ב"כ עו"ד לב
הנתבע:
1. מועצה מקומית אלפי מנשה
2. רחל חבושה
3. מועצה אזורית שומרון
4. אברהם כץ
5. מדינת ישראל משרד העבודה והרווחה (נמחקה)
6. רונית צור- פקידת סעד ראשית (נמחקה)
7. "שלוותה"- מרכז לבריאות הנפש (נמחקה)

החלטה

לפניי בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות 1 – 3 (להלן: הנתבעות").

על פי הנטען, הנתבעת 2 היא פקידת סעד העובדת בשירות הנתבעת 1.

התביעה נסבה על נזקים נטענים שנגרמו לתובע בגין תוכנם של תסקירים שנערכו מטעם הנתבעת 2, אשר לטענתו, הובילו, לבסוף, להרחקתו מביתו ולהגשת כתבי אישום כנגדו. התובע עתר לחייב את הנתבעים בתשלום סכום של 6,250,000 ₪ .

יצויין, כי לתובע ניתן פטור מתשלום אגרה, בהחלטתו מיום 21/6/06 של כב' השופט שמואל ברוך (בש"א 8257/06).

בהחלטתו מיום 10/12/06 הורה כב' השופט ברוך על מחיקת התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 על הסף, בהעדר עילה (בש"א 19725/06). על החלטה זו הוגש ערעור בפני כב' השופטת עפרה סלומון-צ'רניאק, ובדיון שהתקיים בפניה ביום 15/3/09 קיבלו הצדדים את המלצתה והסכימו כי ההחלטה בבש"א 19725/06 תבוטל, והבקשה תידון מחדש על ידי הרשם.

הנתבעות הגישו בקשה עדכנית לסילוק על הסף (שאליה הצטרף גם הנתבע 4) (בש"א 15219/09), אשר נדחתה בהחלטתה מיום 8/11/09 של כב' הרשמת אסתר נחליאלי-חיאט, מהטעם שהבקשה מבוססת על טענות הטעונות בירור לגופו של עניין. כב' הרשמת נחליאלי-חיאט ציינה כי אם בסופו של יום התובענה תידחה, יהיה מקום להביא בחשבון את ההוצאות להן נדרשו הנתבעים. עוד הדגישה, כי "אם סבורים הנתבעים כי הטענות שבכתב התביעה הן מרחיקות לכת, וכי נראה לכאורה כי יהיו לתובע קשיים רבים להוכיחן, פתוחה בפניהם הדרך להגיש בקשות מסוג אחר".

מכאן הבקשה הנוכחית.

הנתבעות טוענות, כי התסקיר נערך בהתאם לסעיף 8(8) לחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו - 1996, המתיר פרסום או גילוי של מידע המהווה סוד מקצועי, במידה שבית המשפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע התיר את גילויו. בנוסף, לטענתן, חלה עליהן חסינות עובדי ציבור מכח סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין. לפיכך, ומאחר שהנתבעות, לטענתן, לא פעלו בזדון, הרי שאין עילת תביעה נגדן.

בנוסף, טוענות הנתבעות כי קיים חשש מבוסס שההוצאות שייפסקו כנגד התובע לא תשולמנה, מאחר שלכאורה, מצבו הכלכלי ירוד, כפי שנטען על ידו, בין היתר, בבקשה לפטור מתשלום אגרה.

בתגובתו טוען התובע, כי לא ברור מהי גרסתן של הנתבעות באשר לאירועים הנטענים בתביעה, למעט הכחשה גורפת. בנוסף, התובע משיג על כך שבקשת הנתבעות לא נתמכה בתצהיר.

המתווה הרלוונטי לחיוב תובע-יחיד בערובה, על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הוסבר בפסק דינו של כב' השופט מלצר ברע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל (31/1/10):

"תכלית תקנה 519 לתקנות סדר הדין היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, בפרט כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. אולם על מנת למנוע מצב שבו הגישה לבית המשפט תתאפשר רק לבעלי אמצעים, נקבע כי על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בגדרי התקנה האמורה במתינות ובאופן זהיר (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 (1990); ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3) 846 (1993); רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד(2) 845 (2000); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 11.2.2009)).

התקנה עצמה אינה כוללת קריטריונים לשימוש בה, אולם בפסיקה הותוו כמה שיקולים מנחים, הכוללים, בין היתר, את הנתונים הבאים: זכות הגישה לערכאות; סיכויי ההליך; מורכבות ההליך; מיהות הצדדים; מידת תום הלב בנקיטת ההליך".

ראו גם רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר (3/10/04) שם נקבע כי תכליתה של הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי היא מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד במקרים שבהם נראה כי סיכויי התובענה קלושים. בנוסף, נקבע כי לאור חשיבותה הרבה של זכות הגישה לערכאות, הכלל הוא שבית המשפט אינו מחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע מפאת עוניו בלבד.

בענייננו, הנתבעות מעלות בבקשתן טענות, בעלות מקור תחיקתי לכאורי, המעוגן, בין היתר, בהוראת סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לפיה-

"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

עם זאת, טענה זו עשויה להיות רלוונטית רק לגבי הנתבעת 2. גם לגביה, לא ראיתי שהוגשה לתיק הודעת חסינות לפי פקודת הנזיקין.

בנוסף, מסתמכות הנתבעות על הוראת סעיף 8(א)(8) לחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו - 1996, המסייג את חובת החיסיון החלה על עובד סוציאלי, במקרה שבו בית המשפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע התיר את גילויו. לא ברור די הצורך כיצד סעיף זה קשור לטענה בדבר התרשלות/זדון בהכנת תסקיר.

הנתבעות יוצאות גם כנגד סיכויי התביעה, תוך הצבעה על הליכים רבים אחרים שאותם נקט התובע, ודרך ניהולם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ